יציאה – 20 דקות מרגע שהמטוס התחבר לשרוול אפשר להיות מחוץ לטרמינל בתחנת המוניות, או קרוב ל-40 דקות מרגע שהגלגלים נגעו בקרקע. אפשר לברר באתרי סטטיסטיקה על שעת נחיתה בפועל ממוצעת לטיסה הזו, אבל סביר שמדובר על טיפה לפני 8 בבוקר.

חזרה – הייתי מכוון להיות בטרמינל לא פחות משעתיים לפני הטיסה, כלומר בשעה 13:30. כנראה שגם ב 14:00 זה יהיה בסדר, אבל עשוי להיות לחוץ למדי. גם בלי מזוודות, הביטחון, ההליכה בשדה, המעבר בשירותים וכו' לוקחים מעל שעה כמעט בוודאות. אם מדובר על אלעל סביר שיקח עוד יותר זמן.

נסיעה מ JFK למרכז מנהטן במונית בשעה כזו זה סדר גודל של שעה וחצי. רכבת לא תהיה יותר מהירה בברוטו (כולל הגעה לתחנות, החלפות, קניית כרטיסים וכו') ולהערכתי אפילו טיפה יותר איטית (אם כי הרבה יותר זולה). גילוי נאות – מעולם לא נסעתי ברכבת מהשדה. שאטל מלונות או אחר יהיה מהותית יותר איטי.

בחזור, אלו שעות פחות עמוסות ולכן שעה זה סביר למונית. שעה ורבע ישאיר עוד טיפה ספייר.

כלומר עם זוג מוניות אפשר להגיע לעיר בסביבות 9:30 ועד 12:15. טיפה פחות מ-3 שעות. אם קצת מזל (ופחות פקקים) טיפה יותר. עם ביש מזל זה יהיה טיפה פחות.

ב-קצת פחות מ-3 שעות כאלה אפשר בהחלט לשוטט טיפה במקום אחד. אבל לא לשלב אזורים (כלומר בגדול אין זמן לדילוג ברכב ממונע, לכל היותר אם יש מזל אז מונית למרחק של קילומטר שניים לחסוך הליכה).

אפשרות מעניינת יכולה להיות להתחיל מטיימס סקאוור, לעלות טיפה ולמשוך לרוקפלר, ואז לרדת לאורך החמישית דרך הספרייה עד האמפייר סטייט בילדינג. זה מסלול די גבולי ל-3 שעות אבל אפשרי (ומקסימום חותכים לפני הסוף). יש לו בעיניי כמה חסרונות בולטים – האחד – הכיכר על הבוקר, והיא עוד לא תוססת מאד. ובנוסף, לא רק שלא רואים איזורים מחוץ למרכז, אז אפילו חלק ניכר מהמרכז מפספסים. אבל זה החיים. אני פחות מתלהב מלהגיע לכיכר טיימס לקראת הצהריים, כי פספוס בלוחות זמנים יגרום לזה שלא יהיה זמן. ולכן הייתי מעדיף להתחיל בכיכר.

כמובן שאפשר לוותר על מרכז העיר, ולנסוע דווקא ליעד אחר. זה יכול להיות אזור גשר ברוקלין ולהיכנס ברגל לעיר, זה יכול להיות הדאוטאון, סנטרל פארק, או אפילו ליברטי סטייט פארק בניו ג'רסי

אבל מה שחשוב להבין זה שבכל מקרה מתמקדים במקום אחד, ומביאים בחשבון שכל תקלה קטנה תשבש את התוכנית.

עוד כמה מחשבות על לוגיסטיקה:

הוזכר טרולי – אין זמן להשאיר אותו בשמירת חפצים. באופן מעשי שמירת חפצים תיקח בין חצי שעה לשעה (הגעה למקום השמירה, הפקדה, והפוך באיסוף כששוב צריך ספייר למקרה שמי שמחזיר את הטרולי עסוק). זה אומר להסתובב איתו כל הזמן בעיר ובכלי התחבורה השונים. זה לא נוח, זה מאט, זה לא בהכרח בריא לטרולי (הם לא בהכרח מתוכננים לשעות של הליכה על מדרכות). אין לי פתרון לנושא אבל צריך להיות מודעים לזה.

עייפות – לא יודע אם הטיסה זו טיסת לילה מהחוף המערבי, או טיסה שהמריאה ב-6 בבוקר מאיזו נקודה בחוף המזרחי אבל בכל מקרה מדובר על לילה שבו לא ישנים טוב אם בכלל. סביר להניח שלא תריכה להיות בעיה לשוטט כמה שעות בעיר בשעות הבוקר המאוחרות, אבל יש סיכוי מסויים שהעייפות כן תשפיע.

אוכל – ימים של טיסה הם תמיד ימים משוגעים מבחינת אוכל. אם מוכנים לאכול מה שיש בכל מקום ולאכול בהליכה – לא צריכה להיות שום בעיה. אם חשוב לאכול מסודר, בישיבה, מזון בריא וכו' – זה יגזול זמן. ארה"ב זה לא רק ג'אנק פוד, ואוכל בריא יותר זמין בכל מקום. אבל זה לוקח טיפה יותר זמן מג'אנק פוד (מהעגלה ברחוב או מכל מקום אחר). בייחוד אם רוצים לשבת ולא לאכול בהליכה.

חזרתי עכשיו מניו יורק אליה הגעתי בטיסה פנימית והיתה לי המתנה יזומה (מסיבות שונות) של 13!!!! שעות עד לטיסה חזרה ארצה באל על,

הכרטיסים לשתי הטיסות לא היו בכרטוס אחד. זאת אומרת שצריך לצאת, לאסוף את המזוודות ולהיכנס לשדה מחדש.

עכשיו הבעיה היא שהצ'ק אין של אל על נפתח רק 3 שעות לפני הטיסה היעודה ולכן אי אפשר לעבור את ביקורת TSA ללא בורדינג פאס.

ואז מה עושים.

לחכות באולם הצ'ק-אין זו לא אופציה. פשוט אין היכן. אין אפילו מושב אחד שאפשר לשבת ולהמתין.

פתרון אחד, על כל הסרבול וחוסר הכדאיות זה לנסוע העירה.

פתרון שני - מלון day use שמחירו יכול להגיע ל 300$ ויותר לכמה שעות.

ואם בכל זאת הצלחתם, כמוני, (ולא אפרט איך, אבל בדרך חוקית לחלוטין) להתארגן על בורדינג פאס ולעבור TSA ולהגיע לאולמות היוצאים,

מה עושים חמש, עשר או 13 שעות כמוני.

אפשרות אחת להיכנס לאחד מטרקליני הנוסעים. לחלק מאתנו יש כרטיסי אשראי שמקנים זכות לטרקלין כזה או אחר בלי או בדרך כלל עם תשלום נלווה.

אפשרות אחרת טרקלין priority pass ללא כרטיס חבר אבל עם תשלום 55$ לאדם לשלוש שעות. גם יקר וגם מה עושים ביתר השעות.

אפשרות נוספת היא ישיבה בכיסאות שלפני הגייטים.

באזור הדיוטי פרי בין טרמינלים A ו B יש מעט מקומות ישיבה על כסאות מרופדים שאפשר להימרח עליהם ללא הגבלה, אבל צריך להיאחז בהם בדבקות.

יש גם שתי מסעדות / בארים עם ישיבה נוחה שמתאימה לשעה שעתיים..

ועוד הערה - אין החתמת יציאה בדרכון מארה"ב. לפני ה TSA סורקים הדרכון והפרצוף וממשיכים לביקורת הביטחונית

ועוד אנקדוטה - בני 75 ומעלה לא צריכים להוריד נעליים לפני. חגורה כן.

תודה. אני מניחה שמתישהו צריך גם להחתים את הדרכון על יציאה מארה"ב, וההגיון אומר שזה צריך לקרות בהמראה מ-jfk, כשהטיסה באמת יוצאת מארה"ב, או שזה קורה כבר בטיסה הראשונה שנוחתת ב-jfk, ואז יציאה העירה מסבכת את העניין? האם יהיה הבדל בעניין הזה אם נשארים בקונקשן בשדה"ת או שיוצאים ממנו העירה ואז חוזרים לשדה"ת?

לצאת זה די מהר, כי אין הגירה ולחזור חוסכים את ענין הצק אין עדיין יש סיקיוריטי בכניסה לשדה וסקיוריטי בשער

אני לגמרי הייתי הולך על זה.

הקונקשן מתוך ארה"ב, ואין מזוודות בתא המטען, רק טרולי.

כן, זו פעם ראשונה ולכן מצד אחד מאוד רוצה, מצד שני מתלבטת אם זה בכלל יצליח.

איזה פרוצדורות צריך לעבור בנחיתה כדי לצאת החוצה משדה"ת, ובחזרה כדי להגיע לטיסה? האם באמת צריך להגיע 3 שעות לפני הטיסה, או שהפרוצדורה קצרה יותר כי זה קונקשן?

אביה

תודה. הקונקשן מתוך ארהב, כלומר ממריאים מארה"ב, נוחתים ב-jfk, וכעבור 8 שעות ממריאים לישראל. אשמח באמת להסבר איזה ביקורות צריך לעבור במצב כזה, כדי להבין כמה ייקחו כל ההליכים גם אחרי הנחיתה ב-jfk, וגם לפני ההמראה. מדובר ביום באמצע השבוע, נחיתה ב-7:30, המראה 15:30.

האם אפשר לסמוך על רכבת שגם במקרה של עומס תחבורה היא תגיע בזמן צפוי?

אביה