בחזרה

ירושלים – ים של אפשרויות



  •  

    כל כך הרבה זמן לא הייתי בירושלים....😉

    תירוצים לא חסרו - קורונה, תקופות מתוחות ביטחונית...🙄

     

    אבל ביום העצמאות האחרון החלטתי לתקן את המעוות

    ובאנו בהרכב מלא לחופשה ירושלמית של כמה ימים! 😊😊😊

     

    לא חופשה של אתרי המאסט בירושלים, הרי בכל זאת ביקרנו בהם כבר לא מעט פעמים בעבר.

    השתדלתי למצוא פעילויות שיחדשו לנו את העיר וגם יתאימו להרכב המשפחתי המגוון.

    מי ומי בבאים – אנוכי ובן הזוג, הבכור הסטודנט בן 23, האמצעי החייל וחברתו החיילת בני 20 ופיקאצ'ו בן 12.5.

     

    ולפני שאתחיל אי אפשר בלי תודות –

    לענתנת שנתנה לי השראה ועצות לטיול הירושלמי,

    לדנה חפצדי  - כותבת הבלוג  "העולם על כף ידנה" ומנהלת קבוצת הפייסבוק הנהדרת "זאת ירושלים",

    לחברתי איריס כותבת הבלוג "עד הטיול הבא" , למיכל  -  "צאו לדרך" ,לריבה  -   "על הדרך"  

    ולדפנה ושרון שעזרו לי בעצות טובות.

     

    כמה טעימות לפני הכל:

     

    כיפת הסלע בהר הבית

     

     

    כנסיית הקבר

     

     

    רחוב הנוצרים בעיר העתיקה

     

     

    אומנות רחוב בשוק מחנה יהודה

     

     

    טעימות מהשוק.…

     

     

    שכונת נחלאות

     

     

    I love Jerusalem  ליד שער יפו

     

     

    תצפית שקיעה – מצפור רחבעם

     

     

    מנזר גורני בעין כרם

     



  • יום 1  - מורשת קרב ותצפיות נוף בהרי ירושלים

     

    לדרך יצאנו בצהרי יום הזיכרון, לאחר סיום הטקסים.

    חיפשנו מקום מתאים לבקר בו ביום שכזה,

    וניצלנו את ההזדמנות להתרשם מהגן הלאומי החדש "חאן שער הגיא". (נדרשת הזמנת תור מראש).

     

    המקום נפתח לא מזמן, ומתמקד בסיפור השיירות בדרך לירושלים בתקופת מלחמת העצמאות.

    הביקור נערך בקבוצות בבניין שנקרא "בניין המורשת" ועליו מופיעות המילים הידועות משירו של חיים גורי

     

     

     

    בתוך הבניין מוקרנים סרטי ראיונות מרתקים עם נהגי השיירות, מפקדים, חובשת ועוד.  מרתקים לבני כל הגילאים.

     

     

    ישנם גם משחקי סימולציה מודרניים כדי להמחיש את הדילמות איתם התמודדו מפקדי השיירות

     

     

     

    בעיני – מוצלח מאוד.

    מדד הכוכבים לחאן שער הגיא

    אני 4.5  בן הזוג 4  הבכור  4   פיקאצ'ו  4

     

    נותר לנו עוד זמן, והחלטנו לנצלו לביקור בדרך לירושלים בשתי תצפיות סמוכות זו לזו בהרי ירושלים, שם גם חברנו לחייל ולחברתו. 

    מיכל בבלוג שלה "צאו לדרך" ממליצה עליהן ועל נוספות.

     

    התחלנו בהתרשמות מיד קנדי, אתר הנצחה לנשיא קנדי.

     

     

     

    כמו שניתן לראות המבנה עצמו מרשים ומיוחד, בפנים משחקי אור וצל מוסיפים גם הם ענין

     

     

    מסביב יש גם שולחנות פיקניק למעוניינים.

    במרחק דקה נסיעה אפשר להגיע למצפור ארתור רובינשטיין או בשם הידוע "תצפית הפסנתר".

     

     

     

    כנראה שהיו לי ציפיות גבוהות מדי מהתצפית הזו, בעיני לא יותר מנחמדה.

     

    המשכנו לירושלים להתמקם בדירת האירבנב ששכרנו בשכונת בקעה.

    כך צילמתי ברחוב שלנו. איזו אווירה ירושלמית.…

     

     

    בערב הלכנו ברגל לארוחת ערב במסעדת "הסדנא"  (נהנינו),

    המשכנו למתחם התחנה הראשונה הסמוך לליקוק גלידה בוניליה (יש פה גם הרבה מסעדות , פתוח גם בשבת),

    ובאופן ספונטני המשכנו עוד לטייל עד  לטחנת הרוח בימין משה.

    עייפים ומרוצים חזרנו לדירה.



  •  

    יום 2  - העיר העתיקה – חלק א’

     

    היום צריך לקום מוקדם יחסית, בתוכנית – ביקור בהר הבית.

    הר הבית❓ השתגעתם❓ ועוד ביום העצמאות ❓❓

    ככה גם אני הגבתי בתחילה,

    אבל מהר מאוד הפשרתי והסיפור של ענתנת על הביקור שלה רק עכשיו הוסיף רוח גבית לעניין.

    למה לא בעצם? 😉

    ממש לא מסובך.

    (ככה לפחות חשבתי אז... בינתיים השתנו קצת החדשות לצערי)

     

    התחלנו בטיול בוקר לעיר העתיקה , דרך הרובע היהודי והכותל בהם ביקרנו כל כך הרבה פעמים בעבר.

     

     

    להר הבית עולים דרך הגשר שבתמונה, גשר המוגרבים.

    השוטר במקום מזהה מיד שאני המדריכה ... לא ככה?🤣🤣🤣

    הוא נותן לנו תדריך. 

    הכללים פשוטים – ללא אביזרי תפילה, לא לגעת בשום דבר ולא להיכנס לבניינים, ויש ללבוש מכנסיים ארוכים וחולצה (גם גברים).

    מהגשר אפשר להשקיף על הכותל בזווית קצת אחרת.

     

     

    עוד כמה צעדים ואנחנו בשער המוגרבים, שהוא שער הכניסה היחידי ליהודים.

    כדי להתמצא במקום נעזרתי בחוברת של עירית ירושלים פה וגם בהדרכה הזו ובהסברים מפורטים בבלוג "על הדרך" .

     

    מיד לאחר הכניסה רואים שיירי עמודים שהובטח בהדרכה כי יש על אחד מהם שיירי זהב, ולא סתם אלא  מבית המקדש! 😆

    הבטחה קצת מוגזמת לא? 🙄

    ובכן החשדנות היתה במקומה, אל תטפחו תקוות – מדובר פשוט בחלודה. 😁

     

    עוד כמה צעדים ואנחנו ליד מסגד אל אקצא, מול כיפת הסלע. 

    לפי המסורת האיסלאמית ממסגד זה עלה מוחמד השמיימה לאחר שהגיע לפה ממכה על גבי סוס מעופף בעל כנפי טווס ופני אשה.

     

    אנחנו מתחילים בסשן צילומים כמובן,

    תחת עינם הפקוחה של השומרים במקום שמקפידים שגבר ואשה לא יגעו זה בזה גם בזמן הצילום (וגם אם הם נשואים זה לזה).

     

    ולפני שנתקרב לכיפת הסלע עצמה אנחנו סוטים מהדרך, כיפת הסלע משתקפת מרחוק בינות לעצים

     

     

    ואנחנו מגיעים לשער הרחמים. שער חסום באבנים. כולכם בוודאי מכירים את שירו של מאיר בנאי…

     

     

    מעניין שלשלוש הדתות יש מסורות שונות לגבי שער הרחמים.

    במסורת היהודית זהו השער ממנו יגיע המשיח.  (ואם הוא סגור אז אל תתפלאו שטרם הגיע...😆)

    במסורת הנוצרית זהו השער ממנו נכנס ישו להר הבית

    ובמסורת המוסלמית יש לשער תפקיד באחרית הימים.

     

    שני שוטרים נמצאים מאוד סמוך לפה, ולרדת במדרגות – אסור.

     

    כעת הגיע הזמן להיכנס לרחבת כיפת הסלע עצמה, דרך קשתות ממלוכיות גדולות

     

     

    לפי המסורת היהודית בתוך כיפת הסלע נמצאת אבן השתיה    - האבן עליה מושתת העולם ועליה התרחשה עקידת יצחק.

    לפני כיפת הסלע נמצא מבנה קטן יפה ומקושט – כיפת השלשלת.

     

     

    אנקדוטה מעניינת לגבי כיפת השלשלת היא הימצאותה במרכז הר הבית.

    ומכיוון שהר הבית נחשב מרכזו של היקום,

    מה יותר מפתה מלעמוד במרכזה של כיפת השלשלת ולהכריז על עצמנו כעומדים במרכז העולם?

    העיגול באמצע מחכה לכם…😉

     

     

     

    התבוננו עוד קצת במבנה כיפת הסלע, ראו את אחת הדלתות


     

    ומשם ירדנו במדרגות לכיוון אחד משערי היציאה המרובים,

     

     

    אנחנו יצאנו בשער מוכרי הכותנה, המוביל לשוק שבשעות אלה (ואולי גם בגלל הקורונה) היה עוד מנומנם לחלוטין.

     



  •  

    יום 2  - העיר העתיקה – חלק ב’

     

    אז יצאנו מהר הבית, לצערי חומוס אבו שוקרי הסמוך היה סגור בשל יום העצמאות (חפשו בגוגל מפס Abu Shukri  באנגלית), המשכנו הלאה ברחוב הגיא.

    ביקרנו גם בכותל הקטן  - גם הוא חלק מהכותל המערבי,

    ולא סתם חלק - חלק שהיה קרוב יותר לקודש הקודשים של בית המקדש.... יותר שווה לא? 😏

    גם פה יש מתפללים ואפילו פתקים לחובבי הז'אנר אבל המקום קטן בהרבה.

     

     

    לא רחוק מהכותל הקטן מעוז דגלי ישראל בלב הרובע המוסלמי

     

     

     

    אז מה נאכל?

    תחנתנו הבאה היתה ההוספיס האוסטרי , שכלל אינו הוספיס אלא בית הארחה אוסטרי שהוקם על ידי ממשלת אוסטריה בשנת 1855 (בגוגל מפס נקרא – האכסניה האוסטרית).  במלחמת העצמאות שימש כבית חולים ואז קיבל את הכינוי "הוספיס" , לקח אי אילו שנים ובסופו של דבר הוחזר לבעלותה של ממשלת אוסטריה.

    התיישבנו לקפה ועוגה בגן הפורח של ההוספיס.

    שטרודל תפוחים עם קצפת – הספציאליטה של המקום. 😋

     

     

    קשה להאמין שמקום כזה אירופאי ושקט נמצא בלב העיר העתיקה.

     

    בנימה פרקטית אוסיף שהתפריט מוגבל ביותר,

    כנראה שרוב המבקרים מסתפקים בקפה (טעים) ובעוגת השטרודל או זאכר טורט.

    כשאנחנו ביקרנו היתה גם מנת שניצל. אבל בכך הסתכם המגוון הקולינרי.

     

    מי שיתעקש לשבת בתוך בית הקפה ולא בגן, יוכל להתרשם מהאורח המפורסם של ההוספיס –

    הקיסר פרנץ יוזף שהגיע לבקר ב 1869 לרגל חנוכת תעלת סואץ.

     

     

    אבל זה עוד לא הסוף... ניתן לעלות לתצפית יפה מגג הבנין בעלות של 5 ₪. שווה. 👍

     

     

    לאחר שהתאוששנו המשכנו הלאה, דגמנו מאפי גבינה מתוקה בקונדיטורית ג'עפר ברחוב בית הבד.

    המקום ידוע בכנאפה שלו ויש גם כנאפה סולת אבל אצלנו במשפחה לא נמצאו חובבים אמיתיים לעניין.

     

    אנחנו מתחילים לחזור על עקבותינו, והולכים בויה דולורוזה עד לשער האריות, בכיוון ההפוך לזה שבו צעד ישו ממקום משפטו  לכנסיית הקבר.

    אני לא מומחית גדולה בנצרות, ובשלב זה סבלנותם של בני הדור הצעיר התחילה לפקוע,

    לכן אסתפק בכמה תמונות.

    אפשר להעמיק בויה דולורוזה בחוברת העיריה פה וגם ב "על הדרך".

     

     

    ואומנות רחוב פה לצד הדלת

     

     

     

    הגענו לקצה הרחוב לשער האריות (או למעשה שער הברדלסים 😉).

    לצלם אותו כמו שצריך היה קשה, מקווה שתמצאו תחליף ראוי בבן משפחה ירושלמי אמיתי של האריות הללו או לפחות אחד כזה שיודע לשאוג 😂

     

     

     

    מפה אנחנו הולכים את כל הויה דולורוזה בדרכנו לכנסיית הקבר, בה לא ביקרתי בעבר.

    ממשיכים בחציו השני של הרחוב.


     

    הביקור בכנסיה היה קצר וגם לפה אצטרך לחזור...

    הנה כמה צילומים מהפנים המרשים שלה

    מראש הכנסיה חודר אור שמש

     

     

    בהתאם לשעה נופל כתם האור במקומות שונים…

     

     

    ניתן להיכנס לקפלה בה קבור ישו לפי המסורת הנוצרית, שם אסור לצלם

     

     

     

    בכנסיה עצמה הייתה תנועה של מתפללים אדוקים שהתפללו והדליקו נרות מצד אחד, ושל תיירים ישראלים מצד שני.

    לקומת הגולגולתא לא עליתי, הזמן דחק ובני המשפחה כבר פינטזו על ארוחה טובה..

    ודווקא לא בעיר העתיקה.

    כך שהסיור שלנו בה הסתיים.

     

    נהנינו מעיר עתיקה שקטה מאוד – כנראה בזכות שעות הבוקר המוקדמות.

     

    יצאנו מהעיר העתיקה דרך שער יפו,

    בדרך עברנו ברחוב הנוצרים המקושט במטריות הצבעוניות מלמעלה, בדיוק כמו שמספרת דנה בכתבה שלה על המקומות הכי אינסטגרמיים בירושלים.

     

     

    בשוק הזה מצא פיקאצ'ו חולצה מאוד מעניינת וטרח מיד לצלם אותה.…

     

     

     

    מדד הכוכבים לסיור בעיר העתיקה

    אני 5  בן הזוג  4.5   הבכור  4.5   האמצעי  4   החברה 3  ("לא כ"כ אוהבת את העיר העתיקה") פיקאצ'ו  4.5

     

     

     

     

     

     



  •  

    יום 2  - העיר העתיקה – חלק ג’

     

    אז לאן מועדות פנינו כרגע?

    הדור הצעיר החליט על נסיעה ברכבת הקלה לשוק מחנה יהודה.

    אומנם ידעתי שחלק מהמקומות בשוק יהיו סגורים ביום העצמאות 🙄, ושלא לדבר על העומס הצפוי ללא הזמנת מקומות מראש 🙄🙄,

    אבל – זרמתי .

    (משאית המדליות בדרך 🥇).

     

    לא נעים להגיד אבל דווקא בשוק מעולם לא הייתי.

    גם לא ברכבת הקלה.

    נתתי לבני הנוער לנהל את הנסיעה בהצלחה,

    וכשהגענו לשוק דווקא בגלל שחלק מהמקומות היו סגורים אפשר היה גם ליהנות מהציורים על התריסים...😊

    הנה כמה דוגמאות:

     

     

     

     

     

    הכל יפה, אפילו הייתה הופעה חובבנית של בני נוער חמודים שהוסיפו לאווירה, אבל מה נאכל? 🍽

    היתה לי רשימת המלצות אבל כאמור לא כל המקומות היו פתוחים ביום העצמאות, ואלה שהיו פתוחים – היו עמוסים מאוד,

    מה עוד שאני ופחמימות כבר לא… 🤨

     

    התפצלנו קצת בחיפוש אחר פיתרון, בסופו של דבר לאחר המתנה לא ארוכה מדי נמצא עבורנו מקום במסעדת יהודית ברחוב הערמונים.

    על המסעדה הזו קראתי בהמלצות של חן קורן 

    ואם חן אומרת – חן יודעת.  מעורב ירושלמי מצויין. 😋 😋 😋

     

    סמוך למסעדת יהודית אפשר לדגום לקינוח את הקוקי קרים הנהדר (פיקאצ'ו והבכור דאגו לעמוד במשימה)

    או את גלידריית הבוטיק מוסלין  (לכך דאגו האמצעי וחברתו) .

     

    יש עוד הרבה מה לאכול בשוק ..😏

    יש גם סיורים מודרכים וכרטיס טעימות. יש אפילו אתר רשמי לשוק.

    אני נעזרתי בהמלצות למסעדות  פה  פה  ופה 

     

    שמחים ומרוצים חזרנו לדירה, חלקנו במונית וחלקנו בתחב"צ.

    הגענו באותו זמן אם אתם תוהים. 😂

     

    זמן לנוח ולהתרענן, לאחריו בני 20 פלוס חזרו הביתה והותירו אותנו עם פיקאצ'ו להמשך החופשה.

     

    בערב הלכנו לטיילת ארמון הנציב, תצפית מנצנצת ורחבה אבל עדיף לדעתי דווקא בשעות האור .

    לילה טוב.

    😴😴😴



  •  

    יום 3  - שוק מחנה יהודה ועוד – חלק א’

    יום שישי היום, היום הכי עמוס בשוק...😕

    אבל מה לעשות שזה היום היחיד שהיה לנו לראות את השוק כמו שצריך? ולאכול גם אוכל של בוקר…

    אז שוב אנחנו פה.

    מונית קצרה לשוק והקדמנו את העומס הגדול.

     

     

     

    פתחנו בפחמימות לפיקאצ'ו בג'חנון בר, גם פה בעקבות המלצה של חן קורן.

    היה עוד שקט יחסית, כמעט ללא תור, וזכינו כחלק מהשירות למופע וירטואוזי של הקפצת המלוואח גבוה גבוה באוויר.😎

    את המלוואח ממלאים בכל טוב לפי בחירה, פיקאצ'ו התענג.

     

    ומה איתנו?

    טעמנו גבינות אצל באשר וקנינו בהתאם, תוך כדי סיפורים מעניינים של המוכר בן משפחת באשר.

    עבור פיקאצ'ו קנינו גם חלבה פיסטוק בממלכת החלבה (טוב שיש תירוץ עבור מי לקנות אותה 😅, ברור שטעמתי!)

    ולכולנו קנינו מיץ/שייק אצל איש האתרוגים   - כל אחד על פי טעמו....

    אני סינג'רתי את הבחור במקום עם 100 אחוז עלים ירוקים ופירות יער, פיקאצ'ו ובן הזוג נתנו לו משימה קלה יותר.

     

     

     

    עם כל הכבודה ישבנו לנו לבוקר טעים במיוחד.

    אחר כך קפצנו לראות את רחוב האגס 1, כיום הרחוב נקרא על שם אבי שושלת בנאי – רחוב אליהו יעקב בנאי,

    ולסיום המשכנו לרחוב אגריפס 70 להתבונן בציור הקיר המפורסם של השוק.

    מספרים שקבוצות המטיילים מתלוננות למה השאירו ארגזים שמפריעים ליהנות מהציור כמו שצריך.…😏

     

     

    בשעה 11 בבוקר לערך אפשר לומר שרמת העומס בשוק כבר הייתה גבוהה יותר ואנחנו סיימנו את הביקור.

    תם ולא נשלם כי לארחנטו לא הגעתי עדיין כדי לטעום את הבשר – גם לפה אין ברירה אלא לחזור...😄

     

    מדד הכוכבים לסיבוב הבוקר בשוק מחנה יהודה

    אני 5  בן הזוג  4.5   פיקאצ'ו  5

     

    מול השוק אפשר לבקר בשכונות נחלאות.

     

     

     

    התחלנו לשוטט בסמטאות לכיוון שכונת אוהל משה,

    השכונה בה גדל הנשיא לשעבר יצחק נבון ז"ל ובה קיבל את ההשראה למחזה "בוסתן ספרדי"

     

     

     

    במרכז השכונה גן התות בו אפשר לשבת בין עצי התות, אותם עצים עליהם שר יוסי בנאי, ואי אפשר שלא לזמזם את המילים שם בגן…

     

    ולפעמים כשאני כך לבדי

    אני חוזר לסמטאות ילדותי

    אל נעורי שנעלמו עם השנים

    לחברים שלי ההם הישנים

    אני חוזר אל הצבעים והקולות

    אל העיניים התמימות והגדולות

    אני חוזר אל השכונה אל עץ התות

    אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט

    היינו ילדים וזה היה מזמן

    אני וסימון ומואיז הקטן

     

     

    עוד על השכונה אפשר לקרוא פה.

     

    סמוכה לשכונת אוהל משה שכונת מזכרת משה.

     

     

    אפשר לקרוא על השכונה פה  וגם פה.

    לצערנו השרב הגדול החל לתת את אותותיו אפילו בירושלים,

    עברנו ליד ביתו של רבי אריה לוין וראינו את ציור הקיר המרשים הסמוך ובזאת נאלצנו לסיים את השוטטות באיזור.

     

     

     

    מה עושים בחום כזה?

    מוזיאונים זה פיתרון טוב אבל לרוב פחות אהוב על פיקאצ'ו.

    לחלקם גם השעות לא בדיוק התאימו ביום שישי.

    הצלחתי להזמין מקומות לגן הלאומי החדש עין חניה, ולאחר התארגנות בדירה נסענו לשם בתקווה להתרענן בבריכות שבמקום.

     

     

    בסך הכל מקום חביב, ומן הסתם עמוס פחות משאר המעיינות שבאיזור בגלל מגבלת המקומות של רשות הטבע והגנים,

    אבל עדיין היה עמוס מדי בעיני פיקאצ'ו וגם קטן מדי (בהשוואה ליהודיה כך הוא אומר 😏) אז מהר מאוד מיצינו והמשכנו הלאה.

     

    מדד הכוכבים לעין חניה

    אני 3  בן הזוג 3 ("קטן וצפוף")  פיקאצ'ו  2

     

     



  •  

    יום 3  - שוק מחנה יהודה ועוד – חלק ב’

     

    כתבתי קודם שהמשכנו הלאה, אבל לאיפה בדיוק בחום כזה כבד? 🤔

    האמת שנגמרו לי הרעיונות....

    החלטתי לחזור לנוח בדירה כמה שעות עד שיתקרר ועד שניסע לתצפית השקיעה שתכננתי.

     

    אחת מהתצפיות שהומלצו בקבוצת הפייסבוק "זאת ירושלים" לזמן שקיעה היא מצפור רחבעם ליד הר הזיתים, ממש מול הר הבית, כמובן במזרח ירושלים.

    אנחנו לא תכננו מספיק בקפידה את הדרך, הגענו דרך שכונת א-טור.  

    לדעתי לא מומלץ להגיע מכיוון זה  ובוודאי לא לבעלי עצבים חלשים. הוויז דרך אגב מסרב פקודה כשמבקשים ממנו נסיעה כזו...😄

     

    אבל כשהגענו.. שכחנו מכל התלאות.

    איזה נוף מדהים.

     

     

    כשמתחיל להחשיך נדלקת גם התאורה ומוסיפה קסם משלה

     

     

     

    מדד הכוכבים למצפור רחבעם

    אני 5  בן הזוג  5   פיקאצ'ו 5

    ⭐⭐⭐⭐⭐

     

    מפה המשכנו לארוחת ערב מאוחרת בסאטיה.  לא זול בכלל אבל היה טעים.

     

    המנוחה קודם בדירה עשתה את שלה, והחלטנו עוד לא לסיים את היום.

    הזדמנות במזג אוויר נעים לראות שוב את הכותל המערבי יותר מקרוב, לנו ובעיקר לפיקאצ'ו שביקר בו לפני מספר שנים כשהיה די קטן.

    משימת החניה גם בליל שבת התגלתה כלא פשוטה. חניון קרתא – סגור.

    בסופו של דבר חנינו באחד הרחובות הסמוכים לרחוב יפו.

    בדרך לשער יפו השתעשענו בצילומים עם I love Jerusalem

     

     

    זה היה יום שישי הראשון לרמדאן, גם לאחר תשע בערב עוד המשיכו לזרום מוסלמים שיצאו מהר הבית.

    המוכר בפיצוציה יעץ לנו לא להמשיך לכותל "נגד כיוון הזרימה" אלא להגיע אליו בדרך הארוכה יותר –

    שוב דרך שער ציון והרובע היהודי, וכך עשינו.

    הכותל חיכה כמעט רק לנו.. כמה לא רגיל עבורנו לראות אותו כל כך ריק.

     

     

    חזרנו לרכב בדרך ארוכה דרך שער האשפות, סביב סביב חומות ירושלים…

    (ולמי שנמצא ביום חם פחות משלנו מומלצת טיילת החומות – לראות הכל מלמעלה)

     

     

    והנה השלמנו את הסיבוב והגענו לנקודת ההתחלה הסמוכה לרכב - שער יפו

     

     

    הייתה חוויה. 😊

     

     



  •  

    יום 4 – טעימה מעין כרם

     

    שבת ועין כרם זה שידוך משמיים ❤, כולם יודעים.

    כנראה שבאמת כולם כי בשעה 1130 כבר לא הייתה שום חניה....😏

    חנינו למעלה וירדנו בין שבילי השכונה מטה.

     

     

    הגענו למסעדת כרמא בה הזמנתי מראש מקום לצהריים, ואפילו קיבלנו מקום במרפסת המבוקשת הצופה לנוף. 😊

     

    כמובן צילמתי את מנזר גורני מכל עבריו, פשוט מרהיב

    הנה מקרוב

     

     

    ומרחוק

     

     

     

    בכרמא היה טעים, אבל בחום הכבד הזה לא התאים לנו להתחיל ולשוטט עוד. גם לפה צריך לשוב.

    בן הזוג האמיץ התנדב לעלות לכביש העליון להביא את הרכב , וחזרנו הביתה.

     

    אז איך לסכם את החופשה?

    טעמנו עוד ביס מירושלים, ומאמינה שעוד נשוב בקרוב....🙏

    תודה על הקריאה למי שהגיע עד הלום! 🌷

    ושניפגש בעוד טיולים...קצת יותר ארוכים… ✈

     

     

     



  • @pninit1234

    כמה כיף שיש אותך.. עם הסיפורים המקסימים על ישראל

     

    תוכלי לפרט קצת יותר על תחושת הביטחון / אי ביטחון שהיו לך במקומות ה”בעייתיים”? (הר הזיתים, הר הבית וכדומה) – אני לרוב לא כולל אותם בטיולי בעקבות החששות. 



  • @imeshy

    נראה לי שהתזמון שלה היה מושלם.

    עכשיו קצת יותר בעייתי.💥



  • @pninit1234

    שאלה: לא נכנסתם למסגד עומאר ולמוזיאון(ליד מסגד אל אקצא)?

    - בשוק הכותנה, יש רק בית קפה נחמד(ליד השער), קצת ממתקים ומחר דוכנים של צעצועים מסין.

    *הספקתי לקרוא רק את ההתחלה(🐢).



  • @pninit1234


    כמו תמיד תמונות מקסימות. חלק מהמקומות הייתי לפני המון המון שנים. האמת שבשנים האחרונות כן הייתי בחלקן, אבל אף פעם לא מרגיש לי 100% ביטחון להסתובב בהם.

    מזל שהיא עיר כ”כ מגוונת לאוהבי תרבות, ארכיקטורה וקולינריה- שתמיד אפשר למצוא עוד אפשרויות סיור ( אני עשיתי בפעם האחרונה סיור בשכונות החרדיות לילדיי , כמו שעשיתי בלימודיי באוניברסיטה..תחשבו על זה כאופציה לעתיד.)



  • @imeshy

    הי imeshy, תודה על הפירגון המתמשך 🌹

    מתלבטת איך ומה לכתוב בהתחשב באירועים האחרונים, וכמו שכתבה aljaje – הטיימינג שלי רק לפני שבוע היה מעולה, ועכשיו זה סיפור שונה לגמרי.

    אתן בכל זאת את השנקל (הארוך) שלי ומקווה שזה יעזור:

    אני בדיוק כמוך – לא טיפוס שמסתובב במקומות כאלה, חוששת מאוד. אני לא נוסעת בכלל מעבר לקו הירוק לדוגמא.

    וזו הסיבה כמו שציינתי שהצטברו כבר כמה שנים טובות מאז ביקרתי בירושלים.

    אני יודעת שמרחוק הכל נראה גרוע יותר אבל לא מחזיקה מעצמי מומחית שיודעת לאיפה כן הולכים ולאיפה לא הולכים ומעדיפה להישאר באיזורים שטעות ניווט לא תעלה לי בחיי.

    אבל משהו השתנה אצלי קצת לאחרונה…

    ירושלים הייתה אחרי תקופה ארוכה מאוד של שקט בטחוני.

    והרגשתי שאני סתם מגבילה את עצמי… 

    לצערנו היו פיגועי דקירה בעיר העתיקה בשנים החולפות, אבל למיטב זכרוני כמעט תמיד מדובר בקורבנות שנבחרים בכוונה – כוחות הביטחון ובחורי ישיבה.

    וגם אלה לשמחתנו לא היו בזמן האחרון.

    ואכן בפועל בזמן הביקור בהר הבית – מקום שחשבתי בעבר שרק מטורפים יעלו על דעתם לבקר בו – הרגשתי בטוחה מאוד.

    יש משטרה בכניסה לגשר המוגרבים, בשער המוגרבים, בשער הרחמים, והביקור לא מתבצע במקביל לאיזו תפילה המונית…

    בזמן הביקור בהר המקום היה כמעט נטוש. לא באים במגע עם המון מוסת… הם לא שם בכלל. יש מעט מאוד אנשים.

    גם ברובע המוסלמי הרגשתי בטוחה, למרות שיש שם לא מעט אנדרטאות שמזכירות נדקרים המוכרים לי בשמותיהם מהחדשות. אבל – אלה אירועים שהיו לפני שנים, בכל זאת אי אפשר לשכוח זאת, ואני אינני עונה לפרופיל האופייני של הנדקרים.

    לעומת זאת בנסיעה להר הזיתים דרך א-טור הרגשתי שאולי זו הייתה טעות בשיקול הדעת ועדיף היה להתייעץ היטב או לבדוק טוב יותר כיצד להגיע לשם. או להסתפק בתצפית אחרת כמו תצפית יהודאי מהר הצופים. ההבדל מבחינתי הוא החשיפה לידוי אבנים על רכב, וזה סיכון שונה מאשר סיכון דקירה בעיר העתיקה. אולי ההבדל הוא רק בראש שלי אבל מבחינתי יש הבדל.

    ברור שעכשיו עם ההסלמה במצב לא הייתי מעלה על דעתי לבקר בעיר העתיקה, למרות שבהר הבית עצמו רמת האבטחה כל כך גבוהה ואם נכנסים ויוצאים דרך שער המוגרבים לא מגיעים בכלל לרובע המוסלמי ונמצאים קרוב מאוד לנוכחות משטרתית הדוקה.

    מתי ייראה לי “בטוח”?  

    קשה לענות על זה.. 

    כנראה שתקופת הרמדאן היא תקופה דליקה.

    התשובה היא לא חדה ופשוטה.

    הלוואי והייתי יכולה לענות לגבי התחושות שלי כמו שהייתי עונה לפני שבוע….

    אבל מאמינה בכל זאת שהעניינים יירגעו ואפשר יהיה לחשוב על זה שוב.

     



  • @aljaje

    הי, יופי שבאת כמו תמיד 😊

    מסגד עומאר הוא שם פופולרי לכיפת הסלע אבל כיפת הסלע איננה מסגד ובכל מקרה אסור להיכנס לאף אחד מהבניינים על ההר.

    אפילו ירידה במדרגות לכיוון שער הרחמים נחשבה כ “כניסה” ומיד עצרו אותנו.

    לגבי המוזיאון – מניחה שהתכוונת לרחבת כותרות העמודים? אפשר להסתובב ביניהן. לא ראיתי שיש בנין מוסדר שכזה, לא במציאות ולא בהסברים.

    בשוק הכותנה הרבה מהחנויות היו סגורות. צעצועים מסין יש, זה נכון, גם מזכרות. ראיתי גם דוכן מיץ שעוד לא פעל בשעה הזו אבל כבר זרקו לידו אספקה של גזרים ותפוזים…אולי בשעה מאוחרת יותר העניינים מתחילים להתעורר שם...

     

     



  • @גדליהו-מהגרעין

    הי גדליהו, תודה כמו תמיד על המחמאות 🌻

    ירושלים עיר באמת מאוד מגוונת, עשירה מאוד באפשרויות סיורים מרתקים שלא התאימו להרכב המשפחתי הפעם אבל אני שומרת היטב לחופשה זוגית…

    השכונות החרדיות ובכלל החיים הדתיים מוכרים לנו היטב, אנחנו למעשה משפחה דתל”שית והשתתפנו בסיורים ובטישים במהלך השנים.

    כך שלי אישית אין ענין בזה, הכל מוכר לי היטב. לעומת זאת בחלקים הנוצריים של העיר מעולם לא ביקרתי ולכן כללתי אותם הפעם.

    מסכימה שזה יכול מאוד לעניין את מי שלא מכיר את ההווי.



  • @pninit1234

    פנינית, תודה על הפירגון בתודות😊

    עבר הרבה זמן מאז עזבתי את ירושלים ועכשיו גם אני תיירת בעיר הולדתי.

    הספקתם המון, והתמונות מקסימות. בקעה זאת שכונה מקסימה שהרבה בתים בה, הם בתי אבן גדולים ויפים, בחרתם נכון! איך הייתה הדירה מבפנים.

    גם אני בזמנו חששתי להגיע להר הבית ולקחתי סיור מאורגן שהרגיש לי יותר בטוח. מרשים שם ממש.

    לביקור חוזר ממליצה להגיע בזמן הכריסמס ולקחת סיור מודרך לרובע הנוצרי המקושט.



  • @שרון-המטיילת

    תודה שרון!

    הדירה מבפנים היתה משופצת לחלוטין ומאוד נהנינו ממנה.

    בתור שכונה בקעה נעימה מאוד אבל אני תוהה אם מיקום קרוב יותר לשוק מחנה יהודה לא היה פרקטי יותר.

    ולחזור  לכריסמס... נכון את צודקת. רעיון טוב. 



  • @pninit1234


    לגבי מיקום בירושלים, אם אפשר למצוא מקום קרוב לרכבת הקלה, לא חייבים ללון במרכז העיר ועם זאת זמן ההגעה קצר יחסית.



  • @Sailor

    תודה, נכון

    בגלל יום העצמאות חששנו מפקקים/חסימות/עומסים ברכבת הקלה אבל כללית ליום רגיל צודק. (היא פועלת בשבת?)



  • @pninit1234


    בשבת לא, אבל בעיות התנועה והחניה פחותות ברוב העיר.

    מרכז העיר ברובו סגור ומסוגר בשבת, כך שזה לא משנה הרבה.


נעול
 

בחזרה