האמת היא שאני מתה כבר לטוס ברגע שיפתחו את הטיסות לנורבגיה אני בכלל לא מחכה ישר קונה כרטיס

 מה שאתה מתאר זו תמונה בהחלט אפשרית, 

שממחישה את הדילמה הקשה שיש לרוב האנשים, בעיקר למי שהיו רגילים להגיד בוקר טוב ולעלות לטיסה.

וזו בדיוק מטרתו של השרשור, להתעמק להחשף למידע אישי פרטי וכךלי, כדי לקבל החלטה אישית אם לטוס או לא.

עדין כמו שכתבתי בהודעת הפתיחה, ככל שהזמן מתקדם והקורונה פה להשאר כנראה להרבה זמן, 

זה רק יותר מחדד את הפער בין שתי הקבוצות שהצגתי, 

אלה שטסים וחיים כאילו אין בעיה, כלומר מקיימים הנחיות כי כך צריך, וזהו, כל שאר השיקולים והסיכון, עברו סינון אישור, וזהו, הם חזרו לטוס לטייל וזהו.

וכמובן מי שרואים בכך סיכון, ולא טס.

אני די שמח שהעלתי את השרשור הזה, כי הוא בעיקר חידד את הדילמות שעומדות בפני כל אדם בהתאם לנסיבות הפרטיות שלו, שחשוב שיחשף אליהם, בדרכו להחליט, מתוך מחשבה מושכלת המותאמת לו.

השרשור לדעתי עוזר בעצם העלאה לדיון מרכיבי סיכון שצריך להכיר ולשקול לפני קבלת ההחלטה לטוס.

תודה למשתתפים.

שקד צודקת לגמרי לדעתי, בכל מילה ומילה. לי יצא ללוות תיירים אחרים לבית חולים ואפילו לאמבולנס בארצות זרות, ולא תמיד זה קל. בפעם האחרונה, בארץ עם מערכת בריאות מעולה במיוחד, התקשורת של הקבלה למיון היתה כל כך קשה ומתסכלת שהיא נמתחה ונמתחה, ומה שסיים אותה היה שהחולה פשוט התעלף ואז סוף סוף זכה שיתחילו לטפל בדחיפות בו בלי טופסולוגיה ובירוקרטיה של תיירים. במקרה אחרת בארץ מודרנית פשוט לא היה עם מי לדבר באנגלית כדי להזמין אמבולנס ולתקשר עם מישהו מסביב, והמזל שהיו לי חברים מקומיים באזור שהזעקתי לעשות את השיחה לאמבולנס וללוות את הבחור. גם נתקלתי בכך שלפני שמעלים תייר לאמבולנס הוא מתבקש להעביר כרטיס אשראי, כי הם לא לוקחים סיכון שתפיל עליהם את הוצאות הנסיעה אם אין באפשרותך לשלם. 

זה זמן נוראי לנסיעה מכל הבחינות. הסטרס והלחץ של השינויים התכופים במדיניות, האפשרות הגבוהה להפסיד את הכסף/טיסה חזור, מחירי הביטוח הבעייתיים או בעיות בעשיית ביטוח מתאים, ההנחיות המגבילות שמוציאות את הכיף, ובעיקר העניין הפעוט הזה של מגיפה כלל עולמית שיכולה לפגוע בכם, ולהשאיר נזק ארוך טווח גם אחרי ההחלמה כביכול (כלומר, אחרי שהבדיקה יוצאת שלילית). 

א. הגדרה של מדינה כ״ירוקה״ (בעיני ישראל?) לא בהכרח אומרת שדברים מתנהלים בה באופן שגרתי. זה שמדינה מוכנה להכניס תיירים זרים, לא אומר שאין מגבלות ושהחופשה הולכת להראות בדיוק אותו דבר כמו תמיד. אפילו להפך. הרבה מדינות הן ״ירוקות״ *בגלל* שיש בהן מגבלות. זה אומר שכל מי שבדעתו לנסוע צריך לבדוק בדיוק מה פתוח ובאילו תנאים ביעד הספציפי שאליו רוצים לנסוע. מה המשמעות מבחינת מלונות, מסעדות, שווקים, חנויות, מוזאונים, לונה פארקים וכד׳. 

ב. לדעתי, ״מה אעשה אם הטיסה תתבטל / יחליטו על בידוד״ וכו׳, זו אמנם בעיה, אבל זו בעיה הרבה יותר קטנה מאשר ״מה יהיה אם אני אחלה במהלך הטיול״. כמובן שצריך לבדוק מה קורה מבחינה ביטוחית אם אם אני צריכה אשפוז ממושך* אבל זה רק חלק מהבעיה. אפשר לחלות גם באופן שאינו מצריך אשפוז, וזו עדיין בעיה משמעותית בטיול בגלל הלוגיסטיקה שכרוכה במחלה כלשהי בעת הזו, ובמיוחד במחלה הספציפית הזו. בשלב ראשון, לדעת מהי מדיניות הבידודים והבדיקות באותה המדינה, ובוודאי בדגש על אזרחים זרים. בהמשך, צריך לקחת בחשבון איך מתנהלים בבדידוד הזה, שהגיע באופן לא צפוי ולא מתוכנן. למשל, מה המדיניות של המלון שישנים בו כשעכשיו צריך להאריך את השהיה באופן לא מתוכנן, ושעשוי להיות ממושך? איך מתארגנים עם אוכל ותרופות במצב הזה? האם למלון יש דרך לסייע בזה? זה נכון במלון עירוני, ועל אחת כמה וכמה בדירת AirBnB או באיזה צימר בהרים. אם יש רכב שכור, מה המדיניות של חברת ההשכרה בנוגע לזה שיתכן שלא תוכלו להחזיר את הרכב בזמן המיועד כי אתם מבודדים? 

ג. צריך לקחת בחשבון את התקשורת עם הצוות הרפואי. במיוחד אם זו מדינה שבה אתם מדברים בשפה שהיא גם לא שפת אמכם וגם לא שפת אמם של אנשי הצוות. אלה אולי לא דברים שחושבים עליהם בד״כ, אבל במצב הזה זה פתאום נהיה רלוונטי. איך תתארו את הכאבים שיש עכשיו בחזה? זה shooting pain? Sharp pain? Stabbing pain? אולי זה בכלל ache? והרעד שיש פתאום בידיים? זה trembling? Tremor? Shaking? אולי זה בכלל tingling? Prickling? הדברים האלה תמיד רלוונטיים כשמטיילים, אבל בנסיבות האלה יש סיכוי גבוה יותר מבד״כ שתגיעו לדבר עם צוות רפואי, ולפעמים מה שיקרה איתכם בהמשך יכול להיות תלוי באיך תתארו את הדברים, למשל לגבי ההחלטה אם אתם יכולים להשאר בבידוד איפה שאתם נמצאים או שאתם צריכים להגיע לרופא.

*מדינות יכולות להכריז שהן יטפלו בכל מי שנמצא בשטחן וצריך טיפול. עם זאת, הטיפול ניתן לפי חומרת המחלה. כשיש הרבה אנשים חולים מסביב אז מי שמטופל הוא מי שבמצב הכי חמור. זה לא בהכרח יהיה התייר, ולא חשוב איזה ביטוח יש לו. במדינות שחוו התפרצויות גדולות בחודשים האחרונים יש הרבה פעמים עומסים, בין היתר של אנשים שנשארו פגועים מהמחלה הראשונית שלהם. לא בהכרח יש אפשרות לקבל טיפול אופטימלי גם כשיש ביטוח.

*אם כבר מחלה ואשפוז, עוד דבר שאני חושבת שכדאי לשקול זה שאצל חלק מהאנשים המחלה הספציפית הזו כוללת גם מצבים של קרישיות יתר, ככה שטיסה יכולה להפוך לגורם סיכון משמעותי. אני ממש לא בטוחה מה עושים במצב שבו מישהו נמצא במצב של קרישיות יתר והרופאה ממליצה להמנע מטיסות בקרוב. מה קורה מבחינה ביטוחית, וכמובן מה בדיוק עושים במצב הזה.

זכותו של כל אחד לחשוב שאלה לא סוגיות משמעותיות ושהרצון בחופשה גדול יותר מכל הדברים האלה. אני, אישית, לא הייתי בוחרת לנסוע בלי שאני יודעת מה אני מתכננת לעשות במקרה שמשהו מהתרחישים האלה יתממש. 

בנוסף למה שאמר קודמי, נראה שבקורונה גם מי שחלה לא בהכרח נשאר עם נוגדנים לטווח הארוך. לפעמים הם נעלמים, מה שאומר תיאורטית שאפשר להידבק שוב לאחר זמן מה. כרגע נראה שעל אף ההדבקה הנרחבת חסינות העדר סופר נמוכה גם בארצות עם הדבקה משמעותית. היעלמות הנוגדנים גם מציבה קשיים בפיתוח חיסון, ובהחלט יכול להיות שזה יהיה חיסון לזמן מוגבל, כמו חיסון לשפעת שצריך להתחסן מדי שנה. 

לגבי ארה”ב כבר הבעתי את דעתי: בין דברי טראמפ למציאות הבדל גדול. החיסון שלהם לא יאושר כל כך מהר. בכל זאת צריך להעביר אותו מספיק בדיקות ומחקרים כדי לבדוק לא רק שהוא יעיל אלא גם שאין לו נזקים, תופעות לוואי והשלכות בריאותיות משל עצמו. 

כבר הרבה פרופסורים אמרו, שלא יהיה חיסון מוחלט, יהיה חיסון כמו לשפעת.

איני מומחה כלל, אבל זה וירוס שעובר שינויים, לכן לא יהיה חיסון מוחלט. יהיו גם סוגי תרופות שונים, מתן נוגדנים, לקבוצות סיכון. 

יש גם חברות שונות שעובדות על חיסונים שונים.

טראמפ קיבל נוגדנים מחיסון ניסיוני, שהוא למעשה תרופה, שנותנים במצב קשה, נוגדנים, קיבל בתחילת המחלה והיא נעלמה כנראה.

אצלנו כפי שדווח, לא נותנים גם לחולים קשים, כי מנה עולה  15 אלף דולר. היה בכתבה לפני מספר ימים בחדשות. 

לצערי אתם תולים יותר מידי תקווה בחיסון, ואני אסביר.

בד”כ מאשרים חיסונים אם הם עוברים רף של 90% יעילות חיסון. זאת אומרת שהסיכוי שאדם שקיבל חיסון אבל החיסון אצלו לא יעיל והוא עלול הדבק במחלה הוא פחות מ 10% (זה לא מדויק, מדברים על אוכלוסיות, אבל הקירוב מספיק טוב כדי לסבר את האוזן).

בגלל המצב רשויות הבריאות כמו ה FDA החליטו לאשר חיסונים אם הם עוברים רף יעילות של 70%. זאת אומרת שאם אדם ספציפי התחסן עדיין יש סיכון של 30% שהוא לא מחוסן והוא עלול להדבק בקורונה.

נכון שחיסון עם 70% סיכויי הצלחה הרבה יותר טוב מכלום אבל עדיין לא בטוח שלאדם ספציפי כדאי לסמוך על הסתברויות שכמעט שוות להטלת מטבע.

אז מה יכול לעזור? חיסון עדר. אם מספיק פרטים מהעדר התחסנו כנראה שאנשים כבר לא ידבקו במחלה.

במחלות מאוד מדבקות צריך אחוז גבוה מאוד של פרטים מחוסנים, בחצבת שהיא אולי המחלה המדבקת ביותר שקיימת כדי לקבל חסינות עדר צריך שכ 95% מהפרטים יהיו מחוסנים. 

בקורונה הרבה מאוד לא ידוע, כרגע מדברים על כך שכדי לקבל חסינות עדר צריך ש 60-80% מהפרטים יהיו מחוסנים. לא 60-80% יקבלו את מנת החיסון אלא 60-80% יהיו מחוסנים בפועל.

זאת אומרת שעם החיסונים שמפותחים עכשיו כדי לקבל חסינות עדר בעצם 100% מהאוכלוסיה צריכה להתחסן, עד שיפתחו חיסונים שיעילים ברמה של 90% ויותר ואז אם חלק קטן מהאוכלוסיה לא יתחסן – עדיין תהיה חסינות עדר.

אם אדם יתחסן בעצמו, ויסע ליעד שיש בו פרופורציה גבוהה של מתחסנים, הוא בהחלט מקטין את הסיכון שיחלה, אבל עדיין הסיכון להדבקות מאוד ממשי ולכן  חשובים גם שאר הגורמים שהצעתם לקחת בחשבון כמו שירותי רפואה טובים וכיסוי כלכלי למקרה ו…..

ומי שחושש מאוד להדבק בגלל כל מיני גורמים – שישקול לחכות לחיסונים של הדור הבא, בתקווה שיהיו טובים יותר.

או שאם קצת מזל אולי יצליח לאחת החברות ובמקרה החיסון שלה מהדור הראשון יסתבר כיעיל מאוד, 90% ויותר.

נכון מאוד,

בריטניה הצהירה שכל מי שבתוחמה יקבל טיפול בקורונה בלי הגבלה כלשהי. כולל שוהים לא חוקיים.

יש להם עדין, חוכמה מימי היותם אימפריה.

שנית עד 12.20, זה עדין איחוד אירופאי, בעלי אזרחות אירןפאית נחשבים שם לבעלי זכויות רםואיות זהות, כנראה גם לאחר הברקזיט.

הדבר העיקרי שיש שם שירותי בריאות סבירים.

גם ביוון זה לא רע. כולל התחיבות הממשל היווני לטיפול בקורונה.

אני לושש שחלון הזמן מסיום הגל הראשון כשהתחלואה ירדה מאוד והסיכון להדבק ירד גם כן, חלף.

בבריטניה 15אלף נדבקים ביום.

עליה חדה כמו בכל אירופה.

נראה שאירופה לקראת חורף קשה וגל שני כולל סגרים. 

אם בריטניה לא תשנה את מדיניות ה-NHS בימי הקורונה/פוסט קורונה, היא תהיה יעד מצויין (בהתקיים שאר התנאים שצויינו לעיל), מבחינת שירותי רפואה זמינים, מצויינים, ואפילו חינמיים או זולים מאוד גם למי שנתקע עם בעיה ביטוחית.

משהו אחד ברור:

שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.

אני לא קובעת לעצמי שום מסמרות או כללים, כרגע יש יותר מדי אי-ודאות.

הולך להיות חורף ארוך, יבש ומייאש

אני שותפה לחשיבה שלך.

1. אטוס לאחר שיהיה חיסון.
2. חיסון יהיה לא לפני האביב הבא.
3. אטוס כנראה לא לפני סוף קיץ 2021 או הסתיו.
4. יעד הטיסה יקבע גם לפי  A . איכות שירותי הרפואה  B. מצב הקורונה C. חיסוני אוכלוסיה מקומית D .מידת העניין שלי ביעד – מכאן אני מניחה שלא אטוס ליעדים במדינות פחות מפותחות.
5. גם הנחת היסוד שלי סבורה כי מחירי הטיסות יהיו גבוהים בהרבה מהמחירים להם התרגלנו, וגם..היצע הטיסות יצטמצם (פחות קלוז’ נפוקה, יותר פריז,לונדון).
6.  בעידן אי הוודאות אעדיף לסגור את כרטיסי הטיסה בסמוך למועד הטיסה עצמה- חסל סדר הזמנה מראש והעלות בהתאם.
7. אני יכולה לתכנן טיול, להזמין לינה ,רכב--- ורק את הטיסה (והביטוח) ברגע האחרון.

אני מקווה שכל זה לא יהיה נכון דקה אחרי שאני כותבת את התגובה.

כמה שאני יודע חברות ביטוח כן מבטחות נוסעים לארה”ב אבל רק עד גיל 60.

להזמין לארה”ב מראש זה טירוף בעיניי. המדינה שם בכאוס, ולי דווקא לא כזה ברור שהם יהיו הראשונים להוציא חיסון ולחסן את כלל האוכלוסיה. מה הנשיא אומר ומה קורה בפועל אלו שני דברים שונים. אחרת כבר מזמן היתה נפתרת בעיית הקורונה שם עם אקונומיקה. גם במצב הנוכחי וכשטיול לאמריקה נוטה להיות ארוך יותר מלאירופה, אז מחירי הביטוח הם כובד גדול על התקציב, וגם מחירי הרפואה בארה”ב הם פחד מוות. אבל יש הרבה יעדים בעולם מחוץ לארה”ב ואפילו מחוץ לאירופה, גם למי שמעדיף לא לנסוע לעולם השלישי וגם למשפחות. 

ומה עם ביטוח נסיעות? כרגע חברות הביטוח בישראל לא מבטחות נסיעה לארה"ב, וביטוחים של חברות אמריקניות יקרים בטירוף. ומי יכול להיות בטוח שהחיסון לקורונה יהיה אפקטיבי כבר בקיץ הקרוב ושהמחלה על כל השלכותיה לא תלווה אותנו עוד זמן רב... יש כאלו אופטימיים שדברו על חזרה לשגרה מהר וטראמפ אפילו הבטיח בזמנו שהמחלה תיעלם לה עוד באפריל השנה. בינתיים המציאות טופחת על פניהם. לא נראה לי שיהיו רבים שיקחו את הסיכון להזמין כרטיסים מראש ועוד במצב התחלואה העכשווי בארצות הברית ורבים יחכו לרגע האחרון.

אני מודה ומתוודה שכשאני רואה בימים אלו את מחירי יונייטד לטיסה הישירה שלהם לסן פרנסיסקו לקיץ 2021 (מתחת ל1000$), כשהם מבטיחים שינוי תאריך לעד שנה אחרי המועד המקורי ללא עלות (מלבד הפרש המחיר כמובן), אני לא לגמרי פוסלת על הסף...

         1. בתחילת שנת 21 יהיה חיסון, קודם כל בארה”ב. אחר כך אירופה ומתי שהוא גם אצלנו. מתי אצלנו? ניחוש מושכל יוני-יולי 21. זהו תנאי. אני לא אטוס       ללא חיסון.

1. מדובר בטיול זוגי, יש לנו גמישות גדולה בתאריכים. אנחנו תמיד מעדיפים טבע, וגם היעדים שלנו הם כאלה שאינם מפוצצי תיירים, כך שמקומות “חצי נטושים” לא מפחידים אותי. אם כבר – להיפך.
2. היעד יהיה מדינת עולם ראשון, לפני התקדמות החיסון בעולם – ארה”ב או מדינה באירופה (מערב אירופה? אולי.)
3. מחירי הכרטיסים יהיו יקרים משמעותית ממה שאנחנו מכירים (אפשר להתווכח על זה, אבל כך אני רואה את המצב) – אפילו יקרים פי שתיים ויותר. במצב כזה אני לא אעשה שום השוואה למחירים הישנים, אני מקבלת את השינוי.

בנתונים האלה, נראה לי סביר למדי לטוס לחו”ל, בתאריך כלשהו שיחול מיולי 21 ואילך, כאשר היעד הספצטיפי בארה”ב או באירופה ייקבע בעיקר לפי המועד (שיקולי מזג אוויר בעיקר).

את הזמנת הכרטיסים אני אבצע סמוך ככל הניתן למועד הטיסה, ושוב הכול תלוי בכך שבארץ כבר יהיה חיסון. אני מודעת לכך שהמחירים יהיו יקרים עד יקרים מאוד בהזמנה סמוך מאוד למועד הטיסה. אבל, אלו זמנים מיוחדים שקורים פעם אחת בחיים, אז זה לא באמת נורא, מה גם שאף פעם לא יצא לי לטוס ממש “בזול”, אלא תמיד במחיר ממוצע-סביר.

במאי חח, דיברתי על מאי חח

@keves160

טיול משפחתי גדול עם הוצאה כספית משמעותית ליעד כמו ארצות הברית לדוגמא לא יכול להיות ממש ספונטני וברגע האחרון. יש יעדים בעיקר קרובים אלינו שניתן יהיה להזמין בהם חופשה בספונטניות וזמן קצר לפני ובטוח רבים יעשו כך - כל אחד יעשה את השיקול שלו. אצלי השיקול הוא גם בריאותי וגם כלכלי, ומאחר ומדובר בטיול קיץ משפחתי עם הוצאה כבדה אז אני כן רוצה לתכנן מראש לגבי היעד, המועד וההוצאה הכספית כמו שהיה לפני הקורונה, ואין לי כסף ספייר להמר עליו במצב הקיים אז המסקנה שלו היא: לחסוך לטיול הגדול לשנה בה המצב יתייצב הן מבחינת הקורונה והן מבחינת עולם התעופה והתיירות שבה כן אוכל להזמין חופשה לפחות חצי שנה מראש. אני לצערי לא רואה את זה קורה לפני שנת 2023 .

כשהקורונה כאן במצב דומה למה שהיה בכל החצי שנה האחרונה בעולם במילא לא אסע. בזה אנחנו מסכימים. דיברתי על העתיד שממש אחרי הקורונה.
אני דיברתי על מה אם בקיץ 2021 או מרץ 2022 או כל תאריך שהוא פתאום היא תיעלם – נכון שזה יותר מורכב למשפחה לעשות טיול ספונטני ובוודאי טיול ליעד רחוק יותר שעבורו נדרשת טיסה יקרה יותר, אבל זה אפשרי. מי שמחזיק תכנון במגירה שלא יצא לפועל בגלל קורונה, יכול לבדוק מעת לעת הזדמנויות מחירים בקיץ ואז להוציא לפועל את התכנון גם בטווח של חודש או שבועיים גם אם תמיד נדרשו לו 10 חודשים מראש לטיול דומה. ברור שלא כולם יעשו זאת, אבל יהיו מספיק שכן. במשפחתי הצליחו לעשות את זה בטיולים דומים מבחינת מרחק. ואם לא, יש מספיק יעדים קרובים יותר לקפיצה קלה, ולא נשכח שיש מספיק מקומות בעולם שעבורם ארה”ב היא קפיצה קלה. 
ברור שייקח זמן לתיירות להתאושש ואולי היא תשתנה. מוקדם להעריך איך וכמה. בעיניי יהיה לא רע בכלל אם ירדו קצת כמויות התיירים העולמיות, זה יהיה טוב גם לסביבה וגם יותר נעים לטיול (יש כל כך הרבה מקומות ועונות שנפסלים בעיניי בגלל עומס מוגזם). אבל היא תתאושש, כי אנשים רוצים לטייל ולנסוע גם אם הם צריכים להתאים את עצמם. גם לפני הקורונה התאמנו את עצמנו כשהיה צריך, למדנו להזמין ללא סוכן, התאמנו את החיסכון לעלויות של מדינה יקרה שרצינו לבקר בה או את היעד לתקציב שיש לנו, למדנו להזמין הרבה מראש כשאין ברירה בעומס התיירים של היום (הרי פעם יכולת לנסוע לארה”ב/אירופה ובהרבה מקומות לקפוץ למוטל/מלון בלי שום הזמנה מראש). אז אם אנשים יצטרכו בהתחלה להזמין פחות זמן מראש, הרבה יתאימו את עצמם להזמנה ספונטנית יותר, ואת חלום הטיול יתאימו למה שיילך יותר עם המציאות שלפניהם, אם זה למשל לנסוע ללונדון במקום לניו יורק. 

הכל קשור להחלטה ההזויה הלא בריאותית של מירי השרה, לא לאפשר לקנות כרטיסים ליציאה מהארץ, כשחברות התעופה ממשיכות לטוס מישראל.

אלא שעד כה כמעט חודש לא מודיעים על מועד לפתיחה מחדש של הרכישה, כך חברות התועופה, מתחילות לבטל טיסות. בושה וחרפה. 

זה מאפיין של משטר דיקטטורי, מחליטים לחסום יציאה בלי הודעה מראש, לוחצים על האזרחים, באי ודאות מתמשכת, דוחקים את האזרחים כלכלית ונפשית, כדי שלא יצליחו להרים ראש יהיו מודאגים, תחת מגיפה, ועושים מעל ראשם דברים נפשעים לדעתי. כולל פגיעה בחוק הבינלאומי, שגם עורכי דין התיאשו מלהתריע, חסימת יציאה של אזרחים זרים מישראל. 

היציאה מישראל בסגר, שהיתה למי שרכשו כרטיסים מראש, נועדה לצערנו לעזור בעיקר לעובדי המדינה והמגזר הציבורי שנדפקו כבר בפסח בחופשה המתוכננת שלהם, מירי רקחה מגבלה מהרגע להרגע לאפשר להחריג אותם לצאת מישראל. אחרת נראה שהיו סוגרים את נתבג, מדובר בעבירה ופשע אזרחי וחברתי לדעתי, מהסוג החמור ביותר, הודעה על תקנה לשעת חרום מהרגע להרגע, שנרקחה מראש ולא בתום לב לדעתי, שפוגעת בזכות יסוד חופש התנועה, עם החרגה לצורך שאינו מה שהוצהר, השוויוניות החברתית שגם היא סיבה הזויה, לדעתי ולא היתה עומדת במבחן בג"ץ, רק שאף אחד לא הגיש כזו. 

החזרה לישראל כמו היציאה מורכבים ומסורבלים,

הם מתאימים בעיקר למי שכבר שילם ואין לו ברירה, ועשירים שמטיילים כדי לברוח מהסגר שמצריך התבוננות פנימית וסבלנות. 

אלה שנתקעו כי יצאו כדי לברוח ללא משאבים כספיים יבושם להם.

עשירי ישראל נהנים וממתינים בעיקר ביוון.

מעלים תמונות מנקרות עיניים ברשתות החברתיות.

חלקם יצא שלא על פי התקנות, גם בטיסות פרטיות.

עומר אדם טס לאמיריות לפני החג, מי אישר, חחח הכל קומבינה, מי נדפק האזרח הפשוט.

למה כי חברות התעופה מבטלות טיסות כי מירי סגרה את מכירת הכרטיסים וגם לא מודיעה מתי יפתח נתבג שוב, וככה ממיתה אסון על חברות התעופה ועל האזרחים הפשוטים.

 

יש הבדל מהותי בין מהי ההחלטה/ות האישיות שלי- ואיך אני חושב שאני אנהג ב2021.

לבין עתידנות איך עשויה להיראות התיירות ב2021? (כי 2020 תיכף נסגרת כבר,אנחנו כבר ברבע האחרון).

 

 

 

אמת,

מכיוון שסיפרו לי למי נתנה הנבואה השתדלתי להתייחס לשיקולים שלי

יש הבדל מהותי בין מהי ההחלטה/ות האישיות שלי- ואיך אני חושב שאני אנהג ב2021.

לבין עתידנות איך עשויה להיראות התיירות ב2021? (כי 2020 תיכף נסגרת כבר,אנחנו כבר ברבע האחרון).

גם עכשיו אני לא אשלם 400$ ויותר עבור טיסה לטווח קצר כמו יוון.

מחיר שנראה לי לא הוגן לפני הקורונה נשאר לא הוגן גם אחרי.

אני צריך להחליט מה רמת החשש שלי מהקורונה,

אם אני מאוד חושש אז נשאר בבית שלי ובגינה שלי, לא יוצא לחופשות.

אם חושש קצת פחות אז אצא למדינה ירוקה (אם יסכימו לקבל אותי), יש סיכון אבל נמוך יותר, וכמובן שאתכנן את החופשה בהתאם גם למה פתוח ומה סגור (מובן מאיליו) וגם בהתאם להערכת הסיכונים, למשל תחבורה ציבורית לעומת שכירות רכב ומקום סגור לעומת טבע.

אם חושש מעט או בכלל לא, או אם רוצה לצאת לחופשה בכל מחיר – חופשה בישראל, כמובן שגם אז אשתדל להתחשב בהערכת סיכונים כמו מקום פתוח לעומת סגור וסיכונים שונים.

למשל טיול שטח בנגב עם לינה באוהל הפרטי שלי יהיה מבחינתי סביר יותר על חופשה במלון עם בריכה וחדר אוכל.

הכל כמובן בהנחה שנתוני התחלואה דומים לנתונים היום, אם למשל פתאום ביוון יהיהו 5000 נדבקים ביום ובישראל 30 אז כמובן שההחלטות ישתנו בהתאם.

כ!#$%#ק  🤬 בנ%$#₪^#!ת 🤮 מד#$@#! מז##!@$# 

צינזרתי את עצמי כי הדברים באמת לא ראויים, שכל אחד ישלים לעצמו 

לילה טוב