הייתי בתחילת אוקטובר. ניו אינגלנד היתה ירוקה עם טיפה אדום/צהוב בהרים בניו המפשייר וורמונט.

באפ סטייט ניו יורק, בפרט בסביבת לייק פלאסיד היתה התחלה של שלכת.

כשהתחלנו לנסוע מאלף האיים לטורונטו נתקלנו בשיא שלכת, עם כל צבעי הפאלטה.

סוף הטיול היה חזרה מוושינגטון, דרך יורק והאמיש, (במלחמת יום כיפור הגעתי לאורגזמה, אצל האמיש הגעתי לאינטרקורס ולקורנינג NY ומשם דרך הקטסקילס עד בוסטון.

בשלב זה היתה, בהתאם לגובה, שלכת בת שבוע עד שלכת בשיאה.

באיזורים שציינת, היכן שהיינו, היו כ-20-30% עצים "צבעוניים" (צהוב, כתום, אדום, בורדו) בין הירוקים, או אפילו פחות, במחצית הראשונה של אוקטובר 2019.  עדיין מראה מרהיב כמובן.

מה יהיה בשנה הבאה אין לי מושג.

אבל מדובר על חודש מוקדם יותר של חגי תשרי.

אכן בטעות החזקתי את ספטמבר האחרון תודה לקרני

צריכה להיות הקדמה דרמטית של השלכת על מנת ליהנות מריכוזים צבעוניים, ולא רק מעץ פה ועץ שם.

גם בנקודות שציין sailor וזה לא קרה בשנים האחרונות.

תנסו לצאת אחרי כיפור ,ואז כולל סוכות ושבוע ראשון של אוקטובר יהיה הרבה יותר מאתגר.

מוני

כמה שיותר צפונה או כמה שיותר גבוה מעל פני הים, השלכת מתחילה מוקדם יותר.

אם משלבים את ההרים של מיין, ניו המפשייר, ורמונט ו/או אפשטייט ניו יורק, הסיכוי לראות שלכת מתקדמת יותר עולה פלאים.

ואם עוברים לקנדה, זו קפיצת מדרגה.

הי מוני

לגבי השאלה אם מפלי הנייגרה כלולים בתכנון , התשובה היא שזה התחיל מזה שבטיול הקודם ויתרנו על המפלים ,סבירות גבוהה שזה יכלל בתוכנית למרות שהבנתי שיש למקום יותר הילה והבנתי שייתכן שבפועל זה יהיה פחות.

לגבי שאר התכנונים (ניו יורק) אני כרגע  בשלב התחלתי ורק לומד , עדיין לא מגובשת אצלי תוכנית מסודרת.

בשנה שעברה המראנו לטיול שלכת שתחילתו בבוסטון ב-28.9. משם נסענו צפונה לאורך החוף עד אכדיה, ואח"כ מערבה להמשך הטיול המתגלגל שארך שבועיים, וב-12.10 הגענו לשבוע בניו יורק.

בטיול המתגלגל זכינו לתחילתה של שלכת, נראה היה שהגענו כשבועיים לפני השיא. בניו יורק היינו, בשבוע השלישי של אוקטובר, אפילו לפני תחילת השלכת. סנטראל פארק היה ירוק לחלוטין.

אין תאריך קבוע לבוא השלכת, זה כמובן משתנה משנה לשנה. אבל טיול שכולו רק בספטמבר, נראה לי שרוב הסיכויים שיקדים את השלכת.

השנה ראש השנה היה ב 19/9/20 בשנת 2021 ראש השנה  ב 7/9/21  שמחת תורה (סוף החופשות ) ב 28/9/21

ערב ראש השנה תשפ”ב הוא ב-6.9.21, לא ב19.9. 

ראש השנה ב-19 לספטמבר,אז מדוע להתחיל בראשית החודש הזה

התחלה בראשית ספטמבר הווה אומר טיול סתיו התחלתי ללא שלכת כהילכתה

וביחוד שמשאירים את ניו יורק לסוף.

כעיקרון אין לפסול טיול בצפון מזרח בתחילת ספטמבר אבל ללא ציפיות לריכוזי צבעים מהממים

אותם מקבלים כמובן בסוף השבוע האחרון ולאורך אוקטובר.

כמה ימים מיועדים לניו יורק והאם מפלי הניאגרה בתוכנית?

מוני

בערך 21-23 ימים , סיום הטיול כנראה בעיר ניו יורק  מה שמאלץ להתחיל את צפון מזרח ארה”ב בתחילת ספטמבר.

היי

אני רואה את לוח השנה לסתיו 2021

שאלה ראשונה לי- כמה ימים אתם יכולים להקציב לסך הטיול?

מוני

רשמתי /התכוונתי שאני לא רואה בצד שמאל מה שראיתי פעם בפורמט הישן ,בצד שמאל אני רואה  את התגובה האחרונה  ייתכן שאני צריך לעשות שינוי תצוגה  ואני לא יודע .

בכל אופן תודה רבה על הקישורים ששלחת , יש מה לעבוד .

ועכשיו שאלה : בדקתי בלוח שנה לגבי חגי תשרי בשנת 2021 (מנסה להיות אופטימי לגבי הקורונה) וראיתי שכל החגים בחודש ספטמבר , מה המשמעות לגבי טיול בצפון מזרח ארה”ב כטיול שלכת ? האם זה מוקדם מדי ?

היי

לא הבנתי מדוע צריך פורמט ישן

האם יש לך בעיות בפתיחת הדיווחים מהרשימה הזאת בצד שמאל –

• טיול קיץ של ליאור 2013
• טיול סתיו של לטיט - 2014 
• טיול סתיו מוקדם - יורם 
• רינת קראוון בניו אינגלנד 2016
• עודד שלכת בניו אינגלנד 2017
• שרשור עם קישורי טיולי שלכת
• סיגל בוסטון וניו יורק 2017 
• הערים של אמריקה הבלוג המעולה של עמיחי
• המסלולים של אמריקה - ושוב מבית היוצר של עמיחי 
• בלוג נהדר של ורד על פלורידה
• ערבה – אוגוסט 2017 פלורידה
• אורלנדו סתיו 2012, צביקה
• סיפור טיול סתיו 2019,שלכת + אורלנדו של טל
• סיפור טיול סתיו 2019, שלכת עם ילדים קטנים של גיא
• סיפור טיול בילוסטון ובהרי הרוקיז הקנדיים של רינת
• Tega - טיול במערב ארה"ב
• טיול בדרום מערב ארה"ב של עדי

       מוני

תודה מוני , נראה לי שמה שרשמת בצד שמאל היה בפורמט הישן , זכור לי כל הקישורים שאיילת ריכזה בשנת 2017 על המערב שהוכנס לצד שמאל , עכשיו אני רואה שיש סיכומים בדף למטה , יכול להיות שאני יכול לשנות פורמט צפייה ואני לא יודע איך ?

שלום

בצד שמאל של דף הראשון של הפורום ישנם מלוא החופן  סיפורי מטיילים

המקבץ העליון הוא על מערב , ואילו התחתון הוא על  על צפון מזרח

מוני

כשהייתי בארצות הברית התלבטתי אם לנסוע לניאגרה כי רציתי לראות מפלים עצומים, אבל זה היה אחרי כמה חודשי טיול ולא היה לי חשק לקפוץ עד לשם בשביל זה, וחששתי שזה יהיה ממוסחר מדי. הפתרון? הלכנו על חלום טיולי יותר רחוק, וכמה שנים אחר כך במקום הניאגרה שפספסתי קפצתי מבואנוס איירס למפלי האיגואסו. עצום וענקי, ולמרות שמתויר הרבה יותר זול, פחות ממוסחר ואפשר להתחמק מההמונים בחלק מהמקומות (תלוי עונה גם). הצד השני של אמריקה אומנם, אבל גם זה צד מוצלח מאוד…...

טיול למערב ארצות הברית זה טיול עם דילוגים ומאוד מעייף , מי שלא שומר שבת בדר”כ לא נח יום בשבוע ויוצא שבד”כ מטייל רצוף 3 שבועות אורז מזוודות כל כמה ימים ונוסע המון

גם פה אני לא מסכים. זו בחירה שלכם לעשות טיול באופי הזה. ברור שאתם לא לבד ורבים עושים טיול כזה, אבל זו לא האפשרות היחידה.

אפשר בהחלט לשבץ ימי מנוחה לאורך 3 השבועות האלה. יום מנוחה מלא, או כמה חצאי ימים. ימים שבהם לא רצים, לא עוברים לינה, לא מנסים לדחוס אטרקציות. זה לא אומר שלא עושים כלום, אבל עושים דברים לא מחייבים. אפשר בהחלט ללכת לבריכה, משחק באולינג, שופינג וכדומה, אולי מוזיאון מקומי קטן (אטרקציה ליגה ד). אולי קמים מאוחר, אולי מתפנקים בבראנץ במקוםלתקתק ארוחת בוקר וכו’.

אפשר גם סתם להיות בקצב איטי. לתכנן טיול לא דחוס כך שיש זמן לסטות מהכביש לאטרקציה קטנה, לעצור באיזה חנות מעניינת שראינו, לתכנן ימים שנגמרים ב-5 ולא רק ב-9 וכו’.

וגם טיול למערב לא חייב להיות דילוגים ומעייף. לא חייבים לדחוס 3 ערים גדולות, 3 אתרי טבע ושלושה פארקי שעשועים. למשל היה מתוכנן לנו טיול בפסח האחרון 10 ימים רק לוס אנג’לס. ומנגד בטיול הקודם למערב (ילדים קטנים) ויתרנו לגמרי על לאס וגאס ואתרי הטסע סביבה, וגם על כביש 1 וטסנו מסן דייגו לסן פרנסיסקו.

אפשר הכל – זו רק בחירה שלכם לטייל באופי הזה.

ב- 2017 יצאתי מבוסטון לטיול של חודש, שבחלקו הראשון נסעתי לכוון צפון מדינת ניו יורק ומפלי הניאגרה.  כתבתי סיכום של הטיול בפורום ואני מצרף קישור אליו:

סיכום טיול לצפון מזרח ארה"ב ולאונטריו

תאריכי ההודעות הרלבנטיות – עד 8 באוקטובר 2017.

בדיוק חוויה הפוכה, אבל אולי כגודל הציפיות..

הגעתי בשלהי העונה

עצרתי בטורונוטו ליממה וקצת בדרך לסן פרנסיסקו

לא היתה בעיה לצלם

מראש לא חשבתי שמלון עם נוף למפלים מצדיק פער של 150 דולר

על אחלה מוטל (צד קנדי) של 50 דולר, עם חניה וארוחת בוקר חינם.( וכמובן חדר עם מיטה נוחה וכל מה שצריך ואוטו חצי מטר מהחדר)

בערב חניתי בחינם קרוב לקליפטון היל, ומשם ירדתי לכיוון מפלי הפרסה

בבוקר, חניתי בקאזינו בחינם, וכמובן הלכתי ברגל את אי העיזים וחזרה

היה נחמד לפגוש סנאים בדרך (נכון, אפילו שהם חתולים)

וגם זה היה כבר בתקופת השלכת, אז כל העצים היו בגוונים מדהימים.

לא היתה שום פעילות של טוריסט טראפ

קודם כל תודה לתגובות ואשמח לעוד מי שיכול 

נראה לי שלא הובנתי נכון ואסביר את עצמי למען אלה שעדיין לא טיילו טיול כמו שאני טיילתי  שכולל שלושה שבועות מערב ארה”ב ושילוב של הצד המזרחי (אצלי 6 לילות )

הייתי לי מחשבה (והיו כאלה שעשו את זה ) לסיים את הטיול בטיסה מלוס אנג’לס לבאפולו , לטייל במפלים ומשם להמשיך ברכב לניו יורק וכמובן המון שופינג , השותפות שלי היו אישה + 3 בנות  בנות 24,22,12 .

ועכשיו אני אגיד כמה מילים כפי שרשמתי בתחילה לעזור לכאלה שעדיין  לא  עשו טיול כמו זה .

טיול למערב ארצות הברית זה טיול עם דילוגים ומאוד מעייף , מי שלא שומר שבת בדר”כ לא נח יום בשבוע ויוצא שבד”כ מטייל רצוף 3 שבועות אורז מזוודות כל כמה ימים ונוסע המון , טיול עם כל המשפחה הוא לא טיול זוגי ויש גם מין סיר לחץ שצריך לקחת בחשבון ההחלטה לסיים את הטיול 6 לילות בניו יורק ללא מעבר בין מלונות ונסיעות ברכב הייתה החלטה  נכונה ואני ממליץ לא לנסות לאכול את כל העולם , לניו יורק רצוי לתת זמן ולא 2-3 לילות . 

כמו שאומרים – על טעם ועל ריח…

לגבי המלון – אכן הוא השפיע על החוויה הכוללת, אבל זה לא רק הוא.

את קליפטון היל גם לא מאוד אהבנו, עם חריג אחד של מירוץ המכוניות שהבנים עפו עליו (תרתי משמע) ומבחינתם היה שיא הביקור.

הביקור במערת הרוחות היה חווייתי וכיפי, ואכן מנוהל ומתוקתק, אבל צפוף ודחוק בצורה מעיקה.

השיט היה צפוף ברמה כזו שהיה ממש קשה לתפוס זויות טובות לצילום המפלים בלי ששלושה ראשים יפנים יידחפו לך לפריים.

על כל אטרקציה שילמנו את ה-20+ דולר לאדם שלה לחוד, בנוסף שילמנו על חניה באי העיזים (לא זוכרת כמה), בנוסף גבו כסף על שאטל פנימי שנוסע בין האטרקציות בצד האמריקאי (הלכנו ברגל).

אני יודעת שיכולנו לשלם הרבה פחות על מלון בלי חלון עם נוף למפלים, אבל כפי שכתבתי קודם – באנו בגישה של ביקור של פעם בחיים (חד משמעית לא אחזור לשם) – לפחות מיממה, הגענו בצהריים והטיסה שלנו לניו יורק למחרת היתה מוקדמת בבוקר, אז אחד השיקולים היה לראות את המפלים המוארים בלילה, אחרי הביקור בקליפטון היל, מחלון חדרנו במלון, כי לצאת שוב להסתובב בטיילת כבר לא היה יותר לאף אחד כוח.

כמו כל אטרקציה – תמיד יהיה מי שיאהב יותר ומי שפחות.

לגבי מפלי הניאגרה – עוד לפני נסיעתנו הייתי עדה למחלוקת ערה כאן בפורום, זה אחד האתרים שהדיעות לגביו חלוקות מאוד. זאת היתה סוגיה שהשפיעה על המסלול שלנו, מבחינה גיאוגרפית מפלי הניאגרה הם נקודת קצה ולא על הדרך למקום אחר, והתלבטתי רבות לגביה. בדיעבד, זה לא שאני חשה איזו חרטה עמוקה לגבי ההחלטה שנתקבלה, לא סבלנו שם חלילה, אבל אישית אני בהחלט מצרפת את קולי לאלו שממליצים לדלג עליו.  

עוד שיקול, למי שמתכנן טיול משפחתי מתגלגל ארוך באיזור, מסוג הטיולים החד-פעמיים, אבל מאידך מעריך שעוד יזדמן לו להגיע לניו יורק, אולי גם יותר מפעם אחת: מפלי הניאגרה הם אתר מאוד נגיש, ניתן להגיע אליהם בכל גיל ובכל מצב, יש טיולים מאורגנים לשם שיוצאים מניו יורק, כך שמי שממש חייב להגיע אליהם, יוכל להשאיר אותם גם לפנסיה, ולא לבזבז עליהם זמן של טיול באתרי טבע שדורשים קצת יותר הליכה ומאמץ, או כל אתר אחר על מסלול מתגלגל בניו אינגלנד שסביר להניח שלא נגיע אליו ככה סתם ב”קפיצה” מניו יורק או מבוסטון.

שוב – זה הכל מאוד סובייקטיבי, אני רק מציינת עוד זוית ראיה.

אני סוטה מהנושא אבל מרגיש צורך להביע את דעתי לגבי הניאגרה

אני מסכים שהמקום ממוסחר מאד. אבל לטעמי זה לא בהכרח רע. המסחור מביא צבעוניות. המסחור מביא לזה שיש שיט למפלים כל 10-20 דקות (בעונה) או שלמערת הרוחות אפשר להכנס מתי שרוצים. המסחור מביא את האקשן של קליפטון היל. אם לא היה ממוסחר היינו צרכים לחכות כמה שעות לשיט למפלים (כמו שבאלף האיים יש רק פעם בשעתיים, תלוי בעונה ובנקודת היציאה), או שההינו משקיעים את המאמץ הגדול שבהגעה למפלים, אבל ממצים בשעתיים וחושבים האם זה שווה (כמו אתרים רבים אחרים בארה”ב שאנחנו מוותרים כי הם רחוקים מדי).

כשאני אני קורא את מה שכבתב נראה שהתלונה היא בעיקר ביחס למלון – יקר, לינה יקרה, חדר עלוב ורחוק מקליפטון היל מה שגרר נסיעה יקרה. כלומר אם היית ישנה בקלפטון היל במלון זול יותר רוב התלונות היו נעלמות. לפני 3 שנים ישנו קרוב לקליפטון היל. וכן, שילמנו 15 דולר לחניה ששוקלו מבחינתי כחלק ממחיר החדר שהיה יקר, אבל לא בשמיים. החדר היה בהחלט סביר. המלון כמעט על הרחוב הראשי, ו-10 דקות הליכה מהטיילת ונקודת היציאה של הספינה (ברור שבפועל הולכים לאט יותר כי נהנים מההמולה).

יותר מזה, לא חייבים בכלל לישון בניאגרה הקנדית. אפשר להגיע עם רכב ולישון בכל מקום במרחק סביר כולל אפילו באפולו. לא הייתי עובר ללינה בבאפולו אחרי יום ארוך במפלים, אבל במקרה של שני לילות בבאפולו אפשר בהחלט לקבל יום ארוך במפלים שמסתיים בלילה (הרבה יותר קל להגיע למלון בחצות כשזה הלילה השני מאשר כשצריך לעשות צ’ק אין).

מעבר למחיר הלינה שאר המחירים היו בעיניי סבירים. לא זולים, אבל סבירים. סדר גודל של 20 דולר לאדם לכניסה לאטרקציה (שייט, מערת הרוחות) זה סביר. זה מחיר די טיפוסי לאטרקציות בארה”ב ודומה למחיר של הנהר הנעלם למשל.  לגבי האטרקציות לאורך קליפטון היל – אנחנו לא הרגשנו שחייבים, אבל גם פה המחירים לא בשמיים (סדר גודל של 10-15 דולר לאדם לגלגל הענק או למירוץ מכוניות – עם אפשרות לפאס של כמה אטרקציות זה סביר בעיני).

בכל מקרה השכרה בכיוון אחד יותר יקרה גם אם אין קנס.

גורם אחד היה קלאס של הרכב, לקחתי קלאב A שאי אפשר להחזיר במקום אחר במקום קלאס B שאפשר.

קיבלתי אותו רכב תחת שם מודל אחר, מה אכפת לי אם רכב כזה כמעט חדש מיותר בארה”ב, מקסיקו או יפן והקלאס ושם הדגם משתנים ע”פ מקום היצור.

מחיר ההשכרה הבסיסית היה כ-40%