ירדנו לשבילי המפל העליון ואחר כך ירדנו בשביל 13 היפה ונכנסנו לכל התצפיות על מפל ליליאז. ה10 דקות למפל שציינה סמדר מהחניה שאותה ראינו בחזור הן ככל הנראה לתחתית המפל התחתון/ליליאז. בדיעבד עשינו טעות אבל אני ממליץ עליה וכמובן גם על ההמשך לאגם. אנחנו עשינו לופ ואיזור הריפוג׳יו מקסים ומזכיר עצירות בסובב מונט בלאן. כשמגיעים מהכביש מקבלים פרספקטיבה נוספת על כל האתר שהוא מקסים. בכל מקרה תודה סמדר

יש חניונים מסודרים בעיירה. חלק עם סימון לבן (חניה חינם), חלק עם סימון כחול (חניה בתשלום - משלמים במדחן).

יש הרבה מסלולים אל המפלים ומעליהם.

השותף שלי הציע מסלול שראה באפליקציה KOMOOT , התחלנו ללכת במסלול שעובר בשביל מס' 13, עשר דקות הלוך למפלים, עשר דקות בחזרה לשביל.

ראיתי הרבה אנשים מטפסים בשביל למעלה, והצעתי לעבור למסלול שלהם.

לפי השילוט - שביל מס' 12 שמוביל אל אגם קטן, Lago delle Loie , שעתיים ועשר דקות בקצב מקומי.

עליה די תלולה בשביל מוצל ביער ירוק ויפיפה, עולים מעל המפלים. נהנים מהדרך היפה.

כעבור שעה וחצי, היה לי די קשה. היה חם, לא הבאנו מספיק מים למסלול ארוך. ורציתי לשמור כוחות למסלול "רציני" שתכננתי ליום המחרת.

אז החלטנו לחתוך את המסלול ולא להמשיך עד לאגם למעלה.

הירידה כמובן הרבה יותר קלה ומהירה.

בתמונה תצפית אל העמק ונהר Grand Eyvia

אתה ממש מצחיק

מבחינתי, אין כאן שלי ושלך.

זו פלטפורמה שיתופית. וככל שיהיה כאן יותר מידע וגם תמונות (שתוריד בהמשך ותוסיף לכאן) זה יהיה שימושי ומועיל לשאר חברות/חברי הפורום.

בתקוה שאתר למטייל ישרוד ויתקיים בשנים הקרובות

השותף שלי מפתיע ומציע לנסוע ל Pont d'Aël , אמת מים עתיקה מהתקופה הרומית. שנת 3 לפני הספירה.

הוא יודע שאני חובבת היסטוריה

נסענו לצד הדרומי של עמק אאוסטה, בגראן פרדיזו.

יש חניה מסודרת ומשם הליכה קצרה של כ-5 דקות עד לאמת המים.

שימו לב: אין שירותים באמת המים. השירותים נמצאים בתוך בקתה במתחם החניה.

תשלום של 5 יורו כדי להיכנס לתוך האמה עצמה.

אפשר גם להתרשם מבחוץ ולקרוא את השלטים שמסבירים על בנית האמה בתקופה הרומית ואיך היא שרדה כל כך הרבה שנים, הודות לעבודות תחזוקה שתושבי האזור ביצעו לאורך השנים, כדי להמשיך ולהשתמש באמה לצורך העברת מים וגם כגשר למעבר אנשים מעל הנהר.

מבט אל הנהר שעובר מתחת לאמת המים

בתוך אמת המים

הנוף מפילה מציג את מטרהורן בחזית ממש בפנים. מימין במרחק יש את מונטה רוזה ומשמאל את מונט בלאן (מהבית שלנו שנמוך מפילה רואים רק את הפיסגה) ועוד יותר בקצה השמאלי את גרנד קומבין. כמובן לא כל הזמן רואים את כל הפסגות אבל את מטרהורן די הרבה

אז איפה עצרתי בסיפור?

בגלל מזג אוויר מעונן מאד, ערפילי, קר וקצת גשום בהרים הגבוהים, ירדנו ממעבר סן ברנרדו הגדול ונסענו לעיירה בשם Etroubles.

כך זיוה מתארת בטיפים "למטייל" משנת 2012:

https://www.lametayel.co.il/tips/pxyvme

"חזרנו לאיטליה ובירידה מהמעבר, לכיוון אוסטה, עצרנו ב-Etroubles. החלק העתיק של העיירה נמנה על רשימת הכפרים היפים באיטליה, ואכן מאוד יפה לטייל בסמטאות. ליד בית העירייה יש כיכר מרשימה, שבה ציור קיר, גדול ממדים, המתאר את ההיסטוריה של מעבר ההרים. בסמטאות המטופחות משובצים פסלים של אמנים בני זמננו משוויץ ומאיטליה. פרויקט הפיסול הוא בשיתוף פעולה עם מוזאון האמנות של מרטיני, והעיירה נזכרת באתר התיירות של המחוז כמוזאון פתוח לאמנות. "

בעיירה שנמצאת בגובה נמוך יותר אנו זוכים למזג אוויר בהיר ונאה. בכניסה לעיירה יש חניון חינמי.

העיירה שקטה וריקה, מדי פעם אדם בודד עובר ברחוב.

סמטאות צרות, בתים יפים, צמחיה מטופחת, עבודות עץ, ציורי קיר ופסלים מפוזרים במרכז הכפר.

מאד נהננו להסתובב בעיירה החמודה. יתרונות של טיול בסוף העונה.

שמחת הפרטים הקטנים ביקרה שם בתחילת הקיץ ואז היו המוני אנשים והם לא נהנו להסתובב שם.

אפילו מצאנו פסל עם "רמזי אלול"

שנה טובה ומבורכת לכל המצטרפים לשרשור!

תודה לשמחת, פנינית, מרב, תומר ודרור על תגובותיכם.

דרור,

תודה רבה שאתה מוסיף ומעדכן את הטיול שלכם בשרשור זה. כך מטיילים נוספים יוכלו להיעזר במידע.

אני שמחה שהצלחתם לטוס ולטייל למרות מצב המלחמה, העיכובים בנתבג והפציעה של הבן.

איחולי החלמה מהירה לבן מקווה שמזג האוויר ימשיך להאיר לכם פנים. ניתן לטייל ברכב למקומות יפים באזור, בלי מסלולים אתגריים.

אני מתנצלת שעקב ההכנות לחג-שבת לא התקדמתי בדיווח. אנסה להשלים כעת את הטיול שלנו.

תודה רבה סמדר שרשמת הכל מסודר!

נהניתי גם מהתמונות ומקווה שכל זה יבוא לידי שימוש בעתיד הקרוב

@dregev03

ולך דרור- תהנו!! והחלמה מהירה לבן!

קצת מיהרנו לחזור לבן הצעיר שנשאר בביית המקסים שלנו בפילה. הוא נחבל רצינית ערב לפני הטיסה והעביר אותנו שעות של חרדה עם ביקור במיון ״איום״ של הרופאים בצורך בניתוח שהומר בצורך באישפוז שגם עליו בסוף ״וויתרו״ לנו. זמן לאריזה רצינית לא היה לנו וגם הרשימה המקורית לא הייתה מלאה בגלל פיזור דעת. יצאנו חסרים בהרבה ציוד. ברגע האחרון וויתרנו שנינו על נעלי ההליכה הגבוהות, ואשתי גם שכחה את נעלי האלטרא שאיתם הלכה את הסובב. מזל שהביאה את נעלי ריצת השביל של לה ספורטיבה שקנינו שנינו לאחרונה ושמשו אותה היום כמו בהליכות קלות יותר השבוע. אני והבנים הגדולים עלינו עם אלטרא.