נהנתי מאוד מתיאור הטיול שלכם. זה אזורים שבכלל לא הגענו אליהם בטיול הראשון. אולי מתישהו יהיה טיול שני גם.

עכשיו אני מעריכה את מזג האויר שהיה לנו יותר..כמובן שגם אצלנו היה גשם ורוחות, אבל אצלכם נשמע יחסית הרבה יותר אינטנסיבי.

תודה רבה על השיתוף, טיול באמת מרהיב ומעורר חשק לטייל ביעד המיוחד הזה.

פנינית היקרה,

נהניתי מאוד מהשרשור. מכל תמונה ומכל סיפור. נופים מהממים ולגמרי מובן למה רציתם לחזור שוב.

שמחה שהתקלות הסתיימו בצורה טובה ולא נאלצתם לישון ברכב.

עד הטיול הבא!

פנינית, תודה על השרשור הנפלא.

איסלנד נשמעת מאוד מאתגרת - ומאוד שווה, מרהיבה ומיוחדת.

כל שרשור שלך הוא ׳מסע בין כוכבים׳ - נהנתי מאוד ! מחכה לבאות...

יום 14 – Reykjanes

בוקר טוב ופסטורלי ממרפסת המלון

יום אחרון מלא באיסלנד והטיסה חזור רק מאוחר בלילה.

אז מה נעשה?

מסלול ארוך עדיין לא מתאים לבן זוגי שטרם החלים לגמרי

התחזית בדרך 550 התקלקלה מאז אתמול ולא נוכל לנסוע לשם גם היום,

ואם אתמול הבעיה הייתה רוחות חזקות, פתאום היום מופיעים גשמים חזקים.

בכלל גשמים בכל מקום

חוץ מב... חצי האי Reykjanes !

אז החלטתי שזה יהיה היעד שלנו להיום, כמובן משתלב מצויין עם המיקום של שדה התעופה.

לא הייתי שלמה עם התוכנית שלי שם,

אני מכירה את בני המשפחה ומסלול נסיעה בין עצירות שונות בדרך כלל זוכה לכינוי "טיול פח" על ידי פיקאצ'ו

אבל לא הייתה לי תוכנית מוצלחת יותר בהתחשב בגשמים והאמת שלא היינו שם בכלל בעבר אז החלטתי שזה מה שיהיה.

את היום התחלנו ברכישת נעלי הרים חדשות לפיקאצ'ו באאוטלט של ICEWEAR בפרברי ריקיאויק (בגוגל מפס - Icewear Outlet & store).

חלק מהחנות היא חנות רגילה וחלק אאוטלט, לשמחתי מצאנו נעליים מתאימות וזולות מאוד (יחסית) באאוטלט (אותה תוצרת בדיוק כמו שבחנות הרגילה). 

אציין לטובת חובבי השופינג שכל האיזור הזה משופע חנויות של מותגי ספורט וטיולים וגם חנויות גדולות נוספות.

גשם שוטף ירד כפי שחזתה התחזית...  

מלא מסעדות ג'אנק פוד במתחם הזה אבל אנחנו אכלנו במסעדה בריאותית והיה טעים מאוד - Pure deli

ועכשיו אנחנו מדרימים לחצי האי רייקנאס.

כמו מעשה קסמים אכן כשמגיעים לשם מפסיק הגשם, בדיוק כמו בתחזית.

אנחנו מתחילים בתצפית על אגם Kleifarvatn ועל החוף השחור שלו - כוונו ל Indjánahöfði

משם ממשיכים לאיזור הגיאותרמי Seltún Geothermal Area

שאפשר לסייר בו בשביל מסודר בין המעיינות והאדים . 

מרשים למי שמעולם לא ראה איזורים כאלה, פחות מיוחד עבורנו .. מה לעשות

קרוב לשם נמצא האגם הירוק Gígvatnsvatn.

רמת העניין של בני המשפחה הייתה גבוהה, הם אפילו לא טרחו לצאת מהרכב.

אני יצאתי  וקצת הסתובבתי לאורכו..

תוהה האם הוא באמת ירוק?

אז האמת שכן, יש פה גוונים ירוקים (בעיקר בשוליים)  ומה עוד שזרחה השמש והעצימה אותם עוד יותר, זה לא פוטושופ!

הצצה לכנסיה פוטוגנית אומנם אבל שימו לב המבנה שלה לא קלאסי משום מה... Krýsuvíkurkirkja

והנה בכל זאת דאגתי למסלול קצר ולא רק עצירות..

עלינו למכתש Eldborg next to Geitahlíð

עליה לא מאוד קשה, דווקא הירידה לקחה לי זמן כדי לא להחליק.

הנה ראש המכתש, תמונה לא אידיאלית אבל אפשר לפחות להבחין בו..

אנחנו ממשיכים דרומה לצוקי הציפורים Krísuvíkurberg Cliffs

מגיעים והמחזה פחות מטורף מבחינת כמות הציפורים שעפות פה...

קשה להעביר זאת בתמונה אבל המקום בהחלט היה מהבודדים שהצליחו להרשים היום את בן זוגי ואת פיקאצ'ו

בשל דאגה מהתפרצות קרובה של הר הגעש (שאכן קרתה בסופו של דבר כמה שבועות אחרי שחזרנו ארצה),

נחסמו כבישים באיזור Grindavík (בה דווקא ביקרנו בשנה שעברה), ועל כן עכשיו חזרנו את כל הדרך לפני שהמשכנו מערבה.

לא להרוג אותי – עוד שתי כנסיות אחרונות ודי ממש על הדרך – Kálfatjarnarkirkja

ודי קרוב אליה Knarrarneskirkja   (לא מסומנת בגוגל מפס),

יצאתי לצלם אותה ונמלטתי מהר לרכב כשקבוצת שחפיות הקוטב התקרבה אלי יותר מדי..

לא בא לי למצוא את עצמי בסצנה של היצ'קוק

בני המשפחה איבדו כל סבלנות בשלב זה , אבל הבטחתי שאנחנו בדרך לאכול...

ובכל זאת עוד איזה מגדלור חמוד כתום, לא היו לנו בטיול הזה כאלה Holmsberg lighthouse

וזהו די..

הולכים לאכול במסעדה Röstin Restaurant אשר נמצאת ב Gardur  בבנין המוזיאון המקומי ,

גם בחוץ יש ספינה עתיקה וגם בפנים שלל חפצים וכלי תחבורה בסגנון זה.

המסעדה צופה לנוף ולשני המגדלורים שיש במקום, ארוחה אחרונה באיסלנד וגם היא לא מאכזבת

מרק דגים אחרון

כמובן יש עוד אתרים בחצי האי רייקנאס, לא הגענו לכולם בעיקר כי נגמרה הסבלנות..

בשנה שעברה היינו בלגונה הכחולה וגם היא לא הפיייבוריטית שלנו (טמפרטורת מים לא אחידה)

כך שלא רצינו לחזור אליה, ובזאת הסתיים הביקור.

"אמא זה טיול פח"

מדד הכוכבים לחצי האי רייקנאס

אני  3.5   בן הזוג 3  ("רק אם אין ברירה")  פיקאצ'ו  3  ("לא שווה")

(לפחות רק החלק הזה היה "טיול פח")

מפה לשדה התעופה הסמוך, חזרה לארץ עם אל על דרך פריז.

אז בנימת סיום אסכם שהיו לנו שבועיים מלאי חוויות בשפע מקומות מדהימים

כולנו היינו מרוצים שחזרנו לאיסלנד לביקור חוזר,

היה שווה!

אומנם היו כמה ימים שמזג האוויר הקשה עלינו,

אבל אני חושבת שהסתדרנו ולקחנו את זה ברוח טובה.

זה חלק מהטיול באיסלנד, לרוב, וכדאי לקחת את זה בחשבון מראש.

שוב תודה לכם שהגעתם עד לפה

ונתראה אני מקווה בטיול הבא..

סיפור די מזעזע.. בכל מקרה בעלת דירה שעונה רק אחרי יומיים זה מזעזע בפני עצמו.

לא קרה לי זמן תגובה כזה

איזה חוויות!

את מזכירה לי את המקרה המוזר שקרה לנו בדירה שלקחנו בעיר הצפונית אקוריירי - אחלה דירה, חדר מקלחת נחמד עם מכונת כביסה ומייבש. אני באה להתקלח, ולא מבינה איך פותחים את הברז, אם אפשר לקרא למה שהיה שם ברז. היתה מעין קוביה אחת וזהו. בחיים לא ראיתי כזה דבר. מסובבת ימינה, מסובבת שמאלה וכלום לא קורה. מושכת למעלה, למטה. נאדה. קוראת לבעל שינסה. גם הוא לא מצליח. קוראים לבת, אותו סיפור.

איזה תסכול! מתים להתקלח אבל אי אפשר. שלחתי הודעה לבעלת הדירה. התשובה המוזרה שלה הגיעה אחרי יומיים..

בטח יש כאלה שמכירים את הברז הזה, אנחנו לא הסתדרנו איתו..

חוויות..

יום 13 – מפל Brúarfoss ועוד

אחרי עלילות אמש השלמתי עם העובדה שהיום יהיה יום רגוע, בלי מסלולים.

התיכנון המקורי של היום – נסיעה בדרך 550 (Kaldidalur) לאגמים הסודיים –

בלאו הכי לא יכול היה לצאת לפועל בשל רוחות חזקות שם (מדובר בכביש מאוד גבוה) כך שרוב היום אולתר במקום.

בן הזוג החולה ישן קצת יותר, עד שהתקרבנו לשעת הצ'ק אאוט,

נפרדנו מהסוסים המקסימים של בעלי הצימר

ואפילו לא דיברנו על מזג האוויר..

דווקא ביום כזה מזג אוויר שמשי ומקסים למעט רוחות קצת יותר חזקות, בעיקר ככל שנוסעים מערבה.

אחר כך נסענו מעט למפל אהוב במיוחד- מפל Brúarfoss,

שאומנם ביקרנו בו בשנה שעברה אבל כבר בארץ קיווינו שנספיק לחזור אליו.

מה שמיוחד בו הוא הצבע המהמם של המים

אני ופיקאצ'ו השארנו את בן הזוג להתעמק בצילומיו והלכנו קצת כקילומטר לכל כיוון למפל Midfoss  ,

לשמחתי גיליתי שגם הוא ניחן באותו צבע מדהים של המים,

ולמעשה כשהלכנו לאורך הנהר ראינו שזרמים שונים מתערבבים בו, חלקם בצבע הזה וחלקם לא

עוד על המפל אפשר לקרוא פה,

אני חושבת שהמסלול המלא בפני עצמו מכיוון החניה החינמית (שאנחנו עשינו רק שליש ממנו כי חנינו בתשלום) לא מצדיק את זמן ההליכה,

אבל אם משתלב לכם אז נחמד לשלב גם הליכה קצרה יחסית ל Midfoss מהחניה בתשלום.

חלף לו הזמן והצלחנו לפתח רעב לצהריים..

זמן לפקוד מסעדה מומלצת שלא הספקתי להגיע אליה קודם - Restaurant Mika, מסעדה ממש טובה!

הנה מנת האמפנדס

ודג Arctic Char  - פופולרי באיסלנד, דומה לסלמון

היה טעים ונעים אבל את קיבת הקינוחים הייתי חייבת לשמור למקום אחר...

למרות שגם פה יש שוקולדים מיוחדים.

לא רחוק משם נמצאת גלידריית Efstidalur II של מלון בשם זה,

מדובר בגלידה איכותית שמכינים במקום מחלב הפרות שם..

אתם מוזמנים ללקק את הגלידה בעודכם מביטים בפרות מתענגות על החציר.. (ממליצה על גלידה מנדרינה!)

אומנם נתקלנו בתור כשהגענו, למקום מגיעים גם אוטובוסי תיירים, אבל היה שווה!

כמו שאתם רואים זה היה יום קולינרי במיוחד.

מפה המשכנו להתקדם מערבה.

עצרנו לביקור אחרון בסניף בונוס (צריך להביא לארץ שוקולדים לא?),

והצלחנו להקדים הזמנה למרחצאות שכה הרבה שמעתי עליהם - Hvammsvik Hot Springs

מדובר במרחצאות חמים בטבע על שפת האוקיינוס

המקום אינו גדול, קצת הופתעתי כשהגענו,

אבל היה מאוד נחמד שם וטמפרטורת המים הייתה מעולה

(יש בריכות בטמפרטורות שונות, ואם אני שסובלת מקור הגעתי למצב שעברתי מהבריכה הכי חמה 40 מעלות לזאת שקצת פחות חמה סימן שכל אחד ימצא את מקומו...)

יש גם לאמיצים בריכה של מי האוקיינוס הקפואים, והיו שם אנשים להפתעתי...

משבי הרוח וטיפטוף פה ושם רק הוסיפו לחוויה הנעימה כשאנחנו במים החמים

מומלץ!

טיפ קטן – אין צורך לקנות כרטיס מעבר לבסיסי.

אני הוספתי כדי לקבל חדר הלבשה פרטי אבל בפועל הוא היה פתוח לכל מי שהגיע למקום בלי קשר לסוג הכרטיס.

מדד הכוכבים למרחצאות Hvammsvik Hot Springs

אני 5  בן הזוג  5

עוד יש במרחצאות ליד הקופה קיר שמוקדש לג'יפים שנתקעו בנהרות..

אתם מוזמנים לבהות ולקבל השראה

נסיעה קצרה ואנחנו במלון שלנו Hotel Laxarbakki.

עוד לפני ההגעה למרחצאות, תיאמתי איתם צ'ק אין מוקדם והבטיחו להשאיר לי מפתחות.

אבל ביד המקרה הגענו רבע שעה לפני סיום שעות הקבלה הרשמיות. אז נכנסתי למשרד.

בחור נחמד חיכה לי והראה לי חדר טריפל שהזמנו.

אנחנו מתחילים להתארגן,

אני פותחת את האמבטיה שבה היתה מכונת כביסה ובאופן מוזר מוצאת עליה כמה מגבות חצי רטובות וממש לא מקופלות.

מוזר.. ממש מוזר.

הלכתי להתלונן בקבלה לפני שייעלמו לי..

בינתיים בן זוגי התבונן לפה ולשם והגיע למסקנה שהחדר לא בדיוק נוקה והוכן עבורנו.

אומנם המצעים היו לכאורה מסודרים,

אבל מבט יותר לעומק העלה חשד שהם בכלל לא הוחלפו ומישהו כבר ישן עליהם..

אצתי רצתי שוב לקבלה..

לזכותם ייאמר שהם לא הכחישו. החדר בטעות לא נוקה.

הם הציעו לי חדר זוגי עם ספה,

הסברתי להם שזה לא מתאים לפיקאצ'ו המגודל וביקשתי עוד חדר,

הם הסכימו בשמחה, רק שנהיה מרוצים..

בנוסף קיבלנו ארוחת בוקר חינם

אז יצאנו מזה בשלום.. אבל חייבת לומר שהיה פה משהו שמעולם לא קרה לי קודם,

ומכיוון שהיה לנו הרבה מזל שלא הגענו ומצאנו את החדר ככה בשעה מאוחרת בלי שיהיה עם מי לדבר כל התחושה התעצמה. 

מההתרשמות שלי - המלון מנוהל באופן כושל.

אז התארגנו ,אכלנו חפיף, והתחלתי לארגן את האריזות..

מחר טסים חזרה!

לילה טוב

תודה סמדרולה !

כיף לראותך ולהיזכר בחוויות שנה שעברה...

בת'קגיל כדי לראות תצפית של הקרחון מהמסלול הסגול צריך לעשות את החלק שעולה לתצפית, היא מאוד יפה! (ושונה לגמרי מהתצפית של הטיול הנוכחי)

פנינית,

ברוכה השבה!

איזה כיף לקרוא סיפור נוסף של משפחתכם.

הצלחתם לצלם בהצלחה רבה את הנופים המרהיבים של איסלנד !

היינו בשנה שעברה בשמורת ת'קגיל, אך במסלול שעשינו (הסגול) לא הצלחנו לראות את הקרחון היפה כפי שאתם ראיתם.

יום 12 – Rauðibotn וקניון האש

בוקר טוב,

היום סופסוף מגיע יום ללא גשם ואפילו עם מעט שמש..

ויש לי הרבה תוכניות!

אנחנו עוזבים את הלינה , ואני רוצה לנסוע את כביש F208  לכל אורכו מדרום לצפון בדרך ללינה הבאה.

אבל לפני כן סטיה לכביש F210   בצידו המזרחי, כדי לבקר במכתש Rauðibotn – כן עוד מכתש, אבל אחד שנראה לי שווה במיוחד..

ואפילו ניסינו להגיע אליו בשנה שעברה אבל לא יכולנו לעבור שלולית עמוקה.

אז ננסה שוב, הפעם עם הלנדקרוזר.

הנסיעה בכביש יפה מול קרחונים והראות מצויינת. מתנה יפה לקראת סוף הטיול.

אנחנו עוצרים בדרך במפל Axlafoss

אפשר לחנות ממש בסמוך, בן זוגי יוצא ראשון מהרכב וחוזר לבשר לנו שנמצא מפל השוקו...

לא ראיתי מפל כזה אף פעם..

זה לא מצבו הטבעי ואני תוהה אולי זו תוצאה של מרוצת הקרחון?

אנחנו ממשיכים עוד קצת ולפי ההוראות כשמגיעים לנהר ההולמסה פונים ימינה וחונים, ולא חוצים אותו.

הנוף מקסים כבר מפה 

אנחנו מתחילים את המסלול בעליה.

כדאי לקרוא היטב הוראות למסלול פה ופה, ואפשר גם ליהנות מתיאורים מפורטים פה ופה.

המסלול אומנם מסומן (בצהוב, התרגלנו..) אבל נראה לי שהחלק שמסומן הוא רק לכיוון מפלי ההולמסה ולא כולל את העליה למכתש.

מצאתי לינק בויקילוק שעוזר בהתמצאות אבל הוא כולל עליה למכתש מצידו השמאלי – אין שם מסלול, אולי היה פעם,

כעת יש לעלות ולרדת אך ורק מהצד הימני של המכתש. לכן כדאי לקרוא היטב את ההסברים באיסלנדופיליה ולעשות את ההתאמות הנדרשות.  

אני מעריכה שנתוני המסלול גם אם אינם מדוייקים די קרובים למה שעשיתי מבחינת היקף – כ 5 ק"מ , 200 מ' שינוי גובה – לא קשה במיוחד.

ואחרי כל ההסברים נחזור לטיול שלנו..

מהעליה ניתן לראות את החניה והאיזור

אנחנו ממשיכים בדרך, נהנים מראות מושלמת לקרחונים שממול. נוף פשוט נפלא בדרך!

ועכשיו הגיע הזמן לעלות למכתש

וכשמגיעים.. פשוט וואו!

אין מילים לתאר את עושר הצבעים במקום, נראה לא מהעולם הזה!

אנחנו כמובן יושבים לנוח.. לאכול...

קר מאוד גם ביום כזה "שמשי"

לבסוף אנחנו חוזרים בקלות לרכב, היה מהמם!

מדד הכוכבים למכתש Rauðibotn

אני 5+  בן הזוג  5+  פיקאצ'ו 5

נוסעים כמה מטרים וליד ההולמסה מחכים סוג של אווזים נראה לי..

או אולי עופות מים אחרים, מקסים!

וכעת אנחנו חוזרים את כל הקטע שנסענו ב F210  ומתחברים ל F208 בנסיעה צפונה (יש גם דרך קצרה יותר אך קשה יותר, לא רציתי להסתבך)

השעה כבר לא מוקדמת בכלל.. התעכבנו לא מעט.

עוד כנסיה פוטוגנית        Suðurland Grafarkirkja

ועוד כבשים בנוף הירוק-ירוק הזה. לא נמאס מהן.

שוב אנחנו חוצים את הנהר שלאחר Hólaskjól  אבל הפעם אנחנו סוטים לביקור בקניון האש - Eldja.

יש פה כמה אפשרויות מסלולים אבל השעה כאמור מאוחרת ויש עוד הרבה נסיעה.

הסתפקתי באפשרות הקצרה ביותר – 4 ק"מ הלוך וחזור למפל Ófærufoss בתוך הקניון, כמעט ללא שינוי גובה.

על האפשרויות השונות אפשר לקרוא פה,

ועל האפשרות הקצרה ביותר בה בחרתי אפשר לקרוא בפירוט פה.

המסלול מסומן היטב אבל מי שרוצה - הלינק בויקילוק.

אנחנו חונים, פותחים את הדלת ופיקאצ'ו מתריע : יש פה חרטושים!! 

מבחינתו אין מצב לצאת. 

(סילחו לי אבל אזרום עם השם שהעניק ליבחושים...)

אמא לא מוותרת בקלות ולא מקשיבה.. מעדיפה להיות אופטימית.

אולי הם רק בתחילת המסלול?  

נתחיל ונראה.

ובכן התחלנו.

הליכה קלה והכי משפחתית שיש, ממש קלה

כך אנחנו הולכים לנו ובאמת אין חרטושים אבל....

כשמתקרבים לאיזור המפל הם חזרו ובגדול...

לפני שאתם מתקרבים שימו לב לשני חלקי המפל, צריך לראות אותם כראוי ממרחק

אז יש חרטושים ויש אמא שערוכה לכל מצב עם תיק הקסמים שלה.

אני מציעה כילת ראש לפיקאצ'ו אבל הוא מסרב.

הטקטיקה שלו כנגדם היא לעלות מהר למרפסת התצפית מימין למפל ולהתקרב ככל שניתן למים, שם אין חרטושים.

אני לעומת זאת כבר עייפה, מתיישבת ושמה כילה. מעצבן אבל עדיף ככה.

קצת צילומים של המדרגה העליונה במפל

ואנחנו חוזרים לרכב עם מתבגר אחד שמקטר בדרך איך לא הקשבתי לו...

וברור שלא כדאי היה לצאת מהרכב..

מדד הכוכבים בהתאם!

מדד הכוכבים לקניון האש

אני 4  בן הזוג 3.5  פיקאצ'ו  מינוס 1

בסוגריים עוד אומר שאחר כך ראיתי תמונות מהממות מהמסלול בו עולים לגובה וקצת התחרטתי שהפסדתי את הנוף הזה..

אבל באמת שכוחותי לא הספיקו בשעה הזו לעוד כמה מאות מטרים שינוי גובה.

אז אם אתם באים –תשקלו לשפר את המצב וללכת רק כיוון אחד בקניון ואת השני בגובה.

ועכשיו.. הלילה עוד צעיר..

צריך להמשיך בכביש F208  דרום, לעבור את לנדמנלאוגר ואת כל החלק הצפוני ומשם יחסית נגיע קרוב לצימר שלנו "בין גולפוס לגייזיר".  בסך הכל שלוש שעות נהיגה לפי גוגל.

המון נהרות חצינו בדרך עד ללנדמנלאוגר,

אני יכולה להגיד שהדרך הייתה יפהפיה! ממש מומלצת!

אבל לא עצרנו לצלם, היינו חייבים להתקדם

ב 23 לערך הגענו לצימר

בן זוגי יצא מהאוטו ונכנס ישירות למיטה יחד עם בקשה לתה ואקמול, מסתבר שהוא קצת חולה..

נראה לי שהוא נדבק מפיקאצ'ו שהיה קצת מצונן אבל אולי לקח את זה יותר בקלות.

פיקאצ'ו החמוד הביא את כל המזוודות ומה שצריך מהרכב לבדו

יחד זללנו כמה פחמימות באמצע הלילה (טוב נו אולי זה היה בסך הכל גרנולה )

ונקווה לשיפור מחר..

לילה טוב

יום 11 – לאקי

בוקר טוב – אז כבר אין סופה?

אין.

אני מסתכלת בתחזית,

זה היום האחרון שבו נוכל לנסוע ללאקי  ,

מחר יש לנו נסיעה ארוכה ומעבר לינה לאיזור אחר.

בתחזית רואים גשם קל מפעם לפעם ואני מחליטה ללכת על זה גם אם מושלם זה לא.

עוד על לאקי ניתן לקרוא פה.

אנחנו נוסעים בתחילה למפל Fagrifoss,

ההגעה אליו מחייבת חציה של נהר רציני יחסית, ראשון מבין עוד כמה נהרות שמצפים לנו בדרך

משהו בסגנון הזה (התמונה הזו ספציפית מסופו של היום)

והנה הוא מפל Fagrifoss, בהחלט מרשים ויפה כיאה לשמו "המפל היפה"

אנחנו מתעכבים שם לא מעט אבל הנה מתחיל גשם.. לא קל בכלל.

מחכים שיחלוף אבל הוא לא חולף, בינתיים מגיעה רינג'רית.

היא מסבירה לבן זוגי שהנהר גבוה ושיזהר בחציה.

שלוות נפש.. מה אגיד לכם.

אנחנו ממשיכים הלאה, חוצים עוד שני נהרות משמעותיים ומגיעים לתחנת הרינג'רים,

בסמוך אליה יוצא המסלול להר לאקי  - כ 3 ק"מ עם 220 מ' תוספת גובה.

גם הוא מסומן בצהוב אם תהיתם. הלינק לויקילוק פה.

כבר התחלתי להשתעשע מהמונח תחנת רינג'רים.. היא כמובן הייתה שוממה.

בכלל כל השמורה היתה די שוממה, אולי בגלל הצירוף של מזג האוויר וגובה הנהרות.

גשם קל מטפטף אבל אנחנו מקווים לשיפור ויוצאים לדרך.

הנוף שונה מאוד מאיזורים אחרים, כולו בשחור וירוק.. משהו מטורף.

אנחנו עולים עוד.. הגשם מתחזק.

ולא רק זה אלא מגיעים לנקודת תצפית אבל אין שום תצפית ושום ראות.

בצער אנחנו מבינים שכנראה מסלול לא יהיה היום,

הגשם ממשיך חזק

ואנחנו בכל זאת מחכים לשיפור ומתחבאים מתחת לסלע.

זמן פק"ל קפה כמובן.

אבל אין שיפור ואנחנו חוזרים לרכב.

אז מה נעשה?

ממשיכים בנסיעה...

מגיעים למכתש Tjarnargígur Crater,

מכתש יפהפה שלמרות הקור העז והנעליים שקצת נרטבו קודם מצליח להוציא אותי להליכה קצרה אליו.

מדד הכוכבים למכתש Tjarnargígur

אני 5  בן הזוג  4.5  פיקאצ'ו  5

ממשיכים עוד קצת בנסיעה.. נופים שלא מהעולם הזה

אולי קצת התבלבלתי בהכנה אבל החלטתי שאנחנו לא בדרך הנכונה,

וגוגל מפס מתחיל לשגע אותי עם זמני הגעה לא הגיוניים.

החלטתי להסתובב ולחזור אחורה, כנראה שזה לא היה נחוץ, אבל כך הגענו חזרה להר לאקי, מה שלא היה אמור לקרות.

לפחות הרווחנו קצת תצפיות מגבעה סמוכה .

כוח להתחיל מחדש את המסלול להר לאקי כבר לא היה.

ובזאת סיימנו את הביקור בלאקי, לא מושלם ולא איך שרציתי אבל לפחות יכולנו להתרשם,

ואני מאוד ממליצה למי שיש לו רכב מתאים.

חוזרים שוב למפל היפה, עכשיו כשאין גשם.

ובסוף היום אפילו מספיקים לאכול בקפה האחיות בקירק, רגע לפני שהוא נסגר ב 22.

לילה טוב

יום 10 – סופה צהובה ואתרי קירק

בוקר טוב

אני בודקת את המצב באפליקציה של road.is  

ואמנם האיסלנדים מעדכנים בצורה שוטפת ומסודרת אבל כביש הטבעת עודנו חסום.

מצד שני זו רק בעיה אחת..

הבעיה השנייה היא שמשעות הצהריים צפויה להיות סופת רוחות צהובה.

סופה צהובה היא "רק" בדרגה הנמוכה של הסופות אבל היא בכל זאת סופה,

ולא מצב שנעים לשהות בו בחוץ וגם לא לנהוג בו.

יש לנו עוד כמה שעות ואני עוברת ל MODE של הישרדות (בכל זאת ישראלית ).

אני מתייעצת עם בעל הצימר והוא מבטיח לי שלא תהיה בעיה להגיע לקירק (Kirkjubæjarklaustur)

בכביש העוקף את כביש הטבעת ומחובר לצימר שלנו (כביש 204).

אני מתכננת לנסוע, לחדש את מלאי הבנזין שהידלדל אתמול ולקנות אוכל שיהיה לנו מה לבשל לארוחת ערב.

הישרדות כבר אמרנו?

אז נסענו.

בנזין יש.

אנחנו בודקים גם את המצאי בחנות של תחנת הדלק N1,

אבל ממשיכים לסופר קטן מקומי שפתוח גם ביום ראשון Gvendarkjör. 

לא תיכננתי בכלל לבשל ארוחות ערב בטיול הזה.. כמו שאתם רואים אנחנו מטיילים עד מאוחר וזה פשוט לא רלבנטי.

אבל היום זה שונה, ואני קונה סלמון ועוד מוצרים לארוחת ערב מהירה.

מזג האוויר כרגע לא מרמז אפילו על סופה,

ואם אנחנו כבר פה ויש חסימות בכבישים, לפחות נבקר באתרים המקומיים של קירק. בחלקם היינו בשנה שעברה ובחלקם לא.

רובם של האתרים קשורים לשתי נזירות "חוטאות" שהומתו בשל חטאן.. הן מכונות פה "אחיות".

אנחנו מתחילים במפל האחיות Systrafoss .

מפל לא מאוד מרשים (ולכן לא ביקרנו בו בשנה שעברה) אבל אכן מתהדר בשני זרמים זה לצד זה, אחד עבור כל אחת מהאחיות כנראה..

אנחנו שמחים שמזג האוויר מאפשר לנו לעלות בשביל לצידו של המפל המוליך לאגם האחיות Systravatn

מתיישבים להפסקת אוכל נעימה ליד ראש המפל

והנה תמונת רחפן בה אפשר לראות בקלות גם את האגם וגם את מפל האחיות 

אפשר לשלב את אתרי קירק במה שנקרא שביל האהבה וללכת ביניהם ברגל (אם כי לא בין כולם) ,

אני חשבתי שזה מיותר והסתפקתי בחלק הרגלי שבין המפל לאגם. (למעוניינים – לינק בויקילוק)

מדד הכוכבים למפל האחיות ולאגם האחיות

אני 2.5 בן הזוג 3  פיקאצ'ו  3

וכך חזרנו לרכב והמשכנו לאתרים הבאים.

המפל האדום Rauðárfoss – אותו לא מצאנו בשנה שעברה, אז מיהרנו ולא התאמצנו מספיק...

הליכה שטוחה של כקילומטר לכל כיוון, בעיני יפה מאוד

מדד הכוכבים למפל האדום

אני 4  בן הזוג 2.5  פיקאצ'ו  3

לידו נמצא סלע האחיות Systrastapi

אנחנו עוצרים גם ליד הקפלה המקומית  Kirkjubæjarklaustur chapel הכרוכה בסיפור היסטורי מרגש להנצחת כומר שנשא דרשה בזמן התפרצות הר געש,

ולפי האמונה בזכותה נעצרה הלבה במרחק של 2 קילומטר מקירק ולא החריבה את הישוב.

והאתר האחרון בו ביקרנו הוא מפל Stjórnarfoss, מפל קטן אך מיוחד בצורתו וזכור לנו לטובה משנה שעברה

(עוד בקירק אתר רצפת הכניסה Kirkjugólf – כבר בשנה שעברה לא היה מהאתרים האהודים כך שלא בא בחשבון לחזור אליו..)

הסופה עוד לא פה ואנחנו הולכים לאכול בקפה המקומי שנקרא כמובן קפה האחיות Systrakaffi. מקום נחמד.

מתחילים לנסוע לצימר, הרוח שורקת, הגשם כבר פה והראות נמוכה..

הסופה הגיעה.

אני קצת מצטערת שחיכינו לרגע האחרון,

אבל מצד שני שמחה שהייתי זהירה ונערכתי כראוי, לא התרחקתי מהצימר יותר מנסיעה קצרה.

זמן לשבת ולנוח.

ארוחת ערב ביתית ואפילו צפייה משותפת בפרק של קופה ראשית.

מה עוד יש לעשות פה?

לפעמים כדאי לקבל את מה שלא ניתן לשנות...

ועד מחר בבוקר תסתיים הסופה.

לילה טוב.

למי שמתענין בנושא של הבלוגות באיי וסטמן / או הפריע לו עניין השבי - יש הסברים מענינים באתר הזה. כדאי לקרא.

יום 9 – לנגישיור Langisjór - השלמה

מרוב התלהבות שכחתי את מדד הכוכבים...

מדד הכוכבים  למסלול העליה להר Sveinstindur

אני 5+ בן הזוג 5+ פיקאצ'ו 5+

לא מפתיע נכון?

יום 9 – לנגישיור Langisjór

וואו כמה חיכיתי ליום שבת הזה!

כבר כמה ימים שאני עוקבת אחר התחזית וכל פעם יום שבת מביט אלי עם שמש מחייכת...

והנה הוא הגיע, והתחזית (כמעט) לא התקלקלה...

איזה כיף!

שמרתי את יום שבת למסלול העליה להר Sveinstindur, מסלול שמצריך ראות טובה כדי ליהנות ממנו ונמצא בלנגישיור. 

עוד על המסלול אפשר לקרוא פה ופה.

לינק בויקילוק פה, מדובר ב 5.5 ק"מ בלבד אבל יחסית תלולים עם שינוי גובה של כ 480 מ'.

הדרך ללנגשיור מתחילה בכביש F208  דרום.

אנחנו מתחילים לנסוע, ועוצרים להתייעצות עם הרנג'רים ב Hólaskjól  לגבי מצב הנהרות.

אומנם יש לנו לנדקרוזר אבל תמיד טוב לוודא מה המצב..

ובכן רנג'רים לא מצאנו שם למרות שהגענו באמצע היום בשעה סבירה לחלוטין "הם כבר הלכו"

אבל כן מצאנו את מפעילת המקום, אשה נחמדה שנראה לי שיודעת לא פחות מהרנג'רים מה מצב הנהרות..

היא בישרה לנו שאומנם יש לנו עוד 15-16 נהרות לחצות בדרך,

אבל הרכב שלנו גדול מספיק ואין מה לדאוג.

בהזדמנות זאת רציתי לשמוע את דעתה לגבי סופה שמתקרבת מחר.. על מה להסתכל בתחזית.

זו סופת רוח?

זו סופת גשם?

ראיתי מספרים דמיוניים של מ"מ גשם בתחזית..

היא הסבירה לי שחומרת המצב תלויה בקומבינציה בין הרוח לגשם,

אבל באותה נשימה הביעה את השקפת עולמה כמקומית – Weather is just weather, 

"אני אצא לנסיעה גם אם מזג האוויר משוגע..."

אההממ... עוד נשוב לזה

אולי כשאהיה איסלנדית!

המשכנו צפונה, לפני חציית הנהר הראשונה פגשנו את הרנג'רית האבודה.

כמנהג הרנג'רים האיסלנדים, היא בעיקר הייתה מוטרדת במשימה לוודא שאנחנו מבינים שאסור לנסוע מחוץ לכבישים המותרים ושיש לשמור על הטבע. 

רואים שהנושא ממש בנפשם של הרנג'רים.

לאט לאט עברנו מנהר לנהר.. חלקם היו ממש לא עמוקים וחלקם עמוקים יותר.

בדרך ללנגישיור נתקלנו בצומת, עם פניה למשהו שנראה כמו Sveinstindur hut (זה לא היה באנגלית כמובן אבל ההתחלה הייתה כשם המסלול שלנו).

גוגל מפס לא שיתף פעולה ודי שבק חיים למרות שהורדתי מפה אופליין ולפי התיכנון זכרתי שהמסלול נמצא קצת בצד מזרח, החלטתי לפנות ימינה.  

נסענו באיזור פראי מאוד עד שהגענו לאותה בקתה מדוברת והבנו שפה לא המסלול.. כדאי לחזור לצומת... למרות שהיו בשטח מקלות סימון שביל צהוב.

חזרנו לצומת והפעם נסענו ישר עד ללנגישיור,

מיד הגענו לחניה ולידה שביל מסומן צהוב עולה, ממש כמו שמתואר בהנחיות למסלול.  

שמחתי שהתגברנו על ההתברברות ובהתלהבות לקחנו את התרמילים והתחלנו לעלות.

אנחנו עולים.. הנוף נשקף.. 

אבל רגע לאיפה ממשיכים מפה? אני לא רואה... 

והנוף מקסים אבל זה לא מה שראיתי בתמונות..

פותחת את האפליקציה, מה שלא טרחתי לעשות עד כה ,

ומגלה שאנחנו לא על המסלול. בכלל לא על המסלול.

מתחילים לחזור..

לא רק שאנחנו לא על המסלול, הוא בכלל לא מתחיל מהחניה הזו!

נראה לי שכל איזור לנגישיור מסומן במוטות צהובים ואנחנו נפלנו בפח .

מן הצד השני – למי שאין כוח או זמן למסלול המלא, יכול לעלות לגבעה הזו ולראות לפחות חלק...

ובכן אנחנו נוסעים עוד קצת, לחניה הנכונה, גם ממנה עולה שביל מסומן בצהוב .

המסלול לא ארוך במיוחד אבל מדובר בעליה מתמשכת. הוא אולי מסלול תלול אבל הוא מתוחזק כמו שצריך ובמקומות בעייתיים הותקנו מדרגות מתכת בקרקע ולכן בשום שלב לא הרגשתי שאני מחליקה.

הנופים.. מהממים לאורך כל הדרך, 360 מעלות.

עוד לא הגענו, אבל הנה עשינו פה הפסקה

ממשיכים בעליה.. אבל פתאום מסתבר שענן התלבש על פיסגת ההר.

מה יהיה?

אנחנו יושבים לחכות אולי יהיה לנו מזל, בינתיים דרמה אחרת מתחוללת.

למטה בלנגישיור אין קליטה סלולרית, אבל פה על ההר דווקא יש.

מסתבר שהיתה היום מרוצת קרחון, כבישים נסגרו, וגרוע מכך נפגע גשר בכביש הטבעת והוא נחסם בין ויק לקירק (Kirkjubæjarklaustur)   !

איך נחזור ללינה שלנו? 

אנחנו בפנים האי, חייבים לעבור בכביש הטבעת!

קבוצת הווטסאפ של איסלנדופיליה שוצפת וגועשת מידע ועצות.

בהמשך הייתה גם הודעה על סגירת F208  דרום עצמו...

אנחנו תקועים!

יוגב מאיסלנדופיליה מייעץ לנו לבקש לינה ב  Hólaskjól

ואני חושבת – נראה לי שנישן באוטו היום!

אבל מה קורה עכשיו?

זוכרים את הענן על פיסגת ההר?

הוא זז!

מה יש למהר ולראות אם יש לינה או אין לינה..

הבעיות יחכו לאחר כך ואנחנו עולים לפיסגה!

הנוף מהמם לכל הכיוונים! כל מה שהובטח ויותר מזה!

אין מילים!

ואחרי ההתרגשות הגדולה, פתאום הגיעה קבוצה לפיסגה..

איתרתי את מי שנראה לי מדריך ושאלתי לדעתו על המצב מבחינת הדרך חזור.

הוא אמר לי – מה פתאום.. אין שום בעיה.. הייתי בבוקר..

אבל פתח אינטרנט וכמובן גילה שאני צודקת.

(קצת מצחיק שאני יותר מעודכנת ממדריך מקומי!)

בהיותו איסלנדי – להתרגש הוא לא התרגש בכלל!

הוא אמר לי – ככה זו איסלנד.. פראית

ומה יותר טוב מאשר להיות "תקועים" בתוך ההיילנדס?

נקודה מעניינת...

לגבי הדרך חזור הוא אמר שלא תהיה בעיה בכביש 208,

כל הנהרות שבדרך הם בעיניו streams בלבד.. רק הראשון בו פגשנו את הרנג'רית נחשב בעיניו כנהר "אמיתי".

ובכן ירדנו למטה חזרה לרכב.

על הוישרים חיכה לנו פתק – שינויים בתנועה, גשו לתחנת הרנג'רים.

יפה ששמו פתק אבל כמובן שבתחנת הרנג'רים לא היה אף אחד.

לא נורא, אנחנו במקרה הרי מעודכנים..

יצאנו לדרך, בן זוגי מחליט להמשיך עד כביש הטבעת ולראות בעצמו מה המצב.

אנחנו נוסעים, לתחושתי כל הנהרות גבוהים יותר מאשר קודם כתוצאה ממרוצת הקרחון

ופתאום אני רואה שיש רכבים שמגיעים מולנו בכיוון ההפוך.

איך בדיוק הם הגיעו לפה?

אנחנו עוצרים את אחד מהם והוא מספר שהוא מגיע מלאקי ולא כל הכביש חסום בין ויק לקירק.

מחזק את תקוותנו המקורית..

אנחנו מגיעים לכביש הטבעת. שום דבר לא עוצר אותנו.

פונים מערבה לכיוון הצימר, רק עוד 3 ק"מ יש לנו עד הפניה מכביש הטבעת לכביש המוליך לצימר

והנה היא החסימה.. 

ממש פה פנינו שמאלה והצלחנו להגיע לצימר שלנו,

אם היה ממוקם טיפה מערבית יותר כבר לא היינו יכולים להגיע.

באותו לילה אתם יכולים לדמיין שהערכנו מאוד את המיטות שלנו!

ומה יהיה מחר עם החסימה?

נחשוב מחר..

לילה טוב

איילת.. טוב שבאת!

כן גם אני מתגעגעת

מה אני אגיד לך. פשוט מושלם. טיול מושלם , תמונות מושלמות תיאורים מושלמים.

אני כבר מתגעגעת מאוד לאיסלנד

יום 8 – ת'קגיל Thakgil

בוקר טוב, ומה מזג האוויר היום?

נראה יום קצת יותר טוב..

אין גשם אבל מבחינת ראות עוד לא מושלם.

נקווה לטוב.

היום עוברים לינה, ואני מתלבטת אם להתקדם למסלולים הקרובים יותר לשם

או לנסות לחזור לת'קגיל היום כי הזדמנות אחרת כבר לא תהיה.

מכריעים על ת'קגיל!

אומנם כבר היינו פה בשנה שעברה, אבל רצינו לחזור ולעשות מסלול שונה.

הדרך לת'קגיל איננה מוגדרת ככביש F אבל צריך להיזהר,

והיא בעצמה שווה נסיעה גם אם אין לכם תוכניות לשום מסלול.

לא זכרתי עד כמה היא יפה...

והנה הגענו לקמפינג, נקודת מוצא לכמה וכמה מסלולים, ופה חונים.

בשנה שעברה עשינו את המסלול הסגול (ממליצה במיוחד להתמקד בעליה לתצפית),

והשנה רצינו לעשות גירסה כלשהי של המסלולים האתגריים יותר – האדום או הצהוב

וגם להגיע לתצפית לקרחון Huldujökull glacier (מה שנקרא "המסלול הלבן").

עוד על ת'קגיל אפשר לקרוא פה וגם פה  

אחרי שקראתי לעומק וגם התלבטתי לעומק כדרכי,

הגעתי למסקנה שבהתחשב ביכולות שלי מבחינת קילומטרז' ובחוסר האהדה שלי למסלולים שהיה עליהם פידבק כתלולים

(כי כידוע תלול באיסלנד יכול להיות ברמה שמתאימה לעז הרים ומה אעשה אם אתקע שם באמצע המסלול? )

מה שהכי מתאים לי הוא לעלות לגובה בחלק המשותף למסלולים (האדום והצהוב) שנקרא "דרך הג'יפים"

(צר לי אבל לא באמת ניתן לעלות אותה בג'יפ, צריך ללכת )

ואחר כך להמשיך לתצפית לקרחון Huldujökull ולחזור באותה הדרך.

דרך הג'יפים יחסית פשוטה להליכה, וגם בה יש נוף – אל תדאגו.

דרך יפה יותר היתה לעלות במסלול הצהוב על צלע ההר, להרחיב לקרחון ולרדת במסלול האדום – אבל זה כנראה יישאר למטיילים מיומנים ממני.

לניווט נעזרתי ב ALLTRAILS במסלול שלא זהה לשלי אבל הכיל כל מה שנחוץ – Thakgil Loop,

ההערכה שלי שבגירסה שלי מדובר בכ 13-14 ק"מ עם כ 650 מ' שינוי גובה. 

ובכן חנינו בקמפינג, נעזרתי בעובד נחמד שהראה לי "שביל נחש" מתפתל בעליה לדרך הג'יפים ממש מהקמפינג.

קיצור הדרך הזה לא מופיע באפליקציה.

מבט לקמפינג מתחילתה של העליה, אפשר כבר להתרשם אפילו פה מהירוק-ירוק הזה של ת'קגיל

והנה תחילתה של דרך הג'יפים (ואם תסתכלו היטב תבחינו בבן זוגי ובפיקאצ'ו שם באופק)

הראות לא מושלמת כרגע בהמשך המסלול, אבל מטיילים שיורדים לכיווני מעודדים אותי שבגובה הקרחון הראות מצויינת.

והנה כבר אפשר לראות שיש קרחון באופק,

זהו המקום בו מתחילה הסטיה במסלול הלבן לכיוון התצפית (סטיה זו יש ללכת הלוך ושוב בכל מקרה אם בוחרים להוסיף אותה למסלול).

אנחנו עושים הפסקת אוכל נעימה ויוצאים לדרך.

הנוף משתנה..

לא דומה בכלל לת'קגיל הירוקה.

גם גשם מתחיל שיהיה לנו כיף אבל אנחנו לא מתייאשים. 

בנקודה הזו כבר חשבתי שאנחנו ממש קרובים..

אבל האפליקציה חשבה אחרת לגמרי.

בכלל הניווט לא היה מושלם באיזור הזה וסימן שאנחנו לא על השביל גם כשעברנו ליד מוטות הסימון,

אבל הבנו את הכיוון ונעזרנו גם במעט המטיילים שפגשנו בדרך.

עוד קצת ואנחנו מגיעים. מדהים. וכבר אין בכלל גשם, בדיוק בזמן.

הקרחון זולג מכל הכיוונים במפלונים

קור אימים, אנחנו יושבים לנוח לאכול ולשתות משהו חם

פתאום..

בום! 

גוש קרח מתנתק מהקרחון ונופל מטה

ואחרי נקודת התצפית ה"רשמית" אנחנו מסתובבים עוד קצת באיזור

ומתחילים לחזור מטה, הנה כבר נופי ת'קגיל מחכים לנו

הדרך מטה הייתה בראות מושלמת בניגוד לעליה ולכן מאוד נהניתי ממנה ובכלל,

נראה לי שהכיוון הטוב יותר ללכת את דרך הג'יפים הוא מטה מול הנוף

חזרנו לרכב, לא אגיד שלא היה לי קשה..

אבל גם המסלול הזה היה שווה!

מדד הכוכבים למסלול בת'קגיל

אני 5  בן הזוג  4.5   פיקאצ'ו  5

ב 2030 יצאנו לדרך מת'קגיל , סטיה קטנה למסעדת ההמבורגרים האהובה (והפתוחה) בויק - Smiðjan Brugghús

ומשם אנחנו ממשיכים מזרחה ללינה הבאה שלנו לימים הקרובים - Arctic Exclusive Ranch.

מדובר בכמה יחידות דיור חדשות לגמרי, מיקום לא מרכזי בכלל באמצע שום מקום אבל כפי שתראו מתאים מאוד לטיולים בהיילנדס של האיזור.

היחידה בגודל סביר אך לא מאוד גדולה ואין בה מכונת כביסה, סך הכל היינו מרוצים.

חוץ מהמחיר... גבוה כמו כל האלטרנטיבות באיזור הזה...

לילה טוב

@meravshell

מירב איזה צירוף מקרים..

אתמול בלילה התחילה התפרצות נוספת והכל פונה!

כשאנחנו היינו חלק מהכבישים היו חסומים אבל אני חושבת שהלגונה הכחולה הייתה פעילה.

לגבי מזג האוויר – אני חושבת שפשוט צריך לקחת את זה בחשבון בזמן התיכנון

ולעשות אותו יותר מרווח כדי להתמודד עם ימים פחות יפים ועדיין להספיק את העיקר

מבחינת יום המפלים שלנו - בפני עצמם כל המקומות שביקרנו בהם הם מאסט באיסלנד ו"שווים"  

אבל זו הבעיה כשמגיעים פעם שניה...

ובוודאי כשהדגש הוא על ההיילנדס ועל מסלולים – זה לא תמיד אפשרי.

@דבורה-פ

דבורה

כיף שהגעת ופרגנת כמו תמיד, תודה!

העיסוק ברחפנים מספק לגברים הנאה רבה

ולי מנוחה