תגידי פנינית - למה את מתעללת בי ככה?

תודה.. כן יש עוד חגים

נקווה שהכל יהיה בסדר

תודה דבורה

ואוו!!!

עקבתי אחרי ההכנות וחיכיתי לסיפור הטיול, והאמת, לא האמנתי שתספיקו כל כך הרבה בשלושה ימים ובמיוחד בתקופה שעדיין מחשיך די מוקדם.

שמחה שהצליח לכם.

תודה על הסיפור היפה והתמונות, כיף לקרוא וכיף להיזכר באיזור.

תודה רבקה

...

בשביל "להספיק" צריך

גם תיכנון מעמיק של האפשרויות באיזור והחלופות בהתאם למזג האוויר ולימות השבוע וכו' וכו' ( זה תנאי הכרחי אם כי לא מספק לבדו)

וגם נהג שבשבילו שום דרך בשום שעה ובשום מזג אוויר היא לא קשה מדי

וגם ובעיקר אופי חסר מנוח כנראה.... .. של כל בני המשפחה!

בנוסף בטיול הזה בחלק מהמקומות בשל העונה ה"מתה" הביקור היה קצר לצערי יותר מאשר בעונה טובה יותר ..

זה גם תרם להספק אבל זה לא באמת הספק, זה פשוט מה שהיה אפשרי...אז זה משהו אחר.

פיקאצ'ו שלנו אוהב מסעדות ומאכלים חדשים ואוהב לגוון...

ואפילו הסביר לי כמה פעמים בטיול שבאלזס המסעדות היו טובות ולמה פה לא...

זה המקור לאומץ שלי להזמין ארוחה במסעדת מישלן (פלוס הפיתוי הגדול שבמחיר, ומותר לעשות משהו בשביל אמא...)

אבל... הבנתי את המסר. יש גבול.

שנמשיך לטייל כולנו ולדסקס את כל העניינים הללו שברומו של עולם!

תודה לימור!

פנינית! איך? איך אתם מספיקים כל כך הרבה בכה מעט זמן? תמיד...

והאומץ שלך להכנס עם בן 13 למסעדת מישלן... אין מילים!

כל הכבוד לטיול הזה שלך!

רבקה

יום 4 - טסים הביתה

הטיסה חזור לישראל יוצאת רק בשעות הצהריים,

מה שמאפשר לנו עוד בוקר של שוק באקס אן פרובאנס.

מנוסים אנחנו יוצאים לדרך.

מתחילים בפטיסרי Weibel - Pâtisserie & Salon de thé והפעם מצליחים לשבת בה בפנים.

ארוחת בוקר של קישים שונים,

וקינוחים צרפתיים מסורתיים כמו מון-בלאן עמוס קצפת וקרם ערמונים.

הקפה מביא לדיון עם המלצרית המסורה והמקצועית – כיצד מכינים קפוצ'ינו?

(רמז – הם לא הכינו כמו בארץ..)

אנחנו מספיקים גם סיבוב חפוז בשוק לקניית גבינה ומאפים לטיסה,

בפטיסרי של המקרונים כבר משתרך תור ארוך מכדי שנוכל להמתין...

אבל היה בוקר של כיף.

וחופשה קצרה אבל כיפית ושהשאירה טעם של עוד.

תודה לכל מי שכתב ועזר, ולכם שהגעתם עד לסופו של הסיפור...

מקווה שנתראה בעוד טיולים

ורק שנהיה בריאים!

יום 3 לטיול חלק ב' – כפרי הלוברון

מפה אנחנו ממשיכים הלאה, לכפר L'Isle-sur-la-Sorgue.

פה נמצאת מסעדת le Vivier , שלה כוכב מישלן,

והיא מתהדרת באפשרות לאכול בה צהריים בתפריט קבוע בעלות היחסית צנועה של 36 יורו לאדם.

את התגלית הזו גילתה לנו כמובן נורית גאון WOW PROVENCE.

אני ישראלית אסלית אז ההזדמנות למישלן ב 36 יורו לאדם קסמה לי מאוד.

התפריט של הצהריים, שהוא כאמור קבוע ולא ניתן לבחירה, מתפרסם מדי שבוע באתר.

התכתבתי עם המסעדה מבעוד מועד בעוד מדמיינת מצב שבו המנה הראשונה המוגשת לי היא שישה שבלולים...

אבל במסעדה אמרו שיהיה בסדר והם ערוכים לתחליפים, בפרט אם מודיעים להם מראש.

בסדר.

אז חנינו ליד המסעדה, על גדות נהר הסורג (היא איננה במרכז העיירה)

המארח זכר אותי מהמיילים

בפמיליריות אני שואלת אותו מה עם התחליף שהובטח לפיקאצ'ו..

אני לא כ"כ חושבת שהוא יאהב את המנה הראשונה.

והאמת אפילו הקינוח נראה לי חשוד.

המארח פוסק "אלה טעמים מאוד בסיסיים, לא תהיה בעיה".

ואני מוותרת.

מסעדת מישלן, גם ב 36 יורו, והכל לפי כל כללי הטקס.

אנחנו מקבלים תפריט, ולרגע אני מתבלבלת – זה לא מה שהובטח לי?

אבל כן הכל בסדר, יש אופציה לתפריט מוזל בצהריים.

אנחנו מודיעים שכולנו בוחרים בתפריט הזה.

מקבלים מתאבנים קטנים על חשבון הבית

ומתאבן די גדול גם הוא על חשבון הבית.

ורק אז מגיעה המנה הראשונה – הלוא היא טונה טאטאמי

המנה יפה, אינסטגרמית כראוי, ואפילו מעניינת בטעמים.

פיקאצ'ו ניקר בה קלות והספיק לו.

למנה עיקרית הוגש חזה ברווז בסלק.

שימו לב לרוטב הסלק אותו מזג המלצר ממש כשהצלחת כבר הייתה מונחת לפנינו.

גם הברווז הזה היה RARE, כמו אתמול.

צרפת כבר אמרנו?

גם את הברווז פיקאצ'ו רק ניקר.

ואז הגיע הקינוח...

אני מתקשה לתאר מה בדיוק היה פה במנות,

תאמינו לי שמדובר באינספור מרכיבים כנהוג במסעדות הללו.

הקינוח דווקא היה טעים לכולנו!

לסיום קיבלנו עוד כמה קינוחי מיני.. לא סירבנו!

ובזאת הסתיימה לה הארוחה והחוויה.

ובאמת, זו באמת חוויה..

יש שיותר אוהבים את הסגנון ויש שפחות.

דירוג הכוכבים לחויית הביקור במסעדת מישלן le Vivier

אני 4 (מה לעשות עוד לא התרגלתי לברווז RARE), בן הזוג 4 פיקאצ'ו 0 (פה הובעו כמה מחאות נמרצות נוספות...)

שתי המסעדות הצרפתיות, זו של היום וזו של אתמול בערב,

הביאו את פיקאצ'ו למסקנה שהמסעדות בפרובאנס ממש לא טובות...

ראו הוזהרתם. 

בוודאי אם אתם בני 13.

ואולי הייתי צריכה להבין את הרמז אתמול...

העיקר שעכשיו אני כבר מבינה, לא?

בסיום הארוחה נסענו למרכז העיירה.

ביום ראשון נערך פה שוק פשפשים גדול ואני מניחה שזה היה היום המתאים ביותר לבקר פה, בוודאי מחוץ לעונה,

אבל החופשה שלנו כלל לא כללה יום ראשון.

מרכז העיירה נמצא סביב נהר הסורג כפי שמשתמע משמה, והאמת שדי יפה פה...

היו אנשים בחלק מהמסעדות, אבל ברור שהעיירה לא הייתה לחלוטין בחיים.

חצי קלאץ'.

לאחר שביקרנו במרכז, ומאחר שרעבים כבר לא היינו, התחלנו לחזור דרך כפרים ידועים נוספים.

הראשון שבהם הוא Gordes, הבנוי על צלע ההר .

עיצרו לתצפית מחוץ אליו.

הכפר השני שעצרנו בו הוא Roussillon, הכפר שסמוך למכרות אוקרה.

המראה מרהיב גם בלי להיכנס למסלול המקומי (שהיה סגור לשיפוצים)

ושמחתי שעצרנו, אבל גם פה הכל היה מת,

למעט חנות אורגנית מקומית וילדי בית הספר שסיימו את הלימודים...

לשני הכפרים הללו בעונה מניחה שמהנה להקדיש הרבה יותר זמן.

צריך לחזור...

מדד הכוכבים לכפרים Gordes ו – Roussillon

אני 5 בן הזוג 5  פיקאצ'ו 4.5

בארץ שאפתי להרחיק בערב עד מרסיי ולאכול מרק בויאבז אמיתי,

אבל עייפות גדולה נפלה עלינו והבנתי שזה כבר לא יקרה הפעם.

החלטנו ללכת לאחת המסעדות המקומיות באקס אן פרובאנס,

אבל תתפלאו לשמוע שגם זה לא קרה...

אכלנו משהו קל בדירה, ולא היו לנו כוחות לצאת ממנה..

התנחמנו בסיבוב הנוסף באקס מחר בבוקר לפני הטיסה...

יום 3 לטיול חלק א' – כפרי הלוברון

יום שישי היום, ואנחנו נוסעים לשוק יום שישי בכפר Lourmarin , מרחק קצר יחסית מאקס אן פרובאנס.

בשולי הכפר מגרשי חניה יעודיים, אנחנו חונים ונכנסים לשוק מאחת הכניסות שלו.

מדובר בשוק גדול למדי, בהחלט גדול ביחס לגודלו של הכפר.

והיי.. פה בכלל לא מת.

הרבה אנשים והרבה מאוד דוכנים מכל הסוגים.

אווירה טובה ומוצרים מיוחדים.

גם לפה באנו מוכנים לארוחת בוקר , וקסמה לנו עגלה בשוק שהיה רשום עליה “la tarto dou Leberoun”

בעגלה נמכר אכן אותו טארט מקומי ידוע ככל הנראה,

במקור אמורים להיות בו משמשים אבל אנחנו נשבעים שטעמנו בו קומקווטים!

ועוד נמכר פה מאפה טרי (יש בעגלה תנורי פיצה) שאת שמו שכחתי, והוא ממולא בכמה סוגים של מילוי.

אנחנו דגמנו את זה שהיה ממולא בכמות נכבדת של טפנד זיתים שחורים... טעים טעים ומומלץ!!

כנראה שהתכוננו לבואנו כתושבי חיפה והכינו עבורנו בירה מיוחדת ממותגת בהתאם...

כמו בכל שוק גם פה לא חסרו ירקות טריים,

לדוגמא אספרגוסים בגודל פי 5 מאשר בארץ

ושפע של פירות יער

היו גם לא מעט דוכני תכשיטים,

אחד המוכרים המיוחדים הדגים בעצמו את יופיה של הסחורה

ועוד הרבה דוכנים מסוגים שונים...

הכל היה לטעמי הרבה יותר נעים ומזמין מאשר השוק של אקס אן פרובאנס (בעיקר מהחלק שנמצא בשדירות מיראבו).

אפילו קניתי כמה כוסות קפה מקרמיקה צבעונית.

גם פה לא נפקד מקומם של הזיתים, הגבינות, הלחמים והנקניקים 

והיה גם דוכן של PATE DE FRUIT , אותה מרמלדה צרפתית שבניגוד למרמלדות שלנו בפיצוציות עשויה מפירות אמיתיים ומדבש.

יש סוגים שונים,

בחלקם מתוקים ממש (המקורי מכל הסוגים הוא החבוש עמוס הפקטין, ממנו התחיל הכל)

ובחלקם מבוססי עגבניות בתיבול בזיליקום או זיתים לדוגמא – הם מיועדים לאכילה עם גבינה.

מדובר במוצר ממש לא זול,

טעמתי כמה סוגים וקניתי מעט לארץ לאכילה משותפת בצוותא – נשמר שנה מחוץ למקרר.

אחר כך עשינו סיבוב קצר ברחובות הכפר

וסיימנו את הביקור בשוק.

היה מעולה!

מדד הכוכבים לשוק בלורמרין

אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5

גם זה היה אחד המקומות המוצלחים ביותר!

יום 2 לטיול חלק ב' – אקס אן פרובאנס וקניון ורדון

ועכשיו נצא לדרך, נסיעה ארוכה לפנינו...

היעד הוא קניון ורדון GORGE DU VERDON, אותו קניון עמוק שבתחתיתו זורם נהר בצבע טורקיז דימיוני כמעט....

כשיורדים מהאוטוסטרדה,

להפתעתי אני מגלה כמה יפה הנסיעה עצמה "בדרך", ממש בין כרמים ושדות...

הרבה עצי זית, בכלל הצמחיה מאוד מזכירה את ישראל

וכמובן הרבה הרבה שדות לוונדר..

שאומנם לא פורח במרץ אבל היה יפה גם ככה לראות את זה

עצרנו בעיירה שנמצאת "בפתח" קניון ורדון, Moustiers-Sainte-Marie.

העיירה בנויה על צוק, ובמרכזה עובר מפל ונחל.

אפשר לשבת במסעדות הצופות לשם.

אלא שהעיירה הייתה מתה בעונה הזו.. אבל ממש.

מסעדה אחת הייתה פעילה ליד לשכת התיירות, אבל לא היה לנו חשק לשבת בה.

כך נראה האיזור ליד לשכת התיירות

וחנות למוצרי קרמיקה, אחת מני רבות בעיירה הזו (סגורה)

אז המשכנו הלאה.

ירדנו לכיוון האגם Lac de Sainte-Croix לגשר Pont du Galetas שמצידו האחד האגם ומצידו השני קניון ורדון.

כבר בירידה נהנינו מהנוף של האגם הנשקף

אבל כשהגענו לגשר.. וואו איזה צבע יש למים!

הטורקיז הזה לגמרי אמיתי!!

פשוט מהמם!

ממש ליד הגשר ניתן בעונה לשכור סירות ולשוט בקניון – נראה לי חוויה מלהיבה!

משם עלינו חזרה לכיוון העיירה Moustiers-Sainte-Marie במטרה להגיע לעיירה La Palud-sur-Verdon ולנסוע גם בדרך הפסגות D23.

הדרך מפותלת.. אני כבר מזהירה את הרגישים.

די בהתחלה אפשר לראות את האגם מלמעלה, גם זה יפה.

אחר כך הגענו ל La Palud-sur-Verdon ופנינו ימינה לדרך הפסגות D23 העוברת על גדת הקניון.

בתחילתה של הדרך מגרש החניה למסלול הקווי המפורסם של האיזור-  Blanc-Martel – שבסופו (בעונה, ברור שרק בעונה) יש שאטל שמחזיר לחניה.

אבל כשהתייעצתי עם לשכת התיירות הבנתי שעדיף לא לנסות את המסלול במרץ וויתרתי.

נוסעים..

אותי הדרך לא מפחידה כלל וגם את הנהג.

היא רצופה במרפסות תצפית אבל התצפיות.. מאכזבות זאת מילה עדינה.

יש מעט מים, והם בקושי נראים מרחוק, ובוודאי לא בצבע הטורקיזי שראינו למטה...

הנה תסתכלו בתמונה טוב טוב ותמצאו את הנהר..

וזה עוד בתצפית הטובה ביותר.

להגיד שהתאכזבתי זה יהיה אנדרסטייטמנט.

כל כך חיכיתי ליום הזה והפידבקים היו כל כך מתלהבים מהדרך הזו.

חברים העלו השערה אולי המים עולים לאחר הפשרת השלגים ועכשיו מוקדם מדי.. אולי.

בכל מקרה למי שיבוא בעונה מחכה לא רק מסלול בלאנק-מרטל אלא הרבה מאוד פעילויות ספורט ימיות (רפטינג וכדומה),

ושלל מסלולים נוספים באיזור.

פירוט נהדר אפשר למצוא באתר של קניון ורדון והם גם מאוד עוזרים באימיילים אם יש צורך.

ויש כמובן גם את הגדה השניה של הקניון.. לנו לא היה זמן עבורה.

עוד לא התייאשנו, המשכנו הלאה לכפר Rougon שממנו כך הובטח לנו נוף מושלם.

וקרפריה La Creperie Le Mur D'Abeilles

הקרפריה סגורה זה אתם כבר בוודאי מנחשים.

והנוף... אין שיפור.

בנקודה זו כוחותי כבר תשו פחות או יותר מהנסיעה בדרכים העקלקלות.

ועוד צריך לחזור.

באותה דרך – זה הכי קצר שיש??

התיכנון המקורי שלי היה להמשיך לחניה Parking Samson ,

משם אפשר לטייל במסלול קצר דרך מנהרות לנהר (להביא פנסים).

המסלול נקרא Belvédère du Couloir Samson - Tunnel du Baou (אפשר גם לחנות בחניה של Point Sublime)

אבל החלטתי שזהו.. מה הטעם? הנוף ממש לא מה שציפיתי...

יתכן וזו הייתה טעות כי בטיסה חזור פגשתי אנשים שעשו את המסלולון הזה ונהנו מאוד.

הוויז בתור צ'ופר החליט שאם אנחנו כבר חוזרים מ Rougon למה שנעשה בדיוק את אותה דרך?

לא ברור לי איך אבל התחלנו לחזור בכביש אחר, שבהמשכו הפך לדרך ג'יפים ביער... הזוי.

מדד הכוכבים לקניון ורדון (בתנאי מרץ...)

אני 4 בן הזוג 5 ("מאוד יפה") , פיקאצ'ו 4.5 ("חלק יפה, חלק מאכזב")

ובכן נסענו  עד ל Manosque שם הפסקנו לשופינג ממוקד.

למעוניינים יש פה איזור מסחרי מפותח,

חזרנו לדקתלון להשלמות נחוצות ולהיפרמרקט U המתפקד כסניף דמוי וולמרט של רשת הסופרים SUPER U .

מה לגבי אוכל?

החלטתי לנסות את מזלי אם יש מקום במסעדת Gaodina בפאתי אקס אן פרובאנס ,

מסעדה ששמתי עליה עין עוד בארץ.  

המסעדה איננה בעלת כוכב מישלן אבל הומלצה די בחום באתר שלהם.

אז איך היה? 

כפי שנהוג בהרבה מסעדות צרפתיות פה אין אינספור מנות לבחור מהן.

צרפתים מתמקדים במקצוענות.

המבחר כלל ארבע מנות עיקריות בלבד.

בחרנו שלוש מתוכן. פיזור סיכונים.

אני קיבלתי ברווז, די RARE - כנראה ככה אוכלים בצרפת...

בן זוגי התענג מאוד על דג

פיקאצ'ו קיבל גראטן אבל לא כל כך התרשם ממנו ובטח שלא שבע ממנו .

להשביע מתבגר במסעדה צרפתית? אתם מבינים שזה לא פשוט...

נאלצתי להוסיף לו "מנת ילדים"

וככה זה נראה בצרפת : לחמניה אאוט, חסה אין

פיקאצו' דווקא מחבב את הגישה הצרפתית ומעדיף סלט,

אבל גם מההמבורגר הוא לא היה הכי מרוצה...

מזל שדאגתי לנו לכמה קינוחים.

כנראה שהייתי צריכה להסיק כמה מסקנות מהערב הזה,

אבל כפי שתראו בהמשך לקח לי זמן להגיע אליהן... המשך יבוא.

לילה טוב.

יום 2 לטיול חלק א'– אקס אן פרובאנס וקניון ורדון

בוקר טוב

יום חמישי היום לשבוע, אחד מימי השוק באקס אן פרובאנס.

נושא השווקים בפרובאנס תופס מקום נכבד בתרבות המקומית, וכדאי לדעת את מועדי השווקים, למשל בלינק הזה יש פירוט.

ארוחת בוקר כמובן שלא לקחתי במלון.. הכי כיף לאכול בשוק!

ובכן יצאנו לדרך,

נוח מאוד לשוטט ככה בעיר בלי להזיז אפילו את הרכב...

אקס נקראת גם "עיר אלף המזרקות"

וחיש מהר אנחנו מגיעים למזרקה המרכזית הגדולה מכולן, Fontaine de la Rotonde

מכיכר המזרקה אנחנו פונים לשדירה מרכזית Cr Mirabeau  שבה כבר ניצבים דוכני השוק,

לא דוכני האוכל אלא דוכני בגדים, מזכרות וכדומה.

די קרוב למזרקה נמצאת פטיסרי ידועה ואיכותית - Pâtisserie Béchard  

ואני מאוד מאוד ממליצה על המקרונים שלהם.. חלום שעד עכשיו זוכרים כולנו!

(ואל תחשבו שבכל מקום בצרפת הם יהיו טובים.. ממש לא!)

עוד טעמנו פה מהמעדן המקומי – הקליסון.

מי שיעיין בלינק ילמד ממה עשויה העוגיה הזו בעלת הצורה המיוחדת,

אני יכולה לומר שהופתעתי מגודלה הזעיר...

אבל היה נחמד ושווה לנסות!

כמובן יש בפטיסרי גם עוגות גדולות,

הנה הזדמנות לתמונה של אותה עוגת טרופזיאן שאכלנו ב PONT DU GARD, (בתמונה יחד עם עוגות פירות)

זה היה רק הסיפתח הקולינרי.

המשכנו בשדירות מירבו, הן לא אכזבו ונתקלנו בעוד ועוד מזרקות.

זאת למשל

או זאת

בשלב זה פנינו דרך מעבר מקורה שנקרא Passage Agard,

מעבר שיש בו חנויות אבל בשעה זו עוד רובן היו סגורות, והוא מקשר לרחבת Palais de Justice d'Aix-en-Provence   בה מתקיים שוק האוכל. 

השוק הזה מתקיים בעצם כל יום ולא רק ב"ימי השוק של אקס",

ואהבתי אותו הרבה יותר מאשר דוכני השוק שבשדירות מירבו שהשרו עלי ברובם אווירת עלי-אקספרס נטולת שיק .

יש כמובן פירות וירקות טריים, ודוכני זיתים שפרובאנס נתברכה בהם לא פחות מאשר ישראל

ויש דוכני לחמים למיניהם, נקניקים, וגבינות

בדוכן הגבינות מוכרים גם טפנד (ממרח זיתים) ירוק או שחור.

יש גם כמה דוכנים של אוכל מבושל

בקיצור... רק לבחור.

בחרנו לנו מכל טוב וישבנו לאכול.

יותר טוב מארוחת בוקר של כל מלון!

רציתי לשבת להתפנק לסיום בפטיסרי ידועה Weibel - Pâtisserie & Salon de thé

אבל היה קר בחוץ, וכל המקומות בפנים היו תפוסים...

אז ויתרתי וישבנו ממול לקפה.

ושוב מקרונים. (כן אלה היו הגרועים בתבל, מה לעשות...)

ועכשיו חזרה לדירה.

בדרך עברנו בכיכר העיריה, שם נערך שוק פרחים

היה מעניין לעקוב אחר ההתנהלות של האוכלוסיה המקומית,

נראה כ"כ טבעי עבורם לעבור בשוק לכל הקניות הקטנות וגם לפרחים – נחוצים לא פחות

עוד היה מעניין לראות את המוכר בדוכן,

שתוך כדי שיחה עם הלקוחה מסדר לה זר בכזו שמחה ותשומת לב,

כאילו אין בעולם כולו עבודה יותר משמחת

מפה חזרנו לדירה בדרך אחרת מזו שהגענו בה, מבסוטים

מדד הכוכבים לסיבוב השוק באקס אן פרובאנס

אני 5  בן הזוג 3.5 פיקאצ'ו 5 ("כיף! זיתים טובים, גבינה טובה..")

יום 1 לטיול חלק ב' – מערב פרובאנס

זמן הביקור התארך יותר מכפי שהערכתי, וליעד הבא בשמורת הקמראג – פארק צפרות

Parc Ornithologique du Pont de Gau כבר הבנתי שלא נצליח להגיע לפני 17 אז נסגרות הקופות (ניתן להישאר עד השקיעה).

ובכל זאת החלטתי לנסות ולנסוע לשמורה....

אולי נראה את הסוסים הלבנים המפורסמים?

איזור שמורת הקמראג , הדלתא של נהר הרון לים התיכון, הוא נרחב מאוד ויש בו הצעות רבות למסלולים, ברגל או באופניים.

הסוסים המדוברים מגודלים פה בחוות. אלה אינם סוסי בר, ויש גם חוות לשוורים המקומיים.

ניתן לבקר בחוות הסוסים או השוורים, לראות מופעי שוורים, לערוך טיולי סוסים ,טיולי ג'יפים וגם טיולים בכרכרה.  

יש גם שיט ובריכות אידוי של מלח, מוזיאון מקומי ועוד.

השכרת אופניים – פה ופה.

הפלמינגו הגדלים במקום באים באופן טבעי, והריכוז הגבוה ביותר שלהם נמצא בפארק הצפרות, לכן רציתי להגיע אליו.

ריבוי האפשרויות והשטח הגדול לעומת מיעוט הזמן שעמד לרשותי קצת בילבל אותי...

והתקשיתי לבחור  (ברושור נחמד  – פה).

נעזרתי בלינק הזה , יש בו מפה עם מסלולים שמאוד עזרה לי להתמקד, וגם בלינק הזה ובלינק הזה.

בשמורה עובר כביש שעובר לצד החוות וכך בצדי הדרך ניתן להבחין בסוסים הלבנים או בשוורים השחורים.

אז נסענו לנו בכביש בכיוון דרום,

מפעם לפעם רואים סוסים או שוורים, אבל לרוב קשה לעצור ולצלם.

האמת – קצת מאכזב בינתיים.

החלטנו להמשיך לאיזור פארק הצפרות (הסגור).

ממש בצומת שלפניו, ראיתי עדר סוסים לבנים, עומדים ליד בריכת מים עומדים גדולה..

אני משערת שפה צולמו התמונות המרשימות של סוסים שואטים במים, תמונות שמופיעות בכמה בלוגים ואתרים.

עבורי הם לא שאטו לתוך המים,

אבל בכל זאת היה יפה וצילמתי אינספור תמונות, וכמובן ששוב יש לנו השתקפויות.. לא נתלונן

זה המקום לציין שמים עומדים=יתושים, כן גם בקמראג....

המשכנו לכיוון פארק הצפרות ומהר מאוד מסביבו הבחנו בקבוצה גדולה של פלמינגו!

זה היה משמח למצוא אותם בכל זאת למרות שלא יכולנו להיכנס לתוך הפארק,

ופשוט היה כיף לעקוב אחריהם, גם בלי משקפת וגם עם.

הקבוצה הייתה גדולה בהרבה ממה שנראה בתמונות ואפשר היה לראות אותה יחסית מקרוב.

איזו הפתעה נעימה!

היה נראה שחלק ניכר מהפלמינגו עסקו בשעה הזו לקראת שקיעה בטיפוח עצמי,

אבל היו גם כמה שחיפשו מזון בחריצות....

השעה כבר הייתה מאוחרת ולפנינו עוד נסיעה של שעה וחצי עד לאקס אן פרובאנס בה קבעתי את לינת הכוכב שלנו.

ולכן ויתרתי על הרעיון לבקר בעיירה Saintes-Maries-de-la-Mer ולאכול בה ארוחת ערב.

נסענו לאקס אן פרובאנס, בדרך חזור על הכביש הצלחנו גם לעצור ולראות עדר שוורים שחורים.

ברגע שיצאתי מהרכב לצלם (לבושה בפליז ורוד) הם פתחו בריצה לברוח ממני...

למה ככה?

זה מה שהצלחתי לצלם מרחוק 

מדד הכוכבים לשמורת הקמראג

אני 4.5 (בעיקר לפלמינגו) בן הזוג 4  פיקאצ'ו 4  ("ממליץ")

כשהגענו לאקס אן פרובאנס (לאחר הצטיידות סופר קלה) בחרנו לאכול במסעדה La Table à Fromages,

שהיא מה שנקרא מסעדת-רקלט.  גם זו חוויה בהמלצתה של נורית גאון WOW PROVENCE.

קיבלנו גלגל-חימום מיוחד ועליו חתיכה נכבדת מגבינת הרקלט שהותכה לה לאיטה...

את הגבינה מורחים על ירקות או על נקניקים

הייתה חוויה נחמדה שכולנו ממליצים עליה,

אבל זה בדיוק מה שרצוי לאכול במסעדה הזו.

\מנה אחרת שניסינו לא הייתה מוצלחת.

יש גם פונדו שוקולד אבל כולנו כשלנו מלהשאיר מקום גם עבורו..

את שלושת הלילות הקרובים בילינו במלון דירות Aparthotel Adagio Aix-en-Provence Centre .

הדירה לא הייתה זולה אבל הייתה ניתנת לביטול עד הרגע האחרון (רואים שאני בטראומת קורונה?)

ובסך הכל הייתה מודרנית ונעימה.

מכונת הקפה שהובטחה – לא הייתה בנמצא, היה רק פרקולטור...

מבחינת מיקום היה מאוד וגם כולל חניה בחניון המלון (אם כי מדובר בחניון צר מאוד בסגנון החניונים במרכז ת"א ).

יום עמוס עבר על כוחותינו, אבל נהנינו!

לילה טוב.

יום 1 לטיול חלק א'– מערב פרובאנס

טיסת ראינאייר ערב קודם יצאה לדרך באיחור החינני של שעתיים ,

וללא כל ניסיון לפצות על האיחור במהירות מוגברת גם הגענו למרסיי בשעתיים איחור – 01:40 במקום 23:40,

מה שנקרא – כל ההתחלות קשות.

את הלילה בילינו בכל מקרה באחד ממלונות השדה Best Western,

המלון היחידי שהיה לו חדר לשלושה, כמובן את השאטל של המלון כבר פיספסנו עקב השעה... הוא לא פעיל בשעות כאלה.

ארוחת בוקר במלון הפתיעה לטובה, ובה התוודעתי למכשיר בישול אישי לביצים של הבוקר...

מי אם לא הצרפתים יכול להתייחס ברצינות כה תהומית לזה ולהקדיש לכך מכשיר בחדר האוכל  יחד עם הוראות מדוייקות כמה דקות דרושות לכל מידת עשייה?

לאחר ארוחת הבוקר נסענו בשאטל לשדה לקבלת הרכב, אבל עדיין לא מתחילים לטייל...

סניף דקתלון הקרוב (ממש בעיירה של שדה התעופה - Vitrolles) סיפק לנו הזדמנות להשלמות ,

מעניין שגם כשאנחנו אוחזים בכמה סניפים בארץ קסמו של דקתלון הצרפתי לא פג...פה לפחות יש מלאים.

ובשעה טובה לקראת הצהריים התחלנו סוף סוף בנסיעה לכיוון היעד הראשון שלנו – Carrières des Lumières - מיצג וידאו ארט במחצבה ישנה, 

ליד הכפר Les Baux-de-Provence.

התערוכה המוקרנת מתחלפת מדי שנה, ואנחנו זכינו לחנוך תערוכה חדשה שנפתחה במקום ממש ימים ספורים לפני שהגענו בתחילת מרץ, שם התערוכה – Venice.

בעונה מומלץ מאוד להזמין מראש כרטיסים,

אבל היי אנחנו מחוץ לעונה.. צריך גם יתרונות לא?

וכך נכנסנו בנונשלנטיות ללא תור, ואפילו חניה מצאנו בקלות.

אומנם במקרה זה תמונות הסטילס עושות עוול גדול לחוויה, אבל אני אצרף כמה,

ויכולה לומר שלמרות שקראתי על המקום, וגם נוכחתי שיש קונצנזוס מקיר לקיר מבחינת המלצות,

להיכנס למקום גדול שכזה ולהיות מוקפים פיזית בתמונות ובמוזיקה – זו אכן חוויה שצריך להרגיש כדי להבין

מדד הכוכבים לוידאו ארט Carrières des Lumières

אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5

כן גם אצלנו קונצנזוס... מומלץ!

מתבקש להמשיך ולבקר בכפר עצמו,

אבל אנחנו בטיול טעימות ומאחר ונבקר בכפרים אחרים בהמשך החופשה,

החלטתי לוותר ולהמשיך לעוד שני מקומות יחודיים שלא נוכל להגיע אליהם אם לא עכשיו.

המקום הראשון הוא אמת המים הרומאית PONT DU GARD   - גשר של שלוש קומות מעל נהר הגארדון .

בתוכנית המקורית שלי כלל לא חשבתי שנוכל להגיע לגשר הזה,

אבל לאחר שקראתי את ההתלהבות של נילי הצלחתי לשנות את התוכנית כדי לכלול גם אותו.

ידעתי שניתן גם לערוך פיקניק במקום (לגבי כניסה למים בקיץ – עוד לא ברור לי אם אסור או מותר),

ועל כן הצטיידנו בצידה לדרך בבולנג'רי/פטיסרי המקומי les gourmandises d Angelique  -

קצת "מלוחים" וקצת עוגה מקומית – הטרופזיאן (ע"ש סן-טרופז) – סוג של קרם שניט מקומי עם קרם וניל,

אלא שבמקום בצק הקרם שניט המוכר לנו פה מדובר בבצק שמזכיר עוגה בחושה.

שמעתי על העוגה מנורית גאון פה – תודה היה טעים!

אנחנו חולפים על פני המוזיאון, רוצים להגיע לגשר עצמו.

יש מבקרים במקום אבל כמובן אין עומס, ולאחר הליכה של כמה דקות ממגרש החניה אנחנו מגיעים לגשר.

מרשים.. בטח, אבל איפה שלוש קומות?

אנחנו עולים קצת על הגשר.. (על ראשה של הקומה התחתונה),

ומחליטים אח"כ לעלות לתצפית מובטחת מעליו.

קצת טיול ביער.. ו... זאת התצפית?

אני חוסכת לכם את האכזבה שלי אבל זו אולי "תצפית" רק שיפה היא לא במיוחד וגם מהגובה לא ניתן לראות את שלוש הקומות.

לפחות אכלנו את הטרופזיאן...

קצת מאוכזבת אני יורדת מטה,

ואז בן הזוג מציע לעבור לגדה השניה, בטח משם נראה טוב יותר.

ובכן... ברור שכן!

תראו כמה יפה הגשר מחכה לי, ואפשר להתרשם היטב משלוש הקומות.

בשתי הקומות התחתונות המרווחים בין הקשתות זהים ובקומה השלישית מדובר בקשתות קטנות.

מזכירה לכם שהרומאים בנו הכל בלי מלט... 

אפשר גם לרדת קרוב יותר למים,

וזה בדיוק מה שאני עושה, ואפילו זוכה להשתקפות מקסימה

היה שווה להתעכב ולעבור לגדה השניה!

והטיפ שלי – שימו לב לאן הוויז מסיע אתכם. הגדה השמאלית היא זו בה חנינו, והיא זו שבה נמצא המוזיאון.

הגדה הימנית היא זו שממנה התצפית טובה בהרבה.

אפשר כמובן לעבור רגלית בין שתיהן אבל מי שלא מעוניין במוזיאון עדיף לו ככל הנראה להגיע ישירות לגדה הימנית.

מדד הכוכבים ל PONT DU GARD

אני 4.5  בן הזוג 4  פיקאצ'ו 4 ("יפה אבל לא AMAZING")

הקדמה

הגענו לשדה של מרסיי בטיסת ראינאייר,

כרטיסים שנרכשו הרבה זמן מראש במחיר סביר אבל טרום מחירי הרצפה של תקופת האומיקרון

(ומצד שני גם לא במחירי השיא לפורים לאחר האומיקרון).

כשהתחלתי לתכנן יותר לעומק ראיתי מיד שפורים במרץ הוא טרום "עונת התיירות", שמוגדרת באיזור החל מאפריל.

אמנם היו לכך השלכות על האפשרויות שעמדו בפנינו, וכפי שצפיתי חלק מהכפרים היו במצב "מת" לחלוטין,

אבל מאחר וידעתי זאת מראש וגם תיכננתי בהתאם ,

אני מרגישה מצד אחד שהצלחנו להוציא את המקסימום בתנאים הללו

ומצד שני שבהחלט יש סיבות לחזור לפרובאנס בעונה חמה יותר,

אולי בזמן פריחת הלוונדר ביוני-יולי, או אפילו בחודשים אחרים קיציים יותר ממרץ.

בכל מקרה וללא קשר לעונה – ברור שפרובאנס מצריכה הרבה יותר ממספר הימים שהיה לנו עבורה ,

כך שמדובר בטיול טעימות – מה שהצלחתי להכניס בכיף...

הטיפ שלי – אם בחירת התאריך בידיכם, גם אם לא תגיעו בקיץ לפריחת הלוונדר, כדאי לכוון לאפריל ואילך.

ואם לא – בתיכנון מתאים אפשר להסתדר וליהנות!

לפני שאתחיל בסיפור עצמו כמה תודות עיקריות –

ראשית לגברת הראשונה של פרובאנס , נורית גאון WOW PROVENCE

האוחזת בבלוג , פודקאסט, קבוצת פייסבוק - כולם עוסקים בפרובאנס,

והיא גם מדריכה סיורים מאורגנים, בעיקר באיזור אקס-אן-פרובאנס.   

נעזרתי רבות בכל החומרים שלה ואני ממליצה גם לכם.

שנית אציין כמה בלוגים עיקריים שעזרו לי ומתנצלת מראש על מי ששכחתי... את שאר הלינקים אצרף בהמשך בסוף הסיפור.

זיוה – שמתי לב – פוסט נפלא על אפשרויות הטיול בטבע בפרובאנס.

רבקה ק - בלוג מפורט שמאוד עזר לי, וגם פה

נילי – סיפור מקסים ומפורט

LELONGWEEKEND - בלוג באנגלית עם המון מידע

ושני סיפורים יפים ומועילים של עודד – פה וגם פה

תודה גם ליונית שעזרה לי בשאלות פה ושם לפני הטיול

קדימה מתחילה