טסתי ביום חמישי שעבר באל על, מאחר ואני כבר חברת זהב, אני זכאית ל 2 מזוודות כבדות, אז לא היתה בעיה עם הציוד (לא שבד"כ יש). השדה היה מלא מלא מלא. הלכתי לתור המקוצר שעדיין היה ארוך יחסית, והבעיה העיקרית היתה דווקא בשילוח הציוד עצמו. עמדתי בתור נוראי ובלתי נגמר. שאר החלקים כבר זרמו ממש ונחתתי במלפנסה לקראת תשע בערב. מרגישים ששדה התעופה חוזר לעצמו. הגעתי לעמק לקראת 11 בלילה, טמפרטורות סבירות - בין 3-7 מעלות. למחרת, לאור מזג האוויר הקודר, קיבלתי המלצה ממלון ביז'ו, המלון שאני משתדלת תמיד לישון בו, כי במידה ומזג האוויר בעמק על הפנים, הבחירה הטובה תמיד זו פילה. כפי שאכן עשיתי. היה נחמד, והפעלתי שוב את שרירי הסקי שלי, ביום הראשון אני תמיד קצת חורקת, ביום האחרון אני בד"כ אחלה.

ביום השני נסעתי לשמפולוק, בדרך היפהפיה שבין סינט וינסנט לשמפולוק בואכה מעבר ההרים. עוצר נשימה. באמת שעמק אאוסטה זה אחד המקומות הכי יפים בעולם.

מונטה רוסה התחיל בלו בירד מוחלט- שמים כחולים, שמש, הכל זורח ופורח, שלוש שעות לאחר מכן כבר היה גיהנום- לא רואים מטר קדימה, שלג עמוק, גבעות קטנות, שאין לי בעיה לגלוש בד"כ, פשוט כדאי לראות אותן קודם. יש לי רגרסיה רצינית בגלישה בתנאי ראות כאלה, ורק כשחזרתי מאלניה לכיוון שמפולוק, התחיל להיות ממש כייף- אמנם עדיין קודר, אבל לפחות רואים את המסלול היטב. ירדתי בגלישה עד העיירה, גמורה לגמרי. יום מעולה.

למחר, יום אחרון לפני החזרה לארץ בערב. גלישה בפילה עד שלוש וחצי, וטוב שכך, כי כל הדרך חזרה לשדה היו הכבדות תנועה של שיפוצים ונתיב אחד במקום שניים או שלושה. מה שגרם לפקקים איומים. מי שאמור לחזור בזמן, שייצא בזמן מהעמק. כל יושבי טורינו ומילאנו יוצאים לגלוש בסופש.

יש לי כרטיס של אאוסטה, כך שהטענתי אותו ב 3 ימי סקי של העמק- תופס לכל האתרים, חוץ מלמעבר בין צ'רביניה לצרמאט, לי זה הספיק, כי לא הגעתי עד לשם. עלות- 196 אירו.

כמובן, חשוב להשתמש באוטוסטרדה המעולה שלהם, שאמנם עולה כסף אבל שווה זהב.

חופשה נעימה וניקוי ראש מוחלט, וכמובן, הכי חשוב לחזור אחרי כן לארץ.

.