על זה אני יכול להעיד שנסיעה בדרכים פחות כבושות ושחוקות (במקומות אחרים) היא קשה יתר מנסיעה בשבילי החומוס, אבל מזמנת חוויות בלתי נשכחות שרק מי שיוצא מהמסלולים המקובלים חווה.

אם טרקים זה אחד מהדברים החשובים עבורך בטיול אל תוותר על נפאל. תקרא על טיולי צד ותוספות לטרקים המרכזיים, זה יכול להוסיף גיוון ולהרחיק קצת מהמסלולים שלעיתים מרגישים עמוסים. לדעתי, עבור מי שאוהב ומחפש טרקים אין מה להשוות טרקים של שבועיים – שלושה בהם עוברים בין נהרות, מפלים ואזורים ירוקים בתחילת הטיול ובאמצעו מטפסים למעברי הרים בגובה של יותר מ 5000 מטר וצועדים למרגלות קרחונים והפסגות הגבוהות בעולם לטיולים של יומיים – שלושה – ארבעה במדינות כמו קמבודיה, לאוס ותאילנד. בכל מקרה, בחצי שנה אפשר להספיק לטעום גם מזה וגם מזה.

לגבי מעבר מנפאל לסין דרך טיבט – תקופת הטיול שלך היא החורף. נראה לי שהחורף בטיבט (כולל הבק-דור לצורך העניין) הוא קר מאוד מאוד מאוד. לא יודע מה אפשרויות הטיול באזורים הללו בתקופה הזו.

טיול בנפאל מאוד “רגיש” למזג אוויר. לכן אם רוצים לטרק בנפאל צריך לכוון לאוקטובר נובמבר (תחילת הטיול שלך) או מרץ – אפריל (סוף הטיול).

אני חושב שטיסות לפעמים הן פתרון טוב יותר מנסיעות ארוכות. אולי כי לי נסיעות הן קשות ולכן אני מוכן להשקיע עוד קצת כסף ולסיים בארבע שעות (שעתיים טיסה + שעתיים הגעה לשדה התעופה והמנהלות שלפני) מה שבנסיעה לוקח יום שלם, וצריך לזכור שגם נסיעה ברכב\רכבת עולה כסף. בוודאי שטיסה כמו בנגקוק – קטמנדו \דלהי שהיא יחסית קצרה וזולה היא לא סיבה להוריד יעד כמו ההימאליה למי שאוהב לצעוד ומחפש טרקים.

בין נפאל והודו יש מעברים קרקעיים. אם רוצים לראות גם את מרכז הודו אז עדיף לעשות זאת לפני התקופה החמה שמתחילה במרכז הודו בסוף מרץ – אפריל. אפשר לעשות את הטיול בהודו בתקופה זו כמסע לא ישיר מדלהי דרך רג’טאסטאן, מאדיה פרדש לסיים בוואראנסי ואז נסיעה לא ארוכה למעבר הגבול או בכיוון ההפוך אם אתה מתחיל את הטיול בטרקים בנפאל (ואז מתחילים בנפאל, ממשיכים להודו ומשם טסים למדינות דרום מזרח אסיה).

פרט הסבר ונמק

על אילו יעדים תרצה מקורות מידע?

לא מבטיח שאחפש, אבל יש הרבה זמן בקורונה, מי יודע....

לדרום סין היו טיסות הכי זולות לאזור ($500 ואף פחות הלוך ושוב) ומשם (בפרט מהונג קונג) יש טיסות לא יקרות לטייוואן.

אבל מי יודע מה יקרה ליעדים ומחירים כשהשמים יפתחו?

יש לכם במקרה מקורות מידע טובים על האפשרויות שעליהן דיברתם? 

לגבי ההגעה לטייוואן ולאן ממשיכים ממנה- בגלל שהטיול בה מחייב טיסה ופוגע בגמישות, חשבתי להתחיל ממנה. יש לא מעט אפשרויות להגיע אליה בשתי טיסות מהארץ.

דווקא טייוואן היא אחד היעדים המוגבלים יחסית בטיסות מהארץ. אין הרבה אפשרויות ובטח לא זולות, כנראה כי יש פחות ביקוש בינתיים (לעומת יעדים בסביבה כמו יפן, בייג’ינג או קוריאה). 

ההר הצהוב הוא בסביבת שנחאי. ויש טרק קצר 'סובב הר'.

יונאן וסצואן פשוט מאוד מתוירים, ולכל יותר מידע וסיפורי דרך.

הצעה שקשה לעשות כי אין לגמרי טיסות כרגע, אבל נסה לעשות חיפוש מסלולי טיסה לטיוואן, אולי זה 'יסדר' לך גם קצת מסלול. 

שווה אולי לבדוק טיסה ליעד מסוים, והמראה חזרה מיעד אחר (כלומר, ללא צורך 'לחזור' לנקודת הביניים שמביאה אותך לטיוואן)

אם איני טועה בטיסה אפשר להגיע לטיוואן דרך הונג קונג, סין (בייג'ינג או שנחאי) ודרום קוריאה. אפשר לעצור בכל נקודה כזו לטיול 'ביניים' לפני המראה נוספת

לא בהכרח יותר מעניינים.

לתעלה הגדולה ועריה ליד שנגחאי (סוג’ו, וושי והאנגז’ו לדוגמא) יש אופי ויופי שונים מאד מסצואן ויוננאן, אבל לא פחות.

הרי פוג’יאן מעניינים ומאתגרים לא פחות מהנ”ל, וזה רק מהמעט שטיילתי בקרבת שנגחאי ושנז’ן.

לגבי ההגעה לטייוואן ולאן ממשיכים ממנה- בגלל שהטיול בה מחייב טיסה ופוגע בגמישות, חשבתי להתחיל ממנה. יש לא מעט אפשרויות להגיע אליה בשתי טיסות מהארץ. אני חושב גם האופציה של לעבור ממנה לדרום מזרח סין (לשנחאי או לשנזן), אבל לפי מה שקראתי עד עכשיו, נראה שיונאן וסיצ’ואן הם אזורים מעניינים ויפים יותר בסין, ויותר נוח להגיע אליהם מויאטנם/לאוס. 

אני טוען שהבעיה של המטייל זה לא מה לראות, אלא מה להוריד מהרשימה.

זה כל כך נכון. 

מי שמגיע לראשונה למזרח ונוחת בבנגקוק גם היא נראית מרתקת ולא דומה לשום דבר אחר. מי שכבר טייל בו, יש מצב שלא יטרח. לא “חייבים” לעבור בבנגקוק, אבל אם מטיילים ברחבי האזור יש סיכוי טוב שמתישהו תעברו שם כך או אחרת. גם אם זה רק למטרת שדה התעופה. זו כוונתי. ולמשל, מאיי אנדמן אין טיסה לארץ ומבנגקוק יש – כך שאם רוצים לסיים באיים אחרי נפאל ולפני סיום הטיול אז לוגיסטית וכלכלית קל מנפאל לחזור לתאילנד, להיות באיים שם, ואז לטוס מבנגקוק ארצה. אבל הכי חשוב זה שאין טעם לבנות מסלול סגור הרמטית עכשיו, כי היות ויש זמן והטיול תרמילאי אפשר לתכנן רעיון כללי ובשטח לראות מה קורה ומה מתחשק. 

חברים,

ברור שיש אינספור הצעות למסלול באותם מקומות.

אני הצעתי מסלול ללא טיסות שכמוהו עשיתי בעצמי. אפשר גם אחרת.

אשר לתאילנד ולמסלולים ה”שחוקים”. נדמה לי שלמטייל המגיע למקום חדש עדיין אין “שחיקה”

והכל מפעים. גם אם לא עברת דרך פונסבאן דרך מערת קונגלור או אפילו לא היית ברמת בולבאן – כולם לאוס, לצורך הדוגמא,

עדיין לא פגמת באיכות הטיול.

אני טוען שהבעיה של המטייל זה לא מה לראות, אלא מה להוריד מהרשימה.

הנפח והמפוח בכפר Ban Kok Phung Tai ברמת בולבאן בלאוס 

מישור הכדים ויוצק הכפיות שמהתכת פגזים בפונסבאן

מכתש פצצה אמריקאית ממלחמת וייטנאם

הקביעה שסביר, כאילו זאת ברירת מחדל, היא לא סבירה.

אמנם בנגקוק זה hub טיסות, אבל זה לא מחייב לעבור דרכה.

ד'א, אם אתה רוצה לטייל בטיוואן כיעד עוגן, למה לא להמשיך משם לסין?

יש כמה וכמה אופציות למעבורת בין האי  לאיזור שנחאי (טיפה דרומה ממנה). 

ד'א איך חשבת להגיע לטיוואן? יכול להיות שזה ישפיע על מסלול הטיול. שווה לפתוח מפה ולקבל מושג גיאוגרפי

במצב נורמלי, הטיסות מבנגקוק לנפאל נוחות וזולות יחסית. זו יכולה להיות סיבה להכנס לתאילנד.

לא ממש 'סביר שיעבור בתאילנד'. מבחינת היעדים, אין באמת סיבה לעבור דרך תאילנד (אלא אם כן יתעקש להגיע לבורמה).

התכנון שלך למסלול בסדר גמור

חלק מזה זה לא הנחות אלא טעם אישי, גם אותי מושכות יותר התרבויות באסיה מבדרום אמריקה.

הבחירה באסיה על פני דרום אמריקה נובעת מכמה סיבות (ושוב, אשמח שתעירו אם אני מתבסס על הנחות שגויות לדעתכם)-

1. התרבויות השונות באסיה יותר מגוונות ומשמעותית יותר מעניינות אותי
2. בדרום אמריקה באמת מעניין אותי רק איזור אחד (פטגוניה), שהוא אמנם עצום ואפשר לבלות בו חודשים, אבל הטיול בו יהיה משמעותית פחות מגוון מהטיול במזרח. (כהערת שוליים גם פרו ובוליביה נשמעות מעניינות, אבל פחות מתאימות לחודשים שבהן אני יכול לטייל, כי אני צריך להיות בארץ בסוף אפריל)
3. התקציב מוגבל, ולכן טיול באסיה הזולה יותר מאפשר לי טיול ארוך יותר וגמיש יותר. 
4. לפי הסיפורים, נשמע שהמזרח יותר בטוח ויותר מתאים לטיול שלפחות חלק ממנו יהיה לבד. 

אלה הסיבות המרכזיות. ההחלטה לא סופית, אבל מאוד קרובה לכך. עדיין בהחלט פתוח לשמוע דעות נוספות 

@בנט אמר:

האטרקציה המרכזית בה היא החופים והאיים, שבגדול פחות מעניינים אותי ואני חושב שאקבל מספיק מהם בויאטנם וקמבודיה.

זה קצת כמו להגיד שהאטרקציה היחידה בישראל זה ירושלים ומדבר. יש עוד דברים בתאילנד, זה שרוב הישראלים הולכים לבנגקוק+איים לא אומר שזה כל מה שיש. ובעיקר, אם מטיילים בדרום מזרח אסיה יבשתית, די סביר שמתישהו תעבור בתאילנד. אפשר לא להתעכב בה הרבה אם לא בא לך או שיש מקומות שיותר קורצים לך, אבל אל תפסול מראש. 

טייוואן לא מאוד יקרה, אבל כן יותר מנפאל-לאוס-תאילנד ועוד. בכל זאת, היא מדינה יותר מתקדמת. קשה לי לדבר על עלויות כי זה תלוי איך מטיילים ומתי (התעריפים במקומות לינה למשל היו שונים בתאריכים שונים ולפעמים לפי היום בשבוע). 

נפאל היא ארץ הטרקים הכי מובהקת באסיה. אם זה המקום הכי טוב לראות בו טבע? לא, אפשר לראות טבע בהרבה אופני טיול, באסיה יש המון מדינות ובלא מעט מהן יש טבע מדהים. סתם מחשבה: אם תשאל תרמילאים זרים שבאים לישראל הם יגידו שזו לא מדינה של טרקים, אבל אנחנו יודעים שיש בה גם את זה, כולל מאות קילומטרים של שביל ישראל. נפאל היא “ארץ טרקים” מובהקת בין השאר כי זה מאוד מוסדר ומתויר בה. 

השאלה שלי: אתה נשמע נוטה לדרום אמריקה, אז למה הלכת דווקא על אסיה במקום?

מעריך מאוד את ההצעה, אבל אני גם פחות מתלהב מתאילנד בגלל שזה נשמע לי (ואשמח שתתקנו אותי אם אני טועה, לא הייתי אף פעם במזרח) ש-

1. האטרקציה המרכזית בה היא החופים והאיים, שבגדול פחות מעניינים אותי ואני חושב שאקבל מספיק מהם בויאטנם וקמבודיה.
2. צפון המדינה נשמע לי בגדול פחות יפה ומעניין בהשוואה למדינות האחרות.

בנוסף, מרגיש לי שנפאל זה המקום הטוב ביותר באיזור בשביל לראות טבע ולעשות מסלולי הליכה, וזוהי המטרה העיקרית שלי בטיול, כך שאם הייתי מוותר על נפאל- הייתי כבר מוותר על כל התוכנית וטס לזמן קצר יותר בפטגוניה במקום. 

ולגבי טיוואן- ברור לי שהיא מדינה יקרה יותר, אבל ממה שקראתי עד עכשיו, זה לא נשמע שההבדלים גדולים מאוד. מה בעיניך הוא תקציב הגיוני בשביל חודש בטייוואן? 

שוב, המון תודה על הכל ואשמח שתתקנו אותי אם אתם חושבים שאני מתבסס על הנחות שגויות 

בהמשך למה שהחברים אמרו הייתי הופך את הטיול לטיול יבשתי רצוף ללא טיסות כלל.

מתחיל בדרום סין – וייטנאם – קמבודיה -לאוס – תאילנד – בורמה – ומסיים שוב בתאילנד.

זה אחלה טיול תרמילאי עם המון אפשרויות טרקים אבל אפשר גם בלי. נכון שהוא רווי מקדשים

אבל זה בשליטתך ממש כמו כנסיות באירופה ומקדולנד באמריקה.

מפיל מהתכנון את טייוואן הודו ונפאל. שתי האחרונות הן יעדים לטיול בפני עצמו.

טייוואן יקרה לתקציב כמו שאני חושב שצריך לבקר בה.

באופן רשמי יש איזו התנהלות מיוחדת, בשטח לא תמיד נתקלים בזה. בגלל זה ממליץ בכל מקרה להיות בקשר עם סוכנות נסיעות כדי לקבל מידע אמין יותר.

קימת טענה שהכיוון ההפוך (מנפאל לכיוון טיבט) בעייתי יותר מבחינת הסינים, כי יש מצב שהתייר נפגש קודם עם טיבטים גולים, והסיכון לביקור פוליטי גבוה, וכשמגיעים מתוך סין יש פחות 'סיכון פוליטי'.

בכל מקרה, לפחות במקרה שלי, לא רק שלא ראיתי שום מסמך, גם אף גורם רשמי לא ביקש לראות כזה (ודי בטוח שנפגשתי עם כמה). ויכול להיות שהיה לי מזל.

לא מסכים כל-כך עם צביקה. 

טיילתי בסין 'טיול חורף',  ובסצואן הייתי באמצע מרץ, ועשיתי טרק בהרים.

בעניין מז'א ביונאן/סצואן, אני עדין בעמדה שהצגתי קודם.

באמת? מעניין, כי לפי כל מה שקראתי, זה נשמע די מסובך להיכנס לטיבט, ושזה דורש גם טיול עם מדריך צמוד. אם זה לא המצב, אז זה נשמע כמו אופציה מצוינת, תודה 

אם ככה, עדיין היית ממליץ להגיע לאיזור בעונות האלה? או שעדיף להתמקד במקומות אחרים (בסין או במדינה אחרת)