קפריסין, יוון וכריסטמס - חופשה חורפית נפלאה
-
אז לא רק פנינית נהנתה לה בקפריסין בחופשת החנוכה - גם אנחנו!
הכל התחיל בהבנה שחנוכה השנה נופל על הכריסטמס עצמו, וזה פחות מלהיב אותי לטייל באחת הערים המפורסמות בשווקים שלהן בזמן זה.
אז נזכרנו בחופשת ההרגעות המופלאה שהייתה לנו בדצמבר שעבר בפלופונס ביוון והחלטנו לנסוע שוב ליוון. הזמנתי באאיגיאן במחיר רצפה
(לאחר שקיבלתי מהם הנחה אישית עקב בעיות בהזמנה עצמה). חודש וחצי לפני המועד אאיג'אן ביטלו. מה עושים? מוותרים? מה פתאום. מייד קניתי כרטיסים באייר חיפה - העיקר לצאת מהארץ ומשם כבר נחשוב מה ההמשך. וידאתי איתם שאם חלילה הטיסה לא תצא מחיפה (זה היה בשבוע הראשון שהחלו לטוס מהטרמינל בחיפה) לא יהיה שינוי בימים או בשעות.
החלטתי שלמרות הטירטור, אני רוצה להגיע גם ליוון, לקורינתוס, כפי שתוכנן במקור. צפוף נכון, קצת לא הגיוני נכון, אבל למי איכפת? אז ביררתי ובסוף קניתי כרטיסים לאתונה במחיר ממש טוב בסייפרוס שזו החברה הלאומית של קפריסין.
התקרב מועד הטיסה, וההתרגשות בשיאה
- טיסה מחיפה, קרוב לבית? מי לא יתרגש?מכיוון שעדיין לא היינו שם, ולא ידענו אם יהיה היכן להחנות את הרכב, החלטנו לנסוע במונית.
הגענו כשעה וחצי לפני הטיסה. כל התהליך מתרחש בחדר אחד.. דיילת קרקע בדקה את הדרכונים, בצמוד אליה נמצא מסוע השיקוף של התיקים (במקרה שלנו לקחנו גם 2 טרולים). סיימנו עם השיקוף ופנינו למזנון שנמצא ליד, לקנות קפה ומאפה. למזנון 2 דלפקים - אחד פונה לאיזור שלפני בדיקת הדרכונים, וממולו הדלפק השני פונה לאיזור שאחרי הבדיקה.. אפשר להזמין קפה, לעבור חיש קל אצל הפקיד בעמדת הבידוק, ולאסוף את הקפה מאיזור ההמתנה לטיסה
- נחמד, לא?עלינו למטוס, בדיוק החל לרדת גשם. כולם היו נרגשים סביבנו, ויצאנו לדרך בעיכוב קל, כשבדקות הראשונות המטוס קצת התטלטל. אחר כך נרגע. בטיסה קיבלנו כוס מים וחטיף אנרגיה.
הגענו ללרנקה בסביבות 9 ומשהו. צ'יק צ'ק סיימנו עם ביקורת הדרכונים, ועזרה העובדה שהיינו רק עם טרולי. את פנינו קידמה חנוכיה - מודה, קצת התרגשנו.. וגם קישוטים חגיגיים לכבוד חג המולד.
עלינו לקומה השניה, שם יש את התחבורה הציבורית, וחיפשנו את הקו שהמליצו עליו, כדי להגיע למרכז העיר. מזג האוויר היה נהדר ונעים. הנסיעה באוטובוס הייתה חביבה, עברנו על פני אגמי המלח הידועים של לרנקה, כשבתוכם המוני פלמינגו, וזכינו לראות קצת את העיר. ירדנו במרכז וצעדנו לנו ברגל לאורך הרחוב בו שוכן המלון הנהדר שלנו Art and Wine.
להפתעתינו, החדר שלנו היה מוכן, וכך יצא שקיבלנו אותו לפני עשר וחצי בבוקר - לא מובן מאליו. למעשה שהינו בו יותר מ 24 שעות שזה לא דבר רגיל.
חדר סטודיו, עם מטבחון קטן ופינת אוכל חמודה. על השולחן חיכו לנו סכום מסודר במפית כמו במסעדה ו עוגת כריסטמס. נחמד מאד.
החלטנו לצאת להסתובב במרכז העיר העתיק - הכל במרחק קצר מהמלון, כולל הטיילת המקסימה של לרנקה.
ממש מעבר לפינת הרחוב מצאנו את השוק העירוני שהוא בעצם מתחם סגור ומקסים. היו בו קצת דוכני ירקות ופירות, קצת מזכרות מהאי, והרבה דוכני עוגות, ממתקים מיוחדים, ובעונה הזו - המון עוגיות ועוגות של חג המולד. ברקע היו שירי חג מולד - אחלה אווירה. . אז שוטטנו שם בכיף, קנינו לנו פשטידות אלוהיות של תרד ועוגיות דבש מסורתיות, ומסתבר שמגיע לנו קפה בחינם על כל קנייה. בעלי שאל את המוכר הצעיר והנחמד - black coffee? והבחור ענה - לא - קפה קפריסאי! טוב שלא שאלנו אם זה קפה תורקי.. המוכר סיפר לי שמחר, יום שבת, יש ממש שוק בצמוד לשוק המקורה (שפתוח עד שעות מאוחרות כל יום), אז ברור שנבוא.
ליד השוק תפס לי את העין בית קפה חמוד עם חזית מקסימה, שהיה הומה אנשים (עוד נחזור אליו בערב) - אותו בית קפה שפנינית הזכירה..
ממש קרוב לשוק חלפנו על פני מתחם שמסתבר שיש בו שוק כריסטמס בימים הקרובים, עם דוכנים שונים והופעות שונות מידי ערב. ברור שנבוא!
בתחילה חשבנו לקחת אוטובוס ולנסוע לכפר הסמוך KITI כדי לחוות את האווירת הכריסטמס. קיבלנו עליו המלצות מהפקידה החמודה במלון. אבל בהמשך היום הבנו שנחמד לנו בלרנקה וגם כאן יש שוק ואווירה מקסימה.
תמונה מהטיילת המקסימה
המשך יבוא...
-
סליחה על השימוש המוגזם בשורש ק.ס.מ.
לא אופייני לי בכלל חח.המשך היום הראשון - יום שישי 27/12.
לאן עכשיו? המשכנו ללכת לכיוון כנסיית סנט לזרוס - אחד המקומות המפורסמים בלרנקה. זוהי כנסייה ביזנטית מהמאה ה - 9. אכן מקום נחמד, מרשים, ובקרבתו כרגיל בתי קפה וחנויות מזכרות.
הסתובבנו, קצת צילמנו, ומשם החלטנו ללכת לטיילת לאורך החוף. הכל מרחק הליכה קצר. הטיילת ארוכה ומתוחזקת לא רע. היה תענוג ללכת לאורך הים ולשמוע את הגלים. הדבר הכי מרגיע בעולם בשבילי. צמוד לטיילת ישנו כביש צר שבעצם מי שרוצה לצאת מהעיר בלי להסתבך בתוכה, נוסע בו. לאורך הכביש ישנם בתים שחזיתם מאד מטופחת ומתוחזקת - אולי מחייבים אותם. צבועים בצבעים שונים וחיים.
הלכנו והלכנו והלכנו, נעשה חם קצת... סימנו לעצמנו נקודה שאליה נגיע ובה נסתובב. במקרה הנקודה הזו הייתה מסעדת דגים ענקית , צמודה למרינה ומשקיפה על הים ועל מעגן הסירות. שמה ZEPHYROS. נכנסנו פנימה ואכלנו אחלה ארוחה. טעימה ולא יקרה. שירות מהיר ומצויין. כרגיל, מקבלים קינוח על חשבון הבית. עד עכשיו לא בטוחים מה אכלנו.. מרמלדה מפרי כתום מתוק כלשהוא, ולידו משהו עגול - יתכן וזה אגוז שלם משומר, על קליפתו. מעדן!
דידינו החוצה, מפוצצים, וחזרנו את הדרך חזרה. בדרך חתכנו דרך רחובות צרים ונחמדים וגילינו עוד פינות חמד. לרנקה היא שילוש ומישמש של חורבות, בתים ישנים, מוזנחים, ולצידם בתים משופצים, מטופחים או סתם נראים טוב. בנוסף, יש תנופת בנייה של בנינים חדשים וחדישים המשקיפים על הים.
החלטנו לחזור למלון למנוחה קצרה. בחדר החלטנו שנוותר על הנסיעה לKITI, למרות שמאד רציתי לראות את המקום. אבל המחשבה על היסחבות באוטובוס, למרות שהכפר די קרוב ללרנקה, לא ממש קסמה לנו, ולך תדע אם לסמוך על התחבורה הציבורית שלהם שהבנתי שהיא לא משהו.
אז אחרי התרעננות ושתיית תה בחדר, קצת אחרי שהחושך ירד על העיר, יצאנו שוב החוצה. איזה יופי! כל הרחוב מואר באורות צבעוניים, החנויות גם כן.
שמנו פעמינו לשוק הכריסטמס שהיה ממש לידינו. מקום נחמד, מוזיקה מתאימה, קצת דוכנים - לא נפלנו מהם (אחרי ערים כמו וינה בודפשט וברלין קשה להתלהב..), ממכר מזון קפה ויין חם. יותר מאוחר בערב הייתה אמורה להיות הופעה בבמה שהייתה שם.
מה עכשיו? עוד לא ישבנו בבית קפה! החלטנו לנסות את בית הקפה הצמוד לשוק המקורה, זה שהתלהבתי מחזיתו הצבועה בטורקיז. הזמנו קפה ועוגה ועלינו לשבת בקומה השניה. אחרי כמה דקות ניגש אלינו אחד המלצרים ואמר שהשולחן הוזמן מראש, אבל רק לעוד שעה, אז אין בעיה שנשב שם. מסתבר שהמקום הזה מאד פופולרי, וכל פעם שעברנו לידינו הוא היה מפוצץ אנשים, גם בחוץ וגם בפנים.
היה נחמד וטעים מאד.
יצאנו והחלטנו ללכת שוב לטיילת, לחוות את אורות הכריסטמס. היה ממש יפה! הרבה אנשים ומשפחות. בכל זאת כולם בחופש. שוטטנו שוב, והלכנו לכיוון ההפוך מזה שהלכנו בצהריים - לעבר החוף הידוע של העיר - Finikoudes שם היו עצי דקל לאורך הטיילת.
חזרנו מהטיילת והחלטנו לשוטט ברחוב בו נמצא המלון שלנו. הרבה חנויות בגדים נחמדות, תכשיטים, ועוד כל מיני ומיני. נכנסנו לכמה מהן, רכשתי לי דבר או שניים. נעשה מאוחר.
חזרנו לחדרינו המחומם והנעים (שהדבר היחיד שהיה בו פחות מוצלח היה חדר המקלחת הקטן - בלילה האחרון לקחנו שוב חדר במלון והפעם היה חדר מקלחת גדול ומרווח), אכלנו, נישנשנו, שתינו ונהננו מהמנוחה. מהחדר שמענו מרחוק את ההופעה שהייתה בשוק הכריסטמס הסמוך.
לילה טוב!
-
באמת נראה קסום. תודה על השיתוף.
-
-
-
תודה פנינית, נורית וענבר.
28/12 יום שבת
התעוררנו לבוקר יפה ושימשי, אך קפוא למדי. בכל זאת דצמבר.
עלינו לקומת הגג של המלון, שם הוגשה ארוחת הבוקר, מול נוף אורבני וים המציץ בין הבתים. החדר היה סגור בדלתות זכוכית גדולות, ועל המרפסת היו עוד שולחנות אוכל, כורסאות רביצה ואפילו ג'קוזי. מכיוון שהיה קר, כולם נשארו לאכול בפנים. איזו ארוחת בוקר מופלאה!! ישבנו מעל שעה מתענגים על כל ביס , ולא מפסיקים לבלוס לרגע
. קיבלנו הסברים מפורטים על כל אחד מהמאכלים והמאפים - והיה שם מגוון משוגע. היה שם דבש חרובים, שמסתבר שמכינים אותו בכפר סמוך. התיירים האחרים שם לא ממש הכירו את זה, אבל אנחנו מתים על חרובים. עוד מתברר שביוונית אומרים גם חרוב, אבל עם ב מודגשת..כל יום לומדים משהו חדש...בתום הבליסה האינסופית (כולל מאפים הממולאים בממרח זיתים שפנינית גם הזכירה שזה דבר פשוט נפלא), החלטנו לעשות צעידה נמרצת לחפש את המיקום בו ניקח את האוטובוס לשדה התעופה, שכן היום בערב טסים עם סייפרוס לאתונה, לשלושה ימים. הגענו למקום, הבנו היכן התחנה, וסיכמנו מתי לקחת את האוטובוס. בהמשך, הבנו שבקושי יש אוטובוסים היום ולך תסמוך על זה. עדיף מונית, אותה הזמינה עבורינו הפקידה במלון.
אז מה עושים היום? הולכים שוב לשוק העירוני. כשהגענו לשם אכן ראינו שבאמת יש היום הרבה דוכנים בחוץ, רובם מוכרים ירקות שונים ומשונים, פירות, עשבים ועלים, דברי מתיקה ומאפים. מחזה צבעוני ונחמד. קניתי כמובן מאפים טעימים שיהיה לנו לערב, וניסינו לנחש איזה ירקות אנחנו רואים.
וגם זה היה שם...
-
מהשוק החלטנו ללכת לחפש סטודיו לקרמיקה ששמתי עלין עין - EMIRA. הלכנו ברחוב צר, חלפנו על פני הרבה בתים מוזנחים, לצד בתים נחמדים מאד. כשהגענו היה נראה שהמקום, לצערי הרב שכן אני חובבת קרמיקה מאד, סגור מאד. ואכן, על הדלת היה פתק שיצאו לחופשה עד תחילת ינואר. בעסה. טוב, יש סיבה לחזור
.משם הלכנו שוב לטיילת, לכיוון חוף פניקודס. מזג אוויר נעים, ואנשים בתוך המים.. ואנשים בטיילת. אווירה של נופש וחופש. כיף.
חזרנו לכיוון המלון, וחיפשנו בית קפה שווה לשבת בו. נזכרנו שבמתחם שוק הכריסטמס שהיינו בו אתמול, ראינו אנשים יושבים להם בשמש, כנראה ליד עגלת קפה פתוחה. כשנכנסנו למתחם קלטנו שבכניסה יש בית קפה שנראה שווה ביותר, אז נכנסנו, והיה נהדר. המחירים של העוגות מצחיקים, והעוגות עצמן נפלאות.
לבסוף חזרנו למלון, לבדוק מה שלום הטרולים והתיקים שלנו שהושארו בקבלה. פיטפטנו עם הפקידה הנחמדה והזכרנו שאנו חוזרים למלון ללילה נוסף בסוף החופשה. ישבנו בפאטיו בכיף וחיכינו למונית שהוזמנה עבורינו (25 יורו מחיר קבוע). נפרדנו בדמעות כידידים ותיקים ונסענו לשדה התעופה.
הכל תיקתק מהר מאד, ונשאר לנו זמן להסתובב בדיוטיפרי. סימנו לעצמנו לקנות כל מיני דברי מתיקה כשנחזור הביתה בעוד כמה ימים.
תראו משהו חמוד - בקשות מסנטה תולים כאן:
-
הטיסה יצאה באיחור לא גדול. בינתיים בחוץ השתנה מזג האוויר והחל לרדת גשם רציני. טיסה נעימה. בטיסה לא מקבלים כלום - הכל בתשלום. כדאי להגיע עם מים ומשהו לאכול. הגענו לאתונה והתכוננו לתור ארוך כרגיל בכניסה לבדיקת דרכונים. בעלי כבר התכונן להשתמש בדרכון הפולני שלו. אבל מה שנחמד הוא שבתוך אירופה, התור לבעלי דרכון זר קצר מאד והתור של דרכון אירופאי ארוך יותר.. אז תוך דקות ספורות הגענו לאיזור של מקבלי הפנים. גם היינו רק עם טרולי אז לא ביזבזנו זמן בהמתנה למזוודות.
סיכמנו מראש בשיחה עם בעלת מלון הדירות שהזמנו בכפר ספאטה הסמוך, ליצור קשר ברגע שננחת כדי שתשלח נהג (על חשבונם!) לקחת אותנו, וכך היה. הבנו ממנה שהוא צריך לאסוף עוד זוג ולכן נמתין קצת. לאחר כמה זמן דיברנו איתה שוב והבנו שיש עוד עיכוב, ובשיחה השלישית התברר שהיא הבינה לא נכון, ומשום מה חשבה שלקחנו מונית בעצמנו.. היא לא ידעה את נפשה. התנצלה והתנצלה ומילמלה משהו על פיצוי. בסוף יצאנו מחוץ לטרמינל וחיכינו לנהג בקור מקפיא - ביוון היה הרבה יותר קר מקפריסין. הנהגוס הגיע, ובכניסה השניה של הטרמינל אסף זוג נשים מבוגרות שטיילו עם תרמיל ענק על הגב. התלוננו על הקור.. שאלו מאיפה אנחנו.. אמרנו ישראל אז אחת אמרה - אהה, אצלכם בטח יותר חם.. הסברתי לה שאצלנו כרגע חורף קר וגשום מאד.. תיכף הייתה שואלת על הגמל שחונה אצלי בחצר
. ומאיפה אתן?, שאלתי - "משוויץ". מוזר שהיה להן קר. כאילו בשוויץ עכשיו חמים
.העיקר, הגענו לכפר הנחמד ולמלון החדש והבאמת מקסים. התקבלנו בכזו חביבות שאין דברים כאלה. שתי הנשים נשלחו להנות מחדרן, כך שיכולנו לדבר בשקט עם בעלת המקום. היא שוב התנצלה, ולא עזרו מחאותי שהכל בסדר גמור. אנחנו לא ממהרים, מכירים היטב את שדה התעופה הזה ואין בעיה. אמרה שממש רוצה לפצות אותנו, אז מה מעדיפים - בקבוק יין או שתזמין לנו אוכל מטברנה סמוכה.. מייד ענינו "אוכל"
. שאלה מה נרצה, והיינו צנועים בבקשות שלנו. אמרה שנתנה לנו את החדר הכי גדול ושווה במקום. ואכן, נכנסנו לחדר ענק ומפנק, בסטנדרט גבוה. הכל נוצץ וחדש, מקלחת מדהימה. לאחר זמן קצר הביאה לנו את האוכל והוסיפה שתייה טעימה. מה נגיד - איפה מוצאים כזה שירות ואירוח. אכלנו ונהנינו מכל ביס, וקינחנו במשהו מתוק ממה שהבאנו מקפריסין. החדר היה מחומם והיה פשוט תענוג. ישנו על המיטה הכי מפנקת לדעתי ever.
בבוקר, 29/12 יום ראשון, התעוררנו לבוקר קפואאא - פתחנו את הדלת למרפסת הצמודה והצלחנו להוציא רק את האף מרוב קור. המלון ממש בפאתי הכפר, צופה על הנוף. במרפסת פינת ישיבה שמחכה לימים חמים יותר.
הנוף מהמרפסת:
הזמנו את הנהג החביב (והחינמי) לשעה 9:30 ובינתיים שתינו משהו בחדר. המלון לא מספק ארוחת בוקר.
נפרדנו מבעלת המקום הבאמת מקסימה ואמרנו שנמליץ על המקום לכולם. שם המלון ALPHA APARTMENTS SPATA
חלקו איתנו את המונית זוג אנשים שנראו הודים. מייד פצחנו בשיחה ערה. כששמעו שאנחנו מישראל ממש שמחו, והתברר שהם גרים בניו ג'רזי בארצות הברית, באיזור שיש בו המון ישראלים ויהודים. אין לי מושג איך הספקנו לדבר כל כך הרבה בנסיעה הקצרה לשדה (שם שכרנו רכב), אבל הם היו כל כך נחמדים, שממש נפרדנו בעצב קל
.הלכנו למשרד של חברת ההשכרה ומשם הלכנו לקחת את הרכב לשלושת הימים הקרובים. איזה כיף יוון!!!
-
יש לי איזושהי תחושה ששנה הבאה הרבה חברות וחברים פה באתר ינפשו קריסמס בקפריסין/יוון בעקבות הפוסטים הנחמדים שלכן,
עושים חשק
-
מי יודע.. בהחלט מומלץ, בעיקר למי שרוצה משהו קצת אחר מהמקומות הקבועים לבלות בהם בכריסטמס.
יום ראשון 29/12
כאמור, הלכנו לתחנת השכרת הרכב - מאד נוח למצוא ולהגיע. התהליך עבר מאד מהר, אנשי השירות היו נחמדים ושירותיים ויצאנו לדרכינו, הכל כך מוכרת.
הכיוון והיעד הסופי - הכפר קורינתוס בפלופונס, שבליבו נמצאות עתיקות קורינתוס המרשימות מאד (לפחות לדעתי, ובתקופה שביקרנו בהם אי שם בחודש אפריל היו טבולות בים של כלניות ופרגים אדומים). אבל, לא רצינו להגיע ישר לשם, אלא לבקר בכפר אפידוורוס שקרוב אליו נמצא האמפיתיאטרון המפורסם שלו (שגם בו היינו בעבר). יש לי מכרה שקנתה שם בית אז הסתקרנו מאד לבקר שם.
נסענו על הכביש המהיר שהוא כביש אגרה (הכינו את המצלצלים והרבה..). לאורכו יש תחנות ריענון, ובחרנו לעצור באחת מהן, יען כי הרעב הציק לנו. נכנסנו לבית הקפה הנחמד והמקושט לכבוד החג, קנינו פשטידת תרד מצויינת וקפה וישבנו לנו בכיף להשקיט את הרעב.
משם המשכנו וחצינו את תעלת קורינתוס, ולא רחוק משם עזבנו את כביש האגרה וירדנו לכביש המגיע לכפר ולעתיקות. בתחילה עברנו באיזור בנוי, כשלאורכו של הכביש חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות ותחנות דלק. אחר כך נכנסנו לאיזור יפיפה שכולו עצי אורן ומשמאלינו הים מציץ כל הזמן. לכל אורך הדרך יש נקודות יפות אבל לצערי היוונים לא ממש משקיעים במקומות האלה - חניה, שביל, מקום נוח לתצפת על הים ועל הנוף.
באחת המקומות הבודדים שהייתה חנייה פשוטה עם מקום מסודר לתצפית, הכל היה מכוסה בגרפיטי (כרגיל
), העצים לא גזומים, אבל לא זה מה שיעצור בעדינו
. נוף זה נוף, וכמונו נהנו ממנו גם כמה חבר'ה מיפן, שלא הפסיקו לצלם ולהצטלם.
אז צילמנו והצטלמנו והמשכנו בדרכינו.
לפתע הגענו לנקודת עצירה יפה - מתחם ובו מסעדה (מפונפנת), מלון קטן וחניה מסודרת, והכל צופה על הכפר אפידוורוס ועל האיזור. מקום יפה מאד.
מזמן לא אכלנו, אז נכנסנו פנימה - מקום ברמה גבוהה, שמוכר גם סיגרים שוקולדי פרימיום ובקבוקי יין..תפסנו שולחן המשקיף לנוף המהמם ואכלנו ארוחה טעימה ולא יקרה יחסית (אם כי כמובן ששילמנו קצת על הנוף..). הכל יחסי (לארץ
).חזרנו לרכב ומצאנו את הכביש היורד לכפר עצמו, היושב ליד הים. הגענו ממש עד הים וחנינו ליד איזה מלון קטן ומנומנם. הלכנו לאורך הים עד שהגענו למרינה הקטנה והמשכנו לצעוד ולצעוד עד שנגמרה הטיילת. היו שם אנשים שניסו לדוג, ובתי קפה שמחכים כנראה לעונה טובה יותר ולתיירים שעוד יגיעו. הכפר עצמו בנוי על צלע ההר בחלקו ונראה נחמד מאד.
-
איזה יופי מירב. יפיפה וממש עושה חשק….
-
איזה כיף לקרוא את הסיפור, מירב! ותודה רבה גם על ההמלצה על המלון באתונה, למקרה שנצטרך מקום לינה קרוב לשדה התעופה, באופן מתוכנן יותר או פחות (לא משנה איך אני יודעת
).
-
תודה רבה דרור ושקד! תמיד אני חושבת שהפעם אקצר במלל, אבל איכשהוא אני מפרטת יותר ממה שחשבתי..
אז איפה היינו - (אני אחרי יום הורים ארוך, מה שנקרא מצאת החמה עד צאת הנשמה
אז לא אחראית למה שיצא תחת מקלדתי..)עדיין יום ראשון, חזרנו למכונית וחזרנו לכביש הראשי. עשינו את הדרך בחזרה כשהכיוון כאמור הכפר קורינתוס, למלון בוטיק שבמקרה מצאנו לפני שנה.
וויז הוביל אותנו בדרכים שלא הכרנו מהפעמים הקודמות (היינו באיזור הזה כבר כמה פעמים), באיזור כפרי מקסים, וגילינו עוד טברנות מקומיות ומאפיות (אחת האהבות שלי ביוון) לביקורים עתידיים. הדימדומים כבר החלו, והכל נראה מקסים ושליו. הגענו למלון שלנו - מלון בוטיק באמצע כפר מסורתי, ממולו בתים עם אורות ועצי אשוח מנצנצים בתוך הסלון. הדלת הייתה סגורה ונכנסנו עם הקוד שקיבלתי במייל. בחוץ היה כבר קפוא, אבל בפנים חמים ונעים עד מאד. קיבל אותנו עץ אשוח נחמד, קבלה ריקה וספה לרביצה. נכנסנו לחדרינו והתארגנו בפנים. שתינו תה, ואני יצאתי לנוח על הספה שממש סמוכה לחדר. זהו מלון קטן ואינטימי עם מעט חדרים. התיישבנו לאכול מאפים שהבאנו איתנו ופשוט נחנו.
בשנה שעברה היינו לבד במלון. הפעם מתברר שהיו עוד כמה זוגות, אבל זה לא הורגש.
30/12 יום שני
קמנו לעוד בוקר קפואאא
במלון זה ארוחת הבוקר מגיעה לחדר ואתה בוחר היכן אתה רוצה לאכול אותה - בחדר, או במרפסת הצופה לנוף. פתחנו את הדלת והאף כמעט נשר לנו מהקור, אבל אמרנו, חייבים להיות אמיצים, נתרגל קצת לקור. בשעה תשע דפיקה בדלת והארוחה הגיעה על מגש גדול, מלא כל טוב. בעלת המקום הוציאה אותו החוצה והפעילה חימום שנמצא בתקרה של המרפסת. ישבנו לאכול בכיף את כל המטעמים שהגיעו. שמרנו לנו את הפירות הענקיים להמשך היום.
אז מה עושים ביום היפיפה הזה? קודם כל הולכים למאפייה, אחת מכמה ששמתי עליהן עין. אני מתה על המאפיות ביוון, בטח ובטח בעונת הכריסטמס.
אבל לפני שיצאנו לדרך, יצאנו לקדמת המלון, שם השמש הייתה מהפנטת והכיסאות נוחים במיוחד..התיישבנו מול השמש וכמעט נרדמנו מרוב נעימות..איזה כיף של יום.
הזזנו עצמנו בקושי למכונית, ונסענו בעזרת וויז למאפייה המדוברת. הגענו לכבישון שעובר לצד מסילת ברזל. וויז הודיע שהגענו. אבל איפה המאפייה?
אהה - הנה היא, מעבר למסילה...הגענו מצידה הלא נכון. אבל, הנה עצרה לידינו בחורה, וחצתה חיש מהר את פסי הרכבת על גבי גשרון מאולתר ושביל שניכר שהלכו בו רבים וטובים לפנינו. אז ברומא נהג כרומאי, חצינו אף אנחנו והגענו למאפיה. הרבה מאפים טעימים, ועוגיות מסוגים שונים. אנגלית לא מוכרת שם אז תקשרנו עם אצבעות הידיים (כמה עוגיות אני רוצה וכו'..) הבחור החביב שם מיד הציע לי את העוגות הכי גדולות שהיו שם- עוגות כריסטמס אימתניות ששוקלות טון. ניסיתי להסביר שאני לא יכולה לסחוב כאלה איתי. לא חושבת שהבין מילה.. בסוף יצאתי עם קופסא מלאה כל טוב.
ממול למאפייה קרץ לנו הים. חצינו את הכביש ופשוט הלכנו לנשום ולהריח את הגלים. איזה כיף להם, שבכל מקום יש חופי רחצה.
חצינו את המסילה וחזרנו לרכב.
היעד הבא בטיול הפנסיונרים שלנו היום - מתחם מקסים צמוד לים שגם בו היינו כמה פעמים, וכל פעם משתבח. MARE WEST. יש שם כל מיני חנויות, חלקן מוכרות כמו h&m או דקטלון, חנויות של מותגים יווניים, סופרמרקט ענק, וכמה בתי קפה כיפיים מאד. במרכז המתחם ספסלים, עצים, גינון יפה, והפעם גם סנטה קלאוס אחד שישב על כיסא וילדים באו להצטלם איתו. מידי פעם ראינו אותו נמלט לשתות קפוצ'ינו בשקט (גם אז היו חייבים לבקש ממנו סלפי). המתחם כאמור צמוד לים. יש שם רחבה מקסימה, גן משחקים ענק וחדש ובאופן כללי מקום נפלא לבוא אליו עם הילדים בסוף השבוע.
ברקע הייתה מוזיקת כריסטמס נפלאה, שירים מכל הזמנים בנושא החג ואווירה פשוט נהדרת.
אז קודם כל הלכנו לבקר את הים שמזמן לא ראינו
ולספוג קצת שמש. אחר כך נכנסנו לדקטלון לקנות כמה דברים מוצלחים. משם לסופרמרקט, ולקינוח ישבנו בבית קפה ליד שולחן שהיה בשמש הנעימה. הבעיה היחידה במקומות האלה היא שהיוונים מעשנים ה מ ו ן, ובישיבה בחוץ צריך לקחת בחשבון את העניין הזה. מאחורינו ישבה אשה עם 2 ילדיה. שמחתי שבוודאי היא לא תעשן ליד ילדיה. טעות חמורה. עישנה גם עישנה עם הפרחת העשן בפרצופיהם
.היה כל כך כיף בשמש, על קפה ועוגות ענקיות וטעימות, ובקושי הזזנו עצמינו משם. נכנסנו לחנות נוספת ויצאנו מהמתחם.
מה עכשיו? נעשינו רעבים שוב.. החלטנו לחפש את המסעדה בה אכלנו בשתי הפעמים הקודמות ואכן מצאנו אותה - LIGHT HOUSE שמה החדש.
אכלנו ארוחת מזטים בעיקר. היו הרבה אנשים והיה טעים ונעים, כולל עוגה על חשבון הבית כרגיל.
חזרנו למכונית ומשם למלון. נחנו בחדר עד שירדה החשיכה.
החלטנו לעשות הליכה רגלית נמרצת לכיוון מרכז הכפר. לבשנו את מעילנו (כבר סחבנו אותם מהארץ, לפחות נשתמש פעם אחת
). היה כבר חשוך לגמרי, כלב לא היה בחוץ. התחלנו ללכת לכיוון העתיקות שנמצאות לא רחוק משם. בלילה הן מוארות ומרשימות לא פחות מביום. 
חלפנו על פניהן ועברנו ליד מתחם חנויות מזכרות ובתי קפה שכנראה מתעורר לחיים בעונת האביב והקיץ. משם הגענו לאיזור שכולו טברנות (אכלנו באחת מהן בשנה שעברה, הפעם לא התחשק לנו) והמשכנו ללכת וללכת בתוך הכפר לאיזור פחות מוכר. עברנו ליד בתים נחמדים ומוארים ואפילו ליד מרכז ללימוד אנגלית. או, אמרנו, אם נגור כאן תיהיה לי עבודה
!חזרנו לחדר והמשכנו ערב נחמד ורגוע. לילה טוב!
-
-
תודה ענבר. שמחה לשמוע!
-
כל הכבוד מירב שאתם מצליחים להקפיד ולנסוע כמעט בכל חופשת בית ספר! התאווררות בתקופה הזאת היא מתנה גדולה! תמשיכי לספר, ביוון גם אנחנו נהננו מאוד בזמנו
