תודה אלופה !

היי אנשי הפורום היקרים-

החלטתי להמשיך בבלוג שלי בלמטייל, אעלה בהדרגה את כולו ...

מוזמנים להיכנס- קישור

ריני

רונית יקרה,

את צודקת, הילדים גדלו והרבה דברים משתנים...

אני עוד מנסה להיאחז בטיול הזה ולא לשקוע בדאון, למרות שהוא עבר לי נורא מהר ואני לא מבינה איך זה כבר נגמר...

נראה לי שחובה להתחיל לתכנן טיול חדש- גם אם בסוף לא יצא לפועל בקרוב... אני כבר פוזלת לעבר אירלנד(נראה לי )

@pninit1234

דיאנה ופנינית אהובות, שמחה לראות אתכן פה...

ריני יקרה!

סוף סוף חזרתי מטיולי החגים ואפילו הצלחתי להתגבר על מחשב קורס.. והנה אני פה!

איזה כיף שאת מפרטת לנו הכל, גם אצלי מזרח קנדה עוד יעד שמחכה לזמנו.

אז כמובן שאני פה ומחכה להמשך!

(וגם אנחנו אוהבים וולמרט )

נראה לי שסוף סוף הצלחתי להתחבר לפורום.

עוקבת בכל מקרה אחרי הטיול בהנאה רבה.

פוסחים על כמה חופים בדרכינו דרומה…

הכבישים מתפתלים עם עליות וירידות,

חולפים על פני גונדולה שנפתחה רק לפני שנה- Atlantic Gondola

זו הגונדולה הראשונה בקנדה האטלנטית, לוקחת עד 8 אנשים מתחתית קייפ סמוקי עד לפסגה בתוך 4 דקות.

בתכנון היינו אמורים לעשות פה הדרכה של שעה על חץ וקשת- Highland Bow & Arrow

ממש חיכינו לזה, באתר היה כתוב שבימי שלישי סגור, בפועל- יום שני- והיה סגור, מזל שהתקשרנו לפני!

זה היה מבאס.

ממשיכים לנסוע ועוצרים לארוחת בוקר ב- The dancing moose cafe, פנקייקים/קרפים- מיוחדים עם כל מיני מרכיבים שונים, בגרסה הולנדית.

זה עסק משפחתי, הסבתא מקבלת את פנינו בחיוך, הצעירים מכינים לנו את האוכל והסבתא מגישה לשולחן… נראה לנו שהסבא כיסח את הדשא בחוץ.

היה מצויין. אפילו עשו לנו פנקייקים עם חלב שקדים, אלופים!

בהמשך נכנסנו לקנות פאי לימון בבית קפה מומלץ- clucking-hen-cafe-bakery

הרעלת סוכר, אימל'ה.

טעים מאוד!!!

בהמשך הכביש יש מעבורת קטנטנה- Englishtown Ferry.

בתחילת השבוע כשהיינו במרכז התיירות שאלנו את הרנג'רית אם הקרוואן שלנו יכול לעלות עליה, היא אמרה שבוודאות כן, שאלנו שוב, הראנו את הקרוואן, והיא אמרה שאין בעיה...

ואנחנו היינו מבסוטים, כי המעבורת מקצרת לנו את הדרך, זה היה To good to be true...

אנחנו מתקרבים למעבורת, בדרך רואים נשר אמריקאי ענק, זאת חיה מרשימה ממש. חתיכת גודל.

מגיעים למעבורת - יותר כמו סירת צעצוע על הכנרת- והמעבר בשבילנו הוא ביג נו נו.

זה נכון שיש עליה מקום לקרוואן שלנו, אבל הירידה אליה יוצרת את האות וי, כל אוטו ארוך פשוט יתלה באוויר כשינסה לעלות עליה… ואת זה פחות בא לנו כרגע!

אנחנו מסתובבים ונוסעים בדרך הארוכה.

זה מעקף של כ- 40 ק"מ, בדרך מפותלת, אבל יפה!

מגיעים לאזור העיירה באדק, היא נקראת- "הסוף/ההתחלה של קאבוט טרייל" המפורסם, בשבילנו זה סיום השביל- והוא בהחלט יפה ומרשים ומגניב ושווה נסיעה ומתחרה בשקט ובצניעות בכביש הנופי הקליפורני - כביש 1, רק שהוא בלי הרוח והצלצולים האמריקאים.

מה שמעניין ויפה בבדאק שעיירה הזאת יושבת על אגם שנקרא Bras d’or- ״זרוע הזהב״ בונא- אלה יודעים להרביץ פה שמות אטרקטיביים למקומות!

(ספויילר- בניופאונדלנד יש פסטיבל שמות הזויים, חכו חכו).

המיקמקים קראו לאגם- ״מי מלח ארוכים״ .

האגם הזה ענק, הוא אגם מים מלוחים והוא תופס חלק גדול מקייפ ברטון, זאת בעצם מערכת אגמים…

יש בה חופים, שירטונים, לגונות, ביצות ומפרצים סלעיים- עושר גיאוגרפי מטורף…

הגענו למוזיאון על שם-אלכסנדר גרהם בל Alexander Graham Bell National Historic Site

ממציא הטלפון, מסתבר שהוא המציא עוד המון דברים, איש גאון עם הרבה תחומי עניין, המצאת הטלפון נתנה לו את האפשרות לא לעבוד לצורך פרנסה, לכן עשה ניסויים ב- העברת קול, רפואה, אווירונאוטיקה, הנדסה ימית.

במוזאון רואים תמונות, סרטים ודגמים של מה שבנה.

הסקרנות שלו הובילה לטיסה הממונעת הראשונה בקנדה, כלי השייט המהיר בעולם, טכנולוגיית הקלטה, עפיפוני ענק ועוד…

הוא ואשתו גרו פה בבית קיץ עם נוף מדהים לאגם…

במוזיאון לומדים שאשתו היתה חירשת, והם עסקו רבות בנתינה רחבה לציבור.

היה מעניין.

המשכנו בנסיעה לנמל,

יש פה יאכטה ענקית וכמה סירות קטנות יותר, ממול לנמל יש אי קטן וחמוד שנקרא- Kidston.

יש עליו מגדלור קטן ופוטוגני.

עושים השלמת קניות, ונוסעים לקמפינג… בדרך ממלאים דלק במפלצת הזוללת.

הקמפינג שלנו להלילה- Adventures East Campground & Cottages

אחלה קמפינג, עוצרים בסייט שלנו, מתחברים, כביסות, מכינים ארוחת ערב מושקעת וטעימה.

מעין וניב הולכים לנסות לדוג, אבל לא מוצאים איפה… (אסור לדוג בכל מקום).

יום 6- שני- 25.7- האי קייפ ברטון (4 מתוך 5).

 המסלול היומי שלנו- גוגל מפות

אנחנו מתנתקים מהחיבורים ונפרדים לשלום מהקמפ,

נסיעה קצרה מביאה אותנו לתחילת המסלול היומי- Middle Head Hiking Trail

>החנייה נמצאת קצת אחרי Keltic Lodge, זאת אכסניה מטופחת שנמצאת בבעלות ממשלת המחוז והנוף שנשקף ממנה הוא וואו. (למי שמטייל עם רכב, מומלץ לישון בה לילה).

>החניות במסלול מוגבלות שלא לדבר על חניה לקרוואן בגודל כמו שלנו. בגלל שהגענו ממש מוקדם יש רק שתי מכוניות בחניה, אנחנו תופסים 4 חניות קטנות.

זה מסלול של 4.5 ק"מ, אנחנו לבד במסלול, הוא עובר בתוך יער עם שורשים שבולטים מהאדמה, כדאי מאוד להסתכל איפה צועדים.

היער קריר, מרחוק בנוף רואים את אזור קייפ סמוקי, זה מצוק גדול החודר מזרחה אל הים.

כשמגיעים לסוף המסלול הנוף לאוקיינוס נפתח ורוח חזקה מעיפה אותנו, יפה פה מאוד!!!

ניב מאתר פטריה צהובה מוזרה כמו בספרים.

חוזרים לחניה, רואים רנג'ר עם קבוצת אנשים,

בכל יום בשעה 10:00 יוצא מתחילת המסלול טיול בהדרכת רנג'ר של פארק קנדה, אנחנו ויתרנו והעדפנו לעשות את המסלול עצמאית מוקדם יותר.

אנחנו נפרדים מהמקום הקסום הזה וממשיכים בנסיעה,

אחרי כמה דקות אנחנו ב- Neil’s Harbour.

כפר דייגים גדול(300 תושבים) ואחד ממרכזי הדייג העסוקים באזור.

הדייגים תופסים לובסטר, סרטנים, הרינג מקרל ועוד.

אנחנו יוצאים מהקרוואן לראות את הנמל, מלכודות הסרטנים והמגדלור(שיש בו גלידריה אבל היום היא היתה סגורה- באסה, דווקא היה מתאים לנו).

מדלגים פנימה חזרה לקרוואן ונוסעים דרומה.

רציתי לעשות עוד מסלול הליכה קצר, אבל ממש חם.

אנחנו מוותרים ונוסעים ישירות לקמפינג שלנו להלילה.

הדרך במקביל לים, מפרצים עם סלעים אדומים ויפים.

מגיעים לקמפינג מוקדם,

הקמפ Broad Cove Campground, של רשות שמורות הטבע הקנדיים, עם חיבורים למים חשמל וביוב, זה נדיר. 

קרוב (מרחק הליכה) לקמפינג יש חוף ים וגם נחל, אחד ליד השני,

מתארגנים ומגיעים לים(קיבלנו טרמפ עם הרנג'ר).

המים של האוקיינוס קרים ושל הנחל חמימים-

חוזרים לקרוואן,

מקלחות, ארוחת ערב, טלוויזיה ולישון. 

זה היה יום מקסים של עיירות דייג אותנטיות ויפות...

הדרך פה יפה ברמות על חלל.

בכל סיבוב נגלה עוד ועוד מצוק שנופל לים, אנחנו מבחינים גם בבתים חדשים שנבנים,

ולקינוח - ממש אחרי הירידות המפותלות לכיוון הים, עיירת דייגים קטנה ומתוקה בשם - White Point.

בעבר הוא היה כפר דייגים עמוס ועסוק, עם מפעל לובסטרים, כנסיה, מנסרה...

היום רואים בה צמיחה, אבל היא מהעיירות הקטנות של האזור.

אנחנו מחנים במזח הקטן והצנוע ומתקדמים למסלול ההליכה.

יוצאים למסלול הליכה קצר וקל (2.4ק"מ) White Point Lookout- לאורך קו החוף הסלעי,

הפרחים מפיצים ריח של חזק של בושם,

עוברים בית קברות קטן ומאולתר לזכר ימאים ששמם לא ידוע.

בסוף המסלול המראה שנגלה הוא מטריף חושים- הים פרוס לפנינו כמו מרבד, חלק, כחול ונקי.

זה מראה מהפנט ושומט לסתות והשמש מפנקת(קצת יותר מידי).

מרחוק אנחנו רואים עופות ים רבים וגם כלב ים שעלה על סלע ומדגמן ללא הפסקה ועושה פוזות.

בימים רגילים היו אמורים להיות פה ליוויתנים אבל... זוכרים? גל חום קיצוני...

(אנחנו מרגישים את זה היטב, חשבנו שאנחנו מגיעים לאזור קריר- קיבלנו את המזג אוויר של תל אביב בקיץ).

חוזרים למזח, מחליטים להכין פה ארוחת בוקר מול הנוף הדייגי הזה.

בינתיים מעין לוקח תירס, חכה, והולך לדוג, הילוש באה איתו לעידוד.

הוא תופס דג…. ואח״כ משחרר.

דייגים אנחנו לא, אז אין לנו מושג איזה דג זה היה, מזל שהיה דייג חביב בסביבה וזיהה בשבילנו.

דג מקרל! כל הכבוד!

הדייג סיפר שיש לו סירת דייג והוא בעיקר דג לובסטרים והליבוט.

ארוחת הבוקר מושקעת וטעימה במיוחד עם נוף כזה מול המפרץ!

לידינו כבר יש עוד קרוואנים שפשוט מוציאים כיסאות ויושבים לשתות בירה ולנוח.

יום 5- ראשון- 24.7- האי קייפ ברטון (3 מתוך 5). 

המסלול היומי שלנו- גוגל מפות

בוקר בקרוואן, התארגנות איטית, סידור הקרוואן(שהדברים לא יעופו בנסיעה), ניתוק החיבורים, הרמת ג'קים וסגירת הסלייד.

כבר נכנסנו למקצב החיים בקרוואן, כיף גדול.

נוסעים 5 דקות ועוצרים במאפיה/בית קפה- Danena's Bakery & Bistro

היו על המקום המלצות, בעיקר על שייק הפירות, שלדעתנו היה סביר.

אולי דברי המאפה שווים- לא קנינו.

בכל אופן העיצוב הפנימי שוס בעיני, וינטאג' אמיתי.

אתמול שאלנו את העובדים בקמפינג, אם הכביש שאנחנו רוצים לנסוע עליו היום, מתאים לקרוואן כמו שלנו- הם אמרו שכן, וממליצים, אנחנו סומכים עליהם.

(זה כביש שנמצא טכנית מחוץ לפארק הלאומי רמת קייפ ברטון ולכן הוא פחות מתוייר).

לכן, אנחנו יורדים מהכביש ה"ראשי"- כביש 30, ופונים שמאלה למעקף שנוסע בפיתולים בצמוד למצוקי הים לכביש שנקרא- White Point Rd.

המשך הנסיעה היה שוב על כבישים צרים, לפעמים עם קונוסים של עבודות בכביש, אסור לסטות ימינה או שמאלה, חייבים דיוק.

האסוציאציה שלי היתה המשחק עם לולאת חוט שהמטרה היא לא לגעת בחוט השני כדי לא ליצר קצר. 

בקייפ נורת׳ רציתי לעצור ב- north highlands museum (לפני המלצתו של הנוסע המתמיד), אבל הנוער רצו להגיע כבר אל הקמפינג, עשינו סיבוב קצר ב-Dingwall, רק כדי לגלות שזאת עיירה קטנה עם כביש גישה ממש רעוע, אבל צילמנו מצופים צבעוניים ופוטוגניים. 

הגענו אל הקמפינג-

הגענו אל הקמפינג- Hide Away Campground

מסתבר שאנחנו הישראלים הרביעיים שחנו פה אי פעם

האישה מאוד נחמדה.

הקמפינג מעולה, נקי, מרווח, מתגמל ממש!

שמים כביסה, הולכים לראות את הנוף המרשים של המפרץ. מקסים.

הבריזה פה מדהימה, יש קרירות כיפית אפילו שחם.

מעין וניב הולכים קילומטר וחצי עד לפיסת ים כדי לדוג, אבל הם חוזרים בלי ארוחת ערב.

מעין פירק עצים עם הגרזן והדליק מדורה… קמפינג במיטבו.

מקלחות , ולישון.

מחר עוד יום על כביש קאבוט.

אבל הנוף והתפאורה ליד מרכז הפרשנות הוא פלוס פלוס פלוס-

מפרצון קטן עם סירות דייג בתוך מים טורקיז, מלכודות לובסטרים שנחו זו על גבי זו בערמות אין סופיות בדיוק שלא היה מבייש פרפקציוניסט בכיר, והכי חשוב הים הכחול והמרגיע.

ירדנו אל החוף, שיחקנו באבנים העגולות, היפות והמנצנצות ונהנינו מהשקט.

ממשיכים בנסיעה, עוברים ליד הנקודה הגבוהה בפארק- French Mountain(495מטר)

הכביש צר וקינג שלנו גדול ורחב, הדרך מפותלת + העליות והירידות , מזל שאני לא הנהגת.

הנוף לא מפסיק להפתיע, בכל סיבוב ובכל פיתול.

חלק מהאנשים עושים את המסלול על אופנועים וחלק על אופניים, מורידה בפניהם את הכובע!!!

באחד המפרצונים עם הנוף המהפנט אנחנו עוצרים ומכינים ארוחת בוקר, מנפלאות הקרוואן .

עוצרים לתצפית נהדרת ב- MacKenzie Mountain Look-off - Whales

מוגדרת לצפייה ללווייתנים, יש פה כמה מכוניות וכולם נושאים עיניים ומחפשים משהו שיקפץ בים, מחפשים ומחפשים, כמו מרקו שמחפש את אמא שלו, בנחישות. אבל נאדא, אין כלום.

בדיעבד הבנו למה לא ראינו ליוויתנים בחופי נובה סקוטיה- הסבירו לנו שבגלל עומס החום שהיה, הליוויתנים לא מתקרבים אל החופים אלא נמצאים בלב ים.

בכניסה לעיירה Pleasant bay- מחפשים חנות ארט קטנה ומהממת- Timmons Folk Art

אבל מגלים לאכזבתנו שהיא סגורה, אפילו הבחוץ צבעוני ויפה-

העיירה קטנטנה, תושביה עדין מתפרנסים מדייג.

והיא ידועה כמקום טוב לצאת ממנה לסיורי ליוויתנים,

אנחנו נכנסים ל- whale-interpretive-centre

מרכז פרשנות עם אינפורמציה על ליוויתנים, חביב מינוס.

תודה שהצטרפת, אני מבינה לגמרי את הבת שלך שרוצה לחזור, לשמחתי גם הילדים שלי אהבו את האזור...

ובניופאונדלנד בכלל כולנו מאוהבים(עוד נגיע),

@karnielr

אני זוכרת שהתייעצתי איתך על גרוס מורן לפני הטיול... תודה עח העזרה.

שמחה שהצטרפת לשירשור

יש פחות תיירים מבחוץ, אבל תיירות הפנים משגשגת...

@פירו

בכיף, אזור מקסים.

תוך כדי מעבירה גם לפורמט הבלוג, שם לעיתים יותר קל להעלות תמונות ...

מנסה להמשיך-

יום 4- שבת- 23.7- האי קייפ ברטון (2 מתוך 5). 

המסלול היומי שלנו- גוגל מפות

כולנו נרדמנו וישנו מעולה, הקרוואן נוח ובקמפינגים שקט באופן כללי, אחרי 22:00 יש דממה!

זה נקרא "שעות שקטות" - בהן אסור לעשות רעש, לא להפעיל גנרטור וכו'…

אפילו הכלבים פה שקטים ושלווים, ובמפתיע(או שלא), כולם מצייתים לכללים.

מתארגנים, שותים קפה ואוכלים מיני קאפקייקס (מסורת מטיולים קודמים, הם הכי טעימים שיש בעולם, ממליצה למי שאוהב מתוק).

היום ממשיכים לנסוע על הקאבוט טרייל, בשמורת רמת קייפ ברטון,

הדרך מטריפה ביופיה, דומה טיפה בפיתולים ובאופי לכביש 1 בקליפורניה- ים כחול ופרוס מצד אחד, וכביש מפותל חצוב בהר מצד שני.

כביש 1, תיזהר, יש לך מתחרה!

רק סרטון אולי יצליח להמחיש את מרהיבוּת(יש מילה כזאת???) המקום.

נשמעות בקינג קריאות וואו, איזה יופי.

המסלול הראשון שלנו הבוקר- Skyline Trail- נחשב למסלול הכי פופולרי בקייפ ברטון ומצולם בכל פלייר של נובה סקוטיה.

מחנים את קינג במקום המיועד לקרוואנים, ומתחילים לצעוד, יש לנו עוד חצי קילומטר אקסטרה על החניה הרגילה לתחילת המסלול…(לפנק, לפנק, לפנק).

לפי כמות מקומות החניה זה בהחלט מסלול פופולרי.

המסלול הוא 8.3 ק״מ ונחשב לקל,

אבל- כשחם, אז חם, ואין צל כמעט בכלל… מזל שהגענו מקודם יחסית.

תחילת המסלול עובר ביער, בין מכלאות של מוסים (שהסתתרו כל כך טוב שלא ראינו אותם), מידי פעם האוקיינוס מבצבץ בין הצמחייה ונראים חלקיקים ממנו.

אחרי בערך 3 ק״מ מגיעים אל התצפית המרכזית ועוצרת הנשימה- מצד אחד האוקיינוס מתגלה במלאו הדרו רוחבו גודלו שלוותו וכחולתו- ווואו, וווואו

במקום יש מספר פלטפורמות עץ עם מדרגות, כשהפלטפורמה האחרונה היא בעלת הנוף הפתוח והמרשים ביותר, היתה ראות טובה וראינו עד העיירה צ׳יטיקמפ ממנה יצאנו הבוקר.

התלהבנו מאוד, זה היה מרשים.

ומהצד השני שביל(כביש) קאבוט חצוב בהר ומתפתל בנוף ההרים.

עלינו את כל המדרגות חזרה(בסה"כ 287 מדרגות) אל השביל המוביל בחזרה לקרוואן.

לסיכום- מסלול מהמם!!! חובה!!!

ובפינתנו - "ידע זה כוח"-

>משך הטיול בין שעה וחצי לשלוש, ברובו על משטחי עץ, המסלול לא מלהיב, אבל התצפית בסוף שווה הכול.

>למי שמתאפשר, מומלץ לעשות אותו לפני השקיעה, אז רואים את השמש שוקעת באוקיינוס מולך, ניתן ללכת עם סיור מודרך של פארק קנדה (יש להתעדכן באתר הרשמי).

מזכיר לי שלקראת הטיול שלנו לאזור יצא לי לדבר על המסלול עם מישהו וכשאמרתי לו שאנחנו יוצאים עם 3 ילדים (שהיו אז בגילאים 7-11) הוא אמר לי שזה ממש טיול קשוח לילדים... הבנתי למה הוא מתכוון. במובן הזה הטיול שלכם קשוח הרבה יותר...

בסופו של דבר הקסם עבר לחלוטין לילדים, שנהנו מאד ממה שקראנו לו המסע לקצה האדמה... הגדולה כבר הזמינה טיול משפחתי לפני גיוס לקנדה (שיהיה מן הסתם למערב, כי הרי הרוקי עדיין מחכים לנו. רק בונקובר, המקסימה בעצמה, כבר היינו).

איזה כיף לקרוא סיכום כה מפורט ומעניין. מי יודע, אולי (כלומר כנראה, גם אם לא ברור מתי) עוד נשתמש בו

תודה ענבר, (לא טעיתי, נכון?)

זה היה הרבה יותר קל אם טכנית הכול היה יותר חלק...

מבינה אותך לגמרי עם הקושי לחזור לשגרה, הלוואי והיינו חיים כל הזמן בתוך הטיולים

אנחנו עוברים בעיירה צ׳טיקמפ שבמרכזה כנסייה ענקית עם צריח מוכסף.

זו העיירה הכי גדולה לאורך שביל קאבוט, יפה פה.

כמעט חצי מהאוכלוסייה בעיירה הם דוברי צרפתית.

*מה יש לעשות בעיירה Cheticamp???

לפני הקמפינג עצרנו במאפיה - Aucoin Bakery, קנינו עוגיות שיבולת שועל (מאוד נפוצות באזור, פחות הטעם שלי) ועוד מגש של טעימות עם כל מיני עוגיות.

כשיצאנו מהמאפיה ניב ראה בחור מתעסק עם מלא קרח ושאל- מה יש לו שם, והיו לו מלא סרטנים.

הם הוציאו אותם לפני שעה מהים, שברו להם את השריון והכניסו אותם לבישול של 20 דקות במי מלח מהים.

הוא רצה לתת לנו סרטן לקחת הביתה ואנחנו סירבנו בנימוס. נחמדים פה!

נסענו ונכנסנו לקצה הצפוני של הקייפ בו משתרעת רמת קייפ ברטון- זה פארק לאומי, המכונה- ״המקום בו ההרים נפגשים עם הים״(שם מגניב לכל הדעות)

*שטח הרמה כ- 950 קמ"ר.

*בפארק יש 26 מסלולי טיולים בדרגות קושי שונות.

*חלק מהקאבוט טרייל עובר ברמת קייפ ברטון.

נכנסים ל- Chéticamp Campground, הקמפינג שלנו להלילה של רשות שמורות הטבע הקנדיות,

קונים את כרטיס הדיסקברי פאס, בלעדיו אי אפשר לטייל.

שישי ראשון שלנו בטיול, אוכלים ונחים בכיף.

מידע למתעניין-

האוכלוסייה באי מגוונת מאוד, אפילו מסר הברכה בחוברת התיירות נכתב ב4 שפות-

גאלית(סקוטית- Cíad Míle Fáilte), אקדית(צרפתית-Bienvenue), אנגלית- welcome ומיקמאק- Pjila’si.

ו- וואלה, כולם מסתדרים ביחד, חוגגים גם וגם.

המוטו של האי- Your heart will never leave ( אני לגמרי מבינה איך זה יכול לקרות...).

קישורים עם מידע- 1, 2, 3,

אוכלוסיית הקייפ מונה כ- 132,000 איש

בגלל בעיות טכניות, אתמול בכלל לא הצלחתי להעלות תמונות, היום העלתי במקטעים...

אנסה לברר מה ניתן לעשות כדי שזה ילך קל יותר, אולי להקטין את התמונות

ממשיכים צפונה לכיוון הקמפינג, עולים על כביש שנקרא- שביל קאבוט Cabot Trail- (קישור, ועוד אחד)

אורכו כ-300 ק״מ, כביש לולאה, פופולרי מאוד, שבזכותו מגיעים תיירים רבים לקייפ.

רק בשנת 1932 השביל נפתח, עד אז כל קהילות הדייגים אליהן נגיע עם הקרוואן בימים הקרובים, היו מבודדות, וההגעה אליהן התאפשרה רק במעבורות.

הכביש עובר צמוד לחופי האוקיינוס המפורץ, מתפתל בין כפרי דייגים, עולה ומתעקל בסיבובים חדים ונאחז בצידי הצוקים.

*את שביל קאבוט ניתן לעשות עם או נגד כיוון השעון... (תלוי אם רוצים לנהוג בנתיב החיצוני של הכביש קרוב למצוקים הנופלים אל הים, או בנתיב הפנימי

, לבחירתכם, אנחנו נסענו עם כיוון השעון).

(קאבוט טרייל מסומן בצבע צהוב)-