אל תחשבי פעמיים! עיר יפיפיה!!

תודה רבה פנינית - תמיד כיף להיזכר בפראג היפה ותמיד נחמד לראות שכל אחד מוצא בה דברים אחרים, מעבר לאטרקציות הרגילות. סיפור הביקור בסלובקיה היה מרגש מאד.

כשדיברת על הטיפוס למצודה בשיא אוגוסט זרקת אותי לפעם האחרונה שהייתי שם, בסוף אוגוסט, כשטיפסנו מיוזעות, בתי ואני, עד לתור הארוך של הבדיקה הביטחונית. אבל היה שווה..

לינקים לפראג

הבלוג של אורי מטייל

הבלוג של ודים

הבלוג של אלין וסער

הבלוג של נירית

הבלוג של ציקי

מקומות מומלצים לבירה בפראג

פראג – האתר הרשמי

המלצות לתצפיות שקיעה

מדריך מסעדות פראג בעברית TASTE FOR LIFE

מדריך אוכל לפראג בעברית THE FOOD NETT

פראג עם דור (סיורים בעברית ומידע)

EARTH TREKKERS – הכי טוב בפראג

בלוג – יום אחד ב BRNO

יום 5 – ביקור שורשים בסלובקיה וחזרה הביתה

ובכן איך מארגנים ביקור שורשים שכזה בעיירה ורבובה Vrbove ?

לי היה ברור שרצוי לתחקר את העניינים מבעוד מועד...

בעיירה ורבובה יש בית כנסת מרשים, שבו מן הסתם התפלל גם סבו של בן זוגי, שהיה בעל חנות גדולה בעיירה.

(הוא הצליח להגיע לארץ עם משפחתו בסופו של דבר לאחר הרבה הרפתקאות ותלאות, וידענו שבית המגורים שלו נהרס כבר ואין מה לחפש אותו).

אפשר לראות את התמונה של בית הכנסת באתרים שונים, פנים הבנין שימש את הנאצים כמחסן ולכן לא נותר שם דבר.

אבל בכל זאת רצינו לנסות ולהיכנס פנימה...

חפרתי באינטרנט, שלחתי מיילים לכל בעלי התפקידים בעיריה.

התוצאות המהממות – אפס תגובות.

אז הרמתי טלפון, מפה לשם הגעתי לגברת – 

"את יודעת אנגלית?"

היא ידעה אנגלית מספיק טוב בשביל להגיד לא!

ובכל זאת...

אפשר לארגן כניסה לתוך בית הכנסת של העיירה?

גם בזה היא שלטה היטב..

לא!  

בשום פנים ואופן!!

הבנתי שיותר מזה לא אצליח להשיג.

החודשים חלפו..

הגענו ליום הרביעי של הטיול.. אתמול כמובן.

בן זוגי מספר לי שכשנהיה בורבובה ניכנס לבית העיריה, אולי נמצא שם תמונות ישנות וכדומה.

אההממ...

היום יום הטיסה, הערכתי שבשביל לראות את בית הכנסת מבחוץ שעה תהיה מעל ומעבר

אבל להרפתקאות נוספות לא נותר זמן אלא אם נקום מוקדם יחסית.

ובכן הרבה ברירה לא נותרה,

עד שהגענו לפה... לא נמצה את העניין?

אז בשמונה בבוקר התייצבנו בעיירה.

ראשית עצרנו לראות את בית הכנסת המדובר והקפנו אותו מכל עבריו.

ליד בית הכנסת – שלט קטן ואנמי מציין שבית הכנסת נבנה בשנת 1883 על ידי הקהילה היהודית במקום שמנתה מעל 1000 איש בזמנו.

איפה הם עכשיו?

מה היה ההמשך? 

השלט לא מספר אפילו במילה וחבל...

אחר כך נכנסנו לחפש את מזלנו בעיריה.

פגשנו את אחד העובדים בבניין (שכמובן לא ידע אנגלית),

ובעזרת עובדת אחרת הם הפנו אותנו לחדר אחר בעיריה בו ישבו שני עובדים אחרים.

ואיזה עובדי עיריה אלה היו..

בחור צעיר, מסתבר שהוא מנהל מחלקת התרבות, והפלא ופלא – היחיד שיודע אנגלית!

ואיתו אדם מבוגר יותר ששלט בכל פרטי ההיסטוריה של העיירה ורבובה!

הם הראו לנו ספר תמונות היסטורי של העיירה,

והמומחה ההיסטורי שלף מה שנקרא "פרטים מוכמנים" על שאר קרובי משפחה שלנו...

שלא לדבר על כך שהילדים שלנו הופיעו אצלו במחשב... כן כן.

כנראה שהוא עוקב אחר מאגרי עצי שורשים למיניהם באינטרנט ולוקח משם מידע הקשור לצאצאי העיירה.

היינו בהלם מרמת הבקיאות ומהרצון לעזור.

ואז שאלנו - מה לגבי בית הקברות?

הבחור הצעיר אמר – אין בעיה, אקח אתכם לשם..

ויצאנו לטיול קטן (ברגל) בעקבות בית הקברות.

כמובן שלא היינו מצליחים בעצמנו להיכנס, היה צריך להתקשר לגברת השומרת על בית קברות, זו שהמשק שלה מוביל אליו.

בית הקברות מתוחזק יחסית יפה, אבל בכל זאת עברו אי אלו שנים,

חלק מהכתובות נמחקות מהמצבות, ואת המצבה שחיפשנו לא מצאנו.

לסיום התעקשה הגברת להראות לנו ספר מבקרים שיש ברשותה, מאז 1991 נדמה לי... מלא בתודות.

מי היה מאמין שכל כך הרבה ישראלים ויהודים הצליחו לבקר פה במהלך השנים!

אבל זה לא היה הסוף של הסיור...הבחור הבטיח לנו שיכניס אותנו לבית הכנסת!

לא שאלתי שאלות מיותרות..(הרי אסור??)

בדרך הוא פגש חבר שלו, שהציע לנו ביקור בביתו, בו יש כוך שהתחבאו בו יהודים בזמן השואה.

כמובן באנו לראות, מסתבר שמדובר אפילו בקרובי משפחה רחוקים... הם ידעו לספר מי זו המשפחה שהתחבאה שם.

אל הכוך מגיעים דרך מרתף, אני מנחשת שכמשפחה שפרנסתה הייתה ייצור יינות -  המרתף היה מלא בהם כאילו אין שום דבר מאחוריו

הנה פתח הכניסה לכוך

בפנים ראינו בור שבו הוצב סולם וממנו יצאו היהודים ככל הנראה בשעות הלילה בהחבא.

הנה תחתיתו של הסולם

והנה מכסה הביוב שאליו הגיע הסולם בחלקו העליון כדי לצאת לאוויר הפתוח

זו הייתה חוויה מרגשת ונוגעת לראות את זה באופן מוחשי מול העיניים.. 

ולא כחלק ממוזיאון אלא פשוט כך עדיין נמצא בעיירה סטנדרטית בסלובקיה שבה גרים אנשים רגילים לגמרי.

בכלל כל המצב שבאנו בלי ציפיות,

אבל דבר הוביל לדבר וקיבלנו סיור פרטי מושקע בכל מה שיכול לעניין אותנו בעיירה היה מפתיע ומרגש

ומה עם בית הכנסת?

המשכנו אליו, מנהל מחלקת התרבות אכן השיג מפתח להיכנס פנימה (למרות שפורמלית אסור),

גם החבר של מנהל מחלקת התרבות (זה שהראה לנו את הכוך) בא איתנו ורצה לראות את פנים בית הכנסת שלא ניתן לראות אותו סתם כך, וגם את אחותו הביא...

ויחד עם זה שידענו שפנים בית הכנסת הרוס,

עדיין ניתן היה להתרשם מהתקרה המצויירת ומשלל הקישוטים הפנימיים. 

ובזאת הסתיים ביקור השורשים מעל ומעבר לכל הציפיות,

בלי שום תיאום מראש או תיכנון.. לפעמים צריך מזל!

מסתבר שמנהל מחלקת התרבות התחיל את עבודתו בעיריה לפני שבוע בלבד,

והוא כאמור היה היחיד שידע אנגלית..

וגם רצה לעזור לנו ובכלל לקדם את ההשקעה בבית הכנסת ובבית הקברות כדי שיוכלו להיות פתוחים לקהל הרחב.

כיום הם הוכרזו כמבנים לשימור על ידי ממשלת סלובקיה,

מצד אחד אסור להרוס אותם ומצד שני לא משקיעים בהם כדי שהציבור יוכל לבקר בהם.

בית הכנסת נמצא ברחוב הראשי של העיירה (נודה על האמת, זו עיירה של רחוב אחד) ,

עומד לו עם השלט הקטן שלא מספר כלום, ואיש אינו יכול להיכנס או ללמוד יותר על מה שהיה, וחבל.

היינו נרגשים כולנו מהחוויה הבלתי תאמן הזו,

מעולם לא שיערתי ולא העליתי על דמיוני שנקבל סיור כזה VIP בכל ורבובה...

מפה ישירות לטיסה, חזרה לוינה.

עד כאן החוויות מהטיול,

תודה לכם שחלקתם אותן איתי

ומקווה להתראות בטיולים נוספים!

יום 4 – מפראג לסלובקיה

היום נתחיל לחזור דרומה לכיוון וינה, עם לינה בסלובקיה לטובת ביקור השורשים מחר.

ולפני שנעזוב את פראג לא ניפרד בארוחת בוקר טובה?

דגמנו את bistro monk שהומלץ בפייסבוק, אבל פחות תפס אותנו. מקום עם מנות אינסטגרמיות.

הרכב הוחזר לנו על ידי הנהג בהתאם לשעה שנקבעה ונסענו לשוק הויאטנמי של פראג – Sapa,

שוק שהומלץ לנו על ידי הבכור שהגיע אליו בטיול בלעדינו.

מה לשוק ויאטנמי ולפראג?

מסתבר שבתקופה הקומוניסטית הובאו הרבה עובדים ויאטנמים לפראג,

וכך התפתחה לה קהילה משמעותית בעיר.

זו גם הסיבה שיש הרבה מסעדות ויאטנמיות טובות בפראג.

השוק איננו מקום לתיירים כלל, הוא משמש את הקהילה המקומית.

התחלנו את הביקור בשוק במקדש הקטן המקומי – חפשו בגוגל מפס Buddhist temple Libuš

זהו מקדש קטן מאוד, מי שטייל במזרח כנראה יתאכזב, אבל מי שלא ראה מקדש כזה מימיו יכול אולי למצוא עניין

בשוק יש הרבה מאוד חנויות אוכל אסיאתי, וגם "סטוקים" מסוגים שונים, חלקם סיטונאיים.

אני לא יכולה לומר שיש פה הרבה מה לקנות אם אתם לא מחפשים פרודוקטים אסיאתיים.

אבל אם אתם רוצים מרק פו אותנטי זה כנראה המקום.

אכלנו במסעדת  Phở Tùng  - היא הייתה מלאה מפה לפה, למרות שהגענו יחסית מוקדם ביום חול.

ואכלו בה אנשים שנראים שמבינים עניין..

הם נראו מהקהילה הויאטנמית המקומית.

מדובר בתפריט מגוון – מרק פו או מרק פו. (טוב נו... אפשר לבחור עוף או בשר...)

אז לקחנו.. מרק פו.

וכשראינו שיש איזה בצק שאחרים אוכלים הוספנו גם אותו (אין צורך – זה סוג של ספינג'!).

היה טעים בהחלט.

יש ממול גם חנות באבל טי Chatime Prague Sapa.

הרגשתי קצת כמו פעם בסין...

אף אחד לא יודע אנגלית.

אני לא מבינה בדיוק מה אני מזמינה...

אבל נמשיך עם הכלל מסין "מה שיוצא אני מרוצה"

אז יצא באבל טי בטעם שוקו עם אוכמניות – לא הגיוני?

בדקנו גם את הוולמרט המקומי Tamda Foods  - מקום ענק עם סוגי פרודוקטים מגוונים.. לחובבי הז'אנר.

ובזאת סיימנו את הביקור, צריך להתחיל לנסוע דרומה.

אני לא חושבת שהשוק הויאטנמי יעניין כל אחד,

זה בהחלט לא מקום "תיירותי" אבל מי שמוצא עניין דווקא בזה - יכול ליהנות.

מדד הכוכבים לשוק הויאטנמי Sapa

פיקאצ'ו  5

התחלנו בנסיעה, עם תיכנון לעצירה בעיר Brno, הפעם ניכנס למרכז העיר.

מצאנו חניון כלשהו והגענו לקתדרלת סט. פיטר ופול. הכניסה חינם.

בפנים מצאנו את פסל הכהן הגדול עם ג'יבריש להנאתנו

המשכנו לכיכר בה נערך שוק הירקות The Cabbage Market ,

אם כי כצפוי הוא היה ברגעי הפעילות האחרונים שלו, אז אי אפשר לומר שיכולנו להתרשם ממלוא תפארתו.

במסגרת השוטטות והמנוחה מהנהיגה נכנסנו לקניון קטן מקומי Velký Špalíček, קניון קצת מיושן אבל הספיק כדי לספק מנוחה לנהג.

לאחר מכן המשכנו לכיכר החירות Náměstí Svobody , פה יש כבכל כיכר גדולה את מוסדות התרבות הידועים מקדונלדס ו KFC

ומפה חזרנו לרכב

(לא לפני שאמא כיוונה את גוגל מפס למלון אינטרקונטיננטל בו חנינו, קיבלה בתגובה הכוונה למלון קונטיננטל, התחילה ללכת לשם עד שגילתה שאופס , ומה היה בכלל שם המלון הנכון? אינטרנשיונל... נו טוב עייפות החומר, אז שרפנו עוד כמה קלוריות ).

Brno  היא עצירה חביבה לצורך עצירה, למרות מאמצי השיווק שלה באינטרנט לא התרשמתי שיש סיבה לבקר בה לצורך אחר מעצירה.

נותרה עוד לא מעט נהיגה עד ללינה בסלובקיה בעיר Piešťany, סמוך לעיירה ורבובה בה נבקר מחר.

בדרך עוד היה צריך להצטייד בוינייטה גם לסלובקיה לנסיעה באוטוסטרדה .

הגענו לפנסיון בסגנון של פעם Pension Danninger , כזה שעובד רק עם מזומן ולמעשה אין לו שום ביטחון שתגיע.. אבל הכל תיקתק.

לילה טוב

יום 3 - מצודת פראג

היום נטייל לכיוונה של מצודת פראג, בדרך נשלב עוד כמה אתרים מעניינים...

אנחנו חוצים את הנהר, הפעם לא בגשר קארל אלא בגשר דרומי לו - Legion Bridge – בדרכנו לאי קמפה (שאינו ממש אי)

הדרך נופית כצפוי, וכשאנחנו מגיעים לקמפה תופסת את תשומת ליבי העבודה הזו לכבודו של ואצלב

אנחנו ממשיכים, עוברים ליד הפסל Statue Of Harmony (כך בגוגל מפס)

ומגיעים לפסלי התינוקות של דוד צ'רני, הם גדולים (ראו את גודלם לעומת העצים), מרשימים וזועמים למראה.

שווה להגיע.

בקרבת מקום פסלים נוספים -הפינגווינים הצהובים - ויש גם מוזיאון אומנות,

אבל כרגע יש גם עבודות תחזוקה במקום ונראה לי כי הגישה אל הפינגווינים הייתה חסומה.

אנחנו ממשיכים הלאה למה שנקרא הקיר של לנון 

ועושים עצירה בפטיסרי הנחשבת סן טרופז Pâtisserie Saint Tropez

המקום יקר בטירוף, ובסגנון מאוד צרפתי . דגמנו את המקרונים והאמת שאתמול היו טעימים יותר. אז לא חובה....

המשכנו בעליה למצודה.

מזג האוויר קריר ומתאים לעליה – פחות מתאים לשיא אוגוסט ואז אולי כדאי להיעזר בחשמלית.

בעודי מסיימת את המדרגות האחרונות נשמעת מוזיקה... ואני נזכרת שבשעה 11 חילופי משמר במצודה!

פיקאצ'ו אינו מחובבי החלפות משמר (בלשון המעטה) ולכן לא ניסיתי להגיע, אבל לפעמים יש מזל...

מיד נדחקתי בין התיירים והצלחתי לעקוב אחר הטקס

ראו את דגל אוקראינה כסמל לתמיכה

אומנם "הרווחנו" את הצפיה בטקס, אבל המחיר היה תור יחסית ארוך לכניסה למצודה לאחר מכן בסיומו...

יש בדיקות בטחוניות שאורכות זמן, וזה ביום חול בחודש מרץ.

נכנסנו למתחם המצודה וקנינו כרטיס משולב המאפשר כניסה לבניינים. פרטים פה.

ביקרנו בקתדרלת סט ויטוס

מהמגדל הדרומי של הקתדרלה ניתן לעלות לתצפית יפה,

אבל העליה קלסטרופובית מדי לטעמי ועל כן הותרתי את טיפוס 300 המדרגות לבן זוגי ולפיקאצ'ו,

הנה מה שהם ראו לכמה כיוונים מהגג

המשכנו במתחם המצודה לבזיליקת סט ג'ורג'

ומשם לסמטת האלכימאים Golden Lane  -

אפילו לרחובון הזה שכולו מלא בחנויות לא ניתן להיכנס ללא כרטיס כניסה לבניינים.

לסיום הביקור במתחם עצרנו בבית הקפה שהומלץ Lobkowicz Palace Restaurant & Café,

בית הקפה מתהדר במרפסת צופה לפראג ואנחנו נהנינו להתחמם במרק עגבניות טעים ואפילו לא יקר כלל,

מעין מנה ראשונה לארוחת הצהריים שרציתי לאכול במקום אחר. 

מדד הכוכבים למתחם המצודה

בן הזוג 5 ("הנוף הכי יפה לתצפית על פראג הוא מהמגדל והכנסיה עצמה מרשימה כמו כנסיית נוטרדאם")   פיקאצ'ו  5

יצאנו מהמצודה אבל לא שבנו על עקבותינו ,

המשכנו לכיוון שונה לחלוטין עד מנזר סטרחוב , או ליתר דיוק המסעדה במנזר סטרחוב Strahov Monastery Brewery.

רוב התיירים מגיעים לכאן כדי לבקר בספריה המפורסמת של המנזר,

אבל אנחנו שבענו ספריות מסוג זה (מה עוד שהבנתי שללא סיור מודרך רואים את הספריה רק מרחוק מעברו של חבל בכניסה)

ומצד שני לא שבענו אוכל אותנטי ובירה צ'כית !

הנזירים מכינים סוגי בירה שונים בעצמם וגם מבשלים שלל תבשילים שהיא משולבת בהם.

היה טעים ומומלץ והבירות שטעמנו היו טעימות אבל השוס היה מבחינתי גלידת בירה!!

נשמע מוזר אבל טעים לחובבי בירה, ועלה 6.5 ₪...

אל דאגה יש גם שטרודל תפוחים בגלידת וניל , והיו גם כופתאות ברוטב פירות יער חם...(אבל אותן תשאירו לצ'כים)

מה עכשיו?

התלבטנו, קצת התעייפנו ונעשה קר מאוד. 

זה היה הזמן להפעיל את אפליקציית בולט BOLT שפעלה כמו קסם.

תוך פחות מדקה צץ יש מאין הנהג המיוחל והביא אותנו במחיר מצחיק למקום שנקרא ממלכת הרכבות Království Železnic.

פיקאצ'ו חובב רכבות מושבע, ומדובר במקום מוטרף שאין מילים לתאר אותו..

שטח עצום של מסילות רכבת מסוגים שונים בהן נוסעות רכבות, ויש עוד שלל תצוגות ופעילויות.

דוגמית (מאיזור לגו, זה דווקא איזור בו הרכבות לא נוסעות):

מומלץ לחובבי הז'אנר בגיל המתאים (ובסוד אגלה לכם שיש במקום בית קפה למי שפחות חובב.. ).

מדד הכוכבים לממלכת הרכבות

פיקאצ'ו 5 ("מומלץ למי שחובב רכבות")

ממש בסמוך לממלכת הרכבות, מעבר לכביש – קניון Novy Smichov.

קניון מפואר עם כל החנויות הכי-הכי ובתוספת כמה חנויות מעצבים. (רמז – אולי כדאי להתפצל?)

במהלך השיטוט נתקלנו בחנות הזו:

מה קונים פה??

ובכן מסתבר שזו חנות נעליים!

מתעמקים בטאבלט, מסננים בוחרים ו"מזמינים" והמוכר מגיע לך עם הנעל למדידה!

שם החנות Modivo  והיא אפילו הייתה אטרקטיבית במחירים.

ואחרי שסיימנו, הזמנו שוב BOLT, שוב הגיע תוך דקה, והקפיץ אותנו בנסיעה למסעדה ארגנטינאית Gren Fierro. 

אומנם הזמנתי מקום מראש אבל ביום חול בחודש מרץ – ממש לא חובה.

דגמנו ממגוון המעדנים הארגנטינאיים שאתם מכירים גם בארץ ואי אפשר בלי עוד איזה קינוח.. קרפ ריבת חלב כמובן

BOLT אחד אחרון ודי למלון, התאהבנו...

לילה טוב!

יום 2 – הרובע היהודי - חלק ב'

אנחנו ממשיכים לבית הקברות היהודי העתיק... "סלב" בין עשרת בתי הקברות הכי מפורסמים בעולם...

מסתבר שיש דירוג כזה לבתי קברות כאתרי תיירות.

אי אפשר לשכוח בית קברות כזה.

מאסט.

ומצבתו של המהר"ל מפראג 

יצאנו מבית הקברות, סמוך לשם נמצא מקום המוכר טרדלינק כשר..

אתם רואים שאין פטור לאף אחד מטרדלינק בפראג!

ישנם בפראג עוד בתי כנסת אבל האחרון שרצינו להגיע אליו הוא בית הכנסת הספרדי,

בית כנסת פעיל כיום וידוע כמפואר ביותר.

סמוך לבית הכנסת פסלו של פרנץ קפקא

ובית הכנסת עצמו.. לא איכזב בזהב המפואר ובעיצוב, גם לא בעוגב שיש בו

בזאת סיימנו את הסיור ברובע היהודי, נושא כבד אבל לדעתי חלק משמעותי מהאתרים המרכזיים של העיר.

מזמן לא סיפרתי על משהו שאכלנו..

והרי הגיע הזמן לאכול ארוחת צהריים מאוחרת.

בחרתי לנסות מסעדה צ'כית אותנטית, סניף ענק של רשת Lokal  ברחוב Dlouhá  , שהומלץ גם כמקום לשתיית בירה כמו שצריך – ראו את הסקירה פה.

זו מסעדה שבה אוכלים (ושותים) המקומיים, ולמרות שהגענו יחסית מאוחר בקושי מצאו לנו שולחן פנוי.

הצ'כים מצביעים ברגליים.

האוכל כמו שאתם מדמיינים אוכל מזרח אירופאי - כבד, מטוגן בחלקו הגדול, והבירה נשפכת כמים.

ברוטב המיונז לא השתמשתי.. יש גבול גם לחוויה התיירותית..

אבל היה טעים כחוויה!  

אחרי הסעודה הדשנה התמלאנו באנרגיה לטייל קצת ברגל..

בחרתי להמשיך לתצפית מגבעת Letna  מעברו השני של הנהר (כלומר בצד המצודה).

כוונו את הגוגל מפס לנקודת התצפית Hanau pavilion  , ותהנו מתצפית מושלמת בליבו של פארק, ה"סנטרל פארק" של פראג.

(זה יעלה לכם בכמה מדרגות לעלות.. no pain no gain!)

כך נראה Hanau pavilion   על רקע הפארק

הסתלבטנו עוד קצת בגבעת לטנה, 

ואחר כך ירדנו מטה והמשכנו לאורך הנהר.

מדד הכוכבים לתצפית מגבעת לטנה:

אני 5   פיקאצ'ו  5

עברנו ליד הבנין המרשים של האקדמיה למוזיקה

עד שהגענו לאיזור מוזיאון פרנץ קפקא.

ידעתי שפה יהיו ברווזים... ואכן הם חיכו לנו! יחד עם ברבור

בחצר המוזיאון פסל המשתינים, גם הוא של דוד צ'רני

המשכנו הלאה לאורך הנהר עד לגשר קארל ואז חצינו אותו, והלכנו עד למוזיאון הלגו שבפראג

Muzeum LEGA Praha , כן יש פה דבר כזה!

ומי יבקר בו אם לא מעריץ שרוף כמו פיקאצ'ו?

זהו למעשה מוזיאון שהוא שיגעון של אספן אחד, ולא ייאמן מה שהוא הצליח לאסוף פה..

רובו של המוזיאון ערכות לדורות לגו השונים, בנויות, ויש גם כמה מוניומנטים - לדוגמא גשר קארל מלגו (משולב ברקע תמונה)

בתחום הנוסטלגי לבני גילי אפשרות להיזכר באנשי הלגו של פעם.. כן כן פעם הם לא היו זעירים כמו היום

מדד הכוכבים למוזיאון לגו

פיקאצ'ו 5  ("מומלץ בחום לחובבי לגו ובמיוחד היסטוריה של לגו ולמבוגרים שהיה להם לגו")

יצאנו מהמוזיאון לכפור...

והחלטנו להסתפק במסעדת המבורגרים סמוכה מאוד למלון.

זה לא היה שוס גדול למרות דירוג היסטרי בגוגל מפס, אבל לפחות שתינו בירה צ'כית טובה עם הר של קצף...

מלאי חוויות תוך שתי דקות הגענו למיטה והלכנו לישון.

יום 2 – הרובע היהודי - חלק א'

בוקר טוב, אנחנו מנסים את ארוחת הבוקר שבמלון ובאופן לא מפתיע ממש לא עפים עליה.

יש מבחר גדול אבל הכל לא מלהיב.

היום החלטתי להתמקד ברובע היהודי, בדרך שתי עצירות קצרות.

הראשונה היא פסלו של פרויד תלוי גבוה מעל המדרכה..

זהו אחד מהפסלים של דוד צ'רני שפיזר אותם בכל פראג.

ניתן לאתר בגוגל מפס בשם Socha zavěšeného Sigmunda Freuda

העצירה השניה בשוק תיירים חביב Havelské tržiště

אין ספק שהצ'כים הם אנשים חרוצים, והשוק פתוח למרות שהיום יום ראשון די מוקדם בבוקר.

שלל דוכני מזכרות, חלקן מאכלים שונים

למי שרוצה יש גם דוכן קפה ועוגה (קראתי המלצות על השטרודל)

ויש גם הרבה דוכני פירות יער מושכים בעיצובם

המשכנו ברחובות פראג.. אני כותבת "המשכנו" אבל זה היה מאוד באיזי עם אינספור עצירות בחנויות,

שכן פראג העתיקה מלאה בהן, בין הבולטות חנויות למוצרי עץ צ'כים לעיצוב הבית.

אנחנו מגיעים שוב לכיכר העיר העתיקה ובה השעון האסטרונומי וקתדרלת טין.

את המופע של השעון זכינו לראות כבר אתמול בלילה.

אנחנו בדרכנו לרובע היהודי אבל משהו חשוב נשכח במלון, ואנחנו חוזרים אליו, משלבים עצירה ב Choco Café  הסמוך למלון.

המקום המושלם למשקה שוקולד חם מריר!! 

 ולטעמי – כמה שיותר אחוזי קקאו בשוקולד יותר טוב! (אפשר לבחור, אני הזמנתי 81 אחוז)

בתמונה – משקה שוקולד 72 אחוז עם קצפת, הזמנה של פיקאצ'ו

זהו מקום המתמחה גם בייצור שוקולדים שונים,

והאיכות הגבוהה הזכירה לי חוויות נשכחות מבית הקפה של יצרנית השוקולד Wedel  במדרחוב בזקופנה

מי שרוצה יכול לצרף לשחיתות גם עוגות, מאוד זול פה – עוגת גבינה ב 15 ₪, מקרון מעולה ב 4 ₪ .

אז אחרי ההתאוששות הבלתי מתוכננת חזרנו לתוכנית המקורית לרובע היהודי.

זכרתי די טוב את בתי הכנסת ובית הקברות מהביקור הקודם, אבל שלא ניקח את פיקאצ'ו גם?

אז חזרנו.

התחלנו בבית העיריה, שם אפשר לקנות כרטיס "הכל כלול".

מידע מלא פה וגם פה (בית הכנסת הירושלמי היה סגור בזמן ביקורנו).

שימו לב לשעון שבראש הבנין , שעון עם אותיות עבריות.

תחנה ראשונה – בית הכנסת ה"ישן-חדש", האלטנוישול

בבית הכנסת שלל ראשי תיבות, את חלקם בעלי רקע דתי יפצחו בקלות

מצד ימין שיל"ת = שיויתי ה' לנגדי תמיד, מצד שמאל דלמא"ע = דע לפני מי אתה עומד

בשאר הקירות ראשי תיבות נוספים, קצת יותר סבוכים לפיצוח, אבל בשביל מה יש ויקיפדיה?

את הגולם מפראג לא פגשנו בעליית הגג של בית הכנסת,

אולי כי אי אפשר לעלות אליה?

אבל לפחות פגשנו את הכפילים שלו בחנויות....

אנחנו ממשיכים לבית הכנסת פנקס שיש בו זיכרון לקהילות צ'כיה ומורביה שנרצחו בשואה, וגם תערוכת ציורי ילדים מגטו טרזין .

הציורים הוחבאו במקום מסתור עד לאחר סיום המלחמה ואז נמסרו למוזיאון היהודי של פראג.

רוב הילדים לא שרדו את השואה.

הציורים מוצגים לפי נושאים שונים שהעסיקו את הילדים.

מצמרר.

ציור בנושא החזרה הביתה:

יום 1 – מוינה לפראג

קצת על מסגרת הטיול.. 

הטיול התבסס על טיסה זולה לוינה, שהשתמשנו בה כמוצא לנסיעה לפראג בתוספת של ביקור שורשים בסלובקיה.

אני לא ממליצה על האופציה הזו באופן גורף לכל אחד, אבל אם מתאים אפשר לשקול כתחליף לטיסות היקרות לפראג.  

אין צורך ברכב לא בפראג ולא בוינה כך שניתן לעבור ביניהן ברכבת במקום לשכור רכב.

כמובן שיש בכך "ביזבוז" חלק מזמן החופשה – כל אחד שיעשה את שיקוליו.

לנו התאימה התוכנית הזו כולל שכירת הרכב ולא ברכבת בין היתר כדי לבקר בעיירה בסלובקיה.

מעבר לתוספת שנדרשנו אליה מחברת ההשכרה כדי לעבור מאוסטריה לצ'כיה, היה גם צורך לקנות אישור לאוטוסטרדה גם בצ'כיה וגם בסלובקיה.

האישורים זמינים לרכישה בסמוך למעברי הגבול, כדאי להיות ערניים.

אז למה פראג?

אני ובן זוגי היינו בחופשה זוגית בפראג לפני יותר מעשרים שנה, בזמן שהייתי בהריון עם בני האמצעי.

הילד הספיק לגדול מאז ובימים אלה מתקרב לתחילת הלימודים באוניברסיטה...

נראה לי שכבר חלה התיישנות על פרק זמן כזה, לא?

הבכור אומנם לא נסע איתנו כעת אבל הגה את הקונספט הכללי,

העובר לשעבר היה בזמן הטיול שלנו בטיול ארוך משלו ("טיול של אחרי צבא")

ופיקאצ'ו שמעולם לא היה בפראג התלהב מהרעיון,

אז קדימה....

לוינה הגענו בטיסת ערב, וישנו במלון moxy  בשדה.

למחרת לקחנו את הרכב ויצאנו לדרך.

אין לי הרבה מה לספר על הדרך עצמה, ללא עצירות היא אורכת כ 3.5 שעות, אבל אם רוצים לעצור -  נקודה קלאסית היא בעיר Brno. 

אנחנו עצרנו לשופינג - דקטלון במרכז מסחרי ב Brno .

מכיוון שרציתי לישון במרכז פראג, מציאת פיתרון לרכב  היוותה די מעמסה, ולא רציתי להגיע מאוחר לעיר ולהתחיל לחפש חניונים.

נושא החניה היה בין השיקולים שלי להזמנת המלון Residence Bologna -

הובטח לי שהרכב ילקח לחניה אם אגיע עד השעה 20, וכך היה.

אציין רק שהרכב אינו מוחנה בסמוך למלון ואינו זמין בכל רגע ורגע לשימוש...

קבענו עם הקבלה מתי יחזיר לנו אותו הנהג כשנעזוב את המלון,

אני לא יודעת אם אפשרי היה לבקש את הרכב גם בפעמים נוספות לפני שעוזבים.

הזמנתי חדר לשישה, שהיה למעשה סוג של דירת שני חדרים כולל מטבחון , וההזמנה כללה ארוחת בוקר.

בהתחשב בצרכים שלי לחניה, במחיר הדירה, ובכך שזו היתה דירת שני חדרים ולא חדר טריפל – זו הייתה בחירה טובה ואני ממליצה.

עד כאן ההקדמות, אפשר להתחיל לטייל!

ידעתי שאם נזדרז נספיק להגיע לשעת שקיעה לאיזור גשר קארל, לא רחוק מהמלון שלנו.

עלינו לתצפית יפה במגדל בקצה הגשר - OLD TOWN TOWER BRIDGE, היה שווה!

אחר כך טיילנו לאורכו של הגשר, כמו פעם לפני עשרים ושלוש שנה...

זה אפילו היה גם אז בפורים!

שפע של שחפים הגיעו

והנה מצודת פראג נשקפת לה

בקצה השני של גשר קארל, הגענו ל LESSER TOWN , גם פה דרך אגב יש מגדל לתצפית אם רוצים.

הרחובות בפראג פשוט מקסימים...

זה היה הרגע שבו ריח הטרדלינק עלה באפי.

טרדלינק הוא הגירסה הצ'כית לקיורטוש ההונגרי,

ומה עוד שהם הגדילו לעשות ומוכרים אותו ממולא בשלל דליקטסים...

היו לי כמובן כמה המלצות איפה לאכול את אותו טרדלינק ממולא,

אבל החלטתי לזרום עם ההזדמנויות בשטח ולטעום אותו פעם ראשונה בסניף מקומי של רשת טרדלניקים בקצה הגשר

קודם כל הזדמנות לצפות בפעולה איך מכינים את הטרדלינק המסתובב לו נצלה על גחלים

ואם כבר אז נטעם.. בטח... אחרת כאילו לא ביקרנו בפראג – נכון?

זה היה חביב וטעים, אבל – ספויילר – ממש לא הכי הכי בפראג - ולכן אשמור את ההמלצה להמשך...

הערב ירד, חזרנו על גשר קארל

היה לנו פנאי להתבונן בחנויות התיירים המרובות של רחוב Karlova  - רחוב שבהחלט שווה להקדיש לו את הזמן,

הנה תראו איזה בבושקות מצאנו!

עברנו גם ליד מקום שהומלץ לטרדלינק.. Good Food Coffee & Bakery

בעודי מקטרת לבן זוגי שפה היינו צריכים לאכול..

תאמינו או לא אבל התפתינו לאכול עוד אחד!

(כמובן זה לא אחד שלם בשבילי.. בשביל מה יש בן זוג אם לא כדי שאוכל למכור לעצמי אשליות שאפשר לאכול הכל כי אנחנו חולקים? )

בקיצור אכלנו טרדלינק פיסטוק והיה מעולה!  

רישמו את המקום הנ"ל, ברחוב Karlova , ואל תתפתו לרשתות שיש להן סניפים על כל צעד ושעל! אין מה להשוות!

המשכנו להסתובב.. הגענו אפילו לשעון האסטרונומי בכיכר העיר העתיקה.

משם לביקור בהמלי'ס (הייתם מאמינים שיש פה סניף??)

מדד הכוכבים להמלי'ס

פיקאצ'ו 5  ("הרבה יותר יפה מלונדון")

(הערת אמא – סובייקטיבי לחלוטין... בפראג שתי קומות בלבד)

ולסיום מסעדה חביבת הישראלים (ולא רק הם) – Pasta Fresca  

היה טעים ואנחנו מצטרפים להמלצות! (להזמין מראש)

עוד כמה דקות ואנחנו במלון שלנו, לילה טוב!