חזרנו מכמעט 3 שבועות בארה"ב וקנדה. במהלך התכנון (וגם הביצוע) נעזרתי רבות בפורום - אז המון תודה לכולם.

מצרף כאן רשימת תובנות שרשמתי לסיכום הטיול - חלק טריוויאליות, חלק אישיות וחלק אולי יעוררו קצת מחלוקת...

בכל אופן, הטיול במקור תוכנן במסלול גליישר-באנף-ג'ספר-ונקובר (דרך קמלופס וויסלר). בגלל השריפה בג'ספר היה תכנון חלופי - נסענו עד Columbia Icefield, חזרנו דרך לייק לואיז לקמלופס ווויסלר ומשם לטופינו, ויקטוריה וונקובר.

כמה תובנות כלליות מהנסיעה לרוקיס

1.      לתת כבוד למזג האוויר (בתכנון) – בתכנון הטיול שמתי דגש על נקודות שהיו חשובות לי והקציתי להן יותר זמן. לדוגמא – יומיים לדרך GTTS (הלוך וחזור), למרות שאמרו לי שזה בזבוז זמן ועדיף לתכנן את גליישר אחרת. בפועל – ביום הראשון היה מז"א מעונן וגשום, ביום השני היה מזג אוויר מצוין, כך שחזרנו אל המקומות שבהם לא ביקרנו בגלל הגשם. דוגמא נוספת היא החלוקה של כביש הקרחונים לשניים (ולינה בקולומביה). במקור היינו אמורים "לחתוך" את הנסיעה לג'ספר בפועל יצא שאל קולומביה נסענו ב-"חורף" (עננים, גשם ושלג) וחזרנו ב-"קיץ" (שמיים נקיים, רוב השלג מאתמול כבר נמס). לעומת זאת – יומיים של גשם בלייק לואיז לא ניתן היה לחזות. כאן התכנון הפסיד למזג האוויר

2.      לא לתת כבוד למזג האוויר (בטיול) – יומיים של גשם בלייק לואיז, מה עושים? הולכים לטייל בגשם, כמו כולם. יצאנו לטייל בגשם, ואחרי כמה שעות מזג האוויר השתפר (לא שמיים כחולים, לא צריך להגזים – אבל סביר לטיולים). היו לא מעט מקרים כאלה (אייסברג לייק, לייק אוהרה) שהתחילו במזג אוויר איום ונגמרו לפעמים אפילו בשמיים כחולים.

אגב – ביום יפה- לנצל אותו עד הסוף כי אי אפשר לדעת מה יהיה מחר (בווטרטון, למזלנו, הלכנו לראות את נקודת התצפית של Prince of Wales לקראת השקיעה מתוך הנחה שלמחרת יהיה מזג אוויר יפה. התעוררנו למחרת למזג אוויר מעונן וגשום)

3.      סבלנות ודבקות במשימה – זה יותר אני ופחות (ממש פחות) אשתי. אני מסוגל לשבת שעה מול קרחון שיש עליו ענן, ולחכות שהענן יזוז. לפעמים זה עובד – וזכיתי ולפעמים בזבזתי שעה (רק צריך לשים לזה גבול...).

לגבי דבקות במשימה – לא לוותר לחניות מלאות (גליישר, לייק לואיז – בסוף מישהו יוצא) ושאטלים (הזמנה של שאטל ללייק לואיז למחר בצהריים, כשהיום גשום ומחר שמשי והכל מלא – עשרות Refresh-ים של האתר – בסוף מישהו מבטל). למי שמתכנן מספיק זמן מראש – לבדוק מתי נפתחות ההרשמות ולהזמין מיד.

4.      ללכת עם הלב ולא עם התכנון – פה כשלנו. בנקודת ההחלטה בקולומביה אם להמשיך לפסיפיק רים או להישאר עוד יומיים בלייק לואיז (והיה מקום לינה סביר!) שכנענו את עצמנו שמיצינו את אזור לייק לואיז (לא נחזור על מסלולים שעשינו במז"א דפוק) – ועזבנו את הרוקיס. טעות גדולה.

כמה תובנות ספציפיות מהנסיעה לרוקיס

1.      GTTS – הגענו ללוגן פס ביום מעונן. הריינג'ר המליץ על Hidden Lake ואח"כ (או מחר) Avalanche Lake. טעות - את Hidden Lake שהוא מסלול פתוח עשינו במז"א מעונן ומבאס ואת Avalanche Lake, שעובר כמעט כולו בתוך יער – ביום שמשי ויפה

2.      GTTS – שמענו הרבה הפחדות (כולל מהריינג'ר) על מסלול Highline – הליכה על סף מצוק, צריך להחזיק בחבל... אם נאמר שבין החבל לקצה המצוק אפשר לנסוע במכונית זה לא יהיה מדויק, אבל עדיין יותר קרוב למציאות מההפחדות

3.      Grinnell ו- Iceberg Lake. היו לנו שני ימים יפים, אז עשינו את שניהם. שניהם מוגדרים בערך באותה רמת קושי ויופי. למי שמתלבט - Grinnell קשה יותר אבל משמעותית יותר יפה (ואגב – הדרך יותר יפה מהסוף. למי שאין כוח לעלייה האחרונה – חבל, אבל ממש לא נורא)

עוד טיפ למי שהזמין כרטיס לשייט (כמונו) – הגענו 10 דקות לפני הזמן והיה תור ארוך. נאמר לנו שזה תור לרכישת כרטיסים וגם לבעלי הזמנות. עמדנו, אבל התור לא זז. מזל שהלכתי לבדוק – מסתבר שזה היה התור ל- Waiting List, לקנות את הכרטיסים של מי שלא הגיע בזמן (כלומר – הכרטיסים שלנו. היינו המקומות האחרונים על הסירה)

4.      קניון ג'ונסטון – מפוצץ ולא מיוחד – ראינו הרבה כאלה באירופה. ממש לא חובה.

5.      לייק לואיז ולייק מוריין - השאטלים של Parks Canada  זולים משמעותית מהאחרים. הזמנו מראש לשני תאריכים ואפשר לבטל (אם אני זוכר נכון) עד שעה לפני השאטל. זה לא עובד אם בשעה הזו אתם באמצע מסלול בהליכה מהירה בגשם שוטף – אבל במחיר הזה לא מאוד כואב בלב (ובכיס) פשוט לא להופיע.

6.      לייק אוהרה – במחיר ההשתתפות בהגרלה שווה לנסות כמה פעמים (אפשר על אותו מנוי, לא צריך להיכנס בשמות שונים). בהתחלה חשבתי שזה בלוף (כי מתוך 5 ניסיונות זכיתי פעמיים) אבל מסתבר שהיו לא מעט שלא זכו והלכו ברגל

7.      יוהו – הרושם שאני קיבלתי הוא שמדובר על פארק "על הדרך". בכל התכנונים שראיתי מקדישים לו יום אחד על בסיס "אכול כפי יכולתך". לצערי, גם אנחנו תכננו ככה (לייק אוהרה + מה שיוצא) וחבל, נראה שיש לפארק הרבה מה להציע.

8.      Columbia Icefield – אנחנו מאוד אהבנו. ה- Skywalk מיותר. מסוג הדברים שמוסיפים כדי שאפשר יהיה להגיד שיש יותר מאטרקציה אחת במקום (האמריקאים והקנדים טובים בזה). בפועל – יש רק אטרקציה אחת במקום. חבל על הכסף של האחרות.

9.      רכבל Sea to Sky – הנוף יפה מלמעלה, אבל אם עולים רק בשביל זה (יש שם מסלולי הליכה – לנו לא היה זמן) – לא בטוח ששווה את הכסף

10.  Vancouver Lookout לעומתו, בוודאות לא שווה את הכסף. אי אפשר אפילו לצאת החוצה להסתכל, רק דרך חלונות

11.  האי ונקובר ופסיפיק רים – האכזבה הגדולה של הטיול. לדעתי, לא שווה את הטרטור (מעבורות) והנסיעות הארוכות. יערות גשם נחמדים. חופים נחמדים – לא יותר. כמה ליגות מתחת לרוקיס. גם התחזוקה לא משהו – בחלק מהפעמים הרגשנו שאנחנו הולכים באזור תעשיה או בחצר האחורית של מישהו

12.  ויקטוריה עיר נחמדה, לא יותר. גני בוצ'רט מיותרים. חבל על הנסיעה והכסף. עיצובי הפרחים במרכז ויקטוריה יותר יפים מאלה של הגנים.

מעבורות – ההיגיון שאומר – נגיע מוקדם, נעלה ראשונים, נצא ראשונים ונימלט מהפקקים – נכון ברמת התיאוריה, לא תמיד עובד. בפועל הם מעלים למעבורת איך שבא להם. בפעמיים שהיינו, העלייה למעבורת התחילה בזמן תחילת ההפלגה (או 10 דקות לפניה), כך שיצא לנו לחכות המון זמן עד העלייה. חשוב להגיע בזמן שהוגדר. לא חשוב לכוון להתחלה שלו.

מקווה שמשהו ממה שכתבתי פה יעזור למישהו...

ניר