פעם נוספת תודה , כפי שנאמר ע”י צביקה ,משב רוח נהדר  בתקופה 

המבאסת עד קודרת הזו.

איזו השקעה !

מוני

תודה על השיתוף. נהנתי מאוד לקרוא, לצפות ולגלות הפתעות משותפות, עליהן כתבתי לך בפרטי.

משב רוח רענן בשנה איומה.

נקווה ל-2021 טובה בהרבה.

תודה רבה על ההשקעה הרבה בתאור המאורעות, המסקנות, הטיפים, הסרטונים וכו

מצטרפת לתקוות, שנחזור כבר לשטח. בינתיים, נחמד להזכר איך זה היה פעם... בזכות סיפורים כמו זה שלך.

דבר ראשון יהי זיכרו ברוך.
משום מה זכרתי שרק ישראלי אחד נהרג שם.

היה שם איזה כיסוי מסויים מה היה לפני, כלומר התכנון,  ומה אחרי כלומר השיקום. אני לא זוכר במדוייק מה כי ראיתי תמונות של המחבלים ובן -לאדן, נטענתי והייתי עסוק סליחה בלמלמל קללות בעברית, אכן הגישה שלנו כנראה שונה לטרור.

לגבי יום שלשי החינם כמו שרשמת קראתי על זה פה אבל זה לא התאים לי בתוכנית ושכחתי מזה.

פסל החירות כן תמיד יהיו עוד הזדמנויות – אצלי היה חוסר ידע אולי הבן יצטרף דוקא לחלק הזה בטיול, אבל בזכות שאני כבר טיפסתי למעלה, ולמרות שעקרונית הכרטיס הוא שמי, פשוט הייתי מוותר על הטיפוס ומגיע רק לאי או פדסטל או עושה בכלל משהו אחר. בסוף הוא הגיע למערב וזה גם התלבש טוב על שבועיים מדהימות.

תודה על ההרחבה!

מרסלו, תודה על סיפור טיול מפורט ומהנה מאוד בימי קורונה מדבריים אלה.

נהניתי גם מסגנון הכתיבה וגם מהתחושה שטיילנו קצת ביחד – אנחנו טיילנו בחלק מאותם מקומות באותו הזמן (ניו אינגלנד וניו יורק, בלי החוף המערבי, מסוף ספטמבר עד 21.10 בשנה שעברה).

לגבי כרטיסים (מי יודע, אולי חלק מהמידע כאן יעזור למישהו מתישהו

פסל החירות:

רציתי לקחת את הסיור הרשמי, בכרטיס שכולל את מירב האטרקציות – גם השיט, גם המוזיאון של ההגירה באליס איילנד (שמעניין אותי גם ברמה האישית משפחתית), וגם טיפוס על הפסל עד לכתרו. נכנסתי לאתר כמה חודשים מראש (קיבלתי כאן התראה מוצדקת שהמקומות נתפסים מהר ורצוי להקדים להזמין, ממש ברמה של חודשים) – ועדיין היו מקומות לכל השבוע המתוכנן שלנו בניו יורק. אבל עוד לא הזמנתי. למה? כי בתנו הבכורה נסעה בשנה שעברה לטיול הגדול שלה אחרי צבא בדרום אמריקה, היא עוד לא ידעה אם תחזור בזמן להצטרף אלינו, ואם בכלל תרצה להצטרף אלינו, אז לא ידעתי כמה כרטיסים להזמין – 4 או 5. החלטתי לחכות עוד קצת. ומתישהו, שכבר נהיה ברור שרוב הסיכויים שהיא לא תצטרף, נכנסתי שוב לאתר וכבר לא היו כרטיסים. האמת היא שלא מאוד הצטערתי. קראתי כאן את הטיפ של ליאור על השיט החינמי במעבורת לסטייטן איילנד, ממנו ניתן לראות ולצלם את הפסל, והסתפקנו בזה. אני מניחה שארצה גם לטפס ממש על הפסל ביום מן הימים, אבל ניו יורק ממילא היא עיר שאני מתכננת לחזור אליה יותר מפעם אחת, כך שאני בטוחה שעוד תהיה לי הזדמנות. עוד שיקול חשוב עם הילדים היה שבשלב הזה של הטיול (הגענו לשבוע בניו יורק אחרי שבועיים של טיול שלכת מתגלגל בניו אינגלנד) כבר היתה קצת “עייפות החומר”, מבחינתם אם הייתי גוררת אותם לפסל זה כנראה היה בעיקר מטלה, אז במצב עניינים כזה עדיף שיעשו מה שהם מעדיפים ולא נבזבז עליהם כרטיסים יקרים לאטרקציה שלא מעניינת אותם.

מוזיאון 9/11

קראתי איפשהו טיפ מצויין על כך שבניו יורק יש מוזיאונים שנותנים כניסה חינם בימים ובשעות מסויימים של השבוע. אני נמנית על האנשים שסבורים שהמצרך הכי יקר בטיול הוא זמן, ולכן לא משתלם להתעקש לדחוף “בכוח” ביקורים במקומות מסויימים בזמנים מסויימים רק כדי לחסוך את עלות הכרטיס, אבל במקרה של המוזיאון הזה זה פשוט השתלב לנו מושלם בתוכנית. בימי שלישי (אם זכרוני אינו מטעיני), החל מ-17:00 הכניסה למוזיאון הזה היא חינמית, צריך רק לעמוד בתור שנפתח ב-15:00 ולקוות שיישארו כרטיסים כאלה כי הכמות מוגבלת (אבל ממה שראיתי לא היתה בעיה עם זה, התור לא היה נורא וכל מי שהגיע זכה לקבל כרטיס חינמי).

ואם כבר הזכרתי את המוזיאון הזה, אז כמה מילים עליו:

בעיני זה די “אתר חובה” למי שמגיע לניו יורק. מקום עוצמתי שלא לומר מצמרר.

אחד הדברים שהדהימו אותנו היה שכל התערוכה היתה מאוד ברוח חיובית של פיוס, שיקום וצמיחה מההריסות. אין התייחסות לנושא הטרור, או לרקע הגיאו-פוליטי של האירוע. אני חייבת להודות שהופתענו מזה. הגישה הישראלית לנושא הטרור והפיגועים מאוד שונה. זה אולי צפוי במידה מסויימת, אבל עדיין, ההמנעות הממש מוחלטת מההתעסקות עם המפגעים או מניעיהם בכל זאת הפתיעה אותנו.

ונקודה אישית מרגשת: בין כל חללי הפיגוע היו 3 ישראלים. אחד מהם הוא אחיין של חבר משפחה יקר שלנו. התרגשנו לראות את תמונתו + טקסט + סרטון קצר לזכרו (יש כאלו לכל חלל). יהיה זכרו ברוך.

חשוב: להכין בהקדם תוכנית מסע מפורטת.
כלומר לא תוכנית על באיזו עיר/אזור נבקר ביום כזה או אחר, אלה מה המקומות שנבקר בהם על מנת להתכונן לאתרים שדורשים הזמנת כרטיסים מראש, וכמה שיותר מוקדם. בכל מקרה מדובר ממילא במקומות שהביקור בהם לוקח החל מכמה שעות ועד ימים שלמים.

לפני שמישהו כועס עלי או רושם כי עשה אחרת, ברור שזה אפשרי והרי לא מדובר בחיים או מוות.
יש לי שתי דוגמאות הפוכות.
דוגמה 1: זוג חברים של אשתי טיילו ע”פ תוכנית “מה שבא לי עכשיו” גם מלונות לא הזמינו מראש. רק כשרצו להגיע לאלקאטרז לא היו כרטיסים לשם וספסרים ברחוב רצו מהם כאלף שקל (כך סיפרו לא ירדתי לפרטים האם לזוג כרטיסים, נשמע הגיוני שכן). אז היו כרטיסים, אבל הם ויתרו.
דוגמה 2: בתור לאנטילופ היו לידי זוג ישראלים נחמדים שלא הזמינו מקום מראש, ובשעת בוקר מוקדמת הצליחו כן לרכוש והיו איתנו בסיור ונהנינו ביחד מאוד. איזה חברותי אני יוצא? זו אשתי, אשמתה.

אני הזמנתי את כל הכרטיסים למקומות שדרשו זאת הרבה זמן מראש, כלומר ברגע שנפתחה המכירה לאותו יום שבו רציתי לבקר ואפילו ברגע הפתיחה בהתחשב בהפרש השעות.
באתרים האלה המכירה היא בזמן קבוע של כמה שבועות/חודשים מראש, רשמתי לי זאת ביומן האלקטרוני וכך קיבלתי התראה יום לפני.
יצא לי גם לדגום מדי פעם שהם לא שינו את הכללים, לוודא שפתיחת היום מכירה שלי מתקדמת כצפוי. פה ושם גם שלחתי שאלות אם נדרש.

חשוב: לבדוק שמגיעים לאתר הרשמי ולא אתר אחר מתווך שבד”כ המחירים בו יהיו גבוהים יותר או יגבו עמלה כזו או אחרת למשל בדמי משלוח בסוף.

בהמשך אכניס קישורים לאתרים הרשמיים, ואציין כמה זמן מראש הזמנתי מה שהיה תקף אז אצלי.
את כל מה שהזמנתי שמרתי בטלפון – מיילים/שוברים/אפליקציות, גם רשום בתוכנית המודפסת, וגם בטפטפת בתיק גב ממנו כל פעם שלפתי את הוואוצ’ר המודפס הבא.

דיסניילנד/יוניברסל/סי-וורלד:  לפארקים האלה הזמנתי כאמור רק ערב לפני. לא ראיתי שום צורך להקדים מלבד סיכון במידה ונאלץ לבטל מסיבה כלשהי. ביוניברסל דוקא כן שינו את “צבע הביקוש” של אותו יום וכך זה עלה טיפה יותר. אפליקציות לאתרים האלה התקנתי מראש, הן מאפשרות רכישה וגם הצגת כרטיסים.

אלקאטרז: הזמנתי 3 חודשים מראש. כאן כמעט טעיתי ובחרתי באתר הלא רשמי, זה די אופייני לאתרי ממשלה פארקים/אתרי מורשת.

טירת הרסט: החלטנו לא לבקר שם אבל לתיעוד המכירה שם היא חודשיים מראש.

לאס ווגאס: לא הזמנתי כרטיסים למופעים מה שנדרש לבצע בהקדם. פשוט סליו דיון סיימה לצערנו הופעות קצת לפני ולא היה משהו ברמה הזו. הכרטיסים למופעים במקומות טובים מגיעים למאות דולרים לכרטיס.

פארקים לאומיים: קניתי בפארק הראשון שנכנסנו אליו את הפס השנתי, מה שמשתלם החל מהפארק השלישי. יש אפשרות להזמין מראש אבל המשלוח הביתה מסבך את העניין. קראתי כי קיים סיכוי שלא יהיה כרטיס בפארק הראשון אליו נכנסים, אבל זה כנראה נדיר, רוב הטיילים רוכשים בפארק עצמו.

אנטילופ קניון: ישנם כמה אתרים שמוכרים כרטיסים לסיור, חלקם יוצאים מפייג’. אני רכשתי מנבאחו טורס 5 חודשים מראש, האתר השני אנילופ קניון היה sold out ברגע שבדקתי.
פה פספסתי את רגע פתיחת המכירה בכמה שעות, וכאשר נכנסתי כבר לא היו סיורים פנויים בשעת צהריים, מה שלי לא הפריע כי רציתי לבוקר. בהמשך הצלחתי גם להזמין לבן לאותה שעה ללא בעיות.

נעבור למזרח

שאטל מניוארק למלון – כרמל:  הלכתי עם המלצה מכאן והזמנתי בכרמל, היה מצויין. ניתן לבטל ולכן אין בעיה להזמין הרבה זמן מראש.
עכשיו מצאתי היכן תיעדתי את הממלצה השנייה: “לבדוק את issac, היה עושה פעם העברות 1-917-406-3171”

רכבת תחתית:  כפי שסיפרתי רכשתי במכונה כרטיס שבועי, חשוב לשים לב מראש שכל כרטיס אשראי יכול לרכוש רק 2 כרטיסים. 

City Pass C3 : רצינו לבקר גם בתצפית רוקפלר TOTR (חדש להורים) וגם באמפייר סטייט (אייקוני לבנות) וגם להגיע לכתר בפסל החירות.
אחרי בדיקה מעמיקה הסיטי פס לא נותן עלייה לכתר רק ביקור באי  ולכן לא היה רלוונטי (שוב היה חשוב לבנות, וגם לי כי הפעם הקודמת הייתה סיוט). המחיר שלו היה רק 10$ יותר מאשר להזמין כ”א מהנ”ל בנפרד ולכן הרווחנו את ה-911 מוזיאון בהפרש הזה. הוא כן מאפשר רישום מראש וקביעת הזמנה לרוקפלר, הוא לא מאפשר לאמפייר סטייט ונתקלתי בסיפורים שאנשים הגיעו והתבקשו במקום לקבוע לזמן אחר. אצלי הכל היה פנוי ללא בעיות. אותו סיפור במוזיאון 911 אליו גם ניתן ברכישה נפרדת לקבוע שעה. אטראקציות אחרות שכלולות כגון מוזיאונים לא משכו אותנו, ושייט או סיור אוטובוס תיירים דרשו סיבוך של להגיע אליהם ולקבוע תור. 
התצפיות ברכישה נפרדת מאפשרות כמה שידרוגים מסוגים שונים, למשל עלייה גם ביום וגם בלילה באותו היום, שזה לא רע אבל אנחנו עשינו תצפית אחת ביום והשנייה בלילה. שידרוגי VIP כאלה ואחרים גם יקרים וגם לא עניינו אותי (למשל לעלות קצת יותר למעלה באמפייר סטייט או לעקוף את התור).
בסיכום הייתי מרוצה מהרכישה, השוברים נשמרו בטלפון וגם מודפסים.
יש גם פס רגיל ל-6 כניסות, זה כבר ידרוש יותר ימים ומוזיאונים.

פסל החירות: אחרי הבירורים והתכתבות איתם ומפני שמגבילים מאוד את כמות הנכנסים לתוך הפסל, הזמנתי 6 חודשים (!) מראש עם פתיחת המכירה לשעה שרציתי כרטיס עלייה עד לכתר crown וזו האפשרות היחידה לעלות לשם (לא כלול בכרטיסים אחרים).

פיטר לוגר:  כן גם למסעדה כזו דרוש להזמין מקום 6 שבועות מראש. זה לא שאין המתנה או שמי שלא הזמין לא נכנס, אבל אולי קיבלנו קדימות, הגענו מסתבר בשעת עומס, ביציאה כבר היה די ריק, נדמה לי שבכלל יש להם הפסקה עד הארוחת ערב.

מוניות: שווה להתקין מראש אפליקציות אובר, ליפט או דומה אני בחרתי באובר.


נעבור לצרפת

מגדל אייפל:  הוזמן חודשיים מראש, פשוט עקבתי כל יום מתי היום שלי  נפתח והזמנתי שעה מספיק מאוחרת (אבל לא מדי) כך שגם אם הטיסה תאחר נספיק להגיע.

רכבת: רשמתי כבר, רוכשים במקום במכונות בנוחות. יש איזה תרגיל שמאפשר הנחה על כרטיס שיש למכור לתיריים אבל הם עלולים לסרב, הסיפור היה בקופות, לא התעסקתי בזה חבל על הזמן , כל העדר זרם למכונות.


נדמה לי שזה הכל – אם שכחתי משהו חשוב  אוסיף לכשאזכר.
עכשיו עדיף לשלוח שלא ימחק לי.

כן, איתה התכתבתי זה היה מסובך, לא הצליחה, אבל עכשיו צריך לאחד את כל מה שכתבתי פה תחת המשתמש החדש (עם 0 בסוף) נראה אולי בהמשך.

הבעיה שגם העתק/הדבק לפה בחזרה לא עובד טוב, יוצא כתב בפורמט אחר מהרגיל.

- ה​​​​​עתק הדבק- מופיע לפי הגופן של הטקסט המועתק(אם אני לא טועה). ​

​​​​​​- יש עוד בעיות בכתיבה באתר המוביל.

הם לא עובדים מהבית?

- נדמה לי שלא(כך נאמר לי) תוכל לברר עם לירון, גם בנוגע לבעיה עם השם המוכפל. ️

​​​יש לי גם את הבעיה שלא נפתרה עם שם המשתמש שהוכפל לי. לא חשוב כבר.

 

תודה!
קרה לי כבר ומאז נזהרתי, אבל ניסיתי להוסיף כתב ליד וזה היה קרוב מדי ובום נלחץ.
אני שומר עכשיו בצד, הבעיה שגם העתק/הדבק לפה בחזרה לא עובד טוב, יוצא כתב בפורמט אחר מהרגיל.
הם לא עובדים מהבית?
יש לי גם את הבעיה שלא נפתרה עם שם המשתמש שהוכפל לי. לא חשוב כבר.

א. מצטרפת למה ששירלי כתבה.

ב. מעצבן, אתה לא הקורבן היחיד - כרגע אין מה לעשות עם ההיפר-לינק הנכחד(נדמה לי שכולם בחל"ת), רק לתרגל לחיצה על הטאב במיקום אחר ב"חלל".  

תודה תודה על הסיפור. אתה כותב מקסים ואותנטי והיה כיף לחלוק בקצת את החוויות. 

בכביש 1 הייתי צריך להוסיף מקום לינה אחד מאוחר יותר בתוכניות, היות וקיבלתי לחדר שהוזמן הרבה זמן מראש מחיר טוב, לא הצלחתי למצוא משהו במחיר מתחרה. לא רציתי לוותר על החדר שכבר הוזמן לכן הוספתי חדר ליחיד, מה שיצא טוב ללינה טובה אחרי טיסה וללא הפרעות. 

היתרון להזמין כך במפוצל היה לחפש מה שזמין בכל מקום ובמחיר הכי טוב.
התקשורת מול הבתי מלון הייתה טובה גם דרך בוקינג/אגודה – המלון ביום כפור לא רק סידרו לנו מפתח כשר מהדרין במקום כרטיס (לא שהיה צורך לנעול בסוף) הם גם שאלו אם צריך לטפל באורות וכו’ ממש הבינו.
ביטולים היו נוחים בכל מקום.
הארגון היה לי קל כי סחבתי איתי דף עם תיאור המסלול והיכן לנים בכל יום, והכל היה מסודר יפה באפליקציות, אפס תקלות.

החיסרון הוא למי שאוהב שהכל במקום אחד, נוח עם חיסכון בזמן בהזמנה (זמן שווה כסף או הדולראו שניים שנחסוך).
חיסרון אחר הוא לכאורה נקודות – אבל לא משנה מה צברתי איפה בסוף הכל פג תוקף במיוחד עכשיו – כמעט ניצלתי את הנקודות של הילטון במרץ האחרן אבל זה כמובן בוטל.

על המלון בדיסני כבר סיפרתי תודה ל-TWA וגם ל-AA ברוך שפטרנו מהנקודות טיסה האלה.

חשוב: כל המלונות שציינו מיטה חמישית בספה, בארה”ב ספה היא ספה נפתחת שבה הקפיצים של המזרון זה משהו מגוחך כזה שמרגישים אותם טוב. ילדים קטנטנים אולי לא ישימו לב אבל לנוער זה לא ממש טוב.

ניסיתי האמת שניסיתי להזמין דרך rentalcars.com שהומלצו כאן יפה בפורום.
בהתחלה קיבלתי מחירים בשמיים בסדר גודל עשרות אלפי שקלים, נבהלתי. אין לי הסבר אבל כשפתחתי חשבון המחיר צנח למחיר נורמלי.
קשה לי לדייק איך היה והיכן וכיצד קרה כי זה היה מזמן לפני מעל לשנה וחצי.
אח”כ לא הצלחתי להבין בדיוק מה הכיסוי הביטוחי וניסיתי להשיג את אורן מרום אבל הוא היה מאוד עסוק עם הזמנות לפסח.
אז חזרתי לרגיל שלי שלמה סיקסט שמחיר המחירון שלהם באתר מזעזע אבל עם הנחות כאלה ואחרות מכל מיני סיבות נתנו מחיר טוב (פחות מרנטלס).
הם נוהגים לומר רק עכשיו ורק היום אבל לא נלחצתי ואחרי שבוע קיבלתי מחיר טיפ טיפונת יותר נמוך, ככה יצא.
גם אצלם היה קצת קשה להבין את הביטוח – למשל יש ביטוח שמשות/צמיגים/מראות/מרכב תחתון אבל רק אם זה לא באשמתך.
ההסבר לאשמתך היה טיפה בעייתי למשל אם השארתי דבר ערך ברכב זו אשמתי שפרצו אליו, אבל בתאונה זה כן כלול.
כל דבר אחר אמרו לי לבדוק בזמן לקיחת הרכב.
גם בעניין זה נעזרתי בעבודה עם אנשים שעשו כזה טיול – נתנו לי דוגמה שנקרע להם צמיג מפגיעה במדרכה, ובכלל לא עניין אותם כן או לא ביטוח – לטפל דרך חברת השכרה היה לוקח הרבה זמן טיול ושיבוש התוכנית, אז פשוט קנו חדש.
כנ”ל אם ינעל המפתח ברכב, אני החלטתי שהוא לא ינעל והבטחתי זאת – מעשית כיום זה קשה כי הרכב עצמו יודע היכן המפתח נמצא. אני קשרתי אותו בתוך התיק גב שלי (יש שם מקום להצמיד מפתחות עם ניתוק מהיר) וכך השגתי 2 דברים: התיק חייב לצאת איתי תמיד וכך גם המפתח, ואין אפשרות שאזלזל לדקה ואשאיר את התיק “דבר ערך” ברכב. גם הסיכוי שיפול המפתח ולא אמצא אותו לא קיים, רק אם אאבד את התיק.
לסיכום לא הכל חייבים לבטח.

במערב הרכב היה מחברת Sixt וכמו שסיפרתי היה מצויין במשך 22 יום.

במזרח 4 ימים נתנו לי מחברת Dollar ללא תוספת חד כיווני ממנהטן ללוגן/בוסטון.
רק במזרח למדתי כאן אחרי כן שצריך הסדר איזיפס – דוקא בדולר המחיר יקר כי יש להם תוכנית “הכל כלול”, אבל לא נורא ממילא יחסית למערב ההשכרה הזו הייתה יקרה כנראה מפני שהייתה קצרה (או שזה קשור למזרח). כמו שרשמתי כמה פעמים השכרה ארוכה עשויה להיות זולה יותר מהשכרה שקצרה ממנה בכמה ימים. שווה בדיקה, כולל המשמעות של להחזיר קודם בסופו של דבר.
למיטב זכרוני יש תקרה בדולר לתשלום היומי הגבוה, לכן בהשכרה ארוכה זה אמור להשתלם יותר.

בנוסף היה את היום בווגאס עם הקאמרו גג נפתח, אותה כבר שכרתי מאלמו עם כל ההמלצות עליהם פה, ונתנו מענה ומחיר טוב.

מה הייתי משפר?

לאורך ה-22 יום גילינו כל פעם משהו חדש ברכב. אולי היה שווה טיפה להשקיע אונליין או אפילו ברכב עצמו ולראות מה פספסנו וניתן להנות ממנו (למשל מקום אחסון מתחחת לרגליים).

מעניין איך באלמו אתה בוחר את הרכב שלך מתוך מה שקיים.
אני טיפה הסתבכתי, הלכתי דקה לשאול שאלה ופתאום הגיעו במכה כל מי שלקח קאמרו, ורק במזל נשאר רכב אחרון בצבע שחור שרציתי, אחרת היו מתאכזבים מי שחשוב לו מה הצבע.

גשר הזהב כבר רשמתי לא לטעות בשעות רישום ולא להתקמצן זה ממילא חינם.
וגם להיות נחמד למי שמוסר לכם את הרכב, זה תמיד כי בדולר זה לא שינה הרכב נבחר מראש, גם לא באלמו.

בכל מה שקשור לרכב שכור – העיקר שזה עבר בשלום, הכי חשוב.

תודה רבה על התאור המעניין והאינפורמטיבי.

חשבתי את עצמי למתכנן טיולים לא רע, וגיליתי (לא בפעם הראשונה), שיש תמיד מה ללמוד מאחרים.

כל הכבוד על פסילת טורקיש. אני לא הייתי טס איתם אפילו בחינם. אבל אני יודע שיש כאן אוהדי טורקיש רבים.

טיסות כמה שזה פשוט כיום להזמין לבד מהבית, כך זה מסובך.
זמינות/מחיר/זמן טיסה/שעת טיסה/חברה/קונקשן/ועוד.

האפשרויות שנבחנו:
טורקיש – נפסל בגלל הקונקשן באיסטנבול, היה וטו על החברה למרות שהן נחשבים טובים בסה”כ.
אוסטריאן – טיסות מעולות ובמחיר הכי טוב אבל עם קונקשן קצר של שעה בוינה, לכן נפסלו למרות שקיבלתי חוו”ד שזה בסדר גמור.
 
אז נשארנו עם KLM האהובים בהלוך, והשותפים אייר-פארנס בחזור.
בהלוך הייתה אופציה גם לשעה קונקשן אבל ויתרנו עליה, אז זה עלה ב-3 שעות נוספות בסכיפהול שעברו בכיף.
בחזור בחרנו לטייל למגדל אייפל עם 11 שעות בשאר-דה-גול.

כאן הסיפור מסתבך – טסנו ל-LAX וחזרנו מלוגן (בוסטון), מה עם הטיסה הפנימית לניו-יורק?
ניסיתי להוסיף אותה לטיסות הבינלאומיות והתוספת הייתה בסך כ-300$.
בדקתי בנפרד וראיתי שיש אפשרויות ב-250$, אז החלטתי להזמין בנפרד, וסגרתי את הבינלאומיות.
אחרי כן בתכנונים של הטיול יצא לי להזיז את הטיסה ביום אחד, אבל זה היה סופ”ש של קולומבוס-דיי !
פתאום לא הצלחתי להשיג כלום שלא באזור ה-600$, מסתבר שכולם גם רוצים טיסת לילה מחוף לחוף וברור למה.
לא הצלחתי למצוא כלום סביר וישיר לא עם נקודות של AA, ולא עם חברות לואו קוסט שהמליצו לי לבדוק.
עד שבא חבר מהעבודה, מומחה הטיסות שלי, ששאל האם אין לך נקודות טיסה? אמרתי כן יש לי מלא בלופטהנזה, והוא פקד: חפש שם!
כך באתר לופטהנזה הצלחתי למצוא טיסה ל-4 בכיוון אחד עם UA בעלות 22.40$ מיסים סה”כ והשאר נקודות, גאוני.
התשלום היה, ותמיד יש תשלום, טיסה שממריאה בשעה 2 אחה”צ ומגיעה בשעה 22:30 לניוארק, הלך יום.
לכך הוספנו מזוודה עבור כ”א בעלות 30$, כך שהמחיר הכולל לכרטיס יצא 35.6$, מעולה נפתרה הבעיה.
היה מאתגר, אבל במקרה הגרוע זה היה עולה הרבה $$$, אבל היינו מרוויחים זמן ששווה גם לא מעט.

טיסה לחייל

זה היה הכי מסובך כי היה צריך לתאם שתשיק לטיול שלנו מבלי לשבור תכנון שלקח זמן רב.
מפה לשם הסתבר שיש את הטיסה הישירה של UA ל-SFO שמגיעה לסן-פרנסיסקו ב-6 בבוקר בדיוק ביום שאנחנו יוצאים משם – בינגו.
בחזרה מצאתי טיסה עם קונקשן בניו-יארק ואז המשך ישיר לארץ, טיסה  שממריאה שעה לפני הטיסה שלנו מ-LAX.

חשוב לדעת: יתכן שיש טיסות שמתקיימות, אבל הן לא מופיעות לרכישה באתר החברה. למה? השד יודע למה.

כאן שוב עזר לי המומחה שלי לטיסות.
את הטיסה הלוך שלא ניתן היה למצוא ב-UA ניתן היה להגיע אליה דרך חיפוש בגוגל טיסות שנותן לינק לרכישה בחברה.
אבל איך ידעתי שיש בכלל טיסה כזו? כי הומלץ לי לחפש באליס הישראלי שיש לו יתרון חשוב – ביטול ב-100 ש”ח תוך 14 יום.
זה היה חשוב היות ומדובר בחייל וככל שמשכנו יותר זמן כך הביטחון שהדבר יתאפשר עלה.
בסופו של דבר השוותי מחיר באתר החברה מול אליס, כולל השוואת מחיר ביטול ועמלה (באליס) ובשיקלול חוק הצרכנות הישראלי – והזמנתי באליס.
את הדמי ביטול גם ככה ביטחתי בביטול נסיעה מכל סיבה, סתם כדי לא להתבאס פעמיים באם המסע יבוטל.

בסיכום יש יתרון לסוכן נסיעות, מגיע קצת כבוד למקצוע, גם שוברים פחות את הראש, הוא גם מכיר וגם רואה את כל הטיסות ללא מגבלה.
אצלי החליף את הסוכן החבר ואתר אליס. 

 

יום 30 בונוס בטיול 21/10

אולי היום הזה שייך לפורום אירופה, אך אוסיף אותו כחלק בלתי נפרד מהטיול.

כאשר בחנתי את הטיסות האפשריות הביתה, מחיר תמורת זמן חזרה בסוף חופשת סוכות, הגיעו לשלב הגמר 2 אפשרויות וביניהן נבחרה המושכת יותר את הבנות – יום בפריז. זה מעייף כן, אבל אנחנו אוהבים את האופציה לחטוף עוד הצצה לאיזו עיר באירופה בדרך.
נחתנו בפריז ב-7 בבוקר, ביקורת גבולות די מייגעת עם תור ארוך לדרכונים זרים, שאחריה מצאתי בקלות את הדוכן להפקדת כל התיקי יד (מאוד מסודר וטוב).
משם לתחנת הרכבת, עם הרבה מכונות למכירת כרטיסים בכניסה אליה, ודיילות שמאוד עזרו ופשוט סימנו מה לרכוש כך שנשאר רק לגהץ את הכרטיס.
סיפור די ידידותי סה”כ.
משם לקחנו רכבת ישירה ועמוסה מאוד (עם עצירות) לשער הניצחון, ישבנו בקפה על קצה השאנז אליזה, וכאשר התקרב הזמן של ההזמנה שלנו (הזמן עובר מהר מאוד כשנהנים) נסענו למגדל אייפל שם טיפסנו עד לראשו.
אם חשבתי שאולי אולי נספיק עוד משהו אז לא, ההגעה לקחה לא מעט זמן וזהו הגיע הזמן לחזור לשדה.
בדרך לרכבת נפגוש זוג בנות מהארץ שלמזלנו שלטו יותר טוב בסיפור של הרכבות – וכך עלינו על רכבת ישירה (כמעט) לשדה במקום זו שעוצרת בכל מקום.
זה כל הסיפור, מוזר קצת, באמסטרדם פעם הספקנו רבע עיר ביום אחד..

 ההורים נהנו לחזור, הבנות נהנו לסמן באינסטוש היינו פה

חוויה פריזאית


אם כבר עד הסוף

אוו שאנז אליזה

חיכה לנו בסבלנות

מלמעלה הנוער קיבלו מבט לאן יטיילו בעתיד

ועוד צד

ולהתראות בטיול לפריז בעתיד

 

בשדה מבזבזים את כל המטבעות יורו שנצברו כדי לא לסחוב אותן לארץ (אם חסר משלימים באשראי)

שנזכה לחזור כולנו לנתב”ג בתנאים נאותים ובחופשיות

תם ונשלם – למחרת חגגנו שמחת תורה, עם קצת זמן התאוששות לפני החזרה ללימודים.
אני המשכתי עוד שבוע חופש מהעבודה, שבוע שבו היו לי המון תוכניות כגון להתחיל לרשום את הסיכום הזה. מעשית ישבתי כמעט ללא מעש ורק מנסה להבין איך באמת לנחות חזרה לשגרה.

לילה טוב ישראל.

באפילוג אסכם כמה דברים שכדאי לדעת לגבי ההזמנות שעשיתי לכל הטיול.

למעוניינים סרטון קליפ לטיול שלכת :  לחצו כאן לצפייה ב-Vimeo

אם מישהו מעוניין בסרט ארוך יותר 8ד’ : כאן ביוטיוב 

יום 29 לטיול 20/10

היום האחרון בארה”ב, זהו בעצם היום ה-30 אבל את יום ההגעה ספרתי בתור יום אפס.

הטיסה שלנו בשעה 6 בערב, כלומר אני כיוונתי לשעה 3 בשדה.
המזוודות כבר ארוזות ושקולות מה נשאר?
נשאר לקפוץ על הבוקר לוולמארט הקרוב, האלווין בפתח, מבצעים, ואני ממלא את העגלה במשקל הדי מדוייק של שוקולדים אמריקאיים הניתנים להוסיף למטען ללא חריגה.

מעבר לכך יש אלף דברים שהייתי עושה לו נשאר לי זמן, בעיקר מקומות שנורא בא לי לראות שוב אם אני כבר בסביבה.

לפני הנסיעה לבוסטון, שם נבלה ממש מעט, אבל נפגוש איך לא? 2 חברים אחרונים (ללא קשר ביניהם), אני נוסע בכביש האהוב עלי – רחוב כפרי בין חוות הנוסע מכביש 9 אל כביש 20 (או הפוך), ביקור באגם “הברבורים” ואז חייבים למהר להספיק להגיע לבוסטון עם תדלוק ברגע האחרון לפני הכביש המהיר לעיר.
אחרי הבילוי הקצר בבוסטון ניסע ללוגן, אפספס כרגיל את הפנייה האחרונה להחזרת רכב וזה ברור כי שכחתי שאני צריך להגיע ב-3 לשדה בגלל הרכב גם אם החברים אמרו שזה מוקדם מדי לטיסה. פעם הבאה אזמין את הרכב לשעה אחרי.

שלום לחדר – היה לי חשוב בסוף שיהיה מקום מרווח לאריזה, במיוחד שכמשפחה היא מתבצעת במקביל.

אגם “הברבורים” על כביש 20

 

ועוד אחת

מבחינתי הכניסה הראשית לבוסטון – מכביש 90

הפרודנשיאל והנגקוק

בוסטון היפה

 

נסענו ישר לבוסטון קומון, לתוך החניון תחתיו, נראה בטוח לרכב מלא מזוודות.
יש כיף בגודל הקטן יחסית לסנטרל פארק, לא מרגישים שעשינו רק עשירית אחוז ממנו.
כמה ימים הייתם נותנים לבוסטון?
לדעתי 4 ימים כמו בניו יורק ימצו הכל אם לא יותר מדי – אלא אם עושים למשל יום שלם במוזיאון המדע כפי שעשיתי בעבר.

כל כיוון יפה ומזג האוויר מצויין

אין שלכת

ה-State house

משם ברגל לקווינסי מרקט דרך בית הממשל הישן

קווינסי מרקט – קבענו עם בחור יהודי שעבדתי איתו עוד כשלשנינו לא היו משפחות

מתחם האוכל בפנים – טוב לחורף לא טוב כיום בזמן נגיף

 

חזרנו ב-T לבוסטון קומון, הרי התחתית של בוסטון זו חובה לנסוע בה, שם פגשנו את החבר השני והילדים שלו

זה היה הרגע שבו שכחתי כי לא חשוב כמה אני קרוב לשדה תעופה, יש גם שעת יעד להחזרת הרכב – ועוד פקקון בכניסה לשדה והתברברות.
לא נורא לא אמרו כלום, דוקא היה שירות מאוד חביב בהחזרה ולא שכחתי את ה-Iottie שלי הפעם.
צילום קילומטרז’ מגלה נסיעה של 753 מייל, 1205 ק”מ ב-4 ימים.


 

כמיטב המסורת שלי יושבים לפרידה ב-Legal Sea Foods ורק בעבור זה תמיד אגיע מוקדם בבוסטון לשדה.
זה במקום המסעדה בקייפ קוד של גידי ואהרוני אליה כמובן לא הגענו.

הגדולה מוצאת חן בעיני הביטחון ופותרים אותה מהורדת נעליים ובדיקה מקיפה, זה עושה לה את היום אם לא את הטיול, טוב לא להגזים.
במצעד ההפתעות נשאר משהו קטן אחרון נדמה לי #5 – במטוס הזה של אייר פראנס יש בסוף 4 שורות מושבים לשניים אז לקחתי 2 שורות.
תמיד אנחנו מסתבכים עם השלישי בשורה, שצריך כל הזמן להפריע לו כדי לקום..ועבדתי עליהן ששמתי את השלישי באמצע בכל שורה.
 

נפרדים בעצב מבוסטון, עוד מצפה לנו קונקשן ארוך בפריז אחרי טיסת לילה.

 

עד כאן סיקור הטיול המטורף שלנו בארה”ב, תודה שהייתם איתי, מקווה שנהנתם מאוד, הישארו אונליין יש המשך, פריז וקצת סיכומים.
לי היה כיף לסכם, החוב הזה להחזיר לפורום הציק לי במשך שנה והיות והוא פג תוקף חשבתי שכבר לא יקרה.
הלוואי והייתי צודק אבל המגפה ימח שמה נתנה לי פתח לזה, אין סיפורים אחרים כרגע  אבל יהיו שוב בקרוב אני מקווה 
 

לילה טוב לאוקיינס האטלאנטי, בדרך אזהה בבירור את האיים הקנריים.

היות וזה היה יום חלש אני אפנק קצת בתמונות אנתיקות.

אגם באזור

האיש הזקן על ההר ז”ל – ההרים הלבנים : כיום יש שלט כזה שקוף שמסתכלים דרכו ורואים איך זה היה פעם.
 

שכונה של מרלבורו

יש דברים שנשארים אותו דבר בערך לאורך שנים, כן או לא התחמם האקלים

יום 28 לטיול 19/10

היום הזה מכוון לפגוש אחר הצהריים את “משפחתי המאמצת” בארה”ב – לכן כבר נשארנו באזור ולא יצאנו לטייל.
 

בכ”ז התעוררתי מוקדם מול ה-Natick Mall

רציתי לבדוק האם השלכת התקדמה דרומה? עוד לא אבל זרחה השמש

השופינג קרא לנו אז סיימנו ב-mall ממול – אפילו עשינו בדיקה לאחד האייפונים בחנות אפל, הם היו מחליפים אותו למרות שזה היה מכשיר זר​, אבל אני חששתי שלא גובו התמונות של הטיול כמו שצריך וזה היה מבחינתי שווה את הכסף (בארץ לא הסכימו להחליף, רק לקחו לתיקון).

​​​​​​בית באזור פרמינגהאם

עוד קצת



החברים קיבלו אותנו בביתם לכמה שעות – הבת ניצלה את הארוע להרגיש סיבוב באופנוע.
חיים טוב בארה”ב סה”כ, רק צריך משרה מכניסה ומישהו שישלם לך ביטוח בריאות.


בדרך חזרה למלון – לא בדקתי כיום אבל לפחות פעם ניו-אינגלנד נחשבה מסורתית והרבה יותר מקושטת מאזורים אחרים

הפי האלווין – מחר טסים

התמונות של השלכת משגעות !

תענוג לטייל אתך

יום 27 לטיול 18/10

היום הזה יוקדש ל-”הצצת עלים” ובו נעשה את “סיבוב מרסלו”.
זהו סיבוב שתחילתו לפני כ-27 שנה, סיבוב חד יומי, סיבוב שהתפתח עם הזמן לטיול סטנדרטי בהרים הלבנים בן יום אחד.
עשיתי לאזור הזה כמה וכמה גיחות, שכללו טיולים רגליים ביעדים מרכזיים כמו גם טיפוס ברכב להר וושינגטון או ברכבל להר קנון ועוד.
בהמשך התחלתי לקבל ביקורים כאלה ואחרים מהארץ ובהם לקחתי את האורחים במסלול הזה.
אם להתחיל מהסוף יום אחד אני מקווה לשהות שם כמה ימים רצופים או יותר, פלוס סקי בהר קנון, ולחרוש את כל האזור שוב.

סיבוב מרסלו מתחיל תמיד באזור 6 בבוקר, יציאה מהקו של בוסטון (בעיקר על כביש 495), הפעם נקודת היציאה הייתה Natick.
על כן נסענו בכביש 90 מזרח (המס-פייק) אל 95 צפון וממנו אל 93 צפון שהוא כבר הציר המוביל אל ניו-המפשייר תוך חציית ה-495.
ישר ישר ישר צפונה ועד לינקולן NH – אני חייב לציין כי הכביש השתפר מאוד (וגם נוספו לו אגרות, אבל הייתי על הכל כלול) ועלו המהירויות המותרות ובסה”כ זמן הנסיעה הצטמצם.
משם ימינה בכביש 112 ה-“קנקמגוס הייויי” כביש הנופים המפורסם דרך הר לון (גם שם דרוש לקיים סיבוב סקי) עד קונווי, שמאלה וצפונה בכביש 16 אל כביש 302 מערב, והסיבוב יסתיים שמאלה בכביש 3 אל 93 דרום, חולפים על פני לינקולן וחוזרים הביתה בחושך מאוחר ורצוצים (חובה לסיים במצב גמור).    

בדרך עוצרים בנקודות עניין משתנות, אני חייב לציין שהיו שינויים נחמדים עם השנים, אולי מלבד האיש הזקן של ההר שלא החזיק מעמד.

אעבור עכשיו לתמונות ופרטים – אציין שוב שלא חשבתי שהיום יעשה הטיול הזה, חשבתי אפילו כי נגיע לאזור לינקולן, נראה בדרך שלכת מהממת ונרד בחזרה דרומה לכיוון בוסטון. אבל השלכת לא הספיקה ורציתי עוד ועוד.
הנקודה כאן היא מה שנאמר לא מעט פעמים – עם שלכת צריך להיות מוכנים לספונטניות כדי לתפוס מה שאפשר בהתאם למיקומה יחסית לימי הטיול.

תמונות שוות כשאין מילים

7 בבוקר על 95N – משפחתית לא ממש יצאנו ב-6


סייג’יק לקח אותנו דרך 3 צפון שמתחבר אחר כך אל  93 – כבישים טובים

 

מחיר הדלק במזרח הרבה יותר נוח מהמערב – כדולר וחצי פחות לגלון.
האמת צילמתי כי לא יצאה לי קבלה, והתמונה נשארה עם העכביש הזה.

בהחלט מזדהה – בכניסה ללינקולן ליד התחנת דלק

מתחילים – עם היום האפור זה מתחיל מאכזב
 

מתחיל להשתפר – הדרישות שלי גבוהות שיהיה ברור


האוטו מרוצה

ואז מוצאים את הפינה הנכונה וזהו

אי אפשר להפסיק להסתכל וגם לצלם

לו יכולנו להיות שם עכשיו בשידור חוזר

גם הצהוב-כתום הזה יפה


הפנורמי של Sugar Hill Scenic Vista



אני תמיד מחפש בצד משהו מחוץ למסלול



חיפשתי גם איזה גשר מקורה מעניין להציג ומצאתי קרוב ליד את גשר נהר סאקו – משהו חדש גם בשבילי, אז עברנו הלוך ושוב.

וגם ברגל לצלם

ובצד השני היה כפרי ויפה

בדרך אל North Conway  מתגלה תצפית מרהיבה על סאקו ריבר


ועכשיו הפסקת צהריים בעיירה, ולאחריה ליבי לא עמד באכזבה על כי לא עצרתי באאוטלט אז חזרתי אחורה.
בנו שם אימפריית אאוטלט, הנשים מצאו מציאות ואילו אני קינוח תוצרת ביתית לשם שינוי.


זה אינו הסייל היחיד – פה עשינו עבודת צוות עם זוג ישראלים, איחדנו קנייה והתקבלה הנחה נוספת, ישראלים.. זה חוקי?

רכשו כמה מותגים, מה שרצו, עד שהיינו חייבים לצאת לדרך – היה קצת פקק בצומת? עקפנו דרך העיירה.
היו שם גם דרכים מהממות בתוך עצים.


וזהו – בדרך חזרה עוד עצירה במפלון לצד 302, קפאנו !

 

מלון וושינגטון נמצא יפהפה, פעיל ומשופץ ומפתיע  – בזמנו היה נטוש והזכיר לי את "הניצוץ”



צומת בהמשך נמצאה הרכבת הישנה של מאונט וושינגטון

ובדרך חזרה עוד הספקנו לצלם את הר קנון

וכך בנסיעה ארוכה בחושך הסתיים לו יום שיזכר היטב.
אני מתנצל על הקיצור הרב – בהחלט שווה להשקיע באזור הזה בלבד כמה ימים, ובכלל בכל ניו אינגלנד והחופים לפחות חודש.

לילה טוב ניו המפשייר.
מחר יום לפני אחרון בארה”ב.