ובמילה אחת- קיימות. עצוב.

זה יותר עניין של דיג יתר, סכרים שמונעים מהדגים להגיע למחוז חפצם במעלה הזרם, זיהום של הים שפוגע בשרשרת המזון, וגם רעש מספינות שמשבש את היכולת של הלווייתנים לתקשר.

לפני שנים עשיתי שיט בזודיאק בונקובר איילנד שהיה יחד עם שיט הלוויתנים של בוסטון, 2 שיטי הלוויתנים המוצלחים שהייתי בהם מעולם. (ראיתי לוויתנים גם באנטארקטיקה, סבלברד, טאדוסק בקנדה- לוויתן כחול, איסלנד, ניו זילנד ואוסטרליה ובעוד מקומות כך שבאמת יש לי למה להשוות). בבוסטון האמפבקים ובוונקובר אורקות. שלמות וחוויה מדהימה. ניסיתי לשחזר את החוויה אבל הצלחתי רק בשיט בבוסטון (למרות שהשיט הראשון שעשיתי אז היו לוויתנים ששחו על גבם עם סנפיר צד וכן לוויתנים שפרצו מן המים. פה ראינו רק זנבות וגוף, אבל יש לי כמה צילומים מדהימים של חורי הנשימה וכמובן, זנבות. בסיאטל ראינו רק מינקי.

חבל ממש מה שקורה עם ההתחממות הגלובלית שפוגעת בכל המארג לצערנו. אני מניחה שהתמעטות הסלמונים קשורה גם לכך.

לוויתנים הם חיה נערצת ואצילית, באמת חבל.

קראתי שהאורקות באזור איי סאן חואן התמעטו בגלל שכמויות הסלמון באזור כבר לא מה שהיו פעם. בקנדה הפכו את הפרטים הנותרים למוגנים עוד-יותר והחמירו את מגבלות ההתקרבות אליהם, כך שחלק מהחברות בויקטוריה כבר לא מכוונות בכלל להגיע לאזור הזה.