תודה רבה על סיפור טיול  מעניין ומושקע

שבת שלום

תודה על סיפור טיול נהדר

הרבה טוב ושבת נפלאה

נחשפת לכביכול סוד, שהבריטים שנחשבים עשירים ביחס לפורטוגזים, כבר הרבה שנים, (בעיקר בתקופה שהיו חלק מהאיחוד האירופאי), גילו ונהנו.

חופשות של הרבה בריטים היתה בחופי פורטוגל, יוקר מחיה נמוך, שעה וקצת טיסה מלונדון דרומה, והם בים ושמש, במחירים זולים במיוחד.

ענף מפותח מאוד עד הברקזיט וגם אחרי הם הפנסיונרים הבריטים שגרים בפורטוגל, כאשר יוקר המחיה הוא מחצית מבריטניה. הם מעבירים את שנות הפנסיה  במדינה מפותחת וזולה עם הרבה ים ושמש.

בעיקר לאלה שמרבית שנותיהם כעובדים בבריטניה חייו תחת מזג אוויר אפור וגשום, זו ממש בחירה מצוינת.

גם יוון ברשימה שלהם אבל מעט רחוקה מבריטניה בטיסה לעומת פורטוגל.

פורטוגל בשנים האחרונות נתפסת גם אצל הפסיונרים אמרקיאיים כמגינת פנסיה, שמקור העענסה בארה"ב, והחיים בפורטוגל.

לגבי סגנון-חיים ושפה, ופקטורים נוספים, זה כמובן עניין אישי, אבל יוקר המחיה הוא בהחלט עניין מרכזי.

נשמע שהטיול ענה על הציפיות שלך. איזה כיף! ושוב תודה רבה על השיתוף 

להיות האדם היחיד בכפר שלם. בעיני, חוויה חזקה

נשמע כך.

באופן כללי לטייל לבד זו חוויה שונה, לדעתי כדאי לאנשים לנסות אותה, אבל להיות תושב יחיד במקום יישוב – באמת חוויה יוצאת דופן

@imeshy2 אמר:

תודה שהייתם איתי עד כאן

תודה על התיאורים והתמונות, בהחלט יותר רצון להגיע גם כן

סיכום הטיול.

עוד לפני הטיול, התגובה של כל מי שדיברתי איתו על פורטוגל – כן, איזה יופי, שמעתי שהיא מדינה ממש יפה. אבל תכלס, מרבית האנשים לא היו בפורטוגל ואם היו, אז היו בליסבון ומקסימום ביצעו גיחה קצרה לפורטו או סינטרה. בהחלט יש מידע אודות "שאר פורטוגל הקלאסית", אבל מידע אודות מסלולי טיול היה קשה למצוא, אפילו באנגלית. וכאן תודה לגוגל טרנסלייט שעזר לי בתרגום של לא מעט מקורות פורטוגזיים.

גיליתי מדינה נהדרת, מלאה באתרים נפלאים הן תרבותיות והן טבע. עם תשתיות כבישים מצויינות (כמעט ריקים לחלוטין, מחירי האגרה גבוהים עבורם), שלל אתרי טבע ומסלולי הליכה, שלל טירות נהדרות, אוכל מצויין, מזג אוויר מצויין, מקומיים שיודעים אנגלית לא רעה בסך הכול ועושים הכול עבורינו התיירים (כל עוד לא נרכוש דירה בפורטוגל ונעלה את מחירי הדירות).

יוקר הטיול בפורטוגל הינו נמוך. ארוחות מלאות בכ 15-20 אירו כולל יין או בירה ושתי מנות. אפילו הרכב (חברת Centauro) היה במחיר סביר (נראה אילו הפתעות עוד מחכות). הלינה זולה אף היא – חדרים טובים עולים כ 300 ₪ ללילה. בהחלט מדינה נוחה מאוד כלכלית לטיול. אותי הכי הפתיעו כמויות האנשים הנמוכות – הן בכבישים (רק בליסבון נתקלתי בתנועה קצת יותר כבדה, אבל ממש לא פקקים)והן באתרי התיירות . נאמר לי שמרבית התיירים מתרכזים בליסבון (שגם היא לא עמוסה מדי) ובאיזור החופים שמדרום לליסבון (שם לא הייתי). בכל אתרי התיירות במרכז / צפון המדינה הייתי לבד מרבית מהזמן.

לסיכום, יעד נהדר שיכול להתאים לכל תחום עניין , ולכל כיס .

תודה שהייתם איתי עד כאן.

אלוף !!! 

תודה רבה על השיתוף, welcome back 

העצירה האחרונה שלי בטיול הייתה בעיירה מאפרה. שם שוכן המנזר/ ארמון הענקי. למיטיבי לכת ספרותית, מנזר זה הינו המנזר ב"דברי ימי מנזר" של סאראמגו (אותו ניסיתי לקרוא פעמיים ללא הצלחה) – אודות המלך שמשקיע את כל הון הממלכה בבניית מנזר אגדי וענקי על חשבון האזרחים האומללים. אז מה אומר? המנזר ענקי. ויפה. וענקי, כבר אמרתי? החזית הצבעונית שלו יפהפיה ומרשימה ביותר. הבזיליקה שלו היא בזיליקיה ככל הבזיליקות (זה לא מבצר ) . הארמון עצמו ענקי – כ- 1000 חדרים שרובם בשימוש צבאי. לקהל פתוחים כ- 30 חדרים לאורך מסדרונות ארוכים ארוכים. יש לציין שהופתעתי ונהניתי מהם, אעפ"י שהייתי במספר ארמונות דומים.בין החדרים המעניינים / יפים יותר היו חדר המוזיקה הצהוב, חדר הציד עם כל הפוחלצים, ומעל הכל  - הספרייה. מזכירה קצת את ספריית קוימברה (רק ללא עטלפים). מסדרון ארוווווך עם אלפי ספרים בני מאות שנים (העתיק ביותר בן כ- 500). מרשים מאוד.

וזהו בעצם. נסיעה לא ארוכה לשדה התעופה,, צק אין ארוך במיוחד באלעל (1.5 לפחות) ואכילה זריזה לפני שאני (מקווה) הולך לישון במטוס.

תודה רבה לכל מי שעקב אחרי, ונתן לי תחושה טובה. הכתיבה הזו מדי ערב הייתה לי לעונג הרבה בזכותכם.

סיכומים, בהמשך

ושוב – תודה רבה

המיגל היחיד שעלה לי בראש ישר עם הסיפור.

אגב- יש כפרי צפחה יותר מאויישים (שש פעמים כתבתי ותיקן לי למיואשים)

חחחח….הצחקת אותי כלכך …. לרגע חשבתי שמיגל בעצמו יתגלה בסוף היום כרוצח הסידרתי.

התמונות של הכפר משגעות…. אין על הכפרי ציפחה האלה…. מזכירים את אלו שבצפון יוון. מקסים.

ואין עליך! מהדיווחים הטובים ביותר שקיבלנו כאן. כמעט שידור חי, מאוזן ומדויק, ומלווה בצילומים נהדרים. שאפו גדול!

עבודה נהדרת עשית ! טיול נהדר צילומים וחוויות ממש עושה חשק ויש  למה לצפות ! תודה 

אין על מיגל

מזל ששרדת את הלילה ועדיין לא ה- 31.10!

ותודה מיוחדת למיגל!

שמחתי לקום בבוקר בחתיכה אחת. מיגל ואני חלקנו ארוחת בוקר ושיחה נחמדה ושלא כהרגלי, החלטתי לקחת את היום "ברגוע". ובמקום לצאת מוקדם (8) יצאתי סביב 10. במקום לעשות מסלול ארוך (6-7 שעות) , החלטתי לעשות מסלול קצר בלבד (3 שעות). אגב, בעצת המארחת שלנו שלא הייתה בטוחה עד כמה המסלול מתוחזק בשלב זה של העונה, והעובדה שיש מספר מעברים על פי תהום (בכל זאת, אני מטייל לבד). לפיכך, החלטתי לעשות את מסלול PR2 Lousa שמסתובב סביב שני כפרי צפחה (אחד מהם הוא זה שלנתי בו), ואף מגיע למבצר הקטן שנמצא באיזור. המסלול נחמד מאוד! לא קל כפי שציפיתי – למטייל הסביר זה ייקח 3 שעות. לי זה לקח 4, שאותם עשיתי מאוד לאט ועם עצירות ארוכות. מדובר על מסלול של כ- 6 ק"מ עם עלייה מצטברת של קצת פחות מ- 300 מטר. העליות / ירידות בחלקן תלולות מאוד ומבולדרות באבני צפחה. עבורי, מקלות ההליכה הוותיקים שלי עשו עבודה מצויינת והקלו עלי. הכפר השני שביקרתי בו היה קטן יותר ונטוש אף הוא. משם הליכה לא ארוכה עד למבצר Lousa (שהיה סגור, סייסטה!) ולמתחם דתי שלידו שממנו נשקף נוף יפה וציורי (הזכיר קצת את יוון..) יש לציין שליד המבצר ישנה מסעדה, למי שרוצה לנוח ולאכול יחד. מסלול נחמד מאוד.

ערב טוב לכולם. החלטתי היום להוריד קצת הילוך, ולרווח קצת את הלו"ז שלי, ולכן הגעתי לפניש (Peniche) מוקדם יחסית ואני נותן לערב להיות רגוע ושקט.

שקט, אבל לא שקט כמו שהיה לי אתמול בכפרי הצפחה. בהזמנה של מהרגע להרגע  הזמנתי חדר בכפר קטן (מסתבר שהוא הגדול מבין כפרי הצפחה) בשם Talasnal. כשניסיתי להזמין שם חדר מבעוד מועד, נראה היה שמחייבים שם לינה של שני לילות  רצופים בלבד. החלטתי לחכות ואכן ההמתנה השתלמה. הזמנתי יום קודם במחיר נמוך, וללילה אחד בלבד. הגעתי לשם לקראת החשיכה . המקום נהדר! ציורי בצורה בלתי רגילה ושמחתי לישון שם. מהר מאוד הבנתי את העובדה המשונה – אין בכל הכפר נפש חיה אחת! כלומר חוץ ממני וממטייל נוסף (מיגל, היי) שהחליט גם לישון באותו מקום. פרט אלינו אין אף אחד בכל הכפר. אפילו הגברת הנחמדה שמפעילה את המלונצ'יק הזה, ישנה בעיר הגדולה (מרחק 20 דקות נסיעה). כל שאר המלונות היו ללא מטיילים (יום שני, Low Season) ולכן סגורים. והעובדה המשונה היא שאין בכפר תושבי קבע. האחרונים היו לפני כעשרים שנים ומאז הכפר משמש לתיירות ולבתי נופש עבור עשירים שרוכשים שם בתים. מה שמפתיע הוא שהכפר במצב תחזוקתי מעולה! התשתיות מצוינות, התאורה פועלת כל הלילה. אבל פרט לנו, החתולים שולטים. מסתבר אגב, שכך זה במרבית כפרי הצפחה. אני מתאר לעצמי שאם הייתי מגיע בעונת השיא, הייתה המולה רבה יותר. מיגל ואני היינו המשענת אחד של השני, בשיחות על רוחות רפאים ועל רוצחים סדרתיים, ועל העובדה שמרבית סרטי האימה שראינו מתחילים ככה... מספר מטיילים קטן מגיעים לאיזה כפר שכוח אל, ומתקבלים על ידי מארחת נחמדה אך משונה ולאט לאט כולם.... טוב... לא משנה... שרדתי כדי לספר. אבל למי שמגיע בעונה הזו, כדאי שיידע. התחושה הייתה קצת מלחיצה וממש מעניינת ואפילו משוגעת. להיות האדם היחיד בכפר שלם. בעיני, חוויה חזקה.

יש הרבה אקוודוקטים "כפולים” ו”משולשים” בעולם, זה תלוי רק בטופוגרפיה והצורך לייצב את המבנה. 

*המדרגות במנזר.

נהנית לקרוא את הטיול שלך, בדיוק את אותו חלון מנואליאני גם אני צילמתי בעבר… המצודה הטמפלרית מאוד מאוד מרשימה, ויש שם גרמי מדרגות סיבוביים, אם אני זוכרת נכון, שנראים כמו קונכיה אינסופית.

אגב, האקוודוקט הכפול בתומאר הוא מיוחד, ראיתי אקוודוקט כפול גם בסגוביה, אבל סך הכול הם די נדירים למיטב זכרוני.

עכשיו ראיתי שרק עברת בקוימברה – בלי לראות את הספריה המאוד מאוד עתיקה באוניברסיטה עם העטלפים שחיים בה?

מצד שני – עטלפים עכשיו בקורונה – אולי זה לא רעיון כל כך טוב…   

את בדיקת הקורונה שלי עשיתי במעבדת Synlab אשר בעיר הקרובה (יחסית) Santarem. מעבדה קטנה, בפרבר של העיר, עם חנייה נוחה. מילאתי טפסים, שילמתי (מזומן  בלבד או לשלם מראש באתר) 90 אירו ועשיתי את הבדיקה. לשמחתי , אעפ"י שהמטוש הוכנס עמוק עמוק לתוך האף שלי, הדוגמת הייתה מאוד עדינה ונינוחה וכמעט ולא כאב כלל. התוצאה אמורה להגיע מחר למייל שלי. נקווה שאני שלילי

כעת נסעתי חזרה לטומאר וביקרתי במבצר/מנזר הצלוב. ומה אני אגיד, שמרתי את הטוב לסוף. מבצר ענקי (!) ממש, עם חומות שמורות ומרשימות (כאן היה מעקה!) פנים המבצר מלא בעצי פרי, שלכת יפהפיה ומראות ציוריים בכל צעד ושעל. בקצה המבצר עומדת הכנסייה. אחת הכנסיות המרשימות שביקרתי. מעין מתחם של כנסייה, מספר קלוייסטרים, קישוטים מנואלינים מרשימים, והכול גדול ומרשים מאוד. באיזהשהוא שלב אפילו הרגשתי שקצת הלכתי לאיבוד בתוכה. המתחם היה טמפליר ונבנה אף הוא באמצע המאה ה- 12 והיה אחד המרכזים החשובים של המסדר המרתק הזה. גם המתחם הזה, כמובן, הוא ביקור מומלץ ביותר בטומאר, ויותר מזה, כדאי להכניס את טומאר למסלול עבורו. לאחריו ירדתי בסמטה נחמדה לעיירה וטיילתי בה (כולל מזכרות טמפלריות לילדים שבבית).

מכאן נסעתי לכפרי הצפחה. וזו אכן חוויה מיוחדת להיות כאן. אבל אשלים אותה מחר.

נסיעה של כחצי שעה הובילה אותי למגרש החנייה מול טירת אלמורול. מדובר על טירה טמפלרית עתיקה מאוד – מאמצע המאה ה- 12. ייחודה – היא נמצאת על אי קטנטן באמצע נהר רחב. מראה ציורי מאין כמוהו (לדעתי, חובב טירות כאמור). תכלס, יש מקום שאפשר לדלג מעל אבני נהר ולהגיע לטירה, אבל קשה משם לעלות לטירה עצמה ולכן כדאי להשתמש בשירות סירת המנוע ששטה מסר דקות ומביאה לרציף (!) ממנו נוח לעלות לטירה. מחיר – 4 אירו. כל החוויה מצאה חן בעיני מאוד. הטירה קטנה יחסית אבל ציורית ביותר ובמצב מצויין. נגם כאן יש חומה קטנה ללא מעקה (זהירות) ונוף מקסים. המקום הזה נכנס לתודעתי בעקבות תוכנית על הטמפלרים שראיתי בעבר, ואני שמח שבסוף יצא לי להגיע אליה. הביקור בהחלט לא אכזב אם כי יש לדעת שלא מדובר על מקום גדול במיוחד