שום סיבה למה לא הולנד?

היא כמו כל מדינה אירופאית אחרת.

אם לא תלך להפגנות עם חולצת מסלול גולני,אז באמת שזה חסר משמעות.

האזרח ההולנדי מתעניין במה שקורה בישראל ,כמו שאתה מתעניין במה שקורה באוקריאנה.

בכללי יצא לי בעבר להיתקל בהפגנות פרו-פלסטיניות (אם כי לא הרבה). תמיד הלכתי לצד השני של הכביש והשתדלתי להתרחק מהמקום כמה שיותר מהר. לא מחפש עימותים. אבל מעולם לא הייתה לי תחושת אי נעימות וודאי שלא חשש לביטחון האישי. יחד עם זאת, מעולם לא טיילתי בתקופת מבצע צבאי שלא לאמר מלחמה ברמה שיש היום.

אני אף פעם לא ישן ולא מסתובב באיזורי תחנה מרכזית (אם כי כמובן שעובר שם בשלבים בלי הרכב). אם נאלץ לוותר על הכיכרות המרכזיות של העיר זה עשוי להיות חבל (כי זה האיזורים הכי תיירותים), אבל אם צריך, נעשה את זה.

אין לי שום דבר מיוחד דווקא בהולנד. אבל גם לא במקום אחר. מזמן לא היינו שם (מעל עשור), מצאתי טיסות בשילוב תאריכים/שעות/מחיר יחסית טוב לי, ובאופן כללי לא ידוע לי שבהולנד יש יותר אוירה "אנטי ישראלית" מאשר בשאר מערב אירופה. כרגע לא בתקציב יבשת שאינה אירופה, ועל מזרח אירופה לא בא לי כרגע. אז למה לא הולנד?

בין היתר היינו 3 ימים באמסטרדם.

בכיכר המרכזית היו הפגנות של פרו-פלשתינים נגד מדיניות ישראל וצהל, עם תמונות של קורבנות פלשתינאים.

היתה תחושה לא נעימה להסתובב שם.

באופן כללי, היו דברים שלא אהבנו באמסטרדם בקיץ (הצפיפות, ריח הWEED) לעומת הזכרונות מהביקור הקודם בקיץ 2003.

ברוטרדם הלכנו בעקבות מסלול אמנות רחוב מהבלוג של רחלי דגן ואח"כ לשוק האוכל. לא הבחנו בנוכחות מוסלמים גבוהה, היה נעים וטוב להסתובב שם.

מציעה לכם להחליט עם הילדים איזה דברים מעניינים אתכם בהולנד ולפי זה לבנות תכנית טיול.

כמו כן, לשקול האם הדברים האלה מאפיינים ספציפית את הולנד או שאפשר למצוא אותם גם בארצות אחרות.

למשל: פארק חבלים, רכיבה על אופניים...

אנו טסנו עם 3 מתבגרים, וקשה היה להגיע להסכמות על כל האתרים והאטרקציות בהן נבקר בחופשה.

אז היו החלטות שהרוב קבע, ואז אחד המתבגרים נאלץ לבוא עם כולם (למשל, מוזיאון אשר בהאג).

והיו מקומות שהתפצלנו. למשל, ביקרנו בריקסמוזיאום עם 2 הקטנים (11, 14) והגדול (בן 16 וחצי) נשאר בדירה. אח"כ קבענו להיפגש בבית אנה פרנק.