מפלי ניאגרה – אמנם הנוף מהצד הקנדי יפה יותר, אבל בצד האמריקאי יש את CAVE OF THE WINDS – חובה חובה חובה, אולי הדבר הכי כיפי שיש בכל האיזור וחוויה עצומה (קחו בחשבון תור ארוך בקופה הלא יעילה שם

יורדים במעלית מהצוק כמעט אל גובה המים, ואז מסלול הליכה על כלונסאות עץ שמגיע הכי קרוב שאפשר (והכי רטוב) עד למפלים.

יש קרוב גם מרפסת תצפית שאמורה להיות מאד מוצלחת (לא היינו)

בנוסף – לייק פלאסיד – יפהפה, בעיני שווה יומיים (רגועים) לפחות, רק להיות במקום ולהינות מהאווירה, לשכור סירה ולשוט באגם, קייאקים (אם יתמזל מזלכם – תזכו ללוות מקרוב להקת אווזי בר באגם), בכלל, כל האזור של האדירונדקס פשוט מדהים, אולי שווה להקדיש לו את הזמן על חשבון 1000 האיים.

מזרחית לאגם פלאסיד – הייתי גם מנסה להספיק את Ausable Chasem – רפטינג  (רגוע בעונה זו) עמוק בתוך נקיק סלע

לדעתי יש טעם בנסיעה למפלים גם אם קנדה סגורה לתיירים ישראלים, ובמיוחד כאשר ממילא מטיילים בצפון מדינת ניו יורק.  לדעתי, יום אחד יספיק לביקור בצד האמריקני של המפלים, ואפילו יום שמתחיל בצהריים ונמשך עד החושך (אולי כולל לינה שם).  אני טיילתי לאורך הטיילת בצד האמריקני לכל אורכה בחושך.  לדעתי, המראה מרהיב.  משקיפים על הצד הקנדי הזוהר ונהנים מהצבעים שמוקרנים על המפלים.  אטרקציית הסירה, ומערת הרוחות הן בצד האמריקני.  מה שאים שם זה כל הדברים מסביב, כלומר מחוץ למפלים עצמם.

שנית, לא הייתי מתכנן על כך שקנדה תפתח למחוסנים בתחילת ספטמבר.  הם עלולים לשנות את דעתם בהתאם לרמות התחלואה אצלם ובעולם.

מצרפת את הבלוג שלנו- המסלול די דומה, 
עשינו את הטיול בקרוואן, ניו יורק מעגלי

הבלוג

נכון לעכשיו קנדה אמורה להיפתח למחוסנים ב-7.9. לדעתי הטיול קצת דל בתכנים. 

כבר כתבתי כאן בשירשור אחר וחוזר גם כאן. נכון לעכשיו, אין כניסת תיירים ישראלים לקנדה. לא יודע אם יהיה שינוי בספטמבר (יש דיבורים) אבל אם המצב ישאר כמו שהוא – אני בכלל לא בטח שהנסיעה הארוכה מאוד אל מפלי הניאגרה משתלמת אם תוכלו לראות אותם רק מהצד של ארה״ב – משמעותית הרבה פחות מרשים.

כתבת שהיה לכם נסיון בעבר. אבל לכאורה נראה שהתעלמת לחלוטין מזמני הנסיעה

יום 1 נחיתה ניוארק והגעה לבוסטון  – מאד מאד קשה. אם מדובר על טיסת הלילה, נחיתה לפנות בוקר אז יציאה לדרך, מדובר על סדר גודל של 6 שעות נסיעה. אם לא תשנו טוב בטיסה זה מאד בעייתי. זה בהחלט אפשרי אבל מאד בעייתי

מבוסטון לנורת קונווי זה 3 שעות נסיעה בקלות

משם ללייק פלאסיד זה 5-6 שעות נסיעה

כלומר בבוסטון יש לכם יומיים שמושפעים חזק מג’טלג ואולי גם קצת סידורים

תלוי איך ומתי תשכרו רכב/קראוון, אבל זה אומר שבהרים הלבנים יש לכם טיפה יותר מיום וחצי ואולי אפילו רק יום

בלייק פלאסיד פחות מיום וחצי

זה לא שהטיול בלתי אפשרי. זה טיול אפשרי בהחלט ועשו אותו לפניכם. אבל צריך להבין את המשמעות שלו.

אולי מה שקפץ לי לעיין זו פשוט צורת הכתיבה שלכם. בהצגה שלכם נראה לכאורה שיש יומיים שלמים בכל מקום וזה ממש לא המצב. אם אתם מודעים לזה וסתם כתבתם ככה – אז זה פחות נורא, אבל אני עדיין מציע לתקן את צורת ההצגה כדי להקל עליכם ועל אחרים. אם אתם לא מודעים לזה מספיק – אני מציע לעשות חושבים.

לגבי קראוון – לא מנסיון אישי – מקובל לאמר שקראוון מתאים לטיול של לפחות שבועיים, ומוטה טבע. בוסטון, וושינגטון וניו יורק הן ממש לא טבע. ובין בוסטון לוושינגטון זה גם לא ממש טבע. הניאגרה זה שטח מצומצם ועירוני לכל דבר שמטיילים בו ברגל. באלך האיים העיקר זה השייט. בלייק פלאסיד לא הייתי אז אני לא אביע דעה. וגם משך הזמן מבוסטון לוושינגטון זה 10 ימים כלומר פחות משבועיים.

אז על פניו קראוון נראה פחות מתאים

בכל מקרה אם קראוון אז ככל שידוע לי יש לו זמני תקורה גדולים מאד ביום הראשון וחלקית גם באחרון. את הקראוון לא שוכרים בשדה התעופה ויש את הלוגיסטיקה של להגיע אל/מ תחנת ההשכרה, זמן ההשכרה עצמה (לא 5 דקות) וזמן ההצטיידות. אם הולכים על קראוון אז צריך לשקלל את הזמן הזה בתוכנית