לא.

כמו 'החגורה והדרך'?

העצים והשבבים?

נכון מאד!  – הלחי אכן היה אוסף של כמה קבוצות מכיוונים שונים שהמשותף לכולם היה דבר אחד: מאבק חסר פשרות בבריטים כדי לגרשם מהארץ.   

וזה מה שאמרתי מקודם – קיצונים משני הצדדים משתפים פעולה כדי ללחום נגד אוייב משותף

קראתי(מזמן) שספרדים שלחמו במלחמת האזרחים הועברו למחנה מאוטהאוזן, כאן יש מידע על מעצרים של פליטים ספרדים שברחו לצרפת. 

לגבי הרוסים – מסכים!   אכן ההתייחסות הגרמנית לשבויים הרוסים היתה אכזרית וכללה הרעבה מכוונת, עבודות פרך ורצח של אזרחים. ואני רק רוצה לציין כי אחד הנידונים למוות והמוצאים להורג במשפטי נירנברג היה הפילדמרשל קייטל שהיה המפקד העליון של הוורמאכט. עיקר הלחץ לגזור עליו  עונש זה בא מכיון הרוסים (שהיו חלק מבית הדין של ארבע המעצמות בנירנברג) והסיבה לכך היתה המעורבות של הוורמאכט בפשעי המלחמה בחזית המזרחית.   לגבי הספרדים? – לפי הזכור לי ספרד היתה נייטראלית ולא השתתפה במלחמה!

ולגבי קאמלה האריס – בטאמיל נאדו (מוצא הוריה) יחגגו בטוח – מדורות וזיקוקים

כן, התכוונתי בעיקר ליחס אל הרוסים ואל הספרדים (במאוטהאוזן, למשל) – נזכרתי בסרט Merry Christmas Mr. Lawrence (שהיה אלים פחות מהמציאות – כנראה חסו על דיוויד בואי ).

אני רק יודעת מה סבא שלי עבר במחנה שבויים גרמני(היה בחיל הפרשים), חצבו סלעים – מספיק לראות את התמונות שלו משם, למרות שלא סיפר הרבה. 

ולנושא חיובי יותר – קמלה האריס, סגנית נשיא ארה”ב(חוגגים גם בהודו?).

לגבי לח”י, אי אפשר להתיחס כמקשה אחת למחתרת שכללה קיצונים מהימין ומהשמאל (קומוניסטים ומפ”מ).

נתן ילין מור ויתר אנשי השמאל בלחי היו בעד מדינה אחת לשני עמים ואילו שמיר, שייב ואחרים היו ”שתי גדות לירדן”.

לאלה נוספו לפחות בירושלים (מידע אישי) חרדים שהאמינו שזאת הדרך ללחום לקיומם, אבל לא הזדהו אידיאולוגית עם הימין ולא עם השמאל.

מסכים לחלוטין עם כל מה שכתבת!  אין ספק שהלחי היו פאשיסטים באבוה-אבוה! וכן – זה בהחלט מקביל במידה רבה לתפיסה של בוסה, אבל זו המציאות…!  וד.א: יש הרבה מאד מקרים של שיתופי פעולה מוזרים שכאלה – בין שמאל לימין ובין ימין לימין ושמאל לשמאל – הכל בגלל האינטרסים. מי שקיצוני תמיד ימצא הצדקה לכל מיני מעשים שונים…

ובנוגע ליחסי ישראל הודו – אין לי כל בעיה כמעט עם ה”מסחר” בין ישראל לפקיסטן. נכון שאני אוהב את הודו – אבל גם בהחלט הייתי שמח אם היה ניתן לקשור קשרים עם פקיסטן (ומן הסתם זה יקרה מתישהוא)  אז שוב – יש קשרים חמים, אבל יש גם אינטרסים…

ובנוגע לעניין האחרון – היחס לשבויי מלחמה: נכון ועוד איך!   הכל שאלה את מי מגדירים ומה נעשה.  בתור היסטוריון, גם עסקתי מעט בנושא של היחס לשבויי המלחמה וקראתי קצת חומר בנושא.   כשאני מתכוון ליחס לשבויי מלחמה אני מדבר על שבויי מלחמה בחזית של מערב אירופה שנפלו בשבי בידי הוורמאכט (הצבא הגרמני הרגיל) ולא ה אס אס!   נכון הוא בהחלט כי בחזית המזרחית היה היחס לשבויים הרוסים גרוע בהרבה וכלל רצח שבויים וגם אזרחים, והדבר נעשה על ידי הוורמאכט (אם זה מעניין אותך – את מוזמנת לעייין בספרים של עומר ברטוב – היסטוריון ישראלי שחי באנגליה וחקר את הנושא). ואכן לאחר המלחמה היו מספר ממנהיגי הוורמאכט שנידונו למוות בשל אחריותם לפשעים בחזית המזרחית.   אבל בחזית המערבית ובחזית הים התיכון המצב היה שונה לחלוטין! הגרמנים מילאו (ברוב המקרים) אחרי הכללים של אמנת ז’נבה ושבויי המלחמה שנפלו בשבי קיבלו יחס של שבויי מלחמה רגילים – כולל טיפול מלא מידי הצלב האדום. במקרים מאד מועטים היתה התערבות של האס. אס. ואז היה המצב שונה – אבל זה היה היוצא דופן באופן ברור!  ורק אציין כי במערכה על יוון בשנת 1941 נפלו בשבי חיילים ארצישראלים. הם קיבלו יחס רגיל של שבויי מלחמה ובתום המלחמה שוחררו מהשבי וחזרו ארצה. בין השבויים הללו היו יצחק בן אהרון (שהיה ממנהיגי מפלגת העבודה) ויוסף אלמוגי, שהיה מאוחר יותר ראש עירית חיפה, וכתב ספר על השבי.

אצל היפנים הסיפור היה שונה: היפנים התעלמו מהאמנות הבינ”ל במקרים  רבים ובאופן כללי בזו לשבויים, וזאת מתוך הקוד היפני של הבושידו – שגורס כי לוחם צריך להלחם עד מותו ולא ליפול בשבי. על פי קוד זה החיילים המערביים (אמריקאים ובריטים) שנפלו בשבי בידי היפנים נחשבו לבזויים ביותר מכיון שהרשו לעצמם ליפול בשבי ולא להתאבד. התוצאה היתה התעללות קשה מידי השובים היפנים, ויש על כך תיאורים רבים בכתבים.

בקיצור: נושא היחס לשבויי מלחמה נחקר עד היום היטב וקיימת הסכמה בין החוקרים את התחום כי יחסם של הגרמנים לשבוייהם היה טוב בהרבה מהיחס של היפנים. אמת כי הדבר עומד בסתירה מול האכזריות של הנאצים, אבל העולם מלא בסתירות.  היתה הפרדה מובהקת בין מעשי האס. אס שהיו בגדר פשעי מלחמה חמורים, לבין התנהלות הצבא הגרמני הרגיל (הוורמאכט) שנחשבה למקובלת בזמן מלחמה.

דרך אגב הסטוריה ויחסי יפן/יהודים-

ישנה טענה שיפן לא צייתו להוראה הגרמנית להשמדת יהודים והסתפקו בגטו, טמונה בטרומפלדור, ויחס היהודים לרוסיה.

במלחמות רוסיה/יפן יהודים אמנם לחמו בצבא הרוסי, אך תרמו כסף ליפנים במאבק המלחמתי.

היפנים זכרו זאת כ'חסד נעורים' ליהודים ונמנעו מחיסולם בהמשך

התייחסתי רק למה שנעשה ע”י המפלגה השלטת בהודו – שני האירועים שהוזכרו בתחילת השירשור, הפכת את זה לדיון על אנטישמיות, אני דיברתי על פאשיזם. 

גם לא האשמתי אותך בהערצת האישים, רק כתבת כי למען האינטרסים מותר לשתף פעולה ולהלבין את מעשיהם( לכן הבאתי עוד שלוש דוגמאות מאיזורינו) – שטרן העריץ את המפלגה הנאצית ולא נראה שסלד מחלק מהאידיאולוגיה שלה – מזכיר את בוזה.

אם הזכרת במעומעם את יחסי ישראל-הודו, אז כדאי לך לקרוא על המסחר בין ישראל ופקיסטן.

*מעניין מה מודי חושב על זה. 

בנוגע ליחס של הנאצים לשבויי המלחמה שהיה טוב יותר מיחזם של היפנים – ממש לא נכון! 

אולי לקצינים ממדינות מסויימות, היחס היה טוב במעט, השאר יכלו להתפגר. 

לגבי הלחי ויאיר שטרן – כבר כתבתי זאת מקודם באחת הפיסקאות על כך שהלחי היו מוכנים לשתף פעולה עם הנאצים.  אז כן – לאומנים הם לאומנים, אבל זה המצב – אם אני תומך בזה או לא (ואני לא!).  וד.א: יצחק שמיר היה גם הוא כמובן בלחי והיה ידוע בדעותיו המיליטנטיות ובמעשים שעשה בהיותו בלחי. ועדיין – 40 שנה מאוחר יותר הוא היה ראש ממשלה מצויין! טוב סליחה – היו הרבה שלא הסכימו עם דעותיו, ואני בינהם, ועדיין – האיש היה ישר, לא פגע באף אחד (בתקופת היותו ראש ממשלה) וידע להבליג כשצריך (במלחמת המפרץ – בדיוק לפני 30 שנה). היום פוליטיקאי כמו שמיר נראה זכר לימים של יושר ותום, ללא קשר לדעותיו הפוליטיות,  אבל 40 שנה קודם לכן הואנחשב לטרוריסט ולאומן!

ולגבי היפנים:  אין צורך להוסיף – הפשעים שעשו בכל אסיה ידועים ואכזריותם היתה ידועה (ושוב – אני מזכיר שליפול בשבי היפני היה הרבה יותר גרוע מאשר ליפול בשבי של הגרמנים באירופה!) ואחרי המלחמה עמדו הרבה מהמנהיגים היפנים למשפט בבית דין בי”נל וחלקם נידונו למוות – בדיוק כמו בגרמניה. אבל היום רובם של היפנים מכים על חטא על הפשעים של מלחמת העולם, ולדעתי הרבה יותר מאשר באירופה.

ולגבי סוגיהרא:  אני מכיר את הסיפור די מקרוב – מהסיבה הפשוטה שאחד מהמנחים שלי בדוקטורט חוקר את הנושא  פרופ’ רותם קובנר (שבוודאי מוכר אצל מי שמתעניין ביפן) הוא אחד החוקרים הישראלים שעוסקים כיום בנושא של יפן ויהדות אירופה. לא מזמן (לפני כשנה פלוס) הוא היה מספר חודשים בליטא כדי לשבת בארכיונים ולאסוף חומר בנושא

בגלל צדיק אחד גם סדום לא ניצלה (בראשית יט)

היפנים ביצעו פשעי מלחמה איומים בכל המקומות שכבשו ולכל האנשים ששבו או עצרו (חיילים ואזרחים) והצדיק היחיד שהבאת לא מבטל את הפשעים.

מעשיו ידועים.

"...אז לא צריך לתמוך בכל מיני רודנים ולאומנים קיצוניים, אבל מצד שני צריך לזכור שגם לנו יש אינטרסים, ואם האינטרסים שלנו לא בסכנה – אז אולי לא צריך לתמוך – אבל גם לא לרוץ ישר בראש המגנים בכל מקרה..."

הזכרת לי את קשריו של “יאיר” שטרן עם המשטר הנאצי.

מלחמת העולם השניה, יפן, כן אנטישמיות או לא אנטישמיות… לי הספיק מזה בפורום. אבל אם אתם מגיעים לטוקיו מציע להקדיש שעה לביקור במקום הזה המוקדש לצִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה. זה קרוב לתחנת הרכבת “טוקיו” בעיר  (התחנה הגדולה ביותר בעיר גם לרכבות בין עירוניות וגם של המטרו) ולדעתי שווה את הזמן (אותי זה ריגש). אם יצא לכם להשחיל איכשהו אז מוזמנים גם לבקר במקום הזה. 

מספר נקודות:

אנטישמיות היא כשמה כן היא – שנאת יהודים (למרות שבאופן רשמי השם מרמז גם על שנאה של ערבים, שהם גם שמיים) ולכן כשאני מציין אנטישמיות אני מתייחס ספציפית לשנאת יהודים. לגבי גזענות בכללה – קיים גם קיים, ובכל העולם  האפרטהייד בדרום אפריקה היה גזענות צרופה, אבל היהודים בדרום אפריקה, לשם שינוי, נחשבו ללבנים ולכן לא נפגעו מהאפרטהייד. האם זה אומר שהייתי תומך של האפרטהייד או של הגזענות האפריקנרית? – לא ולא! (ד.א: הלאומנים האפריקנים תמכו בגרמניה במלחמת העולם השנייה והובילו קו בדלני ונוקשה!) אבל כעובדה אציין שהפעם היהודים לא נפגעו. אז נכון שהאפרטהייד היה נורא, אבל עם כל הצער לגבי כל עמי העולם – במקרה הספציפי המדובר, עניי עירי (קרי היהודים) קודמים!  ושוב – זה לא שאין גזענות ולא צריך  להלחם בה, אבל כיהודי שחלק ממשפחתו נפגעה על ידי הנאצים (בלשון עדינה...) – אני קודם כל דואג לבני עמי.

ולגבי היפנים ואכזריותם: מוכר גם מוכר הייתי במוזיאון בנאנג’ינג וראיתי את מה שנעשה שם.  האכזריות של היפנים היתה ידועה גם עמים אחרים באסיה סבלו מנחת זרועם (פיליפינים, בורמה וכן הלאה).  וד.א: אם כבר מדברים על רצח עם – אז אזכיר עוד דוגמא ממקרה שאני עכשיו עוסק בו במסגרת המחקר שלי: רצח העם הבנגליעל ידי הצבא הפקיסטני  ב-1971 במסגרת מלחמת העצמאות של בנגלדש (מלחמת הודו-פקיסטן השלישית). גם שם היתה אכזריות ומעשים של פשעי מלחמה וכו', וזאת במסגרת של סוג של לאומנות פקיסטנית.  ואפשר עוד להמשיך ולהביא עוד דוגמאות…

אז כן – לצערנו הרב הלאומנות קיימת בהרבה מקומות ובחלק לא מועט מהם היא מתבטאת באלימות ואכזריות. אבל זהו עולמנו הקט      אז לא צריך לתמוך בכל מיני רודנים ולאומנים קיצוניים, אבל מצד שני צריך לזכור שגם לנו יש אינטרסים, ואם האינטרסים שלנו לא בסכנה – אז אולי לא צריך לתמוך – אבל גם לא לרוץ ישר בראש המגנים בכל מקרה...

נזכרתי-

בלונלי פלנט על סין, ברובריקה על גזענות, מספרים שעשו איזה סקר/ מחקר,

ותשובה של אחד הסטודנטים הסינים היתה- “אין בסין גזענות כי אין כאן שחורים”

בלי להבעיר אש- תלוי אם אתה מתייחס ב’אנטישמיות’ כ’שנאת יהודים’, או כגזענות באופן כללי. לפעמים זה מתערבב.

היפנים אולי לא היו אנטישמיים (למשל, גטו שנחאי לא חוסל כדרישת הגרמנים) אבל תשאל את הסינים על טבח נאנג’ינג וכו’, ואת הקוריאנים והטייואנים על תקופת הכיבוש היפני.

ישנו גבול דק יחסית, בין לאומיות ללאומנות, בסך הכל גם גנדי היה לאומי- הוא דרש מההודים בגדול “לעמוד על שלהם” (החיפוש אחר האמת התיחס במידת מה למזה “שלהם”) ומאבק לעצמאות דורש לאומיות, אפילו עם מנוהל ב’אי-אלימות’ (אפילו שיש שיגידו ש’פאסיב אגרסיב’ כזה הוא תוקפני לכשעצמו).

תאי

אין לי מה להוסיף “לדיון” שהתפתח כאן ואני מקווה שאתה מכיר את הסרטון ולא תשכח אותו כשתתחיל שרשורים דומים בעתיד. 

לא דיברתי על *אנטישמיות*!

דיברתי על אנשים ומנהיגים שתומכים באידיאולוגיה של הנאצים והפאשיסטים – זה לא רק שנאת יהודים.

וזו הבעיה כיום בהודו.

על מעשי היפנים במדינות שעבדו, אין צורך להרחיב(אני משערת שאתה בקיא בנושא).

אז אני לא מהלל את בוסה, אלא רק מציין את העובדות לגביו. העובדה שלא היה אנטישמי בעצמו היא נתון! – וזה מופיע בכתבים שלו ובכל החומר שנכתב ונחקר אודותו (ואני מכיר קצת את החומר הזה!). אז אפשר להתווכח על הנושא הזה – אבל זה בעיקר עניין של גישה לפרשנות!

ועוד משהו: גם היפנים שנלחמו מול הבריטים לא היו אנטישמים! אמת היא כי היפנים היו אכזריים ואוי היה לו לחייל בריטי שנפל בידי היפנים, אבל האנטישמיות שהיתה אצל הנאצים לא היתה אצל היפנים!  לאחר שהיפנים כבשו את סינגפור ומלאיה  הגיעו הגרמנים וביקשו להחיל את תורתם בסינגפור ובמלאיה (פנאנג – שם היתה קהילה יהודית קטנה) היפנים התנגדו לכך ומנעו זאת!

היו לו במקרה חברים עיראקים שהעריצו את עלי אל כּילאני ואת לאג׳ אמין אל חוסייני? 

גם אתה מנסה להלבין את האדון בוזה, גם אם שיתף פעולה עם גרמניה הנאצית ויפן. 

אז אפשר להתייחס אל היאג׳ אל חוסייני באותה צורה, אמנם העריץ את הנאצים, אבל עשה זאת כדי להבריח את הבריטים. 

Same Same