בתחום הגרפיטי מוסיפה את תמונתו של הכלב קנלוס באתונה. הכלב הפך קדוש לאחר מותו עקב הצטרפותו למאבק העממי לצד המפגינים נגד הרפורמה הכלכלית שהייתה צפויה בתחילת העשור. הכלב נהג לחצוץ בין המפגינים והמשטרה

מוסיפה בכיף את אוסף השעונים שתלוי על קיר חדר העבודה שלי.

שעונים אלו נרכשו אך ורק על ידי בארצות בהן ביקרתי. לצערי לא התחלתי את האוסף כשהתחלתי לטייל בעולם. התכנית הייתה לסיים למלא את הלוח ולהגדילו בשעונים נוספים.

נראה אם ומתי זה יקרה

וואו גודל מטורף!

ועוד

עוד מהסיור

לגמרי נכנס להגדרה של “אוספים”

לי יש אוסף של בבושקות שקניתי מרומניה

וואו אני מתה על עיירת הדייגים המקסימה מהבליפורם / מאמאליפורם שבדרום הודו…..

ונקובר, בריטיש קולומביה, קנדה

קיר במלון בו גרנו במהבילפורם (דרום הודו).

המדרגות מימין מובילות לחדר שלנו – הדלת מוסתרת כחלק מהציור

בעיירה דוצה ליד בולוניה, כל העיירה מצוירת בגרפיטי (לא בעיה גדולה עיירה קטנה) כל שנה בסתיו פסטיבל ציורי הקיר.

החתול מדהים.

גרפיטי מגורג’טאון, מלזיה

גם בבנגקוק, מפאט פונג והשוק הסיני ועד פנטיפלאזה מוכרים ברייטלינג ורולקס במחירים מגוחכים.

חבר שלי, אספן שעונים, נדלק על זיוף רולקס. כשביטחו לו את האוסף המעריך רשם את זה כמקורי.

גנבו לו כמה שעונים, ביניהם את ה’רולקס’ הזה (היקרים באמת היו בכספת ולא נגעו בהם) והוא קיבל מחיר של רולקס מקורי.

דוכן מכירה של שעונים, מ"המותגים הכי  הכי" בכיכר אומוניה, באתונה.

ראיתי חנות ממש כזו בפאט פונג, בנגקוק.

אבל גם בשוק הסיני ראיתי חנויות דומות מאד.

את אוסף השעונים האלה, תוכלו לפגוש ב......?

ועוד משהו קטן, למי שמתכנן ביקור בשורדיץ’ כשנוכל שוב להגיע ללונדון:

לפני שנסעתי נחשפתי לדיונים ערים בשאלה האם כדאי להצטרף לסיור מודרך בשורדיץ’, או שמא עדיף פשוט להגיע לשכונה ולהסתובב בה לבד (אפשר גם להוריד מהרשת כל מיני “מדריכים” שיכולים לעזור בהכוונה).

אז למרות שאני לגמרי נמנית על אנשי ה-DIY, ומעדיפה בדרך כלל להתנהל באופן עצמאי, דווקא כאן אני ממליצה בחום כן ללכת על סיור מודרך. יש המון סיורים של חברות שונות, אני בחרתי ב”ארטרנטיב” הישראלית כי הייתי עם תאומי בר המצווה אז העדפתי סיור בעברית, והם היו פשוט מעולים – המדריכה שלנו היתה סטודנטית לתואר שני באמנות, עם ידע רחב מאוד וגם יכולת מצויינת בהעברתו. אבל הכי חשוב – היצירות משתנות שם כל הזמן, וממש כדאי להסתובב עם מישהי בקיאה שתוכל להפנות אותך ליצירות שבחיים לא תגלה לבד.

למשל, יש כמה יצירות שמצויירות על מסטיקים לעוסים המודבקים על המדרכה. אין שום סיכוי למצוא אותם לבד, וכל “מדריך” שתורידו מהרשת, אם הוא ישן יותר מכמה ימים, עלול כבר להיות לא רלוונטי:

אני לא זוכרת בדיוק. היינו בסיור גרפיטי מודרך (ומומלץ מאוד!) של חברת “ארטרנטיב” הישראלית בשכונת שורדיץ’ בלונדון. הסתובבנו רגלית בכל מוקדי הגרפיטי ברחובות וסמטאות השכונה, צילמתי המון יצירות, חלקן מופתיות ממש, אך בשל היותנו תלויים בקצב ההתנהלות של הסיור המודרך, לא הספקתי לצלם את כל מה שרציתי וגם לא לתעד מיקומים מדוייקים.בכל מקרה, טבעה של אמנות הגרפיטי הוא שהיא בת-חלוף ומשתנה כל הזמן. עבודות נמחקות כשהקירות (ושאר המקומות עליהם הן מצויירות) נצבעים שוב ושוב. כך למשל, אפילו הקיפוד הנפלא שבתמונה, שהיה אחד מסמלי סצנת הגרפיטי של שורדיץ’, נמחק זמן לא רב אחרי ביקורנו בו (אוגוסט 2017). רק עבודות מעטות נשמרות מוגנות, למשל של האמן המפורסם ביותר בזא’נר – בנקסי (יש עבודות שלו שאפילו הצמידו לוח פרספקס מעליהן כנגד ונדליזם).

כך שאפילו עבודה נהדרת כמו זו שאהבת בפוסט שלי – לא בטוח שהיא עדיין קיימת שם.

אני מצרפת כאן עוד כמה ממתקי עיניים משורדיץ’ – הקיפוד שהזכרתי, מחווה לאמנית היפנית האייקונית יאיוי קוסמה, בגובה בנין של 3 קומות, ועוד.