הסיכוי להידבק שם נמוך ( בארץ יש הרבה יותר סיכוי עם כמות החולים..), ואם אתה יכול למזער את הסיכוי לתוצאת קורונה חיובית- תעשה לעצמך בידוד מרצון שבועיים לפני הטיסה

בחיי היום יום בארץ אפשר להפחית למינימום את סיכויי המפגש עם חולים: מזמינים אוכל הביתה במקום לצאת, עובדים מהבית, כשיוצאים עושים זאת למקומות פתוחים בלבד, לא משתמשים בתחבורה ציבורית וכו’. בטיול בכל זאת המטרה היא לצאת, לבלות, וצריך סוג מסוים של תחבורה ציבורית (המטוס למשל, שאטל בשדה וכו’) אז גם אם הטיול פחות עירוני עדיין יהיה יותר מגע עם אנשים מאשר ביום יום זהיר בארץ. והרי ברור שלא צריך לפגוש 300 חולי קורונה כדי להידבק, מספיק רק אחד שידביק. 

@דוקטור-דו-ליטל

כמובן שבזמן סגר עדיף להיות בחו”ל, הבעיה היא שעל פי הלו”ז שלי ייתכן שטיסה שאקבע לא תתאפשר בגלל הסגר.

יש איזשהו מתאם בין סגר ומגבלות טיסה אבל המתאם איננו 1:1.

יכול להיות שמדינת ישראל תמנע טיסה, יכול להיות שקרואטיה תחליט שהיא לא מקבלת ישראלים,

יכול להיות שיקרה לך משהו אישי כמו הדבקות בנגיף

יש הרבה גורמים שיכולים למנוע ממך טיסה, יש הרבה אי ודאות.

לא חושב שיש מישהו שיכול לפתור לך אותה.

אתה יכול להוריד חלק מהסיכון עם תעשה ביטוח אבל גם לביטוח יש מגבלה, כי אם לא תוכל לטוס מאיזושהי סיבה במקרה הטוב הביטוח יחזיר לך את הכסף אבל הביטוח לא יטיס אותך לחופשה חליפית

@איציק-ק אמר:

@שמחת-הפרטים-הקטנים

הלוואי שזה היה נכון. בארץ אני מקיים בחודשים האחרונים אורח חיים מאוד מוגן ומגעי עם הזולת ומרחבים ציבוריים מצומצם מאוד.

השהייה בחו”ל מצריכה כמובן טיסה, שימוש באמצעי תחבורה ציבוריים נוספים, שהייה במרחבים כגון מוזיאונים, עמידה בתורים שונים וכמובן לינה במלונות.

נראה לי שבחשבון אחרון קרואטיה פחות מוגנת עבורי.

בקרואטיה יש הרבה אתרי טבע יפים, אם אתה תנוע ברכב שכור ותטייל בטבע תצמצם מאוד את רמת הסיכון.

כמובן שלא תצמצם את הסיכון לאפס, אבל תכנון מתאים יכול מאוד להקטין אותו

הלוואי שזה היה נכון. בארץ אני מקיים בחודשים האחרונים אורח חיים מאוד מוגן ומגעי עם הזולת ומרחבים ציבוריים מצומצם מאוד.

השהייה בחו”ל מצריכה כמובן טיסה, שימוש באמצעי תחבורה ציבוריים נוספים, שהייה במרחבים כגון מוזיאונים, עמידה בתורים שונים וכמובן לינה במלונות.

נראה לי שבחשבון אחרון קרואטיה פחות מוגנת עבורי.

מבין האופציות המוגבלות ממילא, אני חושב שבולגריה הוא יעד שהסיכוי שיתממש גדול מאשר שני היעדים האחרים… ust saying

ואם אתה מחפש טיול טבע – בולגריה עושה רושם נהדר בתחום זה

עד להודעה חדשה אני מתייחס לאופציות שקיימות עכשיו והן מאוד מוגבלות כידוע. קרואטיה אינה היעד הראשון במעלה עבורי במצב רגיל, אבל כידוע אנחנו לא במצב רגיל.

כמובן שבזמן סגר עדיף להיות בחו”ל, הבעיה היא שעל פי הלו”ז שלי ייתכן שטיסה שאקבע לא תתאפשר בגלל הסגר.

כאן נמחקו שלל תגובות העוסקות בסוכן 007, צ’אק נוריס, כתבים

תקשורת, אלונקה, בטחון בממשל, פרמטרים של תברואה, אובדן שליטה

ועוד ועוד.

השאלה הייתה לטוס או לא לטוס לקרואטיה בסתיו 2020.

במצב כזה אני ממש לא ממליץ להתחייב מראש לכרטיסי טיסה, לא לעוד חודש ולא לעוד חצי שנה ואולי גם לא לעוד שנה,

אלא אם במערך השיקולים מוכנים פשוט להפסיד את הכסף.

מסכים לגבי ראש פתוח מבחינת מדינות היעד גם בגלל עוד גורם:

כשמצב התחלואה בישראל הולך ומתדרדר לא בטוח איזו מעט המדינות שמוכנות לקבל עכשיו ישראלים יסכימו לקבל אותם עוד חודש.

לכן זהו עוד גורם לא להתחייב לטיסה ליעד מסויים שאולי לא יהיה רלוונטי לישראלים במועד המתוכנן

מסכים לחלוטין. 

כמו”כ – מציע לך להיות יותר גמיש מבחינת היעד ולא להיסגר מראש על מדינה כזו או אחרת. במיוחד שאתה מתכנן / מפנטז על משהו בעוד מספר שבועות וקשה לדעת מה יהיה מצבה של אותה המדינה נכון לזמן זה. 

@bambi19

אכן צריך לזכור גם אופציה של סגר בחגים 

לדעתי בזמן סגר דווקא עדיף להיות בחו”ל,

בכל מקרה אם אתה לא מתכוון להמריא כשמתחילה איוזשהי חופשה של משרד החינוך בד”כ אפשר להזמין טיסה ברגע האחרון.

אז במקומך הייתי מחכה עד שמועד הטיסה יתקרב ואז מחליט לפי המצב העדכני

דעה קצת שונה…

אני לא יודעת מה מצבך המשפחתי, ואם אתה נשוי/ ילדים זה לא רלוונטי מה שאני כותבת. 

אבל

אם אתה מרגיש שאתה חייב את זה כמו אוויר לנשימה ומנגד מוכן לסיכונים כגון להיתקע שם , לחזור לבידוד ( יכול לעבוד אחרי זה מהבית וכד'), לא הייתי פוסלת באופן מוחלט.

הסיכוי להידבק שם נמוך ( בארץ יש הרבה יותר סיכוי עם כמות החולים..), ואם אתה יכול למזער את הסיכוי לתוצאת קורונה חיובית- תעשה לעצמך בידוד מרצון שבועיים לפני הטיסה

לא יודעת אם אשמח אותך, אבל גם אני מצרפת את קולי למקהלת “השכל הישר”.

לא כי המחשבה על כמה חו”ל רחוקה ממני קלה לי. להיפך, היא כואבת פיזית כמעט! תאר לעצמך שאני גרה בקומה 13 עם מרפסת ממנה רואים מטוסים (דלילים מאוד כמובן) ואת מגדל הפיקוח של נתב”ג. אני ליטרלי משקה את העציצים שלי במרפסת בדמעות…

אבל!!! לפעמים הסיכון באמת לא שווה את זה, וכאן אלמנט ההפתעה מטורף. אתה לא יודע מאיפה זה יכול לבוא לך, יש כל כך הרבה אפשרויות.

הקצאת סיכונים היא כמובן עניין מאוד סובייקטיבי, אבל שאלת אז אני עונה.

אני מוצאת שקל לי יותר, בסיטואציה הזאת, לאמץ גישה פילוסופית-משהו של להעדיף לקבל את המציאות הנוכחית במקום “להתווכח” איתה. אני פשוט אומרת לעצמי שעד שהעולם לא ילמד קצת יותר להכיר את הקורונה כדי לחיות איתה בשלום (לאו דווקא למצוא חיסון או תרופה, אבל לכל הפחות לדעת כיצד להתנהל איתה כמו עם מחלות אחרות, ולשלוט במצב כך שיווצרו נוהלים קבועים יחסית, שניתן לבנות עליהם ולתמחר סיכונים בצורה סבירה) – אין חו”ל.

אני מניחה שהרף המינימלי הזה יושג בפרק זמן שימדד בחודשים ולא בשנים (אבל מנחשת שלא לפני תום חורף 2021), ולו בגלל הנזק הכלכלי הקולוסאלי שהמצב הנוכחי מביא עמו.

עד אז – כמזמור החכמים – אנחנו נשארים בארץ... 

הייתי הולכת בגדול על השכל הישר. אינטואיציה לא מתאימה לעניינים כאלו .