הטיול התחיל בנחיתה בציריך בשעת לילה ולינה במלון קפסולות מגניב שיש ממש בשדה התעופה. כל אחד מקבל קוד לדלת המתחם ולקפסולה האישית שניתן רק לשכב או לשבת בה אבל היא ארוכה מספיק. יש בה מנורות, פתחי מיזוג, מראות, שקעי חשמל להטענת פלאפונים ומגבת למקלחת. הכל נקי וגם המקלחת עם הרבה תאים ולכל אחד גם תא להתלבש. יש גם לובי עם ספות ומי שרוצה לקנות קפה או משהו. עלה 200-250 שח ללילה

התעוררתי לבוקר חדש, נפגשתי עם החבר שהגיע ולקחנו רכבת לעיירה ווגיס שעל שפת אגם לוצרן. עיירה יפהפיה אבל קצת מנומנמת. שם הזמנתי מראש את כרטיס הטלפאס שמקנה גישה חופשית לכל אמצעי התחבורה באזור מרכז שוויץ כולל רכבלים וכולל הטיטליס. יש אופציה להזמין אחד פלוס אחד (צריך להיות במעקב) וככה יצא ששילמנו בערך 400-450 שח כל אחד לכל הארבעה ימים. בעיירה עצמה הזמנו גסטהאוס שזה פשוט מן מלון בוטיק עם חדרים נחמדים (שרותים ומקלחת בחדר למי שתהה), מטבח מצוייד למטה ומן לובי עם ספות. כל הטוב הזה עלה 500 שח ללילה כלומר 250 שח כל אחד. כמו שמתחילים להבין החופשה הזאת עלתה גרוש וחצי.

שלושה יתרונות לשהות בעיירה:

• מהעיירה יוצא רכבל להר ריגי
• אפשר כל יום לצאת מהעיירה בשייט ללוצרן וכל האזור. השייט זה חלק מהחוויה ושוב הכל כלול בכרטיס שקנינו.
• - באותו הזמן היה פסטיבל כמה ימים עם דוכני מזון, מוזיקה וזיקוקי דינור.

אז התחלנו במטרה שלשמה. הגענו. עלינו ברכבל לריגי קלטבאד ומשם מסלול של 7 קמ לריגי שידאג. מסלול קל ויפהפה עם נופים מהממים ופרות. באמצע המסלול היה גשם שוטף אבל זה קטן עלינו

משם המשכנו ברכבת לריגי קאלם לתצפית וחזרה כל הדרך למטה. בזאת תם לו יום אחד.

יום שני הוא יום גשום כולו. זה יום מתאים ל אארהשלוכט. שטים ללוצרן ושם ארוחת הבוקר הקבועה שלנו מכאן ואילך זה פרעצל חם וענק, יוגורט, קפה ולקינוח פרלינים מ laderach.

עם הכרטיס אפשר להמשיך חינם עד אינטרלקן. אנחנו נוסעים ויורדים לפני וממשיכים לאארהשלוכט שזה בעצם נקיק עם נהר זורם באמצע. דרמטי ויפה. האיש בתצלום זה לא אני….

משם חוזרים ברכבת לא לפני שעוצרים בעיירה אחרת לאיזה רושטי טוב שהוא חובה בשוויץ. מנסים את מזלינו ברכבל אל sarnen שהוא רכבל עם קומה עליונה פתוחה. הבעיה שמתקרבים לעננים ונכנסים לתוכם עד שלא רואים כלום.

מסיימים את היום בקניית גבינות שוות בסופר, לחמניות ויין ואוכלים בלובי הגסטהאוס.

יום שלישי מזג אויר מעולה וזה יום הטיטליס. שוב שטים ללוצרן מצטיידים בארוחת הבוקר ונוסעים לטיטליס. עולים ישר למעלה והולכים לכל האטרקציות שיש: הגשר התלוי, מערת הקרח והרכבל הפתוח לאבובים שהיו סגורים באותו הזמן. ליד הרכבל יש המוני אנשים ומעט מדי שלג אז מחליטים לרדת במסלול המסומן ולהמשיך עוד קצת. ככול שמתרחקים מהאנשים ככה יש יותר ויותר שלג עד שמגיעים לתחנה התחתונה של הרכבל הפתוח ועולים בו חזרה.

יורדים ברכבל בנוף המהמם לתחנה האמצעית, אגם טרובזי. האגם ירקרק עם השתקפויות מהממות. שטנו בו בסירת המשוטים, עשינו אומגה והלכנו מסביבו לצד השני שם אפשר לעלות ברכבל כיסאות לצד השני של הר נוסף ולהמשיך ממנו רגלית למטה לאגם כחול. זה תחילת מסלול ארבעת האגמים אבל אנחנו הסתפקנו בזה.

זה הנקודה בה נפרדנו ומכאן המשכתי לבד. הסתובבתי בלוצרן קצת וחזרתי לעיירה שם היו זיקוקי דינור מרהיבים והרבה מוזיקה.

יום למחרת התעוררתי טבעית בשעה חמש בבוקר והחלטתי לצאת לדרך. לקחתי אוטובוס ללוצרן ושמתי את המזוודות בלוקרים בתחנה המרכזית. המשכתי ל stoos שם יש רכבת אחת התלולות הקיימות וכשמגיעים למעלה ממשיכים באחד משני רכבלי הכיסאות לאחד מנקודות התחלה של המסלול. אני עליתי לנקודה Fronalpstock שבה בדרך כלל אנשים מסיימים את המסלול ששם גם נקודת התצפית הטובה ביותר בגלל שלא החלטתי אם בכלל אעשה את המסלול או רק אתצפת. נוף אחד היפים בשוויץ לדעתי.

המסלול הוא 4.5 קילומטר וכולו עליות וירידות במדרגות והליכה ממש על שפת המצוק אבל נוף יפהפה. לא היה קל אבל סיימתי בצד השני. רצוי להביא הרבה מים וחטיפים

.

כבר היתה שעה 11 ורואים המוני אנשים מתחילים את המסלול, ממש טיילת. זה למה כדאי להגיע מוקדם. אפשר לנצל עוד את הזמן אז המשכתי. הפעם עשיתי שייט באגם לוצרן אבל לא בחלק השחוק של כל התיירים אלא החלק מ brunnen ל fluelen שזה החלק הדרמטי באגם. נוף פיורדי. ההרים יורדים אל המים.

לפני שנוסעים חזרה לשדה עוד הספקתי לאכול ארוחה במסעדה הצמחונית המעולה (למרות שאין לי בעיה גם עם בשר טוב) tibits בתחנה המרכזית של לוצרן ולקנות אספקת שוקולד של laderach הביתה.

תם ולא נשלם חופשה במחיר זול יותר מסופש ברמת הגולן. חודש וחצי אחר כך עשיתי שוב טיול בשוויץ עם הילדים באלפים הברניים אבל זה כבר סיפור אחר.