בתמונות, הפוניקולר עם הזווית הבלתי האפשרית, הרכבת הקטנטנה הפתוחה והקרונית שמובילים לסכר למעלה.  המחיר היה כ35 אירו למבוגר. משהו ייחודי שבעייני כדאי.   

הגדרות שונות של אנשים שונים.

לא נסעתי מכוון מונטריי אלא משמוני

אבל כן נסעתי על הכביש האוטוסטרדה השוויצרי במקטע (רובו)עד מרטיני על כביש 9- אוטוסטרדה רגילה

משם--- כבר יותר מורכב ומפותל (אבל אלפים, לא?)

יונית, האם הנסיעה מאזור מונטריי לכיוון סכר אמוסון עד לרכבת /פוניקולר היא נסיעה קשה?

במבי הגדירה את הנסיעה בכבישים אלה כסיוט. האם כצעקת?

אפשר לחסוך, אבל החוויה של הפוניקולר ובמיוחד של הרכבת לדעתי שווה את הכסף.

הרכבל עצמו חלק קטן יחסית מהחוויה.

אם עוקפים את כלי התחבורה מפסידים חלק ניכר מהחוויה הנופית, ולחובבי כלי תחבורה מהעניינים ולילדים גם את החלק החוויתי הזה.

העליה לא זולה בכלל, בוודאי למשפחה

אבל (לדעתי) חלק משמעותי מהחוויה שם.

תודה על ההערה. למרות שהעליה ברכבת ופינוקולר נשמע לי חלק חשוב בחוויה, אבל טוב לדעת שיש אפשרות לחסוך את העליה הזאת ( שבטח גם לא זולה)

רק לידיעה עבור החוששים מרכבלים ( תהא סיבתם אשר תהא ) לסכר Emosson ניתן לעלות בקלות עם הרכב והדרך לשם סבירה בהחלט. 

אנחנו עלינו עם הרכב ועצרנו לארוחת בוקר כ2 קמ לפני האגם עם נוף מטורף משולחן בודד . ( חייבת להגיד את זה כי זכורה לי אחת הארוחות הנופיות ביותר ) 

למונט בלאן עליתי “בחינם” כי נכלל בסקי פאס שלי,

את המשפחה לקחתי ל Emosson כי שם לא הייתי,

בדיעבד Emosson נראה לי חוויה הרבה יותר מעניינת.

וכן, בטיולים קבוצתיים מודרכים לא צריך לשבור את הראש על מה עדיף, לא צריך לחשוב אם הויתור גדול מידי בזמן קורונה, ממילא לא מגיעים לאף אחד מהם.

למטייל עצמאי אולי כדאי לדחות את הביקור לזמנים בהם לא יהיו מגבלות בגלל קורונה.

באלפים צרפתיים בדרך כלל העלייה למונט בלאן נחשבת השיא והיא באמת יקרה

בטיול לאלפים הצרפתיים, שזו האופציה שפתחה את השרשור, שאחד מהשיאים שלו (לדעתי)הוא המסלול של  Emosson, על הפוניקולר הרכבונת הנופית והרכבל בכלל אין מצב שטיול קבוצתי מאורגן יעלה.

לכן בהתאם, במקרה של חשש מהדבקות מקורונה, כנראה שמי שיטייל בטיול קבוצתי מאורגן לאלפים הצרפתיים , יצטרך לותר על פחות חוויות הקשורות בכלי תחבורה הרריים מאשר מי שמתכנן טיול עצמאי.

וגם בשוויץ, אני לא מביע שום זלזול בטיטליס, הייתי ונהנתי, יש סיכוי גבוה שמטייל עצמאי יתכנן לעלות ליונגפראו, למטייל בטיול קבוצתי היונגפראו בכלל לא בתכנון, ולכן אם צריך לותר המטייל העצמאי יושפע יותר.

כמובן שיש עוד דוגמאות ולא רק על כלי תחבורה הרריים, אפשר גם להתייחס לעוד כלי תחבורה צפופים יחסית עם עלות גבוהה כמו המעבורות שמפליגות למפלים במפלי הריין או הספינות על ימת המלכים, שגם בהם יש צפיה (ובימת המלכים גם טיול) בנופים דרמטיים.

להערכתי (לא בדקתי את כולם, יש מצב שבחלק אני טועה) טיולים קבוצתיים מודרכים לא כוללים גם את האופציות האלה וגם כאן הויתור בגלל קורונה כואב יותר למטייל העצמאי כי הוא מוותר על הרבה יותר מאשר המטייל הקבוצתי.

ובהתאם בזמן קורונה כשיש סיכון של ויתור על חוויות משמעותיות ההחלטה אם לצאת למקומות האלה עצמאית יכולה להיות שונה לעומת יציאה קבוצתית.

כשהייתי בהר הטיטליס  דרשו מאיתנו לשלם על העליה ברכבל  כך שבטיולים מאורגנים יש גם סיורי בחירה,ולא תמיד חייב לצאת לטיול כזה,ודרך אגב שילמתי לא מעט על הכרטיס לעליה לרכבל  בשוויץ,שכאמור  היא מאוד יקרה. 

הבנתי אין צורך להסביר אלף פעם

ברור שאני נוסעת בטיולים מאורגנים חשבתי שהיא לא רוצה לעלות לרכבל בגלל שהיא פוחדת

לגבי שאלת הטיול המאורגן התכוונתי לאמירה שלך שהיית בנורבגיה “ובכלל לא היה צריך להתכונן הרבה זמן לטיול” – כשקונים טיול מאורגן באמת לא צריכים להתכונן כי הטיול מאורגן בשבילך וחברות טיולים כבר תופסות מקומות למכירה במלונות, רכבים וכו’ הרבה זמן מראש. כשזה לא מאורגן, צריך לארגן לבד כל פרט ופרט. לכן אי אפשר להשליך מניסיונך בטיול מאורגן בנורבגיה על כמה זמן צריך מראש לארגן בה טיול לבד מאפס. 
היא הסבירה את סיבת החשש מרכבל בתחילת השרשור.

יש הבדל בין מי שמתכנן ומארגן לבד (כמוני) את הטיולים שלו , לבין מי שרוכש טיול מאורגן ששם הכל כבר מתוכנן ומאורגן. אני מתכננת כל מסלול בקפידה ולפי המסלול בוחרת את מקומות הלינה. במקומות מעוטי מקומות לינה רצוי להזמין הרבה זמן מראש.

בטיולים קבוצתיים המארגן חושש מהעלות,

חלק ניכר מהכרטיסים לרכבלים (ופוניקולרים ושאר כלים מטפסים) עולים ממון רב, המארגנים יודעים שעלות היא שיקול חשוב אם לא עיקרי בבחירת הטיול ולכן מעדיפים להמנע מהם.

למשל אני לא זוכר שראיתי טיול קבוצתי אחד לשוויץ שמעלה את המטיילים ליונגפראו גם אם המסלול כולל את האינטרלקן.

או אם מדברים על האלפים הצרפתים, בצד השוויצרי ב Emosson יש פוניקולר שעולה לרכבונת נופית קטנה שממשיך לרכבל וכו’, חוויה  שעולה לא מעט מזומנים, לא רואה סיכוי שטיול קבוצתי יקח את המטיילים לטיול הנופי הזה.

טיול של מטייל עצמאי באזורים כאלה בד”כ עשיר יותר רכבלים ושאר כלי תחבורה הרריים מאשר טיול קבוצתי מודרך. אני מבין למה השואלת לא רוצה לותר על החוויה הייחודית בגלל החשש מהדבקות בקורונה.

טיול קבוצתי כולל פחות כלי תחבורה כאלה ולכן הויתור כואב פחות.

ברור שאני נוסעת בטיולים מאורגנים חשבתי שהיא לא רוצה לעלות לרכבל בגלל שהיא פוחדת

בול , מה שאני גם עושה

ועוד היבט שכדאי להביא בחשבון עיתוי שנה- כלומר כמה אופציות של קיץ, ושל סתיו

כי יש משמעות גם להיבטי מזג אוויר.

מסעדות רק כדוגמא, יש עוד, מוזיאונים פארקים בתשלום, מופעים וכו'. כל דבר ש'מאגד קהל'.

בקיצור צריך לבדוק תקנות לפני הנסיעה

אני הייתי בנורבגיה ובכלל לא היה צריך להתכונן הרבה זמן לטיול והיה אחלה טיול שבעולם

לא אמרת שאת נוסעת בטיולים מאורגנים? אם ככה הארגון הוא לא עלייך. מי שנוסע עצמאית כן צריך להתארגן ברמה כזו או אחרת מבחינת מלונות, הזמנות, לוגיסטיקה וכו’. 

החשש של השואלת מפני הרכבלים אינו בגלל גובה או פחד מהרכבל עצמו, אלא בגלל הקורונה (מקום סגור קטן עם אפשרות למגבלות על מספר העולים בו שייצור תור ארוך ומגביל). 

שלום. אכן לא הייתי נוסע ליעד הררי בהרי האלפים אם אין אפשרות שימוש ברכבלים.

רכבללם הם חלק משמעותי מהחוויה. לחק גדול ממסלולי ההליכה היפים הם בהרים ומתחיחם צהתחנות העליונות ויש מסעדות טובות ואטרקציות נוספות במעלה ההרים כמו קרחונים וכו'.

יש יעדי טבע נהדרים בלי הרים שאותם הייתי שיקל אם אכן יהיו מגבלות.

בכל מקרה לא הייתי מזמין כלום בשלב זה. 

שם המשחק הוא גמישות וספונטניית

וידוי אישי שנה שעברה הייתי בשוויץ והיינו אמורים לעלות להר הטיטליס  ברכבל,בהתחלה פחדתי לעלות אבל בסוף החלטתי שאני כן עולה,ותאמינו לי שעליתי עד למעלה וראיתי את הנופים הנפלאים לא התאכזבתי בכלל,ההפך הוא הנכון אם לא הייתי עולה הייתי מפספסת בענק.

אני הייתי בנורבגיה ובכלל לא היה צריך להתכונן הרבה זמן לטיול והיה אחלה טיול שבעולם

יותר ממסכים,

אף אחד לא יודע אילו יעדים יהיו פתוחים לתיירות בקיץ הבא ובאילו תנאים.

בתכנון כדאי לשמור על גמישות, בנק מטרות של יעדים שיכולים להתאים וכשהמועד מתקרב לבחור את היעד שיהיה סביר לנסוע אליו.

מצטרף לנאמר לעיל ורוצה להוסיף עוד קצת משלי. 

ראשית לגבי שוויץ והרכבלים – אני לא הייתי נוסע לשוויץ / אלפים צרפתיים / אוסטריה וכדומהבידיעה שאין רכבלים ולכן הטיול שלי יהיה מוגבל. הייתי שומר אותם לתקופה מאוחרת יותר בה המגבלה תהיה משמעותית פחות. 

שנית לגבי היעדים האפשריים ללא רכבלים – יש כאלו בשפע באירופה – אנגליה (וויילס, איזור האגמים), סקוטלנד, אירלנד, קרואטיה, סלובניה, צפון יוון, צפון צ’כיה, סלובקיה וגם כפי שציינו – הפירינאים, נורבגיה, בולגריה וכדומה. 

אבל מה שהקורונה לימדה אותנו השנה היא בעיקר העובדה שצריך להיות גמישים!

כלומר אם רוצים לטוס בקיץ, צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי גדול שהיעד שאליו תרצו לנסוע ותתכוננו אליו – לא יפתח לתיירות כלל או גרוע מכך פתאום ייסגר. 

לכן השיטה, לעניות דעתי, היא להיות גמישים במיוחד. 

כלומר – לא להכין טיול אחד ובכך “לשים את כל הביצים בסל אחד” – אלא להכין כמה כאלו ולהגדיל את הסיכוי שאחד מהם לפחות יהיה זמין ואפשרי בתקופה בה תרצו לנסוע. 

השנה הכנתי לי 3 יעדים אופציונליים כאלו, ואחד מהם (בולגריה) אכן היה אופציונלי בפועל ויכולתי לנסוע אליו (לצערי בסוף לא יכולתי לנסוע עקב סגירת מערכת החינוך והיותי עם ילדים קטנים)

שנה הבאה היא שנה “טריקית”. מצד אחד כולם מדברים על החיסון מצד אחד, ומצד שני קשה (לי) לראות את כל העולם חסר תיירות שנתיים ברצף. אבל אם יש משהו שלמדנו מהקורונה שלא כדאי לבנות על אופטימיות. הרי החיסון לא יופץ במלואו עד קיץ 2021, ובהחלט יכול להיות שמדינות יסבלו מסגרים או מגבלות כאלו ואחרות שאולי לא ימנעו מכם לנסוע, אבל בהחלט ימנעו מכם להנות. 

ולכן, אני באופן אישי, מגדיל מאוד את בנק היעדים לשנת 2021 – אני מקווה שהוא יכיל כ -6 מדינות שונות עם טיולים “מוכנים” (רק להזמין מלונות וטיסה ולנסוע). 

לכן, לסיכום – ראו את רשימת ההמלצות , קחו לכם מספר יעדים ותכינו תוכניות מגירה. 

בהצלחה (לכולנו)