כמה תובנות ומסקנות:

*אפשרי לעשות את  המסלול ב10 ימים .אם כי  בדיעבד היינו צריכים להקדיש לטיול  יותר זמן ולהוריד ימים מניו יורק.  אכן  היו הרבה נסיעות[ס"ה מעל 3500 ק"מ] אך אנו אוהבים לנסוע בארה"ב, ברוב הנסיעות רואים נופים מרהיבים וצוברים חוויות מעניינות וחדשות.

*אפשר לשכור רכב בדנבר ולהחזיר בסולק לייק סיטי- ללא קנס. שילמנו הכל מראש מהארץ דרך חברת אוויס ולא הייתה בעיה.

* במקומות רבים לא היתה קליטה, שעות רבות נסענו בלי וויז- השתמשנו במפות. כדאי להוריד מפות באפליקציה.

*על כמה אתרים נאלצנו לוותר ויתכן כי  החמצנו דברים. אך מצד שני, נהננו ממה שראינו וברור היה לנו מראש כי לא ניתן לראות הכל.

*החוויות מאד אישיות, יש שיעדיפו יותר מסלולי הליכה ויש שיעדיפו לחוות ולהישאר זמן ארוך יותר על שפת אגם או תצפית טובה,  לכן כל אחד צריך לבנות מה שמתאים לו- אנו ניסינו לשלב הכל.

*הרבה כתבו בפורום על המרחקים לילוסטון, אל הפארק ובתוכו, אך קשה להבין זאת עד שנמצאים שם. מאתר לאתר בתוך הפארק  יכול לקחת שעתיים ואף יותר. מרגע הכניסה לפארק יש עוד הרבה זמן נסיעה עד שרואים משהו מעניין [ למעט פארק הממות' שקרוב לגרדינר.]

* מקום הלינה הנכון למי שלא לן בפארק זה ווסט ילוסטון .אנו לא עשינו זאת למרות ההמלצות  וזו טעות שעלתה בהרבה זמן נסיעה .

* יש לקחת בחשבון זמן נסיעה ארוך יותר ממה שאמור להיות עקב עבודות בכבישים אל הפארק ובתוכו. העבודות מתבצעות בעיקר  בקיץ. כמובן שגם באפלו אחד יכול ממש לעכב את התנועה ברבע שעה ואף יותר.

תיאור המסלול:

יום  ראשון -  בבוקר מוקדם ,טיסה מניו יורק לדנוור קולורדו .קבלת רכב. סיור קצר במרכז העיר- [לא במיוחד התלהבנו] ארוחה במסעדה בשכונה היהודית והצטיידות באוכל להמשך הטיול  .

תחילת נסיעה צפונה- כבישים אינסופיים, שדות , חוות, פרות ומשאבות נפט -  מיוחד מאד .

לינה בעיירה- טורינגטון  בוויומינג - אמצע הדרך.[בערך שעתיים וחצי מדנבר]

יום  שני-המשך נסיעה צפונה לכיוון דרום דקוטה. כבישים ורודים שנסללו מאדמות המקום, מרחבים אינסופיים, דקות ארוכות  רק אנחנו על הכביש.

הגענו לעיירה הוט ספרינגס- [ כשעתיים וחצי מטורינגטון] ביקור במוזיאון הממותות -מעניין מאד. המשך נסיעה למרכז העיירה, בתים אדומים מאבני המקום. רחוב  טיפוסי של עיירה  במערב. במרכז המבקרים המליצו לנו על מסלול  הליכה קצר ליד המעיין  החם  והנחל הזורם ממנו -נחמד מאד .במרכז המבקרים גם קיבלנו מפה והמלצה על הדרך היפה ביותר להגיע אל הר ראשמור.

המשך נסיעה   בכביש   385 צפונה .שם נתקלנו לראשונה בעדרי ביזונים [ באפלו] שחסמו לנו את הכביש. כביש זה נמצא בתוך פארק המדינה קאסטר. עצירה קצרה באגם ליגיון וממשיכים  בכביש מפותל, נופי, העולה בהר, זהו ה-איירון מאונטן רוד- דרך הברזל ההררית ,משם ניתן  היה לצפות מרחוק בדמויות של הר ראשמור.הגענו לעיירה קיסטון ,התמקמות במלון.

בערב- נסיעה של חמש דקות להר ראשמור המופלא. בעיננו אתר מיוחד השווה ביקור [מוכר לנו מהסצנה בסרט של היצ'קוק "מזימות בין לאומיות"]. עלייה בשביל הנשיאים לראות מקרוב יותר. במרכז המבקרים- סרט קצר המראה איך בנו את הפסלים. דגם מוקטן של האתר מעשה ידי הפסל  מקסים. 

בערב כולם מתכנסים לקראת מופע האורות שאמור היה להיות ב 21:00 בערב, אך לרוע המזל התחילה סערה גדולה, רעמים, ברקים וגשם חזק. כולם ברחו מהמקום.  נשארנו שם בין האחרונים. בגלל הסכנה מהברקים המופע לא התקיים אך עדיין מיוחד מאד לראות את הפסלים מוארים בלילה. מראה מרשים !

יום שלישי- ב6:00 בבוקר אנו שוב על הר ראשמור[ האתר נפתח ב5 בבוקר.] שעות הבוקר נותנות חוויה אחרת של המקום .חוזרים לארוחת בוקר במלון ויוצאים לכוון קרייזי הורס- רואים מרחוק ומוותרים על כניסה לאתר [ 30 דולר כניסה ] ממשיכים  לפארק קאסטר[תשלום בכניסה] .מתחילים בסיור מעגלי באגם סילבן המקסים. 

נוסעים בדרך המחטים- סלעים משוננים מרהיבים ,ממשיכים   לראפיד סיטי- קצת לקניות -אפשר לוותר. וצפונה על כביש I90 לדדווד. עיירה  מתויירת של המערב הפרוע . רחוב מרכזי טיפוסי , קרב יריות ע"י שחקנים מחופשים לקאובויים . עיירה לתיירים. לדעתנו מספיק שעתיים לעיירה [ המופעים אחה"צ] . לינה בספירפיש

יום רביעי   סיור  בקניון ספירפיש ,לקח לנו זמן למצוא את השילוט המתאים. מסלול נחמד מאד עד למפלים.  נוסעים מערבה. עוצרים במרכז המידע החדיש  של וויומינג.

ממשיכים למגדל השטן. נכנסים לפארק. משלמים [ קנינו כרטיס שנתי התקף לכל הפארקים -80 דולר] רואים מרחוק את הסלע המדהים אך לא מצליחים להתקרב. תור של שעות לכוון החניה - החלטנו לוותר, יתכן כי טעינו. ממשיכים לנסוע מערבה לעיירה שרידן.

עיירה נחמדה אך  אפשר לוותר. היינו אחרי 7  בערב הכל סגור ושומם. רק סיירנו במלון  העתיק. לינה בשרידן .

יום חמישי

אחרי התלבטות החלטנו להמשיך לקודי דרך הביג הורן - בכביש האמצעי.כביש A14

כביש נופי מהמם. סלעים אדומים ,מדרונות תלולים ,נחלים, אגמים,  יערות ,צבאים, נוף בתולי מכל זווית. ירדנו את הרכס דרך העיירה גרייבול. משם המשכנו לקודי. עצירה במרכז המבקרים להמלצה על המסלולים.

נסיעה לפארק ילוסטון.

יש לקחת בחשבון שמקודי לכניסה לילוסטון  זו בדיוק שעה נסיעה ויש להוסיף זמן של עבודות בכביש שהיו לכל אורך השהות שלנו. מהכניסה לילוסטון ועד שמגיעים למוקדי העניין- עוד שעה וחצי. כלומר ס"ה מקודי עד לעצירה בשביל אתר מסוים-  שעתיים וחצי. 

באינטרנט    יש  תיאורים למכביר על הילוסטון ולכן לא נפרט יותר מדי . אך אין ספק שזה פארק עוצר נשימה.

ביום הראשון בפארק  הסתובבנו באזור  הגרנד קניון על שתי הגדות  וטיילנו בכמה מקומות לאורך הנהר, מפלי רוזוולט ועוד נקודות עצירה.

יצאנו דרך היציאה הצפון  מזרחית לאחר שעברנו את אזור חיות הבר-[ שלא ראינו בכלל למעט ביזונים.] חזרנו לעיירה קודי- שוב נסיעה של שעתיים וחצי בכבישים מפותלים ותלולים חלקם במונטנה, כאשר רוב הזמן אנחנו לבד על הכביש.

בדיעבד- טעות-  היינו צריכים לישון בווסט ילוסטון. קשה להעריך את שעות הנסיעה אל הפארק וממנו.

יום  שישי-  שוב  נסיעה של שעתיים וחצי מקודי למוקד הבא בילוסטון- אזור הממות'. יפה מאד  נופי בראשית. גייזר נוריס. חזרה לקודי.

שבת- משיקולי עלות בחרנו להיות שבת בקודי. אנו שומרי שבת וחיפשנו מקום עם מחיר סביר לשני לילות. כמובן זה עלה  לנו ביותר נסיעות, אך היה נעים להיות בקודי, להסתובב בעיירה   ולנוח  אחרי כל הנסיעות.

יום ראשון- יוצאים שוב אל הילוסטון הפעם אל אזור הגייזרים והבריכות התרמיות הצבעוניות- לדעתנו האזור היפה ביותר בפארק וטוב שנשאר ליום האחרון. 

יש מסלול לא פשוט של עלייה על ההר שבסופה רואים את האגם המפורסם עם כל הצבעים- שווה את המאמץ. הצבעים נראים כציור.

נפרדים מהילוסטון. כמובן תמיד אפשר עוד ויש אין ספור מסלולי הליכה אך לנו זה רק חלק מטיול בארה"ב  ולכן עברנו רק במוקדי העניין המומלצים. ס"ה כיסינו את שתי הלולאות היטב.

נכנסים לטיטון- אך רק עוברים בו וממשיכים לג'קסון. עיירה מאד מיוחדת  ויפה.  מומלץ להסתובב.

לינה בג'קסון.

יום  שני- מטיילים קצת בעיירה ונוסעים לטיטון. על פי המלצות במרכז המבקרים בחרנו באגם ג'ני. לקחנו שיט הלוך ושוב אל הגדה ממול. עלינו עד למפלים. נוף של הרי הרוקי. שונה מהילוסטון למרות הקרבה. מקסים.עולים לתצפית בסיגנל מאונטן סאמט - מחזה מרהיב.

בערב- יוצאים ומתחילים להדרים.  נוסעים בכביש הנופי 89 כשעתיים וחצי עד העיירה מונפלייה באיידהו. בחרנו בה ללינה  כי היא בדיוק בחצי הדרך לסולט לייק סיטי.

יום שלישי- ממשיכים בנסיעה לסולט לייק סיטי. עצירה בוולמארט וביקור במרכז המורמוני. המקדש בשיפוצים עד 2026 אך הסתובבנו במבנים. מעניין, שונה. למדנו. וכמובן שוחחנו עם "האחיות" המורמוניות שעטות על המבקרים ללא הפסקה. 

בלילה- טיסה חזרה לניו  יורק.

יום רביעי- בבוקר נחיתה בניו יורק.