ד'א, אלעל דוחה את החזרה לטיסות ל20/6 בעקבות הארכת האיסור על כניסת אזרחים זרים לישראל עד 15/6

@דוקטור-דו-ליטל

למה אתה חושב שהתנגדתי לתגובה שלך?

 

 

לא חשבתי שהתנגדת, חששתי שהשרשור יתדרדר לדיון על הנושא המשני ואז אולי נגרום למנהלת הפורום טירחה מיותרת במחיקת תגובות לא ענייניות.

בקיצור הבהרתי שמבחינתי הנושא העיקרי הוא מניעת הפסד כספי פוטנציאלי מהנוסעים המתמידים של אל על.

יצא לי לנצל נקודות לפני פקיעה על הופעות בזאפה.

למה אתה חושב שהתנגדתי לתגובה שלך?

ולענין תשלומים לחברות אחרות- קוד שייר (מלשון שיתוף) זה הסכם בין שתי חברות תעופה על נתיב טיסה, ובהתאם יש פה חלוקת כספים. שתי החברות מוכרות כרטיסים, ובהתאם לנפח המכירה מטוס של חברה אחת טס עם כרטיסים שהונפקו ע'י שתי החברות.

לתאי ואלעל יש הסכם קוד שייר.

האמת? שיש לי נקודות שפג תוקפן בימים אלו-

אבל מצד שני תכננתי לעשות בהן שימוש להזמנה הנוכחית 

שלא תצא לפועל.

מקווה  שיאריכו את אופציית השימוש בנקודות עם פג תוקף לתקופה שבה גם ניתן לרכוש כרטיסים.

ואם לא---אז לכפרות.

אני רציתי להסב את תשומת ליבם של הקוראים לעניין מועדון המתמיד כדי שלא יפסידו כסף.

זה היה עיקר ומטרת הפוסט.

ההסבר על כך שהכסף שהציבור מעביר לאל על משמש אותה ליצירת מונופול וכפועל יוצא מכך להעלות את מחירי הכרטיסים הוא רק בונוס.

אין לי מושג אם אל על משלמת לתאי או לכל חברה אחרת כמו ששילמה לאיר אינדיה כדי שלא תתחרה בה, לא בדקתי ואין לי אנרגיות לבדוק. אני רק אמרתי שאני לא אופתע אם יסתבר שמשלמת.

עם תאי  זה קוד שייר

ראשית לתשומת לב אלו שצברו נקודות במתמיד של אל על.

לנקודות האלו יש ערך כספי והן יכולות להתבטל כתוצאת תהליך הבראה  ובטח אם החברה תגיע לחדלות פירעון.

ההמלצה שלי לכם היא לשקול לממש את הנקודות למוצרים שונים גם אם אינם טיסה – כמובן אם אתם צריכים כאלה.

אפשר לרכוש BuyMe בהנחה, כל מיני ארוחות במסעדות (כשיפתחו), מצעים למיטות וכו’. יש פרטים באתר הנוסע המתמיד של אל על. אני לא יודע לכמה זמן ימשך ההסדר הזה

עוד לתשומת לב לאלו שמחזיקים כרטיס אשראי  Fly Card כדי לקבל יחס המרה מועדף לנקודות מתמיד. רובכם משלמים כ 250 שקלים לשנה (דמי שימוש) בשביל הזכות הזו. אם אתם מאמינים שהשיקולים שלכם להתחייבות לכרטיס הזה עדיין תקפים – סבבה. אם נראה לכם שהתנאים השתנו, זאת אומרת יציבות החברה התערערה והסיכוי מתישהו לממש את הנקודות מוטל בספק – תשקלו לותר על הכרטיס ועל ההוצאה של ה 250 שקלים לשנה.

עוד משהו, אני שם את זה כאן

אל על שילמה לאייר אינדיה כדי שלא תטוס לישראל וכך תוכל לנקוב במחיר גבוה על כרטיסי הטיסה שהיא מכרה.

הישראלים שילמו פעמיים, פעם אחת מי שרכש כרטיסי טיסה שילם עליהם מחיר יקר ופעם שניה כל משלמי המיסים בישראל שילמו סובסידיה לאל על וחלק מהכסף עבר לאייר אינדיה כדי שלא תתחרה באל על, אני לא אתפלא אם לא מדובר בשיטה ולא במקרה בודד. אני ממש לא אפול מהכיסא אם למשל יתברר שאל על משלמת לתאי אייר כדי לא לטוס לישראל ולשמר את המונופול שלה.

כך שאני אעדיף לאבד היום כרטיס טיסה ששילמתי עליו ממיטב כספי ואראה בתשלום החד פעמי הזה השקעה בהקמת חברה טובה יותר.

ויש עוד הרבה “שלא לדבר על”. למשל הגילוי המעצבן בשביתת הטייסים האחרונה שבמשך שנים הם האריכו ללא צורך זמן טיסות כדי לנפח שעות, שזה גם מייגע לנוסעים, גם מבזבז המון כסף על שעות ועל דלק, וגם לא טוב לאיכות הסביבה. 

נכון שזה טוב שיש חברה מקומית, אבל מאחר וזו פרטית ופועלת בצורה איומה ובסוף גם מגישה לנו חשבון, כדאי להודיע לה שאו שתתייעל או שתיעלם לטובת חברה לאומית במתכונת אחרת. לא שיש לי אשליות שזה יקרה או שהמדינה תציג דרישות (מי בכלל יודע איזה שר ממונה על זה היום). 

אם אל על באמת היו רוצים להתייעל, לפני שמבקשים נדבות מהמדינה (זו חברה פרטית כזכור)  שיואילו להפעיל טיסות 7 ימים בשבוע.  שלא לדבר על זה שחברות תעופה בגודל של אל על מעסיקות חצי כמות עובדים פר מטוס יחסית לאל על.

@משה-22 אמר:

חדש באתר אל על 

לפחות היום ראיתי שהחברה הרחיבה את אפשרויות שינוי מועד ההמראה לכלל הטיסות עד 31.8 .

ומאפשרת שינוי בכרטיס עד לתאריך 31.12.2021.... שנה וחצי מהיום . 

קודם כל שאפו לאל על .…

נותן לכל מי שהזמין ולא טס או יטוס בקרוב אורך רוח ושקט נפשי ... 

באמת שיפור ענק ... 

 

האופצייה שהחברה תקרוס בוודאי לא משרה רוגע ושקט נפשי למחזיקי הכרטיסים

שמעתי שמשפחת בורוביץ’ החליטה להאריך את תוקף תווי הקניה של קלאבמרקט עד עד לתאריך 31.12.2021.... שנה וחצי מהיום

כך שכל מי שיש בידיו שובר של קלאב מרקט יוכל להשתמש בהם בכל אחד מסניפי הרשת.

שיפור ענק, שאפו ענק.

מי שבטוח ב 100% שגורל כרטיסי הטיסה של אל על (שמשפחת בורוביץ’ האריכה את  תוקפם) יהיה טוב יותר מאשר תווי הקניה של קלאבמרקט (סתם צחקתי, אל תלכו לחפש סניפים של הרשת – אין כאלה) בהחלט יכול ליהנות משקט נפשי ולנהוג באורך רוח.

חדש באתר אל על 

לפחות היום ראיתי שהחברה הרחיבה את אפשרויות שינוי מועד ההמראה לכלל הטיסות עד 31.8 .

ומאפשרת שינוי בכרטיס עד לתאריך 31.12.2021.... שנה וחצי מהיום . 

קודם כל שאפו לאל על .…

נותן לכל מי שהזמין ולא טס או יטוס בקרוב אורך רוח ושקט נפשי ... 

באמת שיפור ענק ... 

האופצייה שהחברה תקרוס בוודאי לא משרה רוגע ושקט נפשי למחזיקי הכרטיסים

יפה.

נכנסת לקבוצה ענקית של שבויי אל על.

בהצלחה.

אכן יצרנו טראפיק,

בכל זאת אני משתדל לכבד את האכסניה שאנחנו מתארחים בה ולכן משתדל להתייחס לנושא, שהוא מה הסיכוי של רוכשי כרטיסי הטיסה מאל על לטיסות שבוטלו ביוזמת אל על לראות את כספם חזרה, 

וגם במבט עתידי, נוסעים שרכשו כרטיסים לטיסות שעדיין לא בוטלו,

ונוסעים ששוקלים לרכוש כרטיסים עם כל אי הודאות הכרוכה ברכישה.

רוב או כל המגיבים התייחסו לאופציה האופטימית, במנגנון כזה או אחר טיסה שהתבטלה או טיסה שתתבטל – הנוסע יקבל את מלוא כספו בחזרה (גם אם באיחור).

אני מנסה להראות שיש אפשרות מאוד ראלית שהנוסעים לא יקבלו כלום בחזרה, ולכן ציירתי תרחיש (מפורט) ולדעתי הוא ראלי בו לא ישפכו על החברה כסף ממקור כזה או אחר והחברה תסגר, וכנרהא יפתחו במקומה חברה אחרת.

לא ציירתי את כל התסריטים כי אני לא עו”ד לעינייני חדלות פירעון, יכול להיות שהחוק הישראלי מאפשר משהו כמו chapter 11 בו החברה פשוט מפסיקה לשלם את חובותיה ומתחילה מחדש. ואז בטח ובטח שרוכשי הכרטיסים שבוטלו הפסידו את כספם.

אם לאחד הקוראים יש טיסה עתידית + ביטוח ביטול טיסה וחושב כמוני שהאופציה של סגירת החברה ראלית הוא יכול להחליט לבטל את הטיסה עכשיו ולהפסיד חלק מהכסף במקום לחכות לסגירת החברה ואז לאבד את כל הכסף (הביטוח לא מכסה חדלות פירעון). כמובן שהוא גם יכול להחליט שהאופציות האופטימיות ראליות יותר ולהמשיך לחכות.

הודעה שנתקבלה עכשיו בהמשך לשאלה של אתמול:

“ממוקד שירות הלקוחות נמסר:

טיסת היציאה במאי אכן בוטלה,

ברגע שטיסת היציאה בוטלה כל הכרטיס מוקפא, כולל החזור.

ההחזר הכספי יתבצע כאשר המוקד יחזור לפעילות רגילה.”

@דוקטור-דו-ליטל אמר:

 

זכותך לחשוב ולפעול כך. אחרים (כמוני) מקבלים החלטות בנוגע גוף המוסדי אצלו מתנהל כספם לפי פרמטרים אחרים. הנה כמה מהם:

א. ידוע שכל הגופים המוסדיים, מי יותר ומי פחות, משקיע גם בנכסים מסוכנים (וכל אחד יגדיר לעצמו מהו נכס מסוכן), כדי לייצר תשואה מעט גבוהה יותר לחוסכים.

ב. מי ששוקל רק מנקודת מוצא כלכלית טהורה (כמוני) בוחר את הגוף המוסדי שלו לפי ביצועיו לאורך השנים ובהשוואה לביצועי גופים אחרים, ולא מנקודת מוצא של השקעה נקודתית אחת. יש כמובן עוד פרמטרים כלכליים.

ג. באופן מעשי, אין כמעט אפשרות לדעת מי מהגופים המוסדיים משקיע במדוייק באופן ישיר בגופים כאלה ואחרים, מה גם שהשקעות אלו משתנות על בסיס יומי. 

והערה כללית: בינתיים ייצרנו עוד טראפיק בפורום שמשווע לתנועה מאז פרוץ הקורונה.

בשביל הטראפיק? מתנצל מראש שזה לא על תיירות/תעופה

א+בק אתה מתאר פה אידאה מסוימת, ובגדול מסכים עם העיקרון, אבל נכנסת פה איכות ניהול סיכונים. בפרשנויות כלכליות שונות אומרים שההבדל בין הבנקים לחוץ בנקאיים במתן הלוואות הוא באיכות החיתום, שהגופים הלא בנקאיים צריכים להשתפשף.

דוגמא לא מעולם התירות ששמה את זה מול העיניים- דלק ותשובה. משווים את המצב עכשיו לתספורת בדלק נדלן, ומראים כל הזמן איך גופים מוסדיים נכוו קשות והתבטאו באגרסיביות בנושא באותה תקופה (בהתאם לדברים שקרו גם אחרי ההסדר), ו'הופ' שוב משקיעים בדלק. היית מצפה שלאור נסיון עבר לפחות יעשו את זה עם בטחונות, אבל מסתבר שלא היו שום בטחונות בגיוסים האלה (היה אפשר לדרוש בעת הגיוס), ורק עכשיו נאבקים עליהם. משהו בעייתי טיפה.

אז נכון שהשוק התפתח, והגופים מפזרים יותר סיכונים בנושא, אבל עסקה נקודתית יכולה להיות משמעותית ולהעיד על הכלל (בעיקר כשיש מספר עסקאות נקודתיות).

ג. יש דרך מעשית לבדוק מי מהם משקיע הגופים כאלה ואחרים. לדוגמא- גיוס בשלב מוסדי הוא גלוי, אחת הסיבות שהגיוס בדלק עכשיו הוא ציבורי דווקא, היא כדי לא לחשוף משקיעים מוסדיים, דבר שיקל עליהם פוליטית/ציבורית להשקיע עוד בדלק.

השינויים על היומיומיים הם לא בהכרח משמעותיים ודרסטיים, והמשמעותיים שבינהם מדווחים.

חוזר רגע לב'- אף אחד לא מחליט בצורה רציונלית טהורה, אפילו אם הוא חושב ככה, במחקרים שונים מוצאים הרבה אנומליות להצהרה הזאת (כמו לדוגמא שבוחרים לשלול את האופציה הגרועה ביותר, במקום לבחור את האופציה הטובה ביותר)....

 

אני לא חבר בדירקטוריון או בהנהלה של אל על, אני בסך הכל אזרח שמהמיסים שלו ומהחיסכון הפנסיוני שלו רוצים לשפוך יותר ממיליארד שקלים לבור ללא תחתית הזה – בנוסף לסובסידיה שנתית שגרתית של מאות מיליונים.

אפשר להגיד את זה על תחומים רבים של הוצאות מתקציב המדינה. אינני חושב ששמירה על קיומה של אל על היא ההוצאה הגרועה ביותר. יתכן שיש חשיבות לקיומה של חברת תעופה “לאומית”. באיזו מתכונת? זו כבר שאלה נפרדת.

אז בתור אזרחים אני חושב שלא צריך להכנס להחלטת הנהלה/דירקטוריון כזו או אחרת ולערוך דיון מלומד בשנה המדוייקת שבה התקבלה החלטה כזו או אחרת, המציאות פשוטה מאוד

זה דווקא מעניין, כי אחרת נזרקות כל מיני כותרות באוויר באופן חלקי ומטעה.

המציאות מראה כבר מספר לא מועט של שנים שניהול החברה בלתי סביר (ואני נוקט במילים העדינות ביותר שאני יכול לנקוט), שההנהלה והדירקטוריון מובילים את החברה כבר שנים (הקורונה רק עוד מסמר בארון) מדחי אל בכי וסומכים על הקופה הציבורית שתממן את הניהול הקלוקל שלהם. מבחינתם בצדק, במבחן התוצאה אכן הקופה הציבורית שופכת עליהם את הכסף.

נכון. אבל כמו שכתבתי קודם, זה חל גם על גופים רבים אחרים, ובכלל לא בטוח שהבזבוז על אל על הוא הגרוע ביותר.

ולכן לדעתי התשובה פשוטה, מי שכושל באופן סידרתי צריך לחפש עבודה אחרת בלי שיהיה צורך להצביע ולנתח כל כישלון נקודתי שלו.

נכון מאד. לא רק באל על.

לפי פרסום שראיתי אל על צריכה להחזיר כמיליארד שקלים לרוכשי הכרטיסים. לא מאמין שימצאו משקיע אחראי שיתן מיליארד שקלים כדי לממן חוב (בניגוד להשקעה).

לא מדובר על משקיע, אלא על מלווה, שאמור לקבל את כספו בחזרה בטווח של מספר שנים( אמנם בערבות המדינה). אני מניח שהכוונה היא, שההחזר לרוכשי הכרטיסים אמור להגיע ממכירת כרטיסים חדשים אחרי שאל על תחזור לפעילות. לכן גם חוק שרותי תעופה שמאריך את תקופת ההחזר ל-90 יום ממתין לאישור הכנסת.

אם קרן הפנסיה/קופת הגמל/ביטוח המנהלים שלי (יענו “גוף מוסדי”) יחליט לתרום את הכסף שלי (ביחד עם של חוסכים אחרים) לבעלים של אל על אני מיידית אעביר את הכסף לגוף מנהל אחר, ומקווה שאחרים יעשו כמוני

זכותך לחשוב ולפעול כך. אחרים (כמוני) מקבלים החלטות בנוגע גוף המוסדי אצלו מתנהל כספם לפי פרמטרים אחרים. הנה כמה מהם:

א. ידוע שכל הגופים המוסדיים, מי יותר ומי פחות, משקיע גם בנכסים מסוכנים (וכל אחד יגדיר לעצמו מהו נכס מסוכן), כדי לייצר תשואה מעט גבוהה יותר לחוסכים.

ב. מי ששוקל רק מנקודת מוצא כלכלית טהורה (כמוני) בוחר את הגוף המוסדי שלו לפי ביצועיו לאורך השנים ובהשוואה לביצועי גופים אחרים, ולא מנקודת מוצא של השקעה נקודתית אחת. יש כמובן עוד פרמטרים כלכליים.

ג. באופן מעשי, אין כמעט אפשרות לדעת מי מהגופים המוסדיים משקיע במדוייק באופן ישיר בגופים כאלה ואחרים, מה גם שהשקעות אלו משתנות על בסיס יומי. 

והערה כללית: בינתיים ייצרנו עוד טראפיק בפורום שמשווע לתנועה מאז פרוץ הקורונה.

אני לא חבר בדירקטוריון או בהנהלה של אל על, אני בסך הכל אזרח שמהמיסים שלו ומהחיסכון הפנסיוני שלו רוצים לשפוך יותר ממיליארד שקלים לבור ללא תחתית הזה – בנוסף לסובסידיה שנתית שגרתית של מאות מיליונים.

אז בתור אזרחים אני חושב שלא צריך להכנס להחלטת הנהלה/דירקטוריון כזו או אחרת ולערוך דיון מלומד בשנה המדוייקת שבה התקבלה החלטה כזו או אחרת, המציאות פשוטה מאוד

המציאות מראה כבר מספר לא מועט של שנים שניהול החברה בלתי סביר (ואני נוקט במילים העדינות ביותר שאני יכול לנקוט), שההנהלה והדירקטוריון מובילים את החברה כבר שנים (הקורונה רק עוד מסמר בארון) מדחי אל בכי וסומכים על הקופה הציבורית שתממן את הניהול הקלוקל שלהם. מבחינתם בצדק, במבחן התוצאה אכן הקופה הציבורית שופכת עליהם את הכסף.

ולכן לדעתי התשובה פשוטה, מי שכושל באופן סידרתי צריך לחפש עבודה אחרת בלי שיהיה צורך להצביע ולנתח כל כישלון נקודתי שלו.

לפי פרסום שראיתי אל על צריכה להחזיר כמיליארד שקלים לרוכשי הכרטיסים. לא מאמין שימצאו משקיע אחראי שיתן מיליארד שקלים כדי לממן חוב (בניגוד להשקעה).

אם קרן הפנסיה/קופת הגמל/ביטוח המנהלים שלי (יענו “גוף מוסדי”) יחליט לתרום את הכסף שלי (ביחד עם של חוסכים אחרים) לבעלים של אל על אני מיידית אעביר את הכסף לגוף מנהל אחר, ומקווה שאחרים יעשו כמוני

ורק כדי להשלים את הדיוק- מהשנה (כולל) שאתה מציין הגבלת החלטה על הצטיידות,2015, ישנן 4 חלוקות דיבידנד

האם זו היתה החלטה נכונה?

https://m.il.investing.com/equities/el-al-dividends

הכוונה שלי היא שלהגיד “נציגים מטעם הציבור קיבלו את ההחלטה הזו” אינו הופך את ההחלטה לטובה יותר ואת שיקולי המחליטים לחיוביים/מתחשבים בציבור יותר. בין אם מדובר בחברה פרטית, ציבורית או לאומית, היא צריכה להישפט על פי מעשיה, לא על פי מקור מקבלי ההחלטות ומנהליה. 

אם נצטרך תמונה שלמה על אל על לא נסיים עד מחרתיים. 

@תומר

 

ההחלטה על ההצטיידות התקבלה ב-2015 על סמך שנה טובה מאד של אל על.

הדיבידנדים חולקו לשיעורין במשך 10 שנים עד 2017.

לכן אין שום קשר בין סכום הדיבידנדים הכולל, שחלקו האחרון חולק ב-2017, לבין גובה ההלוואה שאל על מבקשת עכשיו.

זאת ועוד, גם האמירה שכביכול בעלי השליטה נותנים רק 38 מיליון שקל לתכנית ההבראה במקום 100 מיליון שקל היא חלקית ומעוותת את המציאות. הם התחייבו למצוא חתם (גוף מוסדי כלשהו) שיגייס עוד 62 מיליון שקל לתכנית ההבראה, ואם לא ימצא, אזי החתם בעצמו ישלים את הסכום החסר. מה לא בסדר בזה?

גוף מוסדי= הפנסיה שלך, רוצה לשים את הכסף הזה בסיכון? זאת המשמעות של למצוא חתם. בעל שליטה=אחראי לגורל החברה, ונהנה העיקרי מהצלתה

לדבריך דיבידנדים חולקו גם לאחר החלטת ההצטיידות, אז זה רלוונטי. עובדה שהכסף הזה קצת חסר עכשיו, ויש מ'ומ עם גורמים שקשורים למימון תהליך ההצטיידות. (שדברים מסויימים כבר נעשו). מה שמעלה שוב את השאלה- כשאתה נכנס לעסקה גדולה, שלא ברור איך החברה תסתדר איתה והאם ההערכות הכספיות בבסיס התוכניות יתרחשו במציאות(בפועל בתקופת הגעת המטוסים, היא לא הסתדרה), האם זה הזמן לסחוט ממנה דיבידנדים? 

והיכן עובד ה"חתם"? 

בעצם אין מה להמשיך, אתה בטוח בצדקתך. 

זיי געזונט. 

כבר כתבתי ואכתוב שוב: אינני מגונן על התנהלות אל על עכשיו ובכלל, במיוחד אחרי התשובה המגוחכת שקבלתי אחה”צ.

יחד עם זאת אני נגד הוצאת דברים מהקשרם והוצאתם לאוויר באופן חלקי ככותרות.

בגדול אתה צודק, אבל כשיורדים לפרטים קצת פחות.

ההחלטה על ההצטיידות התקבלה ב-2015 על סמך שנה טובה מאד של אל על.

הדיבידנדים חולקו לשיעורין במשך 10 שנים עד 2017.

לכן אין שום קשר בין סכום הדיבידנדים הכולל, שחלקו האחרון חולק ב-2017, לבין גובה ההלוואה שאל על מבקשת עכשיו.

זאת ועוד, גם האמירה שכביכול בעלי השליטה נותנים רק 38 מיליון שקל לתכנית ההבראה במקום 100 מיליון שקל היא חלקית ומעוותת את המציאות. הם התחייבו למצוא חתם (גוף מוסדי כלשהו) שיגייס עוד 62 מיליון שקל לתכנית ההבראה, ואם לא ימצא, אזי החתם בעצמו ישלים את הסכום החסר. מה לא בסדר בזה?

גם כשכותבים בכעס ובזעם (מוצדק) על גורם כלשהו יש לעשות זאת בצורה מדוייקת.

בדיחה לא מוצלחת במיוחד

אבל לפחות קיבלת מענה כלשהו (אם כי די מגוחך לטעמי).