בחזרה
בחזרה
חלק ג–עוד טבע-וואיומינג,איידהו,אורגון,קליפורניה
-
יום חמישי, 17.6.10 – יום נסיעה, הגעה לג'קסון
התעוררנו לבוקר ללא גשם אבל, קר. בדיעבד אנחנו יודעים, שהיום אפילו ירד שלג בילוסטון – אמצע יוני(!!!).
בדרכנו צפונה עברנו בעיירה Logan. ראינו שמתקיים שם יריד אומנים, אז כמובן שעצרנו. הסתובבנו, התרשמנו, אכלנו קרפים טעימים, ראינו הצגת ליצנים חביבה, והמשכנו הלאה. הדרך מאוד יפה. עזבנו את יוטה המגוונת, שנתנה לנו הרבה נחת. ככול שהתקרבנו לאגם הדוב יכולנו להבחין במעט שלג טרי בצידי הדרכים. כשנגלה לעיננו אגם הדוב, לא יכולנו שלא להרגיש כאילו שהגענו לכינרת – דומה אבל, אחר. לא התעכבנו באגם הדוב, עברנו מאיידהו לוואיומינג, והמשכנו לעיירה Afton. כאן עשינו הפסקת צהריים - הצטלמנו עם שער הקרניים הגדול, אכלנו אוכל מקסיקני חביב, והמשכנו. החל מהעיירה Alpine, הכביש עובר ממש מעל לערוץ של נהר הנחש. יכולנו להבחין בסירות הרפטינג בנהר, וההתרגשות של כולם בקרוואן, גדלה לקראת ההרפתקה של מחר. רק אצלי הבטן מתהפכת – מה יהיה? כ"כ קר? אם מישהו ייפול למים? אם אני אפול למים?! אולי עוד אפשר לבטל? אבל אני משאירה את מחשבות הכפירה האלה לעצמי, מחשש ללינץ'. הגענו לג'קסון, לקמפ מאכזב מאוד - יקר, המוני, ולא נעים. יצאנו לטיול רגלי, כדי לגלות את ג'קסון. בדרך עצרנו בסוכנות הרפטינג, שם הזמנו מקום מראש, למחר. התירוץ שלי היה, לברר פרטים אחרונים לגבי ההתארגנות. למעשה, ניסיתי לגשש דרכים להתחמקות. הבחור הנחמד אמר, שמחר הולך להיות מזג-אוויר מושלם, כך שאין לי ממה לחשוש, וחוצמיזה הם מציידים אותנו בחליפות צלילה שיגנו עלינו מפני המים הקרים – 7(!!!) מעלות צלסיוס - הצילו! מה הבאתי על עצמי?! המשכנו לכיכר המרכזית של העיירה. עמוס כאן מאוד לקראת סופשבוע, אבל, אוירה מאוד נחמדה, ובכלל העיירה יפהפייה, ומאוד נעים להסתובב בה. בארבע הפינות של הכיכר המרכזית (והמרובעת), יש שערים מקרניי איילים - מרשים. הגענו בדיוק למופע אקדחים בנוסח המערב הפרוע. לפי תגובת הקהל, המופע היה מצחיק מאוד. לנו, היה קשה לעקוב אחרי הבדיחות – הדיבור של השחקנים היה מהיר מאוד ובמבטא כבד מאוד. אבל, הצלחנו להבין, שהאיש הטוב בא להציל את הבחורה היפה מהאיש הרע, ולעזרתו נחלצו שני אינדיאנים חביבים. אכלנו גלידה וחזרנו לקמפ.
לינה - The Virginian RV Resort - 750 West Broadway Jackson
יום שישי, 18.6.10 – רפטינג בנהר הנחש, וטעימה מ- Grand Teton National Park
כמו שהובטח, היום יש מזג אויר נפלא. התייצבנו ב 10:00 במקום המפגש ליציאה לרפטינג. קיבלנו חליפות צלילה, ובשעה 10:30 יצאנו עם אוטובוס לנקודת המוצא של הרפטינג (נסיעה של כחצי שעה). הצטוותנו למשפחה נוספת, שכללה הורים, ילדים, וסבתא(!) ולשתי נערות-בחורות, שכל שנה בעונה הזו עושות רפטינג(!). סה"כ היינו כ- 15 אנשים על הסירה. קיבלנו תדריך קצר, ויצאנו לדרך עם המדריך הצעיר (והמנוסה, אני מקווה!). מה אומר, ומה אספר: היה מדהים! לא נפלנו למים הקפואים... היה אקסטרימי בדיוק במידה הנכונה... ובקטעים הרגועים יותר, אפשר להתרכז בנוף, והוא פשוט נפלא: הרים מושלגים, יער ירוק ופסטוראליה אמיתית. ואני, ניצחתי את הפחד! אחרי יותר משעה של רפטינג, הגענו לנקודת הסיום. שם המתין לנו האוטובוס. ב- 13:30 היינו בחזרה בקרוואן, מבסוטים עד הגג. החברה אצלה עשינו את הרפטינג הייתה: JHWW - 650 w Broadway, Jackson (307-733-1007). על דלת הכניסה לחדרי ההלבשה הייתה מפה גדולה של ארה"ב, עם נעצים הנעוצים בכל מיני מקומות, שמהם באו לעשות רפטינג בחברה הזו. אנחנו ציירנו את ארץ ישראל, הוספנו אותה למפה, ונעצנו נעץ משל עצמנו. כמו שאמרו חכמנו: "אנחנו במפה, ואנחנו נשארים במפה!" באחת הנקודות האקסטרימיות בנהר, עמדו כמה צלמים עם חצובות, וצילמו אותנו. אח"כ קיבלנו שתי כתובות במרכז העיירה, שם יכולנו לרכוש את התמונות, במחיר אסטרונומי. בכתובת הראשונה, התמונות לא היו מספיק אטרקטיביות, אז וויתרנו. בכתובת השנייה בחרנו חמש תמונות, שעלו, כולל משלוח לכתובת בארה"ב, 35$ (משלוח לארץ עלה יותר מהתמונות, ומשלוח במייל לא בא בחשבון!). ההתעסקות עם התמונות גזלה מאיתנו זמן יקר, מה שיורגש בהמשך היום. מצאנו מסעדה, שהתגלתה כמצוינת: Trio An American Bistro - 45 South Glenwood Street, Jackson – מומלצת! רק בסביבות ארבע אחה"צ, יצאנו לכיוון ה- Grand Teton NP. נכנסנו למרכז המבקרים המקסים של הפארק, ולקחנו חוברות ג'וניור ריינג'ר. השעה הייתה כבר מאוחרת, לכן נאלצנו רק לטעום מהפארק היפה הזה: נסענו על ה- Jenny Lake Drive, ועצרנו לראות את האגם ואת ההשתקפות המדהימה של ההרים המושלגים עליו. עלינו לתצפית מה- Signal Mountain. עצרנו לראות את Jackson Lake Dam, וחזרנו מיד לקרוואן בגלל מתקפת יתושים. הגענו למרכז המבקרים הצפוני, כדי להחזיר את חוברות הריינג'ר הצעיר, בשעה 20:00. לצערנו הגדול היה כבר סגור. הבנות נאלצו לוותר על תואר הריינג'ר הצעיר של הגראנד טייטון, אבל, לפחות יש להן מזכרת מהרפטינג. מעבר לאכזבה של הבנות, גם אנחנו יצאנו עם הרגשה של החמצה: לא עשינו בכלל מסלולים רגליים, והפארק המקסים הזה, בהחלט ראוי ליותר ממספר שעות בודדות. שלא כהרגלנו, הגענו לקמפ, שהוזמן מראש, בשעה ממש מאוחרת. מזל שמחשיך בשעה מאוחרת. הקמפ נמצא ממש בין הגראנד טייטון לילוסטון, ומה שאני זוכרת ממנו, זה רק את יתושי הענק.
לינה - Flagg Ranch Resort - Moran Junction
אגם הדוב(גודל:10.73KB) שער הקרניים ב Afton(גודל:14.37KB)
-
חלק ג–עוד טבע-וואיומינג,איידהו,אורגון,קליפורניהגראנד טייטון(גודל:14.20KB) השתקפות באגם ג'ני(גודל:11.44KB)
-
חלק ג–עוד טבע-וואיומינג,איידהו,אורגון,קליפורניהאגם ג'ני(גודל:10.21KB) סנאי(גודל:19.68KB)
-
חלק ג–המשך...יום שבת, 19.6.10- דרום מזרח הילוסטון.
מזג אוויר מקסים! נכנסנו לילוסטון מהכניסה הדרומית, לפתחם של שלושה ימים קסומים. חלפנו על פני Lewis Falls & Lake, ישר אל ה"בוהן הדרומית" (West Thumb) של אגם הילוסטון. לקחנו חוברות ריינג'ר צעיר ממרכז המבקרים Grand Village, ויצאנו לחקור את הפארק. התחלנו במסלול West Thumb Geyser Basin – מסלול קצר (כקילומטר) על שביל עץ מעל נביעות של מים חמים בצבעי טורקיז. חלק מהמסלול עובר ממש על שפת האגם – מקסים! המשכנו על הכביש שעולה צפונה, צמוד לאגם, חלפנו על-פני צומת ה- Fishing Bridge, עד ל- Mud Volcano. זהו מסלול קצר, העובר הפעם על בוץ מבעבע. אני נשארתי בקרוואן. ג' והבנות התלהבו פחות מבעבוע הבוץ, כנראה שהצבעים לא ממש אטרקטיביים, אבל... את שביל העץ חצה ביזון, ממש על ידם בהליכה איטית ואדישה. כ"כ קרוב! איזו התלהבות – "אמא, הפסדת!". המשכנו אל הגראנד קניון של הילוסטון. פנינו ימינה אל South Rim Drive עד ל- Artist Point – תצפית יפה על הקניון הגדול. משם התחלנו מסלול של כ- 3 ק"מ – South Rim Trail כולל את ה- Uncle Tom's Trail. מסלול "הדוד תום" יוצא בערך באמצעיתו של מסלול "הגדה הדרומית" וכולל יותר מ- 300 מדרגות. ג' חזר אל הקרוואן כדי להביא אותו לקצה השני של המסלול, ואני ירדתי עם הבנות את "הדוד תום" כדי לראות את המפלים התחתונים – מקסים! העלייה הייתה מתישה, אבל מתגמלת. בסוף העלייה, פגשנו את המשפחה הישראלית-אמריקאית, שעזרה לנו בחנייה של וורמארט עם המפתח. החלפנו חוויות, ומידע, ובעיקר עשינו הרבה רעש. היה מפגש מרגש – איזה עולם קטן! איזה ילוסטון קטן! ג' הגיע לקראתנו מהכיוון השני והצטרף לחגיגה. חזרנו לקרוואן, שחיכה לנו בקצה השני של המסלול, והמשכנו. סטינו מהדרך לטובת התצפית Upper Falls View, והמשכנו על ה- North Rim Drive (כביש חד סטרי). עצרנו לשתי תצפיות: Lookout Point ו- Inspiration Point (שמצריך סטייה מדרך המלך) – מקסים, מקסים, מקסים! מכיוון שהיה לנו עוד זמן, החלטנו לגנוב קצת מהתוכנית של מחר, ונסענו ל- Virginia Falls, שנמצאים על הכביש המשותף לשני הלופים – לא נפלנו מהכסא. חזרנו ל- Canyon Village, שם היה הקמפ המוזמן שלנו. קמפ מקסים, בלב היער. קיבלנו חלקה מבודדת, עם שאריות שלג מסביבה.
לינה – Canyon Village Campground
יום ראשון, 20.6.10 - הלופ הצפוני.
עוד יום מקסים עולה על כוחותינו. מפלי וירג'יניה היו אמורים להיות היעד הראשון שלנו היום, וכך להמשיך את הלופ הצפוני עם כיוון השעון. אבל, מכיוון שאתמול כבר ראינו את מפלי וירג'יניה, עשינו את הלופ הצפוני נגד כיוון השעון, כשהיעד הסופי שלנו להיום, יהיה הקמפ בצומת מדיסון. התחלנו ב- Tower Falls – נחמד. המשכנו לעץ המאובן (Petrified Tree). ובדרך... סוף-סוף ראינו דוב שחור! גור של דוב שחור (איפה אמא שלו, למען השם!). איזו התלהבות! אפילו היה לנו מספיק זמן לצלם. העץ המאובן היה נחמד. המשכנו מערבה, מתפעלים מהנוף הפתוח ומהחיות הרבות, כמובן, מצלמים בלי הכרה. הגענו אל מתחם Mammoth Hot Springs מכיוון הטרסות התחתונות, והחלטנו להמשיך לטרסות העליונות (וטוב שכך). מסלול עץ עובר בין הטרסות, חלקן יבשות(!). אחרי התרשמות מהתופעה היפה, ג', כהרגלו, חזר לקרוואן כדי להוריד אותו לאזור הטרסות התחתונות. מגרש החנייה היה עמוס לכן הוא נאלץ להרחיק לכת ולהחנות ליד בית הדואר והמרפאה (מבנים היסטוריים). הבנות ואני המשכנו לרדת לכיוון הטרסות התחתונות שהיו יבשות לגמרי – כמה חבל! טוב שהתחלנו את המסלול בטרסות העליונות. מי שרוצה לחוות את התופעה, רצוי שיתמקד בטרסות העליונות. כשהגענו למטה, התחיל לרדת גשם זלעפות, נכנסנו למסעדה שבמתחם, גם כדי לאכול (אוכל לא משהו), וגם כדי להמתין עד יעבור זעם (הקרוואן קצת רחוק...). כשנחלש מעט הגשם, רצנו לקרוואן, והמשכנו הלאה... עצרנו ב- Sheepeater Cliff – עצירה קצרה ונחמדה, שם יכולנו לראות צוק וולקאני בצורת משושים, ממש כמו בבריכת המשושים ברמת הגולן. אבל את ההצגה גנבו שתי מרמיטות חמודות שהתרוצצו בין הסלעים. המשכנו ל- Norris Geyser Basin כדי לראות את ה- Porcelain Basin . ריינג'ר חביב שראה אותנו מטיילים בשביל, הצביע לנו על ספסל, והודיע לנו שעוד כמה דקות יתפרץ שם גייזר. כשהבנות שאלו, איך הוא יודע (הן לא מאמינות לכל אחד...), הוא לימד אותן בסבלנות, והראה להן את הסימנים המקדימים. ואכן, הגייזר התפרץ! איזה יופי של מקום. מומלץ, גם אם לא רואים גייזר מתפרץ! על הגייזר הגדול בעולם (Steamboat Geyser) וויתרנו, כי רק אלוהים יודע מתי הוא יתפרץ שוב.... את Gibbon Falls פספסנו... שוב סיימנו את היום מהר מהצפוי. אלה הימים הארוכים בשנה, ומעבר לכך אנחנו בנקודה הצפונית ביותר בטיול שלנו, כך שמחשיך מאוחר מאוד. אז גנבנו קצת מהתוכניות של מחר: נסענו דרך Firehole Canyon Dr – יפה מאוד! ועצרנו לראות את מפלי Firehole. התמקמנו בקמפ מקסים בלי חיבורים בכלל. לאט לאט שמנו לב שהאורות בקרוואן מתעממים, אבל, לא יחסנו לכך חשיבות. הלכנו לישון, והתעוררנו מתישהו קפואים מקור. דווקא הלילה (כשהקמפ ללא חיבורים) הייתה לנו בעיה במערכת החשמל של הקרוואן. המשמעות - נשארנו בלי חימום! קפאנו מקור. לבשנו את כל הבגדים בארון! כיסינו את הבנות בכל המגבות, ובכל פיסת בד שמצאנו. בקיצור - לא ישנו כל הלילה. יכולתי רק להתנחם בכך, שלידנו ישנו אנשים באהלים – אני לא רוצה לחשוב כמה קר היה להם. חוויות!
לינה – Madison Junction Campground
West Thumb(גודל:16.54KB) ללא שם(גודל:12.99KB)
-
חלק ג–המשך...West Thumb (גודל:13.01KB) פתחו של גייזר על שפת אגם ילוסטון(גודל:14.24KB)
-
חלק ג–המשך...Mud Volcano(גודל:15.58KB) ביזון על השביל ב- Mud Volcano(גודל:17.40KB)
-
חלק ג–המשך...המפל התחתון מלמעלה(גודל:20.41KB) כביש בילוסטון(גודל:12.92KB)
-
חלק ג–המשך...המפל התחתון מלמטה(גודל:17.41KB) קשת(גודל:15.59KB)
-
חלק ג–המשך...גור דובים שחור(גודל:17.86KB) מפלי טאוור(גודל:20.93KB)
-
חלק ג–המשך...Elk(גודל:21.14KB) העץ המאובן(גודל:23.02KB)
-
חלק ג–המשך...Mammoth Hot Springs(גודל:17.44KB) Mammoth Hot Springs (גודל:14.87KB)
-
חלק ג–המשך...Sheepeater Cliff(גודל:22.88KB) מרמיטה(גודל:22.69KB)
-
חלק ג–המשך...Porcelain Basin(גודל:12.17KB) Porcelain Basin (גודל:15.46KB)
-
חלק ג–המשך...יום שני, 21.6.10 - דרום מערב הילוסטון, והגעה ל- Idaho Falls
סוף-סוף הגיע הבוקר המושיע, ספרנו את הדקות עד לשעה 8:00 – זו השעה שבה מותר להדליק גנראטור. אבל גילינו, שמערכת החשמל של הקרוואן מתה לגמרי, ולא הצלחנו להדליק אפילו את הגנראטור – איזה קור! ג' ערך בדיקה מהירה וחזר עם חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות – מערכת החשמל של הרכב עובדת, כך שנוכל להמשיך לטייל. החדשות הרעות – החיבורים במצבר של הקרוואן מנותקים לגמרי, אי אפשר לתקן לבד, אבל, חייבים לתקן! עד שמתקנים, חייבים להתמקם בקמפ עם חיבור לחשמל.
אז את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, ואנחנו ממשיכים בתוכניות. נסענו ל- Fountain Paint Pot ואח"כ ל- Biscuit Geyser Basin. אני לא יודעת מה להגיד לכם... יכול להיות שהשפה שלי לא מספיק עשירה, כדי לתאר את המראות במילים. פשוט אין לי את המילים הנכונות. אלה מראות שקשה מאוד להתנתק מהם, והעין לא שבעה. תאי הזיכרון במוח מתמלאים במראות ובתחושות בקצב מסחרר (אני מקווה שנשארו מספיק תאי זיכרון). המשכנו בדרכנו דרומה, והגענו למתחם של ה- Old Faithful. לא יאומן: מתחם ענק, עם מגרש חנייה עמוס לעייפה, וגדול כמעט כמו בדיסנילד. נכנסנו למרכז המבקרים. ראינו שיש עוד מספיק זמן עד להתפרצות הבאה של ה"נאמן הזקן". ראינו את הסרט המקסים על הילוסטון, ומרוב התלהבות הבנות לחצו לקנות סרט דומה, בחנות הספרים הצמודה. הבנות סיימו את המשימות בחוברת הריינג'ר הצעיר. זו הייתה החוברת הכי שווה, והכי כייפית – הנאה גדולה לכל המשפחה. הן החזירו את החוברת לריינג'רית, נשבעו, וקיבלו סיכה, לא לפני שהרייג'רית העמידה אותן בצנטרום של מרכז המבקרים (שהיה עמוס באנשים), ביקשה את תשומת לב כל הנוכחים, והודיעה עם הרבה רעש וצלצולים, שיש כאן בנות מישראל, שמקבלות ברגע זה את תג הריינג'ר הצעיר – וכולם מוחאים כפיים בהתלהבות. תגובה: "אמא! איזה פדיחות!". שעת ההתפרצות קרבה. ה"נאמן הזקן" נמצא במרכזה של כיכר ענקית. עשרות (אם לא מאות) אנשים יושבים מסביב לכיכר וממתינים לרגע הנכון עם מצלמות שלופות. והנה זה מגיע – 20 שניות של תהילה. האמת... די מאכזב! יותר מידי ממוסחר, והכיכר המלאכותית, וההמונית, נותנת הרגשה שהגענו לאיזו מזרקה מפורסמת של כיכר בנויה בעיר גדולה. התחלנו לחזור צפונה לעבר הכניסה/יציאה המערבית של הפארק. עצרנו ב- Grand Prismatic Spring – מהמם! אין מילים, כבר אמרתי?! סטינו מדרך המלך לטובת Firehole Lake Drive. תוך כדי נסיעה, ממש לצד הכביש, התפרץ פתאום גייזר, גבוה למדי, לזמן ממושך, והרשים אותנו הרבה יותר מהנאמן הזקן. סיום נהדר לביקור שלנו בפארק הקסום הזה. יצאנו מהפארק, לא לפני שעברנו מוואיומינג למונטנה. אכלנו ארוחת צהריים בווסט ילוסטון. נתנו גז, עברנו ממונטנה לאיידהו, ונסענו עד איידהו פולס לקמפ חביב וידידותי. מזל שיש לנו חיבור לחשמל הלילה. אנחנו עייפים מאוד אחרי לילה בלי שינה, ויום מלא חוויות. הגענו לציוויליזציה – מחר צריך לטפל במערכת החשמל.
לינה - Snake River RV Park & Campground - 1440 Lindsay Blvd Idaho Falls
סיכום הביקור בילוסטון – כמו שאמרו רבים וטובים לפני, הילוסטון, הוא פארק מיוחד במינו. הוא מגוון בחי, בצומח, בנופים, בצבעים, ובתופעות הטבע הייחודיות. היינו בו, למעשה, "רק" יומיים וחצי. תמיד אפשר/כדאי יותר. יש הרגשה שהאפשרויות הן אינסופיות, ויכולות למלא בנקל כל תקופת זמן שתוקצב לפארק. במסגרת הטיול שלנו, הזמן שהוקצב, בהחלט סיפק אותנו, ולא יצאנו בהרגשה של החמצה (כמו שקרה לנו בגראנד טיטון). בזכות תכנון מדוקדק, ובעזרתו הגדולה של אורי, הצלחנו להיות במקומות ה"חשובים" והכי יפים.
אי אפשר בלי סיכום חיות... אז ראינו את "ביז'ו" ה- Bison (יש כ"כ הרבה, עד שהפסקנו להתלהב), ראינו את "עאלק" ה- Elk (ממש במרחק נגיעה), ראינו את "דיר בלאק" ה- Deer, ראינו הרבה סנאים ומכרסמים אחרים (ללא שם), ראינו ציפורים יפהפיות בצבעים יפים (גם ללא שם), והכי-הכי חשוב ראינו את "דובי חמודי" – גור דובים שחור, שישב לו בנחת ממש ליד הכביש. ראינו גם גריזלי, רק שהוא היה רחוק ומאחורי העץ...
ובנימה אישית... לפני 20 שנה, ג' ואני טיילנו בילוסטון. זה היה שנתיים אחרי ה-שריפה ה-גדולה, שכילתה שליש משטחו של הפארק. הרושם החזק ביותר שהותיר בנו הפארק, היה של חורבן, שאין לו תקנה. והנה, אחרי 20 שנה, הפלא ופלא, ממש כמו התיאוריה שלמדנו במרכז המבקרים ובסרט הנפלא על הילוסטון – היער מתחדש מעצמו. שטחים ענקיים של יער צעיר (1.5-2 מטר גובהו), צפוף ורענן. מראה מדהים. אותי זה ריגש באופן מיוחד – אני, Dust in the Wind שכמותי, הצלחתי לחזות במו-עניי בתהליך טבעי איטי וממושך, שנמשך שנות דור. האם זה אומר משהו על גילי המופלג? למי אכפת! אני מקווה שאוכל לבקר בילוסטון בעוד 20 שנה, לראות איך היער הכפיל את גובהו, ולהגיד לג' בקול רועד: "אתה זוכר איך לפני 40 שנה, כשהיינו צעירים... הכול היה כאן שממה... רק אפר שחור..."
Fountain Paint Pot(גודל:15.45KB) Fountain Paint Pot(גודל:8.50KB)
-
חלק ג–המשך...Biscuit Geyser Basin(גודל:15.58KB) הנאמן הזקן(גודל:10.56KB)
-
חלק ג–המשך...Grand Prismatic Spring(גודל:15.09KB) Grand Prismatic Spring (גודל:14.94KB)
-
חלק ג–המשך...Grand Prismatic Spring (גודל:12.09KB) Grand Prismatic Spring (גודל:14.74KB)
-
חלק ג–המשך...יום שלישי, 22.6.10 - Idaho Falls (סידורים), Craters of the Moon NM (בקיצור), והגעה ל- Mountain Home
פתחנו את היום בסדרה של טלפונים, כדי לתאם את סידור המצבר, ויצאנו לדרך. בהמלצת בעלת הקמפ, החננו את הקרוואן בחניון של מלון בסט ווסטרן, והלכנו לראות את המפלים – נחמד. נכנסנו לוולמארט לקניות גדולות (היינו הרבה זמן מנותקים מציוויליזציה, והבית התרוקן). נסענו למוסך לתקן את התקלה. את הזמן האבוד במוסך, ניצלתי לטלפונים לכל מכרנו בארה"ב, לקצת תיאומים שדחיתי, ולהרבה sms-ים לארץ. יצאנו מהמוסך עם מערכת חשמל לתפארת, בשעה 13:30. הלכנו לאכול במסעדה של רשת המסעדות האהובה ביותר על הסנדוויצ'ית (סוף-סוף! אחרי יותר מחודש שלא מצאנו את ההזדמנות) – Applebbee's – איזה ריבס יש להם, חבל"ז! מיותר לציין, שכל העיכוב הזה גרר אחריו שינוי בתוכניות: לא הלכנו למוזיאון תפוחי האדמה ב- Blackfoot (Idaho's World Potato Exposition), ואת Craters of the Moon NM עשינו בצורה שטחית ביותר. נכנסנו לפארק בשעה מאוחרת. גילינו פארק מאוד מעניין ומיוחד. התחלנו במסלול קצר (North Crater Flow trail), ואח"כ הבנות עלו על ה- Spatter Cones. למעשה השלמנו את הלופ היחיד בפארק כמעט בלי לטייל ברגל. על האדמה השחורה, הייתה פריחה נמוכה וצפופה בצבע סגול – שילוב צבעים יפהפה. ביציאה מהפארק ראינו את הקמפ שלו, שהזכיר לנו את הקמפ בפארק עצי יהושע, שכ"כ אהבנו. הצטערנו שלא יכולנו להקדיש לפארק יותר זמן. אפילו את הסרט במרכז המבקרים לא הספקנו לראות. הוא בהחלט מצטרף לרשימה המכובדת של "פספסנו, אבל, מקווים לבקר שוב...". המשכנו בנסיעה ארוכה עד ל- Mountain Home. הדרך עוברת בשטחים חקלאיים עצומי מימדים. הופתענו לראות שבכלל לא מגדלים בהם תפוחי-אדמה (הבטיחו לנו שאיידהו היא מדינת תפוחי האדמה!). התמקמנו בקמפ KOA, שהיה כבר סגור.
לינה - KOA-Mountain Home - 220 e 10th n St Mountain Home
יום רביעי, 23.6.10 – Bruneau Dunes SP והגעה ל- Boise
על הדיונות הוורודות ביוטה וויתרנו, בגלל העבודות בכביש הכניסה לפארק ציון. על הדיונות של פלורנס באורגון וויתרנו, כי וויתרנו על חופי אורגון. לכן, שמנו את כל הז'טונים שלנו על הדיונות של ברונאו, ויצאנו לדרך. ההימור לא היה כ"כ מוצלח. זוהי הדיונה הגדולה ביותר בצפון אמריקה, ולכן היו לנו צפיות גבוהות ממנה. צבע החול שלה אפור, ומזכיר קצת צבע של מלט. כנראה שבמקרה של דיונות הגודל לא קובע, אלא הצבע. דיונה כייפית אמיתית היא דיונה לבנה, צהובה, וורודה, אדומה ואפשר גם חומה – בשום אופן לא אפורה. טוב... זה לא שסבלנו. בילינו שם שעה ארוכה. הבנות טיפסו, התגלגלו, התפלשו, התגלצ'ו ונהנו למרות האכזבה של אמא שלהן. נסענו לבויס. נכנסנו לאופיס דיפו להדפיס קופונים (לקראת "יום הקניות" המתוכנן בקמרילו), ולקנות כמה דברים. עשינו "השלמות" בסניף של Abercrombie & Fitch. אכלנו ארוחת צהריים ב... Applebbee's (כן-כן, יום אחרי יום!). שבעים ומרוצים נסענו למוזיאון המדע של העיר (Discovery Center of Idaho). המוזיאון לא גדול, אבל, חביב ביותר. בילינו שם עד לשעת הסגירה, ממש היה צריך לגרש אותנו משם. מאוד אהבנו את ההדגמה, לתהליך שמתרחש מתחת לפני הקרקע, לפני/בזמן/אחרי שגייזר מתפרץ. הגענו לקמפ של KOA – מאוד נחמד ונקי, אבל עמוס.
לינה - Boise / Meridian KOA - 184 Pennwood Street, Meridian
יום חמישי, 24.6.10 – יום נסיעה! הגעה ל- Bend
אתחיל ואומר, שעברנו את היום הזה בשלום. הבנות קיבלו הכנה נפשית, והתנהגו למופת. עברנו מאיידהו לאורגון. הדרך הייתה מאוד משעממת (לא תואם לתדמית של "אורגון היפה"). עברנו בעיירות נידחות. עצרנו בגן ציבורי ב- Burns, כדי לאכול ולנוח מעט, והמשכנו. הגענו לבנד בשעות אחה"צ. התמקמנו בקמפ, שהוזמן מראש. זהו הקמפ הכי מטופח, נקי, מסודר ומרווח, שראינו עד היום. ממש הרגשה של חמישה כוכבים. אחרי שהבנות בילו בג'קוזי, יצאנו ל"עיר הגדולה" – בנד התגלתה כעיירה חביבה מאוד. היה נחמד ללכת ברחוב הראשי והנעים שלה. אכלנו גלידה טעימה מאוד, וחזרנו לקמפ.
לינה - Crown Villa RV Resort - 60801 Brosterhous Rd Bend
Craters of the Moon(גודל:11.92KB) פריחה סגולה ב- Craters of the Moon(גודל:16.63KB)
-
חלק ג–המשך...Bruneau Dunes(גודל:4.43KB) Bruneau Dunes(גודל:7.99KB)
-
חלק ג–המשך...יום שישי, 25.6.10 - Crater Lake NP
בדרכנו דרומה לקרייטר לייק, חשבנו לטייל ב- Newberry NM. בעיקר ב- Lava Butte (חרוט בזלת בגובה 150 מ', המהווה תצפית מרהיבה על מזרח אורגון), וב- Lava River Cave (מערת לבה ארוכה – 1.5 ק"מ). לצערי, בגלל עבודות בכביש, וחוסר תשומת לב שלנו, פספסנו את שניהם. והנה גם אזור Newberry NM, נכנס לרשימה המכובדת של "פספסנו, אבל, מקווים לבקר שוב...". כדי לכפר על העוול שעשינו לעצמנו, החלטנו להאריך את הדרך, ולנסוע דרומה דרך הכביש הנופי 46. החלטה טובה – היה שווה! הגענו לקרייטר לייק. כבר בכניסה לפארק, עוד לפני שהגענו למרכז המבקרים, הריינג'רית עדכנה אותנו, שהכביש המזרחי סגור בגלל שלג. התאכזבנו – אי אפשר היה לעשות את המסלולים והתצפיות המתוכננות. לא הגענו לנקודת התצפית הטובה ביותר – Cloudcap Overlook. לא הגענו ל- Pinnacles Overlook. לא טיילנו ב- Annie Creek. הבנות לא עשו חוברות ריינג'ר צעיר, ולא קיבלו סיכה. אז מה כן עשינו?: נסענו על הכביש המערבי מצפון לדרום. עצרנו בכל תצפית אפשרית. תצפיות מרהיבות עין על האגם הכחול-כחול הזה. השלג אמנם שיבש לנו את התוכניות, אבל, נתן מראה מיוחד מאוד לאגם, והכי חשוב, היה מגרש משחקים מרגש, במיוחד לבנות שבקושי יודעות איך נראה גשם. הגענו עד ליציאה הדרומית, והרגשנו שלא באנו על סיפוקנו – רוצים עוד! חזרנו את כל הדרך צפונה, עד לתחילתו של המסלול הרגלי היחיד שיורד לשפת האגם – Cleetwood Cove. אורך המסלול 3.5 ק"מ (הלוך ושוב), וכולל ירידה/עליה תלולה ולא קלה. אני נשארתי בקרוואן. הבנות נהנו מאוד – היה להן קצת קשה, אבל לא נורא. המראות היפים והנגיעה במים הקפואים היו שווים את המאמץ. חזרנו את כל הדרך דרומה, והגענו לקמפ מוזר, ולא נחמד.
לינה - Crater Lake Resort - 50711 State Highway 62 Fort Klamath
יום שבת, 26.6.10 – אגם שאסטה
נסענו דרומה על כביש 62, שהפך אח"כ לכביש 97. חלפנו על-פני אגם Klamath, וחזרנו לקליפורניה. ב- Dorris עברנו בתחנת ביקורת, שבה היינו צריכים להצהיר שאין לנו בקרוואן תוצרת חקלאית שנקנתה מחוץ לקליפורניה. עלינו על כביש 5 המהיר, שלמרות היותו כביש מהיר הוא בהחלט כביש יפה (לפחות בחלק הזה שלו). ירדנו בירידה 695 לכיוון Shasta Caverns Dr – כביש צר ומפותל, שעובר ביער סבוך. הגענו לחניון המערה קצת אחרי 12:00. החלטנו לאכול משהו קל בחניה, ולצאת לסיור של 13:00. יש סיורים כל חצי שעה, והם נמשכים כשעתיים. שטנו בסירה לגדה השנייה, שם אסף אותנו אוטובוס קטן, שנסע במעלה דרך צרה ומפותלת, עד לפתח המערה. המערות לא "מהממות" אבל, נחמדות. מי שהיה במערות לוריי (בחוף המזרחי) או במערת אבשלום (שלנו), שלא יפתח ציפיות. הסיפורים שסביב למערה מעיינים יותר מהמערה עצמה: איך גילו אותה? איך הכינו את כל התשתית להגעה אליה? (אין אליה כביש גישה בכלל, למעט הכביש שנסלל ידנית, רק כדי שהאוטובוסים הקטנים שהובאו לשם ע"י מעבורת, יוכלו לעשות את דרכם במעלה ההר). עוד סיפרו לנו שסכר שאסטה, יצר את אגם שאסטה, שקבר תחתיו 2-3 עיירות. ניתן לצלול באזור הזה. אח"כ נסענו לראות את הסכר – לא התרשמנו במיוחד! ההשוואה לאגם פאוול וסכר גלן, הייתה בלתי נמנעת. נסענו לראות את גשר המיתרים, איכשהו לא הגענו אליו, והחלטנו לוותר (האם יש כאן עייפות חומר?)
הגענו לקמפ מוקדם – הבנות הלכו לבריכה, נחנו קצת, ונסענו לאכול ב... Applebbee's.
לינה - Premier RV Resorts - 280 n Boulder Dr Redding
קרייטר לייק(גודל:13.65KB) שלג בקרייטר לייק(גודל:13.63KB)
