הם הפסיקו לקיים אותם החל ממרץ (פרוץ הקורונה), וכל חודש הם מבטלים את כל הראיונות של החודש הבא.

הראיונות היחדים שמתקיים אלו ראיונות חירום (טיול לא נקרא חירום).

להערכתי עד שלא ימצא חיסון לקורונה, הם לא יקיימו שום ראיונות

בראיון בקונסוליה בעלי היה עם הבנים בלעדי (כאמור לי היתה ויזה בתוקף). אם היו שואלים אותו איפה הוא יטייל הוא כנראה היה עונה שאין לו מושג ירוק, תפקידו בכוח רק להתייצב לטיסה ולנהוג רוב הזמן, אני עושה את כל השאר

טוב שאתה מסב את תשומת ליבי לכך, אתקשר לשגרירות, תודה!

להוצאת דרכון, כדאי לך להתקשר לשגרירות ולא למתווכים.

חלק מזה הוא רישום הילדה כאזרחית. אין לי מושג מה הכללים האמריקאיים, אבל אני מכיר מדינה שאם לא מגישים בקשה תוך זמן קצוב מהלידה,

זה הופך במקום רישום אזרח לתהליך התאזרחות, הרבה יותר מסובך ויקר.

אני צריכה להוציא דרכון אמריקאי לתינוקת שלי שנולדה לא מזמן, ושהתקשרתי לאחת החברות שקובעות תור אמרו לי שכרגע ניתן להוציא דרכונים רק למקרים דחופים.

מישהו יודע?

זה קצת יותר מבחינת התגובה.

כשאתה מספר או מראה תוכנית, מתיחסים לזה שטרחת לתכנן את השהיה במדינה ובודאי מסתכלים עד כמה זה הגיוני לתקופה שהצהרת.

זה עוד כלי שלהם לנפות את מי שלא רוצים להכניס.

כשחזרתי מניו זילנד לאוסטרליה, נצמד אלי איש הגירה, עשה איתי את המסלול ותוך כדי כך תשאל אותי.

הכל היה בסדר, אז הוא ברך אותי בטיול נעים ואמר לאיש ההגירה בבודקה להחתים לי חצי שנה שהיה.

הזכרת לי ששאלו אותי בראיון היכן נבקר ועניתי “many places” מצחיק כזה ובזמן שאשתי ציינה מקומות שלפתי לו את דף התוכנית שמציין בכל יום היכן נהייה.
זה לא ממש עניין אותו התוכנית שלי, אם אין להם סיבה לחשוד נראה לי שסתם שואלים לוודא שאתה לא מזיע או מתעלף.

מצטרפת למה שכתבו קודמיי, ומצרפת עוד זוית משלי:

1. גם אני ממליצה למלא את הטפסים לבד, אבל!!! קחו בחשבון שזו מטלה שדורשת זמן וסבלנות. היא לא קשה או מסובכת בשום צורה, אבל בהחלט מפורטת מאוד ומייגעת. הקדישו לכך יום רגוע, שבו על המחשב (לא בסלולרי!), אני גם החזקתי דף ועט לידי, עליו כתבתי את מספרי הבקשות ועוד פרטים חשובים למקרה שהמחשב יתנתק באמצע התהליך הארוך, אצלנו מילאתי לבעלי ולילדים (לי כבר היתה ויזה תקפה) והיתה מורכבות מסויימת, מיד אפרט.
2. מה כותבים? את האמת, את כל האמת, ורק את האמת. בצורה ברורה, פשוטה, ובלי להתחכם. לפני שלושים שנה, כשהכרתי את בעלי הישראלי בארה”ב, הוא שהה שם מעבר לתוקף הויזה שלו. כשחזר לארץ, עלו עליו בשדה התעופה בארה”ב, לקחו ממנו טביעות אצבעות והכניסו אותו שם לאיזו “רשימה שחורה” (למרות שפקידת ההגירה היהודיה נדלקה עליו והציעה להכיר לו חברה רווקה שלה לצורכי נישואין, אבל הוא אהב רק אותי). מאז הוא לא דרך בארה”ב. כשמילאתי עבורו את הטופס לויזה לטיולנו בשנה שעברה, היתה שאלה Have you been ten-fingered, כלומר האם לקחו ממך אי פעם בארה”ב טביעות אצבעות, עניתי שכן, ובמקום המוקצה לכך פירטתי את נסיבות האירוע במדויק. האמת שחששתי מאוד שלא יקבל ויזה, ולא קניתי כרטיסים עדיין, אבל גם אצלו התהליך הלך בסוף חלק כמו חמאה, הן בטפסים, הן בראיון בשגרירות, והן בכניסה לארה”ב. כנראה שהזמן הרב שעבר מאז,בשילוב עם העובדה שמאז הוא הקים משפחה, בית ועסק משלו בישראל, הורידה את הנושא מהפרק. אז תדייקו בטופס! ותדאגו להביא אסמכתאות מהלימודים ומקומות העבודה.
3. לגבי מקום שהייה: לי יש דוד בניו יורק שידענו שנפגש איתו, אז ציינתי את שמו וכתובתו, אבל בנוסף ציינתי גם את שם המלון בניו יורק ששמתי עליו עין (בשלב מילוי הטפסים לויזה עוד לא הזמנתי לינות). במקרה המלון שציינתי היה גם זה בו שהינו בניו יורק בסוף, אבל היה יכול להיות גם אחר – כשאתה טס לטייל לא מצפים ממך להיות סגור על לינות כל כך הרבה זמן מראש, הכל בסדר. אתה יכול לציין את קרובי המשפחה אם תתארח אצלם, או לציין מלון משוער. זה לא קריטי. אני כבר לא זוכרת את מבנה השאלות בטופס, אבל יש בחלקן מקום להסביר, אז אתה יכול פשוט לציין שם שאתם מתכננים לטייל וללון במלונות או מוטלים במקומות בהם תטיילו. כל מה שחשוב להם זה לדעת שאתה באמת תייר ולא מהגר.

בהצלחה!

שני הסנט שלי, ולזכור שאני סתם אדם מהיישוב ולא עובד בשגרירות או עו”ד.

א. ממליץ לקרוא בקפדנות את ההוראות של השגרירות להגשת הויזה. לא ארוכות וחבל לטעות בדברים טריוויאלים.

ב. תזכרו שהראיון בשגרירות מתחיל במילוי הטפסים, לא כשאתם מתייצבים בפני הפקיד, 

כשאתם ניגשים לפקיד המידע שמסרתם בטפסים כבר נותח וההחלטה כבר כמעט סופית

לכן יש להתייחס בהתאם, למלא את הטפסים בקפדנות.

ג. תענו על השאלות במדויק, אם נשאלתם על משהו תענו בדיוק לשאלה, לא להחסיר מידע אם נשאלתם עליו ולא להוסיף מידע שלא נשאלתם עליו. למשל אם שאלו אם אתם טסים ביחד ואכן אתם טסים ביחד – עדיף להגיד את האמת.

אגב בתנאים מסויימים יכול להיות שלא תצטרך להגיע לראיון, החברה שלך כן. בסוף מילוי הטופס הוא יודיע לך. התנאים מפורטים באתר השגרירות.

ד. המטרה היא להראות שיש לכם עוגנים מספיק חזקים בישראל כדי שלא תנסו להשאר בארה”ב ושיש לכם איך לממן את הטיול כדי שלא תעבדו בארה”ב. לכן:

1. אם למדתם שנה א’ ואתם ממשיכים לשנה ב’ – אתם צריכים להראות מסמכים מתאימים. אם שילמתם מקדמה לשנה ב’ – תביאו קבלה.
2. אם אתם עובדים אז תלושי משכורת שמראים כמה זמן אתם עובדים ונותנים מידע על גובה השכר, בנוסף מכתב מהמעסיק שמעיד על הותק שלכם בעבודה (במיוחד אם משמעותי), שהוא מאשר לכם חופשה והוא מצפה שתחזרו לעבודה בסיום החופשה.

לגבי מילוי הטופס, אני ראיתי שכבר ענו לכם, מוסיף שבתור כתובת ראשונה בטיול לארה”ב אתם יכולים לתת שם של מלון שיש באמת סיכוי שאתם תרצו ללון בו, בהוראות למילוי הויזה רשום במפורש לא להתחייב כספית לפני שאתם מקבלים תשובה על הויזה.

חייבים אישור מהעבודה, חשוב גם אישור מהלימודים  על סיום שנה א, להראות שיש מה להפסיד אם לא חוזרים לארץ. איכשהו יותר קל להשיג ויזה לטיול משפחתי של חייל (גם הבן שלי הוציא ויזה כחייל לטיול איתנו ללא בעיה) מאשר לטיול זוגי של צעירים וצריך להערך לזה נכון. 

תודה!

תעשו לבד אין שום צורך לשלם לחברות.

לרשום רק את האמת !

אתם מתכוונים להגר לא חוקית? מתכוונים לעבוד?
לא! ככה הצגתם את עצמכם, והאמנו לכם.
אין שום סיבה לא לרשום את כל האמת במיוחד שיש לכם קשר לארץ כלומר לימודים ועבודה.
זכור לי מקרה אחד פה בפורום זה שמישהו התחכם בשאלות ואנחנו לא האמנו לו שהוא מתכוון לחזור ולא לעבוד בעגלות – וזה מה שרשמו לו, אנחנו לא מאמינים לך אין לנו מושג איך יאמינו לך בקונסוליה/שגרירות.

יש משפחה? לרשום אותם למה לא, ולהודיע להם שהם איש הקשר בארה”ב.
אם אין מלונות או את מי לרשום אני לא זוכר מה רושמים, היו פה כאלו המלצות בעבר.

אני מילאתי לבן החייל שלי שכבר בגיל שהוא חייב לעמוד בפני עצמו, לא היו שום בעיות, והוא לא עובד או לומד, רק בצבא ויצא לטיול משפחתי.