תוך כדי שאני מתחיל בסיפור הבא…

אני רואה שהבטחתי כמה תמונות כאן…

אז הנה כמה תמונות מההר שמעל סנט גילגן [רכבל Zwolferhorn Cable Car]

וקצת מעל האלשטט.

 דוקטור דו ליטל –  תודה רבה על הקישור לבדיקות החינמיות, רשמנו, בדקנו, ויצא שלילי... שימו לב שניתן לקבל תוצאה שלילית שמנוסחת כך:  NOT DETECTED, יכול להיות שלכם זה מוכר, לי זה היה חדש [ובתחילה טיפ' טיפה הלחיץ שלא כתוב 'נגטיב']

נחזור לטיולינו ההוא מתחילת הקיץ.

איפה אחזנו?

שחזרנו שיכורים ולא מיין... מהעיירה האלשטט!

קמנו למחרת, בהחלטה שביום הזה האוטו נשאר בחניה...

הלכנו רגלית לרכבל של סנט גילגן, וגילינו רכבל משודרג לחלוטין – היינו בטוחים שהכל קשור לאיטליה... אבל עיון במקורות חשף, שזה קרה כבר קודם... כנראה בתקופת הקורונה שהכל היה סגור, הם נצלו את הזמן לשיפוצים ושינויים.

בכל מקרה, מהרכבל הישן והידני, עברו באתר לרכבל משוכלל, וחדיש, שאמנם גם בו נסענו אנחנו לבדינו [עניני הקורונה] אבל הוא היה מתאים ל  6 אנשים להערכתי.

עלינו לפסגה, ומשם נפרסו לעינינו אגמי האזור, בלי שנתווכח אם זה אכן 7 אגמים או פחות.

למי ששכח, בעבר התלוננתי על האוסטרים [https://community.lametayel.co.il/topic/140084/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/43 ] שאינם מכירים במדינת היהודים, ושמים שילוט על כל העולם חוץ מאיתנו.

הם כבר את העונש שלהם קבלו...

כשהגענו למקום, ראיתי את כל השלטים זרוקים בצד [כנראה מישהו החליט על 'תג מחיר' ואמר 'גם לי גם לך לא יהיה'...] והאמת היא, שכל המקום עבר מתיחת פנים ממש.

מיטות שיזוף מסוג שונה במקצת ומרפסות תצפית שונות קמעה...

ושוב ישבנו שעות ובהינו בנוף [פשוטו כמשמעו] יחד עם המראות הנפלאים של המרחפים למיניהם.

מיצינו? לא יודע, אבל בחיים צריך להתקדם.

אז פנינו לרדת ומשם לארוחת צהריים בדירה, ומשם הוחלט שיורדים לטיילת ליד האגם בסנט גילגן.

מה אומר לכם? השלווה הרוגע והיופי, זה משהו שאני מקווה שאני לוקח איתי לארץ...

ואכן, בשעות הלילה המאוחרות, נסענו [כ 3 שעות +] לעבר שדה התעופה, כדי לגלות שאנו הטיסה היחידה שתצא בשעות הקרובות, ואף הדיילות התייצבו מאוחר מאד [פחות משעתיים לפני הטיסה].

ושוב חזרנו על החוויה של לחזור ארצה....

כן נזכה לשנה הבאה [זכיתי כבר לעשות זאת שוב לאחר חודש, בתחילת יולי, אבל זה כבר קשור לסיפור אחר, ונכון, גם כעת אני באותו המקום וכמעט באותה השעה..].

תודה רבה לכולם, על ההשתתפות [מי בצפיה, מי בלייקים, ומי בתגובות מפרגנות ומעודדות].

לא אמשיך את הדיון על הנקיקים, לבדי... אבל אציין שהיום ביקרנו גם בקניון [ Wimbachklamm] וגם בקניון [ Almbachklamm]. ואולי עוד נגיע לסיפור הזה פעם...

סיפור יפה, ואתה כותב נהדר.

ד"ש חם!

תודה למגיבים, תחושה טובה ועידוד להמשיך בסיפורים...

תודה רבה רבה גם על המידע לגבי האפשרות לבדיקה חינמית בזלצבורג, אבדוק זאת!

עוד אציין, לגבי נקיק ליכטינשטיין, שאני מאמין שאתה מדבר על נקיק קיצלוך, או זיגמונד טון, ואף לדעתי, הם יפים לא פחות, ויתכן שאף יותר.

אמנם, ציינתי, שבעקבות נפילת סלעים וכדומה, שינו את המסלול בליכטנשטיין, ומזה נוצרו המדרגות ה'מיותרות', ולכן, יתכן שנקיק ליכטנשטיין קנה את שמו, א. מזמן היותו ללא המדרגות, וללא רשתות הברזל. ב. עצם היותו סגור כמה שנים, הקנה לו את ההילה הזו.

אבל לסיכום, גם אני הקטן חושב שאין ענין דווקא בנקיק ליכטנשטיין, והאחרים יפים לא פחות, מה עוד, שחלקם נגישים יותר, ומעייפים פחות.

ואם אנחנו בענין של חלוקת ציונים אז אשמח להעמיד רשימת נקיקים שכולם באיזור זה ואדרג אותם לפי טעמי:

1. ערוץ וורדרקאסר
2. ערוץ קיצלוך
3. זיגמונד טון
4. ליכטנשטיין
5. סייסנברג
6. לאמרקלאם

עדיין לא ביקרתי ב:

1. זלצכהופרן [ליד גולינג]
2. ברנדקלאם [ליד אגם מונדסי]
3. וימבכקלאם [ליד אגם המלכים]

שנמשיך?

לאחר הביקור בלאמרקלאם, פנינו מועדות למפלי גולינג.

כדאי לדעת, שהחניה למפלי גולינג רחוקה מהכניסה כחצי ק"מ, שאותם ניתן לנסוע עם האוטו, עד הכניסה לשמורה ממש, אלא, שאת הפרבילגיה הזו תוכלו לממש, או עם תו נכה... או... אם תגיעו לא בעונה [יולי – אוגוסט].

ביקרתי בגולינג בכל מיני שנים ובכל מיני חודשים, ביוני, בספטמבר, באוקטובר, וביולי. ורק ביולי, עמדה גברת ולא הרשתה לנו להמשיך לכיוון החניה הפנימית יותר.

כפי שעיניכם רואות, ביקרתי יותר מפעם אחת במפלי גולינג, ונאמן למה שקראתי [נראה לי שגם בפורומינו זה!] הלכתי כחמש דקות עד לתצפית על המפל – בתחילה.

חמש דקות אמרתי?

יצאנו מהאוטו עם הקטנטנה וצעדנו מעדנות לכיוון המפל, ואז, התחושה היא שאת כל זה אפשרי לעשות עם עגלה רגילה, ולא עם מנשא, אז רצתי לאוטו חזרה [הלא הוא חונה קרוב..] והבאתי את העגלה חזרה, ושוב צעדנו מעגלות לכיוון התצפית על המפל, כדי לגלות שב 100 מטר האחרונים, צריך לקחת את העגלה באויר, כי יש אבנים והמעבר צר....

והגענו לתחתית המפל.

הייתי שם בעבר כמה פעמים, אבל המחזה שחיכה לנו, היה מדהים!

הרעש, הנתזים, הענן, והעוצמה – משהו יפיפה ועוצר נשימה כפשוטו, ובעיקר, משום שלא ציפינו לזה.

אמנם, ה'גשם' של המפל הרגיז קמעה את הקטנטנה, והיא 'רמזה' לנו שהיא רוצה לחזור לאוטו.

למה? מה לא נח בעגלה? המנשא הרבה יותר מרגיז, והסל קל באוטו לא הכי...

ובכלל, תראי איזה יופי!

ואת, הלא פעם ראשונה פה!!

וסחבנו [אבא סחב] עבורך במיוחד את העגלה!!

עקשנית הקטנה, ופנינו לשוב על עקבותינו.

ואז, בהחלטה של רגע, החלטתי, לשחרר את הבנות לכיוון האוטו, ואני פניתי [חצי דקה ואני יורד...] לעלות לכיוון ראש המפל למעלה.

10 דקות של ריצה [נראה לי משהו כמו 200 מדרגות, חוץ מהליכה בעליה] ואני יורד לגשר של המרפסת תצפית על המפל מלמעלה.

מה אומר ומה אדבר, אין שום תמונה שתתאר את העוצמות, ואת היופי של מה שראו עיני, שם במקורות הירקון [אויש סליחה, מקורות הגולינגר].

בעבר, כפי שציינתי לעיל, ראיתי שממליצים להגיע לתחתית המפל, ומי שדרכו לא אצה לו, מוזמן לעלות ללמעלה לראות את מקור המפל, אבל לא דחוף, ואף טיפ' טיפה מיותר...

לאחר שהייתי שם [ואגלה לכם בסוד, שחודש אח"כ (יולי 2020) הייתי שם שוב] ברור לי לחלוטין, שהיופי למעלה קשור לעונות השנה ומצב זרימת המים בנחל.

אם הגעתם, והמפל שוצף וקוצף, רועש ומרטיב למרחוק, אל תוותרו, אוצו רוצו גם ללמעלה, ואני בטוח שלא תתחרטו.

אמנם, אם הגעתם, והמפל מרשים ויפה, אבל במנוחה, לא 'צועק', לא משפריץ, יתכן שהביקור למעלה פחות נדרש, ואין ענין להתאמץ עבורו, לשיקולכם.

אז מה היה לנו היום? זלצבורג [כמה חם], לאמרקלאם [חביב] וגולינג [מדהים], בא נפרוש בשיא?

אבל שמש בגבעון דום, אי שם באמצע הרקיע, אז למה שלא נלך למצוא עוד מקום לפני ששבים ללון?

ובכלל הקטנטנה נרדמה והכל רגוע...

אז הוחלט שנוסעים להאלשטט, אותה עיירה ציורית ידועה – שעד עתה, משום מה, לא יצא לי לבקר בה...

האמינו לי, לא התחרטנו על זה!

ציורית ממש! והאגם, מהאגדות!!

בעיקר אם חונים בכניסה לעיר [חוץ לעונה כבר אמרנו?] ועוד יותר עם עולים עם האוטו בדרך שאיני יודע לומר מהי בדיוק, אבל חודש אח"כ התברר לי שהינה דרך פרטית ואסור לנסוע שם בכלל.

נסענו למרומי הר מעל האגם, כאילו אנחנו ברכבל [אבל בחינם ממש].

מיוחד ומפעים כל לב ונשמה.

אם אמרו חזלינ"ו, שעשרה קבין של יופי ירדו ותשעה נטלה ירושלים, ואז עם הגלות של העם... גלה גם היופי של ירושלים, אני יודע לומר לכם, לאן הוא גלה!!!

להאלשטאט!!!

אמרו פעם על כל מיני, שזו הסיבה שהם כל כך הרבה נוסעים למנוחה [דאצ'ה] לכל מיני מקומות, כל זה בשביל, לנסות לאסוף את אותו יופי, ולהשיב אותו מהגלות...

לא הצלחתי במשימה, אבל אנסה דרך התמונות אולי..

תודה על השיתוף, כתיבתך אכן מותחת ומעניינת

סיימנו את הביקור בנקיק ליכטנשטיין, עם טעם של עוד!

לא יודע למה הנקיק הזה זכה למירב תשומת הלב לעומת האחרים, לפחות בפורום המכובד הזה, אבל אני אהבתי יותר את האחרים בלי המון רשתות פלדה וגרם מדרגות שנראה כהישג הנדסי יפה אבל מבחינתי לחלוטין לא השתלב עם הטבע.

כמובן שטעם הוא עניין סוביקטיבי, ממליץ לכם בחום לנסות נקיקים נוספים בנוסף לליכטנשטיין – ויש רבים כאלה ותחליטו מה הסגנון שמתאים לכם.

@אוהד-טבע אמר:

לגבי החינם, אני שמעתי שניתן בוינה, לא ידוע לי אם ניתן לעשות מחוץ לוינה בדיקה חינמית.

אני עשיתי באזור זלצבורג,

שים לב לבחור בדיקת PCR ולא אנטיגן, וצריך להירשם מראש.

פרטים באתר הזה

Land Salzburg - Kostenlose Antigen-Tests und PCR-Gurgeltests

האתר בגרמנית אבל אין בעיה להסתדר עם המתרגם של גוגל.

@אוהד-טבע אמר:

אלא בשיטת הגרגור, ואני לא ממליץ לאף אחד לנסות לתת לתינוקת בת שנה לגרגר את המים המרים המאררים שנתנו לנו לגרגר...

אלו מים עם מלח, בריכוז דומה למי ים.

והכמות די מזערית.

, להערכתי לחלק ניכר מהמבוגרים הרבה יותר “ידידותי” מתחיבת המטושים, כמובן שלא רלוונטי לפעוטות שלא יכולים למלא את הוראות הגרגור

גם אני הצטרפתי במתח...

לפני שנמשיך, נספר בסוגריים, שנסיעה עם תינוקת מחייבת הרבה, וחווינו את זה לראשונה [עד היום השתדלנו להמנע מזה...].

הרבה עצירות, תכנון ארוחת הצהריים וכל מה שסביב לזה.

ולמה נזכרתי בזה כעת, כי השולחן בכניסה ל'לאמר קלאם' שימש אותנו בכל פעם שהייתי שם [נראה לי שהיום בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות] לארוחה מזינה לפני או אחרי או באמצע המסלול.

אמנם זה אולי נחשב שייך לקיוסק שבכניסה למסלול, אבל הבעלים בשמחה מאפשר לשבת שם.

נקיק לאמר, מתחלק לשני צדדים, הצד הימני, הוא הדרמטי יותר, עמוק וצר [וקצר] והצד השמאלי, הוא פונה לאיזור היותר פתוח של הקניון, וניתן לצעוד בו בנינוחות כחצי שעה עד לגשר שמעל לנהר, שם פחות או יותר מסתיים החלק הזה, ומשם חוזרים לתחילת המסלול, ואז יורדים ימינה לחלק הצר והקניוני יותר של הנקיק.

קניון יפה מאד [ציון 7 מתוך 10 ביחס לשאר הנקיקים באיזור].

עשיתי בעיירה velden בקרינתיה. בבית מרקחת שבמךון הפנו אותי איליו

זה מה שביקשו לא עשיתי סקר מחירים

שבוע טוב, שמח לשמוע שיש מי שקורא, ועוד במתח…

אשמח לקבל פרטים היכן ניתן לעשות בדיקה ב 40 יורו.

כי שמרתי להמשך הסיפור, את העדכון, שהשבוע אני נוסע לשם שנית…

לגבי החינם, אני שמעתי שניתן בוינה, לא ידוע לי אם ניתן לעשות מחוץ לוינה בדיקה חינמית.

תודה רבה על סיפור הטיול המושקע מחכה במתח חףלהמשך

עלויות הבדיקה שאתה מתאר מאד גבוהות אנחנו בספטמבר עשינו בדיקה ב 40 יורו ושמענו אפילו על חינם

לפי הידוע לנו, היום נצטרך להפרד מכמה מאות יורויים לתפארת [דרישות] מדינת ישראל.

אבל, הלא 'השבעתי אתכם בנות ירושלים' שלא יקום ולא יהיה.

אשע"כ, דבר ראשון פנינו לראש העיר שלנו בארץ, ודרשנו ממנו לפעול מיידית מול הגורמים באוסטריה [הלא דובר בזמנו שעירנו היפה והמעטירה תעשה הסכם ערים תהומות עם זלצבורג, או אינסברוק, אמנם זה לא יצא לפועל, אבל היכן הקשרים....].

ואכן, תוך שעה קלה, נשלח אלינו קישור לקביעת תור בפלאכו, לבדיקה, בסכום מזערי של 95 יורו בלבד לאדם!

שלחתי את הקישור לידידינו מהמטוס [אלו שאוימו יחד עימנו בענין המסיכה ההיא] אבל הם עם החוצפה היהודית הכ"כ אופיינית, שולחים לי חזרה, 'אתה תראה, אנחנו נמצא זול יותר'.

במקביל, פנינו לגורמי האכיפה כאן בארץ הקודש, ודרשנו מהם שלא לגרום להפרדת משפחות ח”ו, כי הלא באוסטריה אין בודקים בשיטת המטוש, אלא בשיטת הגרגור, ואני לא ממליץ לאף אחד לנסות לתת לתינוקת בת שנה לגרגר את המים המרים המאררים שנתנו לנו לגרגר...

ואכן, משהו נסדק בחומה הבצורה של נותני ההוראות, וקבלנו מסמך חתום, שהקטנטנה אכן פטורה מבדיקה!!

כמוצאי שלל רב, כמעט פנינו והסברנו שגם לאחד מאיתנו, מאד קשה לגרגר, ובכלל, אפילו כדורים רגילים כמעט ואינו בולע, אבל 'תפסת מרובה לא תפסת', אז ויתרתי להם…

והנה, ידידנו אכן, הצליח להפעיל את ראה"ע של עיירתו, והוא שלח לנו קישור לבדיקה שניתן לבצע בזלצבורג [ליד מקום מגורינו, ורחוק מאד ממקום מגוריו] תמורת = 57 יורו לאדם [כפול 2 בלבד, כי הלא הקטנטה פטורה].

והעיר סנט גילגן צהלה ושמחה...

מיידית [11:00 בבוקר] פנינו מועדות לזלצבורג, ושם די בקלות מצאנו המקום [עם עזרה של המוכר ליד, שאף הורה לנו לעצור במקום המיועד –כפי הנראה- לפריקה וטעינה בלבד, מי אמר שאוסטרים מרובעים].

אנחנו בדוקים, כעת ניתן לחזור לנפוש.

גני מריבל תחילה, אבל ה 35 מעלות, שלחו אותנו מידית לאוטו, ומכאן דרכינו אצה רצה ל'לאמר קלאם', ומפלי גולינג.

וכעת פנינו מועדות לעיירה באד גאסטיין.

הדרך מוציאה מאיתנו קריאות התפעלות ממש!

הייתי שם בעבר, לפנות ערב ולתוך הלילה, אי שם בספטמבר 2019, ואז, התפעלנו איך שוצף לו מפל בתוך העיירה, ואף טיילנו בכל האיזור ומצאנו זוויות נוספות של המפל.

שמחתי לקחת לשם את עזרתי והקטנה, והגענו לשם אפילו בשעה שעוד זרחה עלינו השמש ממש [פעם ראשונה שאני מטייל בחו"ל ביוני, לא ידעתי שהשקיעה כ"כ מאוחרת!].

הגענו למקום, אבל המחזה שנגלה לענינו, היה מעבר לכל דמיון!!

אני מנסה לדמיין לעצמי את המפל הכי שוצף שאני מכיר [אולי מפלי קרימל, אולי מפלי שטויבן, אגזים ואומר עוצמה של מפלי הריין] וזה ממש כך, אבל פשוט באמצע העיירה.

רעש אדיר, ענן עצום של נתזים, כשכמעט אי אפשר לצלם.

בעבר, לא הבנתי מה זה הקיר האדיר שנישא שם מול המפל, וכעת, עמדנו לגמרי מאחוריו, והתרטבנו עד לשד עצמותינו, ממש כך!

מדהים!!

לא יכולנו לעזוב את המקום, פשוט ממכר, הרעש, העוצמה, והיופי.

אבל צריך לאזור כוחות למחר [הלא מחר צריך ללכת להיבדק ל PCR ]...

אז קמים ושבים לדירתינו הצנועה [שעה וחצי] לארוחת ערב בשרית כיד המלך, מעשי ידי להתפאר [?? תלוי את מי שואלים].

מהמרפסת של הדירה

כמה כיף לקום למראות כאלו מהמרפסת בסנט גילגן.

ארוחת בוקר קלילה, ויוצאים לדרך, לא לפני שעוברים במודיעין המקומי בסנט גילגן.

בשביל מה מודיעין עם הכל רשום כאן בפורום?

בשביל לברר היכן יש בדיקות קורונה...

135 יורו לאדם, ובכלל לתינוקת הם לא יודעים איך עושים...

השתגענו? לא נשלם כאלו מחירים מופקעים! שישכחו מאיתנו!

נראה מה לעשות, יאלה חופש.

נקיק ליכטנשטיין.

5 פעמים [בערך] הייתי באוסטריה, ולא זכיתי לבקר נקיק ליכטנשטיין, היה סגור!

והנה, מה עשתה לנו הקורונה? חזר לתפקד, אז לא ניסע?

טיפ' קטן לבאים מחוץ לעונה. תסעו עד שתראו שכתוב חניון מס' אחד, ואז תסעו עוד, ותגיעו לחניון מס' אחד באמת...

ארוחת צהריים לקטנטנה ומתחילים המסלול.

מה אגיד לכם, יודעים להשקיע האוסטרים האלו, כמה מעקות כמה רשתות למנוע דרדור אבנים!

איזה עיקוף נוראי עם 400 מדרגות, כדי לדלג על קטע קצרצר, שאולי יש בו בעיות בטיחות.

אבל מושקעות המדרגות, תראו

עולים לשום מקום ויורדים לנקיק...

המפל בסוף יפה, אבל לא במושגים של מפלי אירופה…

חשוב לציין, אנחנו באמצע חודש יוני, ומטיילים איתנו בנקיק אולי 10 אנשים [פוסט קורונה].

מתענגים על המראות, שואפים אויר הרים צלול כמים [יין זה רק בארץ ישראל.. בירושלים.. בשיר] ומתחילים להפנים שאנחנו שוב בטיול באוסטריה.

המסלול של ליכטנשטיין הוא הלוך חזור, אבל כל הדרכים יפות גם בדרך חזרה.

כל העליות קשות בדרך חזרה...

אבל היה שווה את המאמץ.

אמשיך בתיאור, לפי הסדר.

עוד טיפ קטן וחשוב, לפני שממשיכים.

חשוב לציין בטופס ההזמנה את שעת הנחיתה ואת מס' הטיסה [!!!] כי במקרה אחר [שאולי יהיה לי הכוחות לספר אודותיו] היינו אמורים לנחות בשעה 22:00 אבל נחתנו רק בשעה 1:00 בלילה, והפקיד ישב וחיכה בסבלנות עד שהגענו.

לידי עמד אדם מול חברת השכרה אחרת, מאוכזב שהם סגרו, לשאלתי האם ידע לציין את מס' הטיסה, אמר לי שלא.

טוב לדעת.

באחת הפעמים שנחתנו בוינה, חמסו מאיתנו האוסטרים, את כל הבשר והחלב שהבאנו [כאילו שחסר פרות באוסטריה, שיתביישו להם].

ולכן, הוחלט שהפעם, לא נביא עימנו מהארץ אוכל [עניני כשרות וכו'] אלא מיד לאחר הגעתנו, ניסע לוינה ושם הלא יש המון צרכניות כשרות, שם נקנה מכל הבא ליד!

ומה התברר לנו במטוס [באחד המקרים שבהם שוחחנו ללא מסכה...] שבכלל ביום ראשון הסופר נסגר בשעה 14:00 ואנו ננחת רק ב14:00.

אבל, בשמיים מקדימים רפואה למכה, וההוא שידע לספר לנו על כך שסגור [וינאי ישראלי] נתן לנו מס' אישי של הבעלים של הסופר, ואמר לנו תתקשרו אליו ויהיה טוב...

לא ידענו כמה טוב יהיה!!

חיכה לנו כמעט שעתיים, הסתובב עמנו בחנות, והביא לנו מכל דבר אשר יאכל, מהעוף למינהו, ומן הבהמה למינה, ומכל סוגי הממתקים למיניהם.

גם ירקות ופרות, הוא הוציא לנו מן המקרר הפנימי, ולא נח ולא שקט, עד אשר מילא עבורינו גם את הטרמוס במים חמים, שיהיה לנו לקפה בהמשך הדרך.

דא עקא, ביום א אין חלב טרי, והוא ממש התעקש לשכנע אותי שלא כדאי לי לקנות יותר מקרטון חלב אחד [כל הכבוד לו, באמת!!!].

מחוסר ברירה קניתי 2 קרטונים, וזה היה בסדר גמור!

לאחר שמלאנו את הסטיישן מכל טוב ארץ אוסטריים, ומלאנו פינו בשירות ותשבחות לבעל הבית האדיב במיוחד, פינו נעשה רעב קמעה.... והוחלט לחפש את מסעדת נובולינו הידועה, על מנת להתענג שם על הרביולי תרד המיוחד.

כאן נתקלנו לראשונה במושג, לבוא בשעות העומס...

אמרו לנו במסעדה שאולי עוד שעתיים יהיה מקום עבורינו.

עד כדי כך רעבים, לא היינו, אז הלכנו לנוח קמעה עם הקטנטנה באחד הפארקים, וכשחשנו שהיא עייפה מספיק על מנת לישון בנסיעה, אמרנו 'הושענא שלוש שעות' ויצאנו לדרך.

200 מטר, והנה ה'פוליס' שהובטח לנו במטוס...

מי סיפר להם שאנחנו כאן, אה?!

התברר שביום שבת, הדרך בה נסענו בתוך הפארק סגורה למכוניות, אך אנו בעברית [!!] צחה ממש הראנו לשוטר את ה'גוגל מפות' שהוא האשם היחידי!!

כנראה גם השוטר הבין שידינו על העליונה, ולכן הוא שחרר אותנו לנפשינו!

יוצאים לדרך, ומבהירים למארחת שלנו בסנט גילגן, שה'וייז' אומר שנגיע ב 23:30

מה 'וייז'?! ניסיתם להפעיל ויז באוסטריה?! לא ברור, אבל מצאנו את עצמינו כל הטיול משתמשים ב’גוגל מפות’ [לא נורא בכלל] אבל לימים התברר שישנה דרך להפעיל גם את הווייז [דהיינו להרשם כמנוי שאוסטריה, לא הבנתי עד היום איך].

עיפים אך מרוצים [וקמעה רעבים] הגענו בשלום לסנט גילגן, והנה חשיכה גדולה...

אבל מארחת למופת, שדואגת להפעיל עבורינו כל מיני פנסים, ותאורה, ואף לוקחת ביחד עם בנה הפעוט [15+] את כל מזוודותינו במעלה 3 הקומות, לכיוון הדירה.

יאלה, לישון כבר, מחר יום חדש, ובו יתחיל טיולינו...

עד שמגיעים למזרקה באולם הפנימי, ושם מתחילים סוף סוף להריח את הנסיעה לחו"ל...

איזה עונג [כמה התגעגענו..].

אבל אז הקטנטנה רוצה לאכול, וכאן גילנו שוב את עם ישראל בתפארתו!!

יש בשדה התעופה [צמוד לבית הכנסת] מקום לטיפול בתינוקות, אבל מי שחשב שמדובר במשטח החתלה, טועה ומטעה.

מדובר בטרקלין לתינוק – פשוטו כמשמעו!

כורסאות הנקה, מיטת תינוק, מקרוגל לחימום אוכל, נראה לי שאפילו אמצעי להכנת קפה לאמא...

והכל מחולק עם וילונות וקירות, עם כל הפרטיות הנדרשת לכל אמא ותנוקה.

מדהים!

עולים לטיסה, ושם, כידוע ממתינים לנו האוסטרים עם ההוראה לעבור לN95 הידוע לשמצה, וכולנו הופכים לברווזים [במטווח?!] עם מקור משולש...

גם כאן גיליתי טיפ’ קטן, ואעביר אותו לקהל [שנמאס לו..].

ישב לידי איזה בחורציק עם קופסת סוכריות מולו, ו[ללא] שאלתי הוא הסביר, שמכיון שהוא באמצע לאכול, אז הוא אינו חייב לחבוש מסיכה, וככה הוא ישב כל הטיסה, ללא שהעירו לו כלל.

תשאלו, מי אמר שמעירים?

אני יאמר לכם, שבפעם השלישית שתפסו אותנו  - כי, את מי לא פגשנו על המטוס? את כל יהודי א"י וכולם, ממש לא יאומן, בדרך לאן שאנחנו נוסעים – מה גם אתם לאיזור זלצבורג? אז איפה תעשו בדיקות קורונה? הלא הרעיון של בדיקות בוינה בחינם לא מעשי למי שמחוץ לוינה!!

יאלה, חבר'ה, באנו לטיול, בואו לא כל רגע נדון רק על עניני הקורונה (כמו שאני מלאה אתכם עוד לפני התחלת הסיפור...) אבל אז מגיעות הדיילות ובפעם השלישית הם הודיעו ש'פוליס' יחכה לנו ביציאה...

אל תדאגו, ברחנו להם, לפני שהם הספיקו לדווח עלינו למישהו...

נחתנו בוינה לחיים ולשלום.

שימו לב בכל התורות שנוספו בכל הטרמינלים, שהנכם עומדים בתורות הנכונים, כי למשל יש את המעבר לאלו שצריכים קונקשן, אז שם סדרו גם את התור לבדוק את תעודות הקורונה, ואנו עמדנו בתור של אלו עם הקונקשן, ורק אח"כ גילינו שלא זה התור עבורינו..

זכרו את הטיפ הישן, בבואכם לקחת עגלה עבור המזוודות, בד"כ אין צורך במטבע של יורו [למי בדיוק יש מטבע של יורו, רק הרגע נחתנו] גם מטבע ארץ ישראלית תעשה את העבודה, ובדיוק כמו ב’סופר’, ניתן להשחיל אותה ולמשוך מהר חזרה..

שוכרים אוטו מאחת מחברות ההשכרה..

וגם שם שימו לב, אחרי כמה נסיעות וכמה השכרות למדתי, ולפי דעתי, מישהו מתדרך אותם לנסות תמיד למכור לנו עוד דברים כמו ביטול השתתפות עצמית מורחב, וכדומה.

אז מה החידוש?! שאנחנו סיכמנו עם הסוכן בארץ שאכן נשלם על ביטול השתתפות עצמי מורחב, אבל הם 'בשיטת מצליח' לא 'ראו' שזה הסיכום ורק לאחר טלפון לסוכן, ועימות עם דפי ההזמנה, התברר ש'נפלה טעות', ואכן אין צורך לרכוש את מה שכבר רכשנו.

ועוד טיפ קטן לאוהבי השדרוגים, כשאתם שוכרים רכב בחו"ל תבקשו רכב אוטומט הכי קטן והכי זול שיש [שלמנו בחודש יוני, 308 יורו לארבעה ימים, עם ביטול, עם נהג נוסף, וללא הגבלת ק"מ].

תמיד אין להם והם נאלצים לשדרג, אבל את כל זה ידענו...

מתברר, שישנו חניון VIP שבו נמצאים הרכבים היותר יקרים היותר יוקרתיים, ומשום מה ברוב הפעמים ששודרגנו, הרכב גם חיכה לנו בחניון הזה, שמשמעותו, מרחק של 50 מטר מתחנת ההשכרה.

מורי ורבותי, אנחנו בסיאט ליאון סטיישן חדשה [11 ק"מ, כך רשום] עם גי פי אס [שדרוג] יוצאים למסע ברחבי אוסטריה.

בוקר טוב, שנתחיל?

אנחנו [זוג בגיל 40+] מחוסנים [אז שתי מנות, וכעת ב3] אבל הקטנה זה סיפור אחר...

אז אי אפשר להתחיל בלי לדון בבדיקות ובעניינם, ונספר בקצרה [על מנת שההודעה לא תמחק ח"ו] שלאחר בירור מקיף היכן אולי הבדיקות יהיו זמינות יותר וזולות יותר, בחרנו לנסוע לוינה, ומשם לנדוד עם הרכב עד לזלצבורג והאגמים.

אמרו לנו שהבדיקות בוינה חינם, אז אמרו...

נכון, אבל לנו  זה לא עזר.

אמרו, שאפשר לעשות בשדה התעופה, אבל מה זה יעזור לנו, אם צריך 24 שעות קודם.

אבל אף אחד לא יעצור אותנו, ואנו לא נוותר על החוויה שכ"כ חיכינו לה.

מתברר שהקטנטנה צריכה בדיקה לפני הטיסה, ואז מישהו גילה את אוזנינו שאין צורך לנסוע לחו"ל [סליחה, לנתב"ג] על מנת להבדק, אלא אפשר להפרד מ 100 ₪, ולבצע הבדיקה באחד מסניפי ביקור רופא [אנו בחרנו בבית הדפוס בירושלים].

ואנו, הזוג המתבגר, מחוסני ישראל, [שחשבנו שנצחנו את המגיפה ואת כל העולם], אנו לא צריכים בדיקה, והטופס [והחיסון] שבזרועותינו, יפתח לנו שערי שמיים...

ואז, ביום שישי בין השמשות, פגשנו איזו שבה מחו"ל, והיא מדבררת את חברות התעופה האוסטריות, שמה פתאום, חיבים בדיקה, ואוי ואבוי למי שלא וכו'

והעברנו את השבת בחששות ובספקות.

אבל לכל שבת כידוע, יש מוצאי שבת, ובמוצ"ש, החלטנו, שאף אחד לא יזלזל בעם היהודי, ואם הוחלט שחיסון מספיק, אוי ואבוי למי שיחשוב אחרת.

ובמצב רוח איתני זה, קמנו ונסענו לפנות בוקר לשדה התעופה, ונראה מה יהיה עם חלומותינו...

אכן, המפל המדהים הזה מאחורי הבית, הוא מבאד גאסטיין.

התמונה השלישית היא מהאלשטט!!

אבל עוד נספר מהענין.

ציינתי בשמחה שלאחר שנים רבות שילדי גדלו ויכולנו לצאת לבד לטייל, חזרנו למתכונת של טיול עם תינוקת.

עוד שנה שנתיים נוכל להשאיר אותה בארץ, ולטייל לבד…

חחח

חידון תמונות - התמונה הראשונה מבאד גשטיין(או אולי הופגשטיין) והתמונה השלישית מאזור אכנסי.  אני צודק?

עם תינוקת קטנטנה. כי קל לטייל.  עוד שנה שנתיים יהיה הרבה יותר קשה