דבורה היקרה

שוב המון תודה! וכן רוזוולט איילנד יחכה לפעם הבאה...

דרור

תודה רבה!

את קרסטד ביוט לא הצלחתי לשלב בלי לבטל את יוראי (מקוצר זמן), אבל ההמלצה החמה שלך גורמת לי לרצות להגיע גם לשם...

גרנד טיטון במסלולים הארוכים יתכן שהוא שוס,

אבל מעל 20 ק"מ ליום כרגע לפחות לא נראה לי ביכולתי אז זה לא כל כך עוזר לי.

מאמינה שענבר תגיע ותראה לנו את הפוטנציאל...

איילת היקרה

תודה שהגעת עד הסוף!

ויזות קטן עלייך..

ניו יורק הרבה יותר קרובה מאלסקה! בטח תימצא ההזדמנות

1. מבחינתי קרסטד ביוט שלא כל כך מוכרת בפורום היא לגמרי שיא הטיול בקולורדו. 5 שעות מדנוור אבל אם יש מקום שאני רוצה לחזור אליו בקולורדו זה שם.
2. לדעתי פיספסתם את גרנד טיטון. הוא שוס לגמרי. הייתם על השביל הנכון מעל אינספריישן פויינט אבל לא יודע אם כיוונתם לאגם העליון. נדמה לי שהוא נקרא לייק סוליטוד ולא סתם. מקום שוס כהגדרתך אבל דורש הרבה הליכה. מקווה שענבר תגיע לשם.

תודה על ההשקעה והתמונות שהן ברמה אחרת

פנינית האלופה, הצלחת לדחוס ניו יורק מהממת בזמן הקצר שעמד לרשותכם. שאפו גדול על ההספק ועל התמונות המהממות מכל היעדים, והמון המון תודה על הפירגון.

הצטערתי שהתאכזבתם מרוזוולט איילנד. מקווה שבפעם הבאה בניו יורק יהיה לכם ערב פנוי ליהנות ממנו. אני מאוד אוהבת להגיע לקראת שקיעה ולהישאר עד שמחשיך ורואים את אורות העיר והגשרים נדלקים לאט לאט. בעיני מראה מהמם. בשעות היום הנסיעה ברכבל לאי ובחזרה חוויתית אבל הנוף מהאי פחות חזק מאשר בשקיעה ומיד לאחריה.

בעקבות התקלה שהיתה לכם בעליה לרכבת תחתית מסוג אקספרס במקום Local לפני הטיסה (מלחיץ!!!) מצאתי לטובת כל מי שמתכנן נסיעה לניו יורק אתר שמסביר בפרוטרוט כל מה שצריך לדעת לגבי שימוש ברכבת התחתית בניו יורק כולל הנושא הזה. חשוב לקחת בחשבון שבשבת וראשון נעשות עבודות תחזוקה ברכבת התחתית ולכן יש בשבת וראשון שינויים בקווים שמפורסמים בהודעות שתלויות בתחנות או מפורסמות באתר MTA.

מוני

תודה מכל הלב על המסירות שלך לפורום, זה פורום מיוחד במינו וכיף לקרוא ולכתוב בו!

אסף

תודה רבה על הפירגון!  שאלה טובה לאיפה לנסוע בקיץ הבא.... עד אז אירופה

ריני

אני שוב מסמיקה, מחכה עדיין בקוצר רוח לסיפור שלך!! המון תודה!

Dinz

תודה רבה על העידוד לאורך כל הדרך! מחמם את הלב!

אין עליך פנינית אהובה!!! אלופה

איזה טיול מושקע, מתוכנן לפרטים כמו שאת יודעת.

והדיווח- תענוג.

היה כיף גדול להיות איתך לאורך הטיול ב- Real Time וגם פה בסיפור.

כבר אמרתי לך ואומר שוב- התמונות שלך מהפנטות, תשקלי לעשות השלמת הכנסה מצילום

ועד לטיול הבא- חיבוקים

ריני

עוד רגע אני שולח אתכם ואת ההופמנים שוב לארה"ב!

מה נעשה בלי העידכון היומי הזה? ( אולי לעבור עליו שוב?)

פנינית...פנינית...פנינית...פנינית...פנינית...

תמונות...תמונות...תמונות...תמונות...

תודה על השקעה נוספת לטובת פורום צפון אמריקה!!!!

מוני

יום 26 -   שוק אוכל בברוקלין, איזור דאמבו

וואו... הגיע היום האחרון לטיול..

איך אפשר להאמין שהכל כבר חלף?

אנחנו מארגנים את המזוודות,

לא הרבה עבודה לאחר שאת רוב הבלאגן סידרנו לקראת טיסת הפנים, ומפקידים אותן במלון.

צ'ק אאוט מאוחר בשעה שהיינו זקוקים לה היה עולה כמו לילה נוסף, החלטנו להיות חסכנים.

אז מה נעשה היום?

לברוקלין עוד לא הגענו..

לא הפעם וגם לא בפעם שעברה.

ואיך שוב אחזור לארץ בלי לראות את גשר ברוקלין?

יצאנו לדרך, בסאבווי כמובן...

וזכינו לקונצרט חי בתחנה, גם גיטרה, גם מפוחית , וגם נגן סקסופון שהצטרף...

אחלה פתיחה!

אנחנו יוצאים בברוקלין..

היי זה משהו אחר לגמרי.

אבל ממש לגמרי.

הבתים נמוכים, שכונה שנראית שכונת מגורים.

ואם אין גורדי שחקים אז גם אין צל..

חם יותר פה.

אנחנו צועדים לשוק האוכל Smorgasburg  שמתקיים בימי שבת ברחוב Kent.

הרבה מאוד דוכנים יש פה, אנחנו מצטיידים בבירה והולכים ללקט מעדנים.

רק שמהר מאוד התגלתה בעיה..

את הבירה אסור להוציא ממתחם מאוד קטן.

ובמתחם הזה – אין מספיק שמשיות. למה??

בדיעבד – למרות שזו הייתה הבירה היקרה בתבל,

כנראה היה מועיל יותר לנטוש אותה וללכת לשבת בצל.

אבל זה לא מה שעשינו...

וחבל כי השמש מאוד מעייפת.

האוכל לפחות היה טעים, כולל קינוח לפיקאצ'ו:

מה שעיכלתי רק בשטח הוא שהשוק מתקיים ממש ליד איסט ריבר סטייט פארק או בשמו הרשמי –

  Marsha P. Johnson State Park

כלומר הוא ממש סמוך לנהר,

אפשר לקחת את האוכל ולשבת בצל בין העצים, או לא בצל אבל להשקיף לנופי מנהטן... שווה לשלב.

מפה רציתי להמשיך לאיזור גשר ברוקלין, לאיזור הקרוי Dumbo.

הדרך היעילה ביותר לעשות זאת הייתה באמצעות המעבורת, שיש לה תחנה בדאמבו וגם תחנה ליד השוק.

אפשר למצוא את מפת קווי המעבורת פה, כרטיסים קונים במכונה על הרציף.

כך זכינו לשיט בנהר, בין הגשרים השונים..

היה דווקא נחמד והמעבורת שטה די בפראות לדעתי...

כשהגענו לדאמבו כבר היינו מותשים כליל מהחום בברוקלין ומהחום שהיה בשוק...

חיפשנו רק דבר אחד – מיזוג.

המיזוג נמצא בשוק אוכל אחר, וזה דווקא שוק אוכל מקורה : Time out market.

קודם עלינו ל rooftop  לצפות בנוף,

אבל מהר מאוד חזרנו פנימה, צדנו לנו כמה כיסאות , וזהו.. התמקמות טוטאלית.

בדיעבד 2 – אולי היה שווה לבוא ישר לפה...

האוכל בשוק – נהדר, הרבה מאוד אופציות.

לא שהיינו ממש רעבים, אבל כידוע לקינוחים קיבה נפרדת.

דווקא פה בשוק היה סניף פנוי של Ess-a-bagel שאיפשר להיפרד מניו יורק כמו שצריך וכמעט בלי תור.

פינקתי את בן הזוג בהתאם.

אבל אני התמקדתי בדוכן של Clinton Bakery הידועה בפנקייקים העבים שלה.

סיום ראוי לביקור – פנקייקים באמת שמנמנים וטובים, עם אוכמניות

למגזימים – רוטב חמאה ומייפל כי זה לא מושחת מספיק בלי זה

ואם תסתכלו טוב טוב בתמונה תראו שברגע האחרון ביומי האחרון בארה"ב נמצאה גם עוגת גבינה ראויה....

ישבנו..

נחנו במיזוג..

חצי נמנמנו...  

ואחרי שהתאוששנו העזנו לצאת מהבנין לתצפית הידועה Dumbo - Manhattan Bridge View

כל התיירים של ניו יורק באו לפה להצטלם יחד איתנו..

וגם אנחנו.

נותר עוד קצת זמן עד לטיסה.

החלטתי על רעיון גאוני...

להגיע לאי רוזוולט ברכבת התחתית היישר מדאמבו, ולרדת משם ברכבל. הלכנו על זה.

אנחנו יוצאים מהתחנה..

לא נעים להגיד אבל שום נוף מדהים לא קידם את פנינו.

לקח לי זמן לעכל שהנוף היפה נשקף בזמן הנסיעה ברכבל דווקא ולא מהאי עצמו.

אוקיי...

קצת ישבנו באי ואכלנו משהו טעים, ובאנו לרכבל.

אופס – פה לא ניתן לנסוע בכרטיס אשראי.

רק בכרטיס "רגיל". 

גם אין מכונה לרכישה.

נכון שאפשר לחזור לתחנת הרכבת התחתית ולקנות שם כרטיס,

ולחזור איתו לרכבל (האי מאוד קטן) ,

אבל אוטוטו הטיסה... אין זמן.

נאלצנו לוותר ולהכיר בפאשלה..

נחזור ברכבת התחתית והנוף – הנוף יחכה לפעם הבאה.

בוחרים רכבת עם גוגל מפס ומתחילים לנסוע.

ולנסוע

ולנסוע

אני מתחילה לחשוב שמשהו פה לא הגיוני...

אכן זו הייתה רכבת אקספרס!

לא ברור לי איך זה קרה אבל הביאה אותנו לקווינס.

בהזדמנות הראשונה ירדנו ממנה, החלפנו כיוון, הכל בלחץ לפני הטיסה...

מרפי פה עבד ממש כמו שצריך!

אבל סוף טוב הכל טוב, הגענו בזמן למלון.

כמה דקות והגיע הרכב של כרמל לימו.

בטעות הזמנתי רכב קטן מדי (חשבתי ש 3 מזוודות מגדיר את גודל הרכב הדרוש – אז לא!!),

אבל בעזרת תושיה ומאמצים (כי רק זה היה חסר לנו עכשיו!! ) הצלחנו להידחק ולהגיע בשלום ובזמן לשדה.

טיסת לילה של אמריקן עברה עלינו בשינה ארוכה...

על הג'ט לג עוד נשלם בהמשך!!

וכך בא אל סופו עוד טיול

מוצלח, כייפי, מגבש...

תודה לכל מי שהגיע וקרא עד פה

לכל מי שעזר לי בעת הצורך

ובעיקר לבני משפחתי ששותפים תמיד לכל השיגעונות...

מאחלת לכולנו עוד הרבה טיולים מהנים

נתראה אני מקווה בטיולים הבאים!!

יום 25 -  מוזיאון הטבע, סנטרל פארק, מחזמר אלאדין

בוקר טוב

איפה נאכל היום ארוחת בוקר?

אנחנו בודקים מה המצב בבייגל ..

לא טוב. חבל.

מבט במפה מגלה לי שיש פה סניף קרוב של Ole and Steen.  

אז החלטתי לנסות.

בני המשפחה מאוכזבים כבר על ההתחלה..

פה יש עקרונות וכריך סלמון נמכר אך ורק קר, לא מוכנים לשים בטוסטר.

אני כמובן מחפשת דברים אחרים. מיוחדים.

בשביל מה באתי לפה?

בניו יורק למדתי את הביטוי What is your signature?

והמוכר משוויץ מיד במאפה הקינמון - הכי הכי.

אני לוקחת גם עוגת גבינה – בסגנון דני כמובן, דנמרק היא המקור של הרשת הזו.

ואחרי כל הקלוריות..

האמת שלא עפתי על זה.

ואני עדיין ממתינה לעוגת הגבינה האמריקאית שלי.

נחמד ולא יותר.

ומה עכשיו?

לפני מספר חודשים חזרנו מלונדון , עם התלהבות של פיקאצ'ו ממוזיאון הטבע שם.

היה ברור לי שגם המוזיאון פה הוא מאסט עבורו ושמרתי לביקור בהתאם זמן מכובד.

נסענו בסאבווי למוזיאון הטבע , American Museum of Natural History , 

מקום שבו מסתבר שהקורונה עוד חיה ובועטת. (כרטיסים הזמנתי מראש)

כן, חובה להיכנס אך ורק עם מסכות

וחובה להקפיד ולחבוש אותן לכל אורך הביקור.

יש רק מקום אחד בו לקורונה אסור להיכנס – בקפיטריה.

שם יושבים כולם בצפיפות רבה ואוכלים ללא מסכות כלל..

כנראה שהקורונה עברה תדריך לא להיכנס לפה.

אז מה היה לנו פה:

התחלנו בקומה העליונה, קומת הדינוזאורים.

לא אייגע אתכם בכל מה שלמדנו,

אבל אתן טיפ : יש על הקיר בשתי הגלריות המרכזיות מעין תרשים זרימה,

שעושה סדר בין סוגי הדינוזאורים השונים גם מבחינת תיפקוד וגם מבחינת זמנים.

קיבלנו גם הסבר אישי ממדריך (דתי, בכל זאת ניו יורק פה) שהסתובב בקומה.

אז התעמקנו בדינוזאורים

ובממותות

וראינו סרט על נדידת ציפורים (לא מדהים)

והיינו בתערוכה מיוחדת על כרישים

והיינו בפלנטריום (טוב שפיקאצ'ו ואבא שלו שולטים בנושא.. אני קצת פחות )

והיה יפה,

אולי קצת פחות מלונדון ואולי סתם כי המוזיאון בלונדון היה ראשון....

מדד הכוכבים למוזיאון הטבע

אני 5  בן הזוג  - 5 למוזיאון-תערוכת הדינוזאורים, 3.5 לסרט הציפורים, 4 לפלנטריום  פיקאצ'ו – 4.5  ("תערוכת הדינוזאורים דומה לזו בלונדון, סרט הציפורים לא מומלץ , הפלנטריום מומלץ רק למי שלמד על החלל")

וממוזיאון הטבע יוצאים ישירות לסנטרל פארק הסמוך.

סנאים – יש

(רק לפני שאתם מתלהבים מרחוק תסתכלו טוב ממי אתם מתלהבים כי גם עכברושים וחולדות – יש )

המון רוכבי אופניים בכביש הטבעתי – יש, בקושי אפשר לחצות

ריקשות למיניהן – יש

ירוק ירוק ירוק – יש

והוא כל כך גדול הסנטרל פארק... זה משהו שאי אפשר לקלוט בכלל.

לא שתיכננתי לכבוש אותו ביום אחד.

סימנתי לי כמה מקומות מעניינים ונעזרתי בגוגל מפס.

התחלנו בזיכרון לג'ון לנון -   Strawberry fields, לידו שרה לה זמרת משיריו.

המשכנו לפינה קסומה שהמליצה לי דבורה..

חפשו את   Wagner Cove לפינה אינטימית ושקטה בלב הסנטרל פארק.. לא להאמין!

מעין בקתה קטנטנה על שפת המים

ומה שהלהיב במיוחד את פיקאצ'ו היו צבי המים שהוא מצא שוחים פה...

דבורה.. שיחקת אותה!!

המשכנו ל Row Bridge, אחד המקומות הכי מפורסמים בפארק,

פה אפשר לראות כמה פופולרי לשוט באגם

ומפה למזרקה הידועה     Bethesda Fountain ,

שימו לב לאופנה הניו יורקית החדשה – "משוררים להשכיר" בסכום סמלי (ראו המזוודה האדומה מצד ימין)

המשכנו עוד קצת, חיפשנו סנאים,

וקינחנו בפסל עליזה בארץ הפלאות , Alice in Wonderland ,

פסל יפה וגדול (ניתן לטפס עליו) ואפילו מרגש שכן הוקדש על ידי בעל לאשתו ז"ל שאהבה ילדים

כמובן רצוי סתם כך להתברבר בפארק ללא מטרה מוגדרת,

לשוטט ולנוח,

וגם את זה עשינו (קצת, הכל יחסי) אבל זהו, עד כאן טיולנו בסנטרל פארק,

מפה "חתכנו" חזרה לרחובות העיר

מדד הכוכבים לסנטרל פארק

אני   5  בן הזוג  5  ("הפינה של דבורה")  פיקאצ'ו - 4.5 באופן כללי, אבל 5+ ל"פינה של דבורה" "בזכות צבי הים. הפארק יפה אבל בלונדון פארק סט. ג'יימס יפה יותר".

מהסנטרל פארק המשכנו לברודווי, יש לנו היום מחזמר – אלאדין

בלונדון ראינו את מלך האריות ומאוד אהבנו, שם כבר ירד אלאדין מהבמות,

כך שהיה טבעי להשלים את החסר בניו יורק, בהמלצתו החמה של הבכור שלנו, מומחה מחזות הזמר.

המון אנשים, ג'יני שכובש את הקהל, והשירים שמוכרים לכולנו כמעט...

אני אהבתי, אבל בן הזוג ופיקאצ'ו אהבו פחות,

גם כי פחות הכירו את השירים וגם טענו כי העלילה טיפשית..

אולי הייתי צריכה לערוך דיון משפחתי מעמיק יותר בבחירת המחזמר...

בכל הנוגע להשוואה למלך האריות – כולנו הסכמנו שמלך האריות היה מוצלח יותר.

מדד הכוכבים למחזמר אלאדין

אני 4.5  בן הזוג   3.5   ("הערות כמו פיקאצ'ו")  פיקאצ'ו  4 ("נופל ממלך האריות בגדול, העלילה גרועה")

לאחר המחזמר הזמנתי מראש מקום למסעדה סמוכה ופתוחה עד מאוחר –

 Carmine's Italian Restaurant - Times Square

מסעדה איטלקית, ענקית,

ברגע הראשון חשכו עיני כשראיתי את מחירי המנות ,

אולם בהמשך הסתבר כי כל מנה היא בגודל משפחתי...

אז קחו זאת בחשבון.

סיימנו בסיבוב טיימס סקוויר מנצנץ עבור פיקאצ'ו , ומשם בסאבווי למלון.

נרדמנו מיד!

תודה גדליהו

יום 24 - מעבורת לסטאטן איילנד, אתר הזיכרון ל 11 בספטמבר, צ'ינהטאון, תצפית SUMMIT

היום נתחיל בעוד כמה אתרי מאסט עבור פיקאצ'ו...

תראו מה לא עושים בשביל הילד.

אפילו חוזרים שוב לניו יורק.

בזחיחות אנחנו צועדים לבייגל "שלנו", סניף Ess-a-bagel שליד המלון.

אבל..

מה קורה פה?

התור לא רק ממלא את החנות, הוא משתרך לאורך הרחוב!

הבנו שיש גבול, בכל זאת יש עוד תוכניות היום,

והלכנו לאכול בסניף סמוך של רשת Fresh and co.

יש פה הרבה אפשרויות לארוחות בוקר (כולל ארוחת בוקר קיטו למהדרין).

הכל בסדר אבל אני..

אני אוהבת יותר מבסדר.

מיומנים נכנסנו לסאבווי ונסענו לדרום מנהטן,

כדי לנסוע במעבורת החינמית לסטאטן איילנד ולראות את פסל החירות בדרך.

התחבטתי קשות בשאלה אם לנסוע במעבורת הזאת כדי "להראות לילד",

או לשוט ממש לאי החירות כמו שעשינו בפעם שעברה.

כל כך הרבה אנשים אמרו לי שלא שווה המאמץ של הזמן והכסף (ושוב הצורך לקבוע זמן מראש ולאלץ את הלו"ז),

החלטתי להסתפק הפעם במעבורת לסטאטן איילנד.

חוצים את באטרי פארק ומגיעים,

המון אנשים ממתינים למעבורת, אבל אנחנו לא פרייארים.

למקומות.. הכון.. רוץ!

אנחנו תופסים מקומות טובים בצד ימין, וממתינים...

הנה כמה תמונות מהשיט

היינו זריזים בהגעה לסטאטן איילנד והצלחנו לחזור למנהטן באותה מעבורת.

אז איך היה?

פיקאצ'ו היה מרוצה, וזה מה שחשוב

אבל.. בעיני זה ממש לא אותו דבר כמו השיט לאי החירות ואפילו לא דומה. 

מדד הכוכבים למעבורת לסטאטן איילנד

פיקאצ'ו 4.5 ("יפה ופסל החירות מרשים")

אחרי המעבורת אנחנו מתחילים בסיור רגלי באתרים של דרום מנהטן. כמה שנספיק...

ראשון הוא פסל השור הידוע – בגוגל מפס Charging bull

תור ארוך משתרך לצילומים גם מקדימה

וגם מאחורה.. אומרים שזה למזל טוב!

עוברים ליד בנין הבורסה ו Wall Street

בסמוך נמצא גם ה Federal Hall בו הושבע וושינגטון.

מבחוץ הבנין בשיפוצים, מבפנים – לא באמת היה מה לראות.. חוץ מאריח גדול עליו עמד וושינגטון ואת פנים הבנין עצמו,

אולי גם התצוגה הפנימית מוגבלת בשל השיפוץ אבל לא היה מעניין בכלל..

המשכנו והגענו לאוקולוס      Oculus Center, קומה ראשונה ב World Trade Center.

אין מה לומר.. מבנה מדהים (ומי שרוצה יכול גם לקנות ביוקר וגם לאכול)

הסקיילייט בתקרה נפתח יום אחד בשנה – לזכר נפגעי פיגוע 9/11

גם מבחוץ המבנה מרשים

יצאנו מהאוקולוס לבריכות הזיכרון לנפגעי ה 9/11.

יש פה גם מוזיאון, אומרים שמעניין אבל הרגשתי שכבד מדי בנסיבות שלנו.

צהריים אכלנו במקום שהומלץ אך איכזב

המשכנו ברגל לצ'ינה טאון, ובהמלצת דבורה פנינו לפארק קולומבוס Columbus Park,

המהווה מקום מפגש לסינים המבוגרים של האיזור.

הפארק המה אנשים..

עד כדי כך שמרחוק חשבתי שיש אירוע מיוחד, איזה פסטיבל שנחתנו עליו בלי לדעת.

אבל לא, פשוט הרבה מאוד מבוגרים סינים, יושבים משחקים אוכלים שותים...

ממש מתנ"ס באוויר הפתוח.

הרוב שיחקו קלפים, אבל היו גם מי ששיחקו בריכוז רב בשח סיני - שיאנג צ'י

והייתה גם זמרת עם נגן.. שמאוד נהנתה שיש לה קהל חדש...

היה מאוד מעניין ואותנטי, בדיוק כמו שאמרה דבורה.. תודה!

המשכנו עוד כמה מטרים, הרחובות מקושטים

ואנחנו בדרכנו לגלידריה שהמליץ לנו הבכור – The Original Chinatown Ice Cream Factory,

מקום לגלידה בטעמים לא סטנדרטיים...

אני בחרתי בגלידת שורש Taro  סגולה ובגלידת דוריאן,

הפרי השנוי-במחלוקת הזכור לי לטוב מתאילנד... היה נהדר!!

נכנסתי גם למאפיה לטעום עוגת Mooncake.

זו עוגה מסורתית , עגולה, וממולאת בשלל מילויים.

אני בחרתי גם פה מילוי Taro.

העוגה קטנה, מאוד מאוד כבדה ודחוסה, ועולה יחסית הרבה לעוגה קטנה כזו אבל בהחלט אפשר להתחלק בה...

היו לי עוד הרבה מקומות קולינריים שרציתי לדגום בצ'ינהטאון,

וגם ב Lower East Side,

אבל בטן יש רק אחת...

פעם הבאה!

מדד הכוכבים לצ'ינהטאון

אני 4.5  בן הזוג 4.5 ("הצ'ינהטאון הכי חיה שראיתי")  פיקאצ'ו 0   

התעייפנו כבר,

ויש עוד תוכניות היום בערב (אלא מה) ,

חזרנו בסאבווי למלון לנוח.

התוכנית הערב – תצפית במגדל Summit  החדש – בגוגל מפס SUMMIT One Vanderbilt

כרטיסים כמובן הזמנתי מבעוד מועד לשעה לפני השקיעה,

כדי להספיק ולחוות את המקום גם ביום וגם בלילה.

אז מה יש פה.. ממש לא רק תצפית.

יש פה כמה וכמה קומות, כולן צופות לנוף,

אבל מתברכות בשלל אלמנטים אינסטגרמיים שונים ביניהן.

חשוב 1 – המעבר בין הקומות הוא חד פעמי! לא ניתן לחזור אחורה לאחר שעליתם במדרגות הנעות בין קומה לקומה.. 

חשוב 2 – לא לבוא בנעלי עקב ולא בחצאיות/שמלות

בקומה הראשונה אפשר להתרשם ולהצטלם עם אינסוף המראות..

אל תנסו אפילו להבין את התמונה... אנשים גם שוכבים על הרצפה ומצלמים כלפי מעלה

טיפ שלי – תסתכלו מה עושים אנשים אחרים ותנסו גם...

ואפשר גם לצלם החוצה.. קצת יותר קובנציונלי...

בהמשך הקומה חדר הבלונים.. זה פוטוגני חבל על הזמן, הם יודעים מה הם עושים.

כולם מצטלמים עם בלונים מתעופפים לידם..

המשקיענים מעסיקים מישהו נוסף לצלם שיעיף בלונים לכיוונם בזמן הצילום.

בקומה השניה יש רצפה שקופה שאפשר לעמוד עליה (אם תמתינו בתור..)

וגם מסך עננים שלא אכביר במילים מה הוא עושה. מבחינתי קומה פחות מוצלחת מהראשונה.

הקומה השלישית כוללת מרפסת פתוחה לנוף, בר ומוזיקה (רועשת)

היה חוויתי, אבל הווליום האינסטגרמי קצת חזק מדי עבורי..

שאר בני המשפחה לא ידעו כלל מראש מה יש פה חוץ מתצפית, וההפתעה רק הוסיפה להנאה

מדד הכוכבים ל Summit

אני 4.5  בן הזוג  5  פיקאצ'ו  5

סיימנו את הביקור והגענו ברגל למסעדה ההודית Chola שהוזמנה מראש,

אבל האמת שלא היה מלא שם. 

מסעדה די יוקרתית עם מחירים בהתאם, אהבנו לראות שהודים אוכלים בה...

ובאמת היה טעים ומוצלח.

כמה דקות הליכה וחזרנו למלון

לילה טוב

תודה רבה דבורה יקרה על הפירגון המתמשך!!

והנה מיד אני ממשיכה ליום מלא ניו יורק עם ההמלצות שלך...

יום 23– השדירה החמישית, טיילת ההיליין ,פארק LITTLE ISLANDS

בוקר טוב ניו יורק!

בשעה 11 בבוקר אנחנו מצליחים להתגלגל החוצה מהמלון

דבר ראשון – ארוחת בוקר ניו יורקית למהדרין בסניף Ess-a-bagel הסמוך.

ואל ייקל הדבר בעיניכם...

ברור ומובן מאליו שהיה תור ארוך מאוד בדרך אל האושר.

יש בסניף יותר מעשרה עובדים שעוסקים במילוי הבייגלים ,אבל עדיין התור משתרך לו...

האמת – היה שווה!

יכול להיות שנהיה בניו יורק בלי בייגל טוב עם גבינת שמנת וסלמון?

 יותר נכון בלי בייגל טוב עם גבינת שמנת והמון המון המון סלמון?

אז היה טעים.

ועכשיו נצא לדרך, ברגל כמובן.

מה בתוכנית – לא ביקור הכי סטנדרטי בניו יורק, שופינג קלאסי לא תמצאו פה.

חלק מהביקור מוקדש ל"אתרי פעם ראשונה בניו יורק" עבור פיקאצ'ו,

מה לעשות שלא זוכר את הביקור מגיל ארבע...

וחלק מהביקור יוקדש למה שמחדש לאבא ואמא...

סמוך מאוד למלון סימנתי לי לראות ציורי קיר של Kobra  האהוב.

הראשון מביניהם Braves of 9/11   (חפשו בגוגל מפס Kobra - Braves of 9/11 Mural)

והשני - Albert Einstein Mural by Kobra

אני מרוצה ואנחנו ממשיכים ברגל למרכז רוקפלר.

בפתח – מזרקות שרבים מקפצים ביניהן להתרענן.

אנחנו התכוננו נפשית לניו יורק מהבילה ומתישה מרוב חום,

אבל יש גם יתרון לגורדי השחקים...

הכל מוצל למדי וההליכה ממש לא קשה עבורנו.

התחלנו בכמה תחנות חובה, בעיקר עבור פיקאצ'ו.

הראשונה - חנות FAO Schwarz    הידועה עם הדובים הכי הכי חמודים ורכים שיש..

כל ההדגמות הטריקים והשטיקים, בתוספת מחלקת רחפנים מפותחת במיוחד

ואיך לא – הפסנתר שאפשר לרקוד עליו בקומה העליונה. (ניסיתי.. ברור!!)

אני חייבת לציין ששוורץ נותרה כייפית לפחות כמו בעבר,

בניגוד להמליס בלונדון שהיינו בה לפני מספר חודשים וקצת איכזבה.

אנחנו ממשיכים להפסקת אוכל בסניף magnolia bakery  של מרכז רוקפלר-

חייבים לטעום את הפודינג בננה המפורסם...

אומנם עלה לי בעוד תור (בכלל ניו יורק=תור) אבל היה ממש שווה!! 

מצטרפת לממליצים!

עוד תחנה באיזור שאי אפשר בלעדיה היא

חנות לגו של השדירה החמישית  The LEGO Store Fifth Avenue

גם היא במצב טוב בהרבה מאשר זו שבלונדון...

הכל יש פה! ובשתי קומות מעוצבות ביותר...

מונית ענק להיכנס אליה

ופסל החירות שגם מדבר

ומשחק חופשי בקוביות כמובן

ובחירת חלקים לדמות אישית, ולבעלי כיס עמוק – הדפסת הדיוקן האישי על לגו.

שווה גם למבוגרים להיכנס.

מדד הכוכבים ל"סיבוב השדירה החמישית"

בן הזוג 4.5 ("נהניתי משוורץ")  פיקאצ'ו 5  ("שוורץ יפה מהמליס בהרבה")

הגיע הזמן לנסוע ל Hudson Yards.

אנחנו שולפים את אפליקציית Lyft – לא עובד אצל בן זוגי.

לא עובד גם אצלי.

מנסים החלפות כרטיסי אשראי למיניהן.. מעצבן וכלום לא עוזר.

בינתיים מוניות חולפות – לעצור אותן בלתי אפשרי.

מסתכלים מה קורה באובר ומגלים מחיר בשמיים. כפול מליפט.

התעצבנו והחלטנו לנסוע בתחתית.

שעת עומס... ממש.  

לא סתם המוניות לא עוצרות.

אבל הנה נסענו בסאבווי בעומס ושרדנו לספר.

ירדנו בתחנה סמוכה לגן עדן המקומי לחובבי הצילום– סניף B&H

אני ופיקאצ'ו ישבנו לנוח עם האינטרנט של החנות...

בן הזוג התענג על כל דקה

אבל כעבור שעה הצלחנו לצאת עם הקניות המיוחלות ולהמשיך הלאה.

הליכה קצרה מאוד מביאה אותנו לפסל החדש יחסית (חדש כלומר שלא היה פה לפני עשר שנים..) – The vessel.

נכנסנו לקומה הראשונה וכמו כולם צילמנו כלפי מעלה

מסביב לפסל היו עגלות אוכל, והופעה (אולי יש אוכל רק כשיש הופעה?). 

דגמנו משקה מקומי מומתק במונק פרוט (לקוראים הקטוגניים – התכוננו!)

והמשכנו הלאה לטיילת ההייליין The High Line

זו הטיילת שנבנתה על פסי רכבת גבוהים, מעין "ריאה ירוקה" מקומית.

היום יום רביעי, וזו הסיבה שבאתי דווקא היום..

בחמישי וכל הסופ"ש נדרשה הזמנה מראש כדי להיכנס לטיילת.. לא פחות.

בדקתי עכשיו שוב ואני רואה שביטלו את הטירוף הזה כך שאתם פטורים ממנו.

בטיילת פה ושם יצירות אומנות

והנה עוד ציור של קוברה שאפשר להשקיף אליו מלמעלה - Mother Teresa and Gandhi Mural by Kobra

הנה אחת מעבודות האומנות שהוצגה כשביקרתי – נקראת You know who I am ,

ומציגה את פסל החירות עם מסיכה של אנשים אמיתיים..

אנשים שהמעבר לארה"ב העניק להם חירות.

שם הפסלת – Paola Pivi.

לקראת סוף הטיילת ירדנו להתרשם מהפארק Little Island .

גם פה יום רביעי הושיע אותנו ללא הזמנות מראש וגם פה אני שמחה לבשר שהן כבר לא נדרשות.

הנה כך נראה הפארק כשמתקרבים אליו

בפנים אפשר לטייל ולצפות לים,

יש גם הרבה צמחיה, ויש לא מעט מופעים. ופוד טראק.

האם היה שווה להגיע לכאן? 

האמת קצת התאכזבתי גם מהפארק וגם מהטיילת.

נחמד ולא יותר מזה. 

מדד הכוכבים לטיילת ההייליין ולפארק Little Island

אני 3.5  בן הזוג  3   פיקאצ'ו  3.5

במרחק של כמה דקות הליכה נמצא שוק האוכל צ'לסי Chelsea Market.

הגענו קצת מאוחר מדי לצערי והרבה מקומות נסגרו,

אבל לפחות הספקנו לעוד תור לסניף המקומי של los tacos no.1

מקום עממי, לא יקר, מנות קטנות שלא הערכתי מראש שהן קטנות וטעים פה....

(המלצות קולינריות - אצל גולן שרמן בבלוג)

רק שאחרי שהמנות התגלו כקטנות התבאסתי לחזור ולעמוד בתור שוב.

מיסטייק.

ביג מיסטייק.

לא היה קל למצוא מקום אחר לאכול בו עוד משהו.

אבל פתאום ניצנץ לי הסניף המיוחד של סטארבאקס... Starbucks Reserve Roastery New York ..

נכנסנו ואכלנו עוד קצת.

האוכל בכל זאת ברמה של סטארבאקס (וזו איננה מחמאה)

אבל זה סניף מיוחד ושווה לראות אותו.

חזרנו למלון בסאבווי.. עכשיו אין עומס.

יום גדוש כמו שבדרך כלל אופייני לחופשה בעיר כזו גדולה

היה כיף!

\

יום 22– טסים לניו יורק

הגיע הזמן לעבור לסיום העירוני של הטיול.. בניו יורק.

אבל לא כל כך מהר.

עוד שעתיים וחצי נסיעה לסולט לייק סיטי,

קצת סידורים בדרך.

חיפוש מסעדה ראויה להפסקה ובהייה בגוגל מפס הביאו אותי לעסק של עוגות קטוגניות...Keto Cakes Utah.

 ואני הרי כבר לא מעט זמן מחפשת עוגת גבינה ראויה לשמה,

זה לא אמור להיות אלמנטרי בארה"ב?

והנה הגענו לשדה של סולט לייק סיטי.

לא תורים ולא בלאגן..

שדה חדש מתוקתק ומדוגם.

לשם האתגר בן זוגי מעביר את העוגות בביטחון..

למה אתגר? אני אמרתי שלא יעברו...

עברו.

(לא לקנא – עוגות אמריקאיות מגעילות במיוחד.. זה היה הסוף... )

עלינו לטיסת דלתא...

נחיתה ב JFK, הסעה מכרמל לימו

וב 1 בלילה הגענו בהמלצת איריס למלוננו San Carlos Hotel.

לילה טוב!

יום 21– מסלול Cascade Canyon  בגרנד טיטון

בוקר טוב, היום אנחנו קמים בשש,

מקווים להתקדם מספיק במסלול לפני השעות החמות.

כשתכננתי את הטיול ראיתי שיש הרבה מסלולים קשים וארוכים בגרנד טיטון, מעבר לרמה שלנו וקצת התבאסתי.

במסלול הקלאסי Inspiration point & hidden falls טיילנו כבר בביקור הקודם (רק 3 ק"מ), 

הפעם בחרתי מסלול שמתחיל באותה דרך אבל ממשיך הלאה – Cascade Canyon – כ 14.5 ק"מ עם 336 מטר שינוי גובה.

המסלול הלוך ושוב ולכן ניתן לקצרו.

מתחילים בחציית אגם ג'ני בסירה (אין צורך להזמין מראש),

מזג האוויר עדיין נעים והעלייה ל Inspiration Point (דרך סטייה קטנה למפלים) עוברת בקלות יחסית.

אגם ג'ני מנצנץ לו מלמעלה... 

המסלול ממשיך מפה די במתינות, עובר ליד זרימות ומפלונים, וגם לא מעט פריחה ופרפרים...

ממולנו הנוף פתוח להרים 

אחד מאיתנו לא הרגיש בשיאו ולכן לא הגענו עד לסופו של המסלול, אני לא יודעת אם פיספסנו איזה "שוס" בסופו.

כשירדנו כבר היה חם מאוד,

ראיתי את העולים בעלייה ל Inspiration Point  ודי ריחמתי עליהם.

אם אנסה לסכם את החוויה הכללית של גרנד טיטון –

הרגשנו כאילו מדובר באח הפחות מוצלח של הרוקיז,

שלא לדבר על מזג האוויר החם שמאוד הפריע לנו.

אולי המסלולים הקשים יותר שלא יכולנו לעשות מדהימים ביופיים ופיספסנו אותם,

ואולי עייפות החומר אצלנו בסופו של טיול,

בכל אופן כך הרגשנו...פחות עפנו על הפארק.

מדד הכוכבים למסלול Cascade Canyon ולנופי גרנד טיטון

אני 4.5  בן הזוג  3.5 ("חם, ההרים יפים מרחוק")  פיקאצ'ו  ללא דירוג למסלול, "נופל בגדול מקולורדו וחם יותר, לכן לא שווה"

אחרי המסלול חזרנו לג'קסון, לצהריים בפיצרייה חסרת ייחוד,

והתחלנו להתקדם לכיוון סולק לייק סיטי משם יש לנו טיסת פנים לניו יורק. 

כמובן ניתן לטוס גם מג'קסון עצמה אבל הטיסות הנוחות והישירות היו יקרות בטירוף (אולי גם זה אפקט פוסט קורונה),

העדפתי כבר לנסוע בעצמנו לסולט לייק סיטי במקום להגיע אליה כקונקשן.

נסענו בדרך די ארוכה ומפותלת, כדאי להשקיע יותר מחשבה כי אני חושבת שיש דרכים נעימות יותר.

כתוספת קיבלנו גם שיפוצים בכביש.

כמובן עד לסולט לייק סיטי לא נגיע היום, את הלינה קבעתי ב Pocatello באיידהו.

עצרנו ב    IDAHO FALLS להתרשם מאותם מפלים מלאכותיים שהעניקו לעיר את שמה..

קשה לומר שמצא חן בעיני אפילו כעצירה בדרך. 

העיקר שהיה סטארבאקס לא רחוק.

איידהו פולס נראתה לי כעיר מכוערת במיוחד.

רשמו לפניכם – התחלתי לחפש עוגת גבינה.. אין. 

היתכן??

בסופו של דבר הגענו לפוקטלו – אמצע שום כלום,

Quality Inn Pocatello קיבל את תואר המלון הזול ביותר בטיול בעלות של 122 דולר בלבד.

והתחלתי לארוז...

לא קל אחרי כל כך הרבה ימים...

אסף, meravshell

במיוחד בשבילכם הנה הדיווח מהפייסבוק של ילוסטון