לא מפתיע שיש גשם בניו זילנד אבל העוצמה ומשך הגשם הבלתי פוסק בקורומנדל הפתיעה גם את המקומיים.

ציקלון חזק פגע באזור בריסביין, באפריל, הקצה של עונת הציקלונים. 4000 ק”מ משם, בכל השפיץ של האי הצפוני ירד מבול שלושה ימים.

לא היה קר, זה אחד האזורים הנעימים בעולם, לא קופא, אין חמסינים, אבל בגשם השוטף אפשר היה בקושי ללכת למכולת מעבר לכביש, אז הייתי סגור כל הזמן בגסטהאוז יחד עם עוד כמה פליטי מבול.

כשזה נגמר היה כיף לטייל דרומה עד טיימז ומשם לכיף ריינגה וחזרה לאוקלנד למכירה של הרכב וטיסה לאוסטרליה.

ברומניה תכננתי לחצות את רכס בוצ’ץ’ מסינאיה לבראן.

עליתי אחה”צ לאזור הרכבל העליון, התמקמתי באכסניה שם, פגשתי צרפתי שרצה גם לחצות. קבענו לבוקר.

הלילה היה גשום אבל בבוקר היתה שמש. יצאנו לדרך והתחלנו להחליק על העלים הרטובים שריפדו את השביל.

בנוסף יצא מבין העצים דוב. הרמנו את המקלות גבוה והוא נעלם חזרה בין העצים, אבל החלטנו שבתנאים כאלה לא כדאי להמשיך.

קפאנו עד שלבסוף הגענו למעינות חמים והפשרנו את הביצים

לא ידעתי שיש כזה מזג אויר בתאילנד….. נראה לי שזה שווה ערך לשלג בתל אביב….

מה הקטע עם הביצים שם? הם לפני פסח?

בתאילנד חודש ינואר הוא שיא העונה בגלל מזג האויר הנוח.

התמקמנו בצ’אנג מאי בדירת ABNB לחודש. לופט ענק ונהדר.

במהלך השהות בדירה שכרנו רכב לכמה ימים לטיולי יום באזור.

תכננו לבקר במוזיאון גנש הנמצא כ- 40 ק”מ מדרום לצ’אנג מאי ולהמשיך לטייל באזור.

יום קודם היו כמה מטחי גשם כבדים, אבל כמו בתאילנד, מטחים של כשעתיים ורגיעה.

היה קריר בליה וישנו עם גרביים וחולצות ארוכות. הגשם ירד כל הלילה.

קמנו בבוקר ל- 10 מעלות !!!! הלו, זה תאילנד?

חבר שרצה להצטרף לטיול הודיע שהוא לא מגיע בגלל מז”א.

המוזיאון שהוא שיר הלל לאל גנש, אל הפיל, נמצא ברובו בחוץ. הגשם לא פוסק וקרררר.

המשכנו בדרכנו,

במכוניות בתאילנד יש מיזוג אויר ואין חימום, כי… מי צריך..

אי אפשר להפשיר את האדים בחלונות אלא אם פותחים חלון

וכעת בא הקטע המקשר לפורום תאילנד, ציטוט מהיומן:

הנוף במגבלות עננים וגשם היה יפה. נעשינו רעבים וקפואים. כל המסעדות הן בסככות פרוצות לרוחות השמים ולכן לא עצרנו. פתאום רואים שלט מסעדה שוויצרית מטיציאנו.
נכנסנו עם הרכב לחצר. יצאתי בגשם  למקום ריק ונטוש.

פתאום מקומה ראשונה קריאת סוודיקאה. אשה תאית, אני שואל אם אפשר לשתות או לאכול משהו חם.

אה, חכה רגע.

נכנסת לבית וקוראת לקרל. מגיע שוויצרי חביב. מתקשקשים קצת והוא אומר אין בעיה, נכין מה שתרצו. אני קורא לשושי מהרכב ואז קרל אומר: תרצו לשבת בפנים. וכמובן שכן. מסעדה שוויצרית. אין אוכל תאי. הזמנו ספגטי בולונז. מנה טובה. פלפל שחור עם ארומה שמזמן לא אכלתי. בירה ותה. קרל חי בתאילנד 23 שנה ומעולם לא חווה כזה מזג אוויר בעונה הזו.

אחרי ההפוגה עוד עצרנו במחנה פילים מבוצץ וקפוא 

חזרנו לדירה ומייד הלכנו לקניון הסמוך להצטייד בביגוד חם יותר כמו מכנסי פלנל וסווטשרטים.

לחימום, הדלקנו בדירה את הכיריים – אינדוקציה. לא עזר יותר מידי.

אנחנו עם קשה עורף וכמובן שלמחרת המשכנו בתוכנית כמתוכנן.

נסענו להרים לאזור מה קמפונג – האזור בו “עושים אומגות". אנחנו לא בשביל האומגות אלא בשביל הנוף.

האזור מדהים ביופיו, ביום טוב. וזה לא היה באותו יום

לא רק גשם וקור, לזה מצטרף גם ערפל כבד. 

נהיגה לא פשוטה בכבישים הרריים רטובים ובערפל. הדמיון עובד שעות נוספות על מה אנחנו לא רואים

קפאנו עד שלבסוף הגענו למעינות חמים והפשרנו את הביצים

אחרי זה חיכתה לנו עוד דרך ארוכה חזרה, באותם תנאים ובחלקה בחושך.

כן, גם זאת תאילנד

חחח פר מנסה לנגוח בבקתה?    וזה באמת קרה או שזה היה דמיון?  האש בקמין לא עזרה להתחמם?

אכן.  תודה

תמונות מיוחדות מאוד.

תכלס, את זה זוכרים יותר מאשר כל תצפית פנורמית יפה ככל שתהיה!

כל יום מעונן וגשום. אי אפשר לעלות להרים.

חוזורים שוב ושוב לטוריסט אינפורמיישן אולי משהו חדש ומה התחזית למחר? שוב גשום ומעונן

 אז מה לא נעלה  להר בגשם בוודאי שכן.

עולים לפירסט והולכים לאגם. ומה מתחיל לרדת? שלג. חודש אוגוסט! אנחנו עם מעילי רוח דקים ועגלה של ילדה קטנה פשוט קופאים מקור.

נכנסנו לבקתת הרים בדרך refuge והצלחנו להדליק שם אש בסוג של קמין שהיה שם. נתקענו שם 3 שעות רועדים מקור והיה נדמה לנו אפילו שפר מנסה לנגוח בבקתה הרעועה  ולהכנס.

חוויה!

מצאתי תמונה זה מהדרך חזרה שקצת נרגע

זה היה ב 2010 מאס עדיתי לגרינדלוולד נסיעות מתקנות אבל זו באמת הייתה חוויה היינו בצימר נהדר מול האייגר וישבנו בו שעות לצפות במפלים השוצפים שנוצרו מהגשמים העזים

פארק טריגלב בסלובניה. היה גשום מאוד בדרך אליו, כשהגענו רק טיפטופים. עוצמות המים בהחלט הראו שגשם חזק עבר על האיזור הערפיליות בתמונות במקור

וזאת התחלת העליה לגרוסגלוקנר לאחר מס’ ימים שהאיזור היה חסום בשלג וסוף סוף נפתח לתנועה:

הגענו לפי כמה שנים לכפר RAURIS אוסטריה, ירד גשם קל והיו בערך 15  מעלות , זה היה בערך בשבע בערב לקראת סוף חודש מאי. בהמשך הערב הגשם התחזק. בבוקר כשקמנו, ירד שלג ! ( איזה ירידה בטמפ’ תוך לילה !) השלג לא נתפס על הקרקע אלא רק על ההרים לידנו. נחמד לראות את קו השלג באמצע ההר:

גשם באמצע הקיץ, מרענן אבל לא מוסיף ממש לטיול, אלא אם למחרת את יוצא לקטוף פטריות ביער.

הפעם היחידה שזה היה רומנטי זה יום גשם ללא הפסקה באתונה, באותו יום בילינו במוזיאון, רקדנו סטפס עם מטריה מתקפלת כל הדרך למטרו, ובערב חלונות הראווה ברחוב ארמו, היו נקיים והאורות נצצו יותר מתמיד.

מה שכן, ביום שלמחרת, הביקור בשכונה הישנה מתחת לאקרופוליס, בסגנון נווה צדק, היתה לא שגרתית בתים צבעונים וישנים רטובים עם צמחיה עשירה וחומות אבן לצדי הבתים בשבילים למרגלות ההר, שהיה מלווה בריחות אדמה חריפים ובריאים.מזכיר את הסתיו בישראל בתרופות בהן היו הרבה שטחים פתוחים עם סביונים וחמציצים. חוויה מיוחדת.

גשם זו העדפה האחרונה שלי בטיול.

הכי חשוב, זו מטריה מתקפלת בגודל שנכנס בכיס פנימי של הז'קט, בלי שירגישו, כדי לא לעמוד בתור להפקדת מטריות בכניסה למוזיאון שממש במקרה כולם החליטו לבקר בו, דווקא באותו יום-גשום!

כמובן נילון שעוטף אותה צמוד, והופס לכיס. ואתם בתוך המוזיאון כשרוב המבקרים ממתינים בתור ארוך להפקדת המטריות שנאלצו להשתמש בהן כדי להגיע בגשם, למשל במוזיאון לארכיולוגיה באתונה. 

טיפ זהה, בוודאי ובוודאי, למטיילים בלונדון, שגשומה גם בקיץ בד"כ. אותה מטריה חסרת משקל מתקפלת, שנכנסת לכיס פנימי בז'קט, זה בהחלט משחרר אותך,

מ"סיפור המטריה והתורים להפקדתם, מה שמאפשר טיול זורם ונעים. ".

בייחוד שבתחזית מזג האוויר הוא מופיע ימים בלבד לפני הטיסה.

במוסקבה במאי הוא היה דווקא נחמד אם כי קצת הציק.

בסקסוניה באוגוסט הוא הפתיע אחרי יום חם.

בסנט פטרסבורג – גם. הפתיע אבל היה כעף (מבלד נעליים שנהרסו)

אבל לרוב היה נעים לברוח מהחום של הקיץ ליום גשום, סגרירי ונעים.

אבל דווקא בחודש אוקטובר שאמור להיות יבש אך קר בזקופנה דרום פולין.

הגשם היה כל כך מציק והעננות כה נוכה שוויתרנו על יום טיול אחד.

ועל היום שלא וויתרנו לא ראינו כלום כמעת מההריםץ רק חלב.

וקפאנו על לשד עצמותינו. סיפור עגום אותו כבר סיפרתי.

כמעת מצב דומה היה בטיול יום מחוץ ל-טביליסי באוגוסט. שלא ראינו כלום מההרים.

בקיצור לפעמים הגשם בקיץ (או אוקטובר) כשלא מצפים לו בא בטוב ולפעמים בא ממש ברע

בא בטוב – מוסקבה, סקסוניה, סנט פטרסבורג.

בא ברע – גאורגיה ו- זקופנה

לא על קו החוף… קורניש עילי

וואה, שלג בריביירה …  שלג ממש על קו החוף?  נדיר!

אז זהו שאין כאן חוקיות כמו שיש אצלינו וצריך לזכור את זה. אנחנו יודעים שככל שמתקדמים לכיוון הקיץ נעשה יותר חם…. כן, היו כאן אירועי גשם חזק בעבר ואפילו ביוני אבל זה ממש נדיר וכמעט לא קורה.   באירופה זה ממש לא ככה. יכול להיות שרב כבד באפריל ושלג ביולי אוגוסט.

גם לי יש את המזל הזה לתפוס את מזג האוויר “החריג” של אותו אזור

אם זה שלג טרי שירד לי בסוף אוגוסט בנורווגיה ותקע אותי בטיול קרוונים עם עידכוני מסלול אין סופיים.

או ברביירה שלג באפריל (!) ניחא נורווגיה אבל שלג בצרפת באפריל? לא באלפים? כזה שחוסם כבישים.

בדולמיטים נתקעתי גם בכבישים חסומי שלג.

מצד שני חוויתי חמסין נוראי בדנמרק, ובלגיה באפריל להטה מחום ומזל שהייתה מכונת כביסה בבית ששכרנו כי כיבסנו -ייבשנו כל יום את הסט הבודד הקייצי שהבאנו ובכל התמונות אנחנו לובשים אותו דבר.

תלוי מתי מגיעים. היינו בסוף יוני לפני כמה שנים בארהשלוכט ( קניון נהר הארה) והיה 35 מעלות ויבש…..

בשוויץ תמיד יורד גשם לפני שנה הייתי שם הגשם לא הפסיק לרדת ותמיד קר שם,הלוואי עלינו בארץ

@dregev03

מה נשאר לנו לעשות.

הודו המסכנה סגורה וכנראה להרבה זמן. כך המזרח כולו. תראה כמה מעט שרשורים נפתחו שם בזמן האחרון.

כך גם דרון אמריקה.

מה נשאר? להתגעגע להודו בפורום אירופה וקצת בארה''ב.

 

צ'ילה. זה לא פחות יפה מתמונות הרודודנדרון המפורסמות שלך.

לגמרי רוני

צריך לנצל את מה שיש ופתוח בפנינו בכל רגע נתון…. 

אתה באמת אלוף בזה וכרגע מדובר בעיקר על אפשרויות באירופה וארהב.

בדיוק סיימתי איזו קריאה ראשונית על פארק גליישר בארהב שאותו אני חושב לבקר בספטמבר (הייתי מזמן עם ילדים קטנים).  

 יתכן ויש באלפים איזורים יפים יותר וללא ספק יש כאלו בצ׳ילה.

פעם פעם הייתה בצ׳ילה לטעמי גם קצת ״נשמה״ שמזכירה את מה שאפשר למצוא בארצות ההימאליה אבל בפעם השניה שהייתי (2005) זה היה הרבה פחות נוכח. 

למרות כל האמור למעלה אשמח לבקר חברים באושואיה ולטייל קצת ברגע שארגנטינה תיפתח. 

בוא נראה לאיזה גובה יתרומם הגל הנוכחי

תודה רוני ……

דוקא הוזמנתי להגיע ללה ………… כאשר התלוננתי על הגשם והקור… בוטל המרתון כמובן  אבל בדרג׳לינג ואפילו סיקים חלק מהמקומות נפתחו עם הוראות מדויקות של הנהלת האיזור … הודים מטיילים … אנחנו נקח  את מה שיש ‍️

מה נשאר לנו לעשות.

הודו המסכנה סגורה וכנראה להרבה זמן. כך המזרח כולו. תראה כמה מעט שרשורים נפתחו שם בזמן האחרון.

כך גם דרון אמריקה.

מה נשאר? להתגעגע להודו בפורום אירופה וקצת בארה''ב.

צ'ילה. זה לא פחות יפה מתמונות הרודודנדרון המפורסמות שלך.