לא .

זה בעומק טירול המערבי- באזור פיס סרפוס.

יש עוד דאון כזה באזור אגם אכנזיי-במרכז צפון טירול.

אבל בפיס סרפוס זה פארק שלם של מעופפים.

זו בדיוק הסיבה לכך שכדאי לעשות אטרקציות כאלה במדינות מסודרות יותר (ע”ע התמונה שצירפתי ממסלול אומגות דומה שעשינו בקליפורניה ביער הרדווד).

ואקשן אחר- גלישה מהר הגעש סרו נגרו בלאון, ניקרגואה.

סוחבים קרש לגלישה – טיפוס של 45 דקות במעלה ההר ( עם הקרש שגודלו לא קטן), לובשים תלבושת חללית משהו, ואז מתיישבים עליו ו”טסים” למטה.. או שמהר מאוד נתקעים בחול ולא מתקדמים….

משהו דומה עשינו כל המשפחה בפארק הדיונות הגדול בקולורדו, ארה”ב – רק שמשם יש רק תמונות וסרטים מביכים של התגלגלויות.. אבל החול היה הרבה יותר רך מפירורי הלבה בהר הגעש….

ממש  " אווירון " למבוגרים.

ב-2015 היינו בתאילנד, ועשינו “אטרקציה” של אומגות, 19 במספר, ביער בצפון, לא הרחק מצ’יאנג מאי.

באומגה האחת לפני האחרונה, שהיתה הארוכה (400 מטר) והכיפית ביותר, המעצור של האומגה שלי לא עבד. ברמפה חיכו לי שני בחורים שתפסו אותי, אבל הידיות קרעו את בשרי בחלק העליון של כף היד, נלקחתי לחדר מיון מקומי (חוויה בפני עצמה…. כמו בסרטים על מלחמת ויטנאם, הכל מיושן, חתולים ופרפרים מסתובבים, לחדר הרנטגן אין דלת...), זכיתי בשני תפרים… חוויה שלא תשכח.

אני חייבת לציין שלמרות גילי הלא מאוד צעיר, ולמרות מה שקרה, לא התחרטתי על העליה לאומגה – היה לי כיף ממש, אמרתי אז שהייתי עושה זאת גם עבור 5 תפרים… אבל כן כתבתי בפורום (תאילנד) אזהרה, כי ראיתי שכולם כותבים שם כמה האטרקציה בטוחה, בעוד שכשהייתי במיון, נודע לי מהמקומיים שהם דווקא מאוד מורגלים בפציעות כמו שלי ואף חמורות ממנה. חודשיים אח”כ קראתי בחדשות גם על תיירת סינית שנהרגה באטרקציה כזאת...

אוי את זה רצינו לעשות! אבל בסוף לא יצא, זה קצת רחוק, איפשהו על הגבול בין זלצבורגלנד לטירול, לא?

איך שכחתי את המעופפים של אוסטריה? 

גילוי נאות

ברוב הטיולים (למעט 3) טיילנו רק עם 4 בכל פעם

תמיד למישהו היה “מחנה קיץ” “הכנה לבגרות” “חברה שאי אפשר לעזוב” וכן הלאה.

אבל ההרכבים שונים מפעם לפעם.

כן--סיפור מההפטרה למצוא לינה למשפחה שיש בה יותר מ2+2 ,ספרי לי על זה 

כדי שאני לא אמחזר סיפור אקסטרימי ( ותמונה לא משהו)

אני פשוט אקשר אתכם אליו-

זיפ ליין בהונדורס

גם אצלנו הבת היא הכי אקסטרימית וספורטיבית…

רק שחוץ ממנה יש לי רק שני בנים (תאומים), לא חמישה…

יונית, עכשיו אני אפילו יותר מעריצה את היסטורית הטיולים שלך! חתיכת מבצע להוציא לפועל עם חבורה כזאת! (רק מציאת לינה באירופה שבה משפחה עם שני ילדים נחשבת גדולה זה פרויקט בפני עצמו)

טוב עכשיו אני אפילו עוד יותר מעריצה 

 וגם בת--- שהיא הכי הארד קור מבחינת האקסטרים .

5 בנים??

מעריצה!

האמת שהאיש צילם…

אני צלמת די גרועה, ולרדוף אחרי פפראצי אין לי כוח - אפילו ג'ורג' קלוני טרח והגיע עד לפתח המלון שלנו ולא להיפך (הוא הפפראץ!)

מאוד מוצלחות התמונות.

צלמת פפארצי-ארועי השקה-סלבס, ראוי ש

בהחלט תשקלי הסבה.

אוקי אוקי, את זה אני מכירה כבר כאימא ל5 בנים-אין סיכוי שפספסו לי משהו מבעית אחד.

ידעתי שתרצו עוד תמונות

(ג’ורג’ חותם לי על המשכנתא):

לכל אחד דרך משלו להאיץ את קצב פעימות הלב.

יש מי שיצנח מגבהים, אבל הדרך המועדפת עלי היא דווקא לנשום את אותו אויר עם ג’ורג’ קלוני האורגינל (מאדאם טוסו זה לחלשים).

לונדון, 2015 (לפעמים יש מזל יותר משכל, הגענו לפרימיירה הזאת רק כי היא היתה בלסטר סקוור, מקום מושבו של המלון שלנו).

לא בדיוק בתוך, אלא מסביבו, יש מתקן כתום עם מושבים, הצונח מטה (ושוב מעלה, ושוב מטה), ובו יושבים הקורבנות. אם תגדילי את התמונה תוכלי לראות את התאום המחייך שהסכים לעלות על מתקן העינויים (השני ויתר על התענוג). מוזר, זכרתי שצילמתי גם וידאו, אבל עכשיו אני לא מוצאת אותו.

מה הכוונה צניחה חופשית בתוך המגדל האימתני הזה? בבקשה להסביר (לפני שיהיה לי התקף לב)

צניחה חופשית (כמעט) בתוך המגדל הזה: ליברפול, קיץ 2017.

אחרי שהתאומים פירגנו לי יום שלם של מסע ביטלס בעיר, בכל תחנות חייהם של ארבעת המופלאים וגם במוזיאון הביטלס (הם נהנו גם, אבל זה בהחלט היה בשבילי), פירגנתי להם בחזרה בכמה מתקנים שנמצאים על הטיילת שלאורך נהר המרזי.

פארק סילברווד באיידהו.

היתה לנו נסיעה ארוכה מונקובר בקנדה לקולורדו, כדי לשבור את הדרך לילדים ולתת להם הפוגה קומית, הפתענו בעצירה בפארק הזה, שאת איזכורו קראתי בפורום.

מדובר בפארק מים ופארק שעשועים, זה לא דיסני או דומיו בגודל, אבל בהחלט סיפק את הסחורה של יום הרפתקאות ( שאחריו היתה הרפתקה מאוד גדולה באותו ערב-לילה, שבשל שריפות יער כ”כ נרחבות, לא הצלחנו למצוא מקום לקמפינג, או אפילו מוטל או מלון… אבל תלאות הלילה ההוא זה נושא אחר...)