חזרנו משבוע במונטנגרו
-
חזרנו ממונטנגרו עמוסי חוויות. וקודם כל אני רוצה להודות לכל מי שעזר לנו בתכנון בעיקר ליערי ורחל לבון!!!
אכתוב כאן בקצרה את המסלול שלנו עם כמה הערות:
היום הראשון:נחיתה בדוברובניק מוקדם בבוקר ולקיחת המכונית. הנסיעה לגבול ארכה כ-20 דקות תור מכוניות קצר אבל איטי אך לא לקח יותר מ 20דקות נוספות. בצד המונטנגרי כ-3 עמדות שונות, משלמים מס אקולוגי 10 יורו ואנחנו במונטנגרו. הנסיעה נוחה והכביש כלל לא עמוס. עצרנו פעמיים לראות הנוף ואז ישבנו בריסן במסעדה חביבה ששמה אם אנני טועה "מונטנגרו" - השירות חביב והמחירים מצחיקים. משם נסענו לאורך המפרץ חולפים על פני קוטור ומגיעים למקום הלינה הראשון שלנו ב- MOU בוילה פרי הנמצאת ממש על המפרץ. קבלנו שני חדרים יפים – האחד גדול ונוח מהשני. המלצה – העדיפו את החדר שבקומה הראשונה – הוא גדול ומרווח יותר ויש פחות מדרגות לעלות. טבלנו טבילה נהדרת במימי המפרץ היישר מרחבת מסעדת המלון – מים קרירים מעולה להפיג את החום והלחות! משם מקלחות ומנוחה רצינית, הרי לא ישנו כמו שצריך לילה קודם. 5 אחה"צ קפה קר במרפסת המלון, טוב ומחיר מגוחך. נסיעה של 3-4 דקות לעיר קוטור. שוטטנו בעיר העתיקה והחביבה ואז החלטנו להתחיל לטפס לפחות כשליש הדרך על החומות (עד למנזר) אחרי כשליש ממטרתינו אנחנו מותשים מהחום והלחות העצומים. חזרנו לעיר וישבנו לשתות משהו קר להשיב את נפשינו. המשכנו לשוטט בעיר ולקראת ערב ישבנו לאכול במסעדה שברחבת כנסיה ושבה התקיים קונצרט נעים. החושך ירד והמראה של החומות המוארות קסום, ואפילו עוד יותר מהאיזור של מקום הלינה שלנו. עצרנו קצת לפני במפרץ חניה קטן להתבונן במראה היפה!
היום השני: המלצה לבוקר - התברר לנו שטעינו והמלון וילה פרי לא כולל ארוחת בוקר (לא קרה לאחר מכן...) נכנסנו לעיר העתיקה ונפלנו על הצעה מדהימה במסעדת המלון שמצוי מימין לשעון שממש בכניסה לעיר קבלנו מזנון חופשי שבו מספר סוגי גבינות, נקניקים, מאפינס של ירקות, לחמים,ריבות, יוגורט, קפה וכוס מיץ תפוזים אחד סחוט טרי!! כל זה במחיר הבלתי ייאמן של 4 יורו לבן אדם.
את היום הקדשנו לנסיעה בכביש הנופי היפה המטפס מקוטור ללובצ'ן. המראות מקסימים, הכביש לא מפחיד כל כך, אכן לא תמיד המעקה נראה ממש מגן אבל בסה"כ זה היה אחד מהכבישים היותר טובים ואם הרבה אפשרויות לעמוד בצד ולהינות מהנוף אל מפרץ קוטור ואחר כך אל המפרץ הנוסף ואל הים הפתוח. בהמשך טיפסנו את המדרגות אל המוזילאום חם ולח אבל לא נורא כמו אתמול בקוטור – רוב הדרך מקורה כך שזה בהחלט סביר והנוף מלמעלה מהווה פיצוי נאות על המאמץ! נסיעה של עוד כשעה וחצי בנופים יפים ובדרך מתפתלת הובילה אותנו לרייקה צ'רנוביצה
בהתחלה די נבהלנו ממראה הבתים העלובים, הזכוכיות המנופצות והחזות הקודרת אבל כשפגשנו את מילנה, בעלת הצימר, הצעירה וחביבה, שלנו הכל השתנה. החדרים בהחלט סבירים. שני חדרים בעלי שני מפלסים. הבעיה היחידה היתה שבאחד מהחדרים המטיה הזוגית הנוחה היתה למעלה, עם גג נמוך ומדרגות לא משהו, כך שישנו על ספה נפתחת לא הכי נוחה בלשון המעטה.
ועכשיו לסוגיית איפה עדיף לקחת שייט – ברייקה צ'רנוביצה או באגם סקאדר. אנחנו החלטנו ששווה לנו לנסות את שתי האופציות ולחזור אליכם עם רשמים משלנו. לקחנו ברייקה צ'רנוביקה שייט של שעה לארבעתינו ב-25 יורו שכלל שייט, עצירה של כ-10 דקות שחייה בנהר ופחית שתייה לכל אחד. השייט מקסים – הנהר מלא השתקפויות יפות, שושנות מים ופינות קסומות. לדעתנו הוא היה הרבה יותר מוצלח מהשייט באגם סקדר עצמו שעשינו למחרת, באותו מחיר ללא שתיה, ובלי שנתנו לנו לשחות למרות שהובטח לנו שכן...)-:
יערי - התודות לך על כל השהייה המוצלחת ברייקה צ'רנוביצה!!
מלינה אכן דוברת האנגלית הטובה ביותר בכל מונטנגרו מבחינתנו והיא בחורה חביבה ביותר. כפי שאמרת - לא הצטערנו על הבחירה.
קחו רק בחשבון שאחרי השעה 21:00 בערב אין מים בברזים - זה כנראה קורה כך ברוב ימות הקיץ, עד 7 בבוקר.
הפרטים לשתי הלינות:Villa Ferri, Muo bb, Kotor, Montenegro
רייקה צ'רנוביצ'ה
382-067277764
בעלת הבית:pajkovic milena
המשך יבואגשר ברייקה צרנוביצה.jpg(גודל:9.76KB) -
חזרנו משבוע במונטנגרוהיי ציפי,
מבינה שהיה לכם נפלא.גם אנחנו נהננו מאוד.
מחכה להמשך, ואם אפשר עוד תמונות............
נילי -
חזרנו משבוע במונטנגרולציפי היקרה ברוכים השבים
כמה אני שמחה שהיה לכם טיול מוצלח.
אז מעבר הגבול אינו נורא אפילו בקייץ. זה הזמן שגם אנו שהינו במעבר בחודש מאי עד כמה שאני זוכרת.
באמת הצד של רייקה צ'רנוביצה מדהים. המשכתם לנסוע על השביל שמוביל לכיוון פודגוריצה כדי לראות את הברך והפנייה של הנהר?
מחכה בקוצר רוח להמשך. אגב ב-VIRPAZAR ראיתם מה קורה עם מלון 7 ביולי? הוא עדיין בשיפוצים שאינו עונה?
תצרפי הרבה תמונות - התמונה של הגשר יצאה לך נהדר.
רחל לבון -
חזרנו משבוע במונטנגרוהיי רחל ונילי
מחר אכניס עוד תמונות ותיאור של המסלול. אבל בינתיים רק אומר שהדרך מריקה צרנוביצה לוריפאזר היתה סבירה בהחלט מבחינת טיב הכביש והנוף המקסים. לדעתי הדרך לשם עם המראות על הנהר ואחר כך על האגם מלמעלה יפים הרבה יותר מהאגם עצמו.
ובקשר למלון ה-13 ביולי נכנסנו פשוט מסקרנות - הם פתוחים, הבנו שהחליפו בעלים. ישבה בקבלה פקידה שלא הבינה מה אנחנו רוצים מהחיים שלה כשבקשנו מייל או טלפון אבל למיטב זכרוני בסוף נתנה לי משהו... אני צריכה לפשפש בניירת...
היינו שם בתחושת אכזבה מוירפזר ובדיעה שרייקה צרנוביצה היתה עצירה הרבה יותר חביבה (למרות שכפי שכתבתי המראה הראשון והמוזנח של העיירה די זעזע אותנו...)...מבטיחה לחזור לתיאורים בהמשך
מוסיפה כאן את המייל של מילנה פייקוביץ שאצלה התארחנו ברייקה צ'רנוביצה שהרי מייל הוא תקשורת הרבה יותר נוחה. ושוב תודה ליערי על ה"שידוך"
-
חזרנו משבוע במונטנגרומוסיפה לכאן עוד שתי תמונות האחת מעל מפרץ קוטור בדרך ללובצ'ן והשניה מעל הנהר הנשפך לאגם סקאדר...האם לכך התכוונת, רחל?
ערב טוב
ציפיהנהר נשפך לאגם סקאדר.jpg(גודל:7.37KB) מעל מפרץ קוטור.jpg(גודל:6.44KB)
-
חזרנו משבוע במונטנגרוהיי ציפי
אני התכוונתי לתמונות המצורפות מטה. אני זוכרת שנסענו בדרך עפר די הרבה ק"מ שהיתה מיועדת לנתיב אחד וכל הזמן התפללנו שלא יגיע רכב ממול. למזלנו באנו מכיוון מזרח למערב והיינו בצד של ההר ולא של התהום. אם את אומרת שנסעת בכביש טוב זה כנראה לא הדרך הזו.
רחל לבוןmontenegro-croatia-slovenia 2010 391.jpg(גודל:18.52KB) montenegro-croatia-slovenia 2010 398.jpg(גודל:19.78KB)
-
חזרנו משבוע במונטנגרוהתמונה של מפרץ קוטור מהר לובצ'אן מדהימה. אצלנו ההר היה מעונן ולא היה טעם לעבור דרכו. -
חזרנו משבוע במונטנגרוהיי רחל,
אני מתלבטת האם זו אותה דרך - היא לא היתה דרך עפר, היתה מאד צרה וגם אנחנו התפללנו שלא יבוא רכב ממול ואם כתבתי שהיתה יחסית טובה זה כנראה כי אני עדיין תחת הרושם של דרך אחרת שעשינו ששמה בכיס הקטן כל דרך אחרת מבחינת "מפחידותה"....אז הכל יחסי!
(שמנו לב שיש פה ושם "שדרוגים" של הכבישים - אתייחס לכך בהמשך התיאור שלי...)
ולמה אני מתלבטת כי כמו שתראי בתמונה שאצרף הגענו מאותה זווית כמו שרואים באחת התמונות שלך ורק שאני צילמתי מגבוה יותר והדילמה שלי היא לגבי הנקודה שבה צילמת את שפך הנהר...האם פספסתי אותה? האם בדיוק הגיע אוטו ממול?
לא בטוחה!
העליה ללובצ'ן אכן היתה ביום בהיר, וכל כמה סיבובים עצרנו לצלם את המפרץ ההולך ומתגמד ואת הנוף הנפתח יותר ויותר לעבר הים הפתוח. ראו גם כל כך יפה את פיתולי הכביש שעשינו ואת ה M שמתכנן הכביש תיכנן לכבודה של המלכה מילנה, שבה התאהב (כך לפחות כתוב בספר שלנו...)
יום טוב
ציפיבדרך לאגם סקאדר.jpg(גודל:5.88KB)
-
חזרנו משבוע במונטנגרו-המשךממשיכה בתיאור היומיים הבאים
היום השלישי: ארוחת בוקר "בייתית" על המרפסת של מלינה עם נוף לנהר: גבינה צהובה, ביצי עיין, לחם,ריבות ממרח שוקולד נקניקים לאוכלי הבשר ומיץ שמזכיר זיפ של פעם. פרידה ממנה ומהאב שלא מדבר מילה אנגלית אבל עם המון חיוכים – רצה לתת לנו אבטיח לדרך, הסתפקנו בפלפל... נסיעה לאורך הנהר שמוביל מרייקה צ'רנוביצה אל אגם סקאדר – נופים יפים. בוירפאזר הרגשנו בדיוק כפי שתואר כאן באתר – מיד בכניסה האבא המבוגר מציע את מלון פליקן, בחניה, הבן עקשן כפרד מציע השייט!! לא התפתינו פנינו לתחנת המידע לתיירים שהמליצו לקחת שייט מדוכן שהיה קצת לפני החנות שלהם. הובטח לנו שייט של כשעה כולל שחיה ב 25 יורו לארבעתנו. (היה צורך להוסיף, אם אינני טועה 4 יורו לאדם כדמי כניסה לשמורה...)השייט היה די משעמם לעומת אתמול. האגם די שקט – ראינו לא מעט קורמורנים אבל לא מדהים, אולי השעה יחסית מאורחת לציפורים...אבל האכזבה הייתה שמשיט הסירה לא הסכים לתת לנו לשחות וניסה להתחמק מכל ניסיון להבין אותנו, כל פעם בתירוץ אחר (האגם סוער...בכלל לא היה...הרחצה רק בחוף פרטי...) חזרנו מעט מאוכזבים ובררנו גם בתחנת המידע וגם בעמדת רכישת הכרטיסים ואמרו לנו שאכן היה מגיע לנו פסק זמן לשחייה ואין להם מושג למה לא נתנו לנו...המלצה: אם חשוב לכם-תתעקשו על זה. בכל מקרה אנחנו בהחלט בדיעבד חשבנו שהשייט ברייקה צ'רנוביצה היה הרבה יותר יפה וכייפי. המשכנו בנסיעה לעבר קולשין לאורך נהר המורצ'ה – כפי שהומלץ כאן, עצרנו באחד ממפרצי החניה, ליד דוכן פירות ומצאנו הדרך לנהר ושם טבלנו טבילה נהדרת במי הנהר הקרים. המשכנו בנסיעה בנוף מקסים של קניון נהר המורצ'ה, עצרנו במנזר מורצ'ה – יש לו גינה יפה מאד ומשם היישר לקולשין.
לינה: מלון ליפקה, המלון הטוב ביותר שהיינו, סימפטי, נקי וכל מה שצריך. הרבה עץ ונוף שוויצרי מחדר האוכל. ארוחת בוקר במזנון, גבינות, נקניקים, חביתות, פירות טובים מקופסאות שימורים,קפה טוב ממכונה (חוץ מכאן ובקוטור לא היה קפה לטעמינו בארוחות הבוקר...) דגני בוקר, יוגורט, לחמים – משביע רצון בהחלט.
היום הרביעי: הצטיידנו בסופר שממש קרוב למלון ליפקה, בקצה השני של חניית הכורכר והתחלנו בנסיעה לכיוון ביוגרד. הגענו ללא כל קושי – הפניה ימינה משולטת היטב, שלט גדול מורה לעבר גשר ירוק, הכביש מטפס דרך יער מקסים עם עצים מגוונים, משחקי אור וצל, אויר נפלא וציוצי ציפורים. בקצה הדרך יש חניון בלב היער ובו שולחנות פיקניק ושירותים (וגם בקתות לינה). צעדנו סביב האגם בנחת – עצרנו המון על מנת ליהנות מהמראות ומציוצי הציפורים, חלק מהדרך עוברת על גשרי עץ – טיול קליל ומקסים שארך לנו שעתיים אבל בהחלט אפשר בהרבה פחות. עשינו פיקניק ביער ומשם שמנו פעמינו לעבר זבליאק. גם אנחנו כמו אחרים פספסנו את הפניה שמצויה טיפה לפני מיוקוביץ' ונסענו בטעות לכיוון בילו פולה – כשהבנו שהנופים לא "דרמטיים" אלא פשוט יפים עלינו על הטעות וחזרנו על עקבותינו. הפניה היא אכן מוזרה אבל הייתה דווקא משולטת היטב...הנופים באמת הפכו לדרמטיים מעל לנהר הטרה. עצרנו מדי פעם לנשום אויר צח ולהתפעל מהנוף וכמובן להתפעל מהגשר האדיר שמעל נהר הטרה – שם קנינו פטל מתוק. ק"מ ספורים אחר כך הנוף הופך לשטוח יותר, אחו אלפיני, מדי כמה ק"מ בקתות ובתי נופש. קצת לפני ז'בליאק מצאנו את אתר הנופש שלנו שנקרא Apart Hotel Polar Star
וכאן באה האזהרה... האתר נראה מקסים – בקתות יפות למראה פזורות בשטח, ומבנה מרכזי משולש שנראה שוויצרי. הכול נראה כל כך מודרני אלא ש...קבלנו שתי יחידות שאליהן טיפסנו וטיפסנו ו...טיפסנו כ-60 מדרגות וכשהדלת נפתחה לכל יחידה מה גילינו...עוד 15 מדרגות!!! כל זה היה מתקבל בסלחנות לולא היחידות המאובזרות להפליא אכן היו מתפקדות אלא ש...רק לשם דוגמא קלה – בכל יחידה היה ג'קוזי (אין מקלחת..) באחת מהן אי אפשר היה לסגור את נקודת ניקוז המים ובשנייה המים לא ירדו בכלל...בשתיהן זרם המים היה חלשלוש, באחת מהן לא היו מים חמים...בשתיהן הפלסמה המהודרת לא עבדה כלל ועוד כהנא וכהנא...ירדנו (75 מדרגות...) ובקשנו שיטפלו בתקלות וכשחזרנו התברר שלא נעשה דבר... שלחו לנו מלצר על תקן איש אחזקה שאמר שיחזור עוד כמה דקות עם כלי עבודה ויותר לא ראינו אותו...שוב ירדנו ושוב עלינו..(מדרגות...מדרגות...) רק כדי לקבל התשובה שמחר יראו מה יוכלו לעשות עבורנו....
למחרת בצהרים הציעו לנו, לשני הזוגות, סוויטה (במחצית מספר המדרגות...כבר טוב...) : למטה סלון יפה, מטבח שנראה מאובזר היטב (כבר היה מאוחר מדי לנסות לנצל אותו כי לא ידענו מבעוד מועד ולא הצטיידנו בהתאם...) פינת אוכל ושירותים. למעלה היו שני חדרי שינה זוגיים – שבאחד מהן המיטות ניצבו בצורה מאד משונה ולא ניתן היה להזיזן ...ומקלחת. כמובן שזה היה שיפור רציני. האם אנחנו ממליצים? לא ממש...האתר באמת נראה חמוד אבל נראה לי שעדיין בהרצה...והיחס ביום הראשון היה כל כך לא מקצועי...מה גם שזה היה מקום הלינה היקר ביותר שהיה לנו בכל הטיול...90 יורו לזוג ללילה...
בחזרה למה עשינו ביום ההגעה בז'בליאק :טיול רגלי באזור האגם השחור. הכניסה עולה 2 יורו לאדם פלוס 2 יורו לחניית המכונית. ארוחת הערב אכלנו במלון MB הפורלים היו טובים מאד, כך גם גבינת הדומיטור והבלינצ'ס. אוכלי הבשר טענו שכקצת יבשו אותו מדי...ארבעתנו יצאנו שבעים ומרוצים ב50 יורו.
נהר הטרה.jpg(גודל:11.45KB) נוף ממלון ליפקה-קולשין.jpg(גודל:8.33KB)
-
חזרנו משבוע במונטנגרו-המשךמוסיפה עוד תמונה - מאגם ביוגרדאגם ביוגרד.jpg(גודל:15.64KB)
-
עוד שתי תמונות משמורת הביוגרדהיער בביוגרד.jpg(גודל:13.93KB) עוד מהביוגרד.jpg(גודל:10.87KB)
-
עוד שתי תמונות משמורת הביוגרדהתמונות שלך לגבי אגם סקאדר לקוחות ממפלס נמוך יותר כמעט בגובה האגם ואילו שלי ממפלס גבוה יותר זו ממש אינה אותה הדרך.
התמונות של אגם ביוגרדשיק - מהממות!!!
המשיכי לספר מחכה בסבלנות.
רחל לבון -
עוד שתי תמונות משמורת הביוגרדהיי ציפי,
הצבע של המים נפלא.
כל נירוק והטורקיז הזה משגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נילי -
חזרנו משבוע במונטנגרוהיי...
אני כ"כ שמח ... שהשידוך ... היה מוצלך ... -
חזרנו משבוע במונטנגרובוקר טוב
נילי - לגבי הטורקיז הזה, זה ממש מהמם אותי כל פעם מחדש במקומות שונים בעולם, וכאן במנטנגרו, כפי שתראי בהמשך יש גם גוונים רבים של הטורקיז עצמו. לגבי הירוק - אכן מאד ירוק במונטנגרו אם כי היו פה ושם איזורים של משטחים צהובים שהזכירו לי את הארץ שלנו בקיץ. אני תוהה אם זה לאור ההתחממות הגלובלית. מילנה אמרה שהקיץ חם יותר מהרגיל...
רחל- אז פתרנו התעלומה...מאיזו נקודת ציון הגעתם אתם לסקאדר? מכיוון רייקה צרנוביצ'ה זו נראתה לנו הדרך היחידה אלא אם עושים עיקוף גדול דרך החוף.
יערי- אכן שידוך מוצלח ואין ספק שבזכותך...אנחנו היינו הססניים בהתחלה לגבי קביעת צימר מכאן,ואתה עודדת אותנו, שוב תודה רבה על כך ועל כל העזרה...
מכינה עכשיו את התיאור והתמונות של המשך הטיול.
ציפי -
חזרנו משבוע במונטנגרו-היום החמישי והשישיממשיכה...
היום החמישי: ארוחת הבוקר הייתה מזנון פשוט יותר מאשר במלון ליפקה. גבינה צהובה מסוג אחד שלקחתי את הפרוסה האחרונה והמון זמן לא הגיעו נוספות...גבינה מלוחה מסוג אחד, יוגורט, דגנים, לחם,ביצים , מעין סופגניה (מונטנגרית..)ובורקס תרד טוב. הקפה – רק מהסוג שלא ערב כל כך לחיכנו...אבל סה"כ לא יוצאים רעבים. עברנו דרך הקבלה...כבר סיפרתי קודם...ואז דרך הסופר בז'בליאק להצטייד במים וחטיפים ומשם ניסנו למצוא את הדרך לפסגת הקורבץ'. נעזרנו בתיאור שפורסם בפורום באחד מסיכומי הטיולים, בGPS, בזקן או שניים מקומיים ובהמון אינטואיציה על מנת למצוא את תחילתו של השביל. עצה שלי: תשאלו על הדרך לנדגורה, אבל אל תסתפקו בפעם אחת, שאלו כל מי שתפגשו בדרך (לא תפגשו רבים) כי יש המון פיצולים קטנים ולא ברור לאן צריך לפנות. בסופו של דבר הגענו לעץ עם שלושת השלטים שהקטן בהם (מה זה קטן, ממש פיצפון בגודל של כ 30X10 ס"מ...(-: ) מצביע על "התחלת" השביל. נעמדנו שם וראינו שאת ההתחלה חוסמים גזעי עצים גדולים ולא עברו 2 דקות ומאיפה שהוא מזנק עלינו שומר של השמורה ומבקש 2 יורו לאדם...ניסנו לברר איתו קצת מידע (תמורת ה2 יורו...) אבל לא הצלחנו הרבה הוא לא הבין אותנו ואנחנו לא אותו מלבד הכן שעשה בראש שזו הדרך לפסגה... אקדים את המאוחר ואומר שבסוף כשחזרו לאוטו סיקרן אותנו מה יש בהמשך ונסענו עוד כמה מאות מטרים והתברר ששם מתחיל גם מסלול שמצטרף לזה שעשינו ושם יש שלט גדול בהרבה שמורה על הפסגה!
השביל מסומן בסימון אדום חלשלוש, עובר בתחילה ביער ואח"כ בינות עצים נמוכים ושיחים עם פרחים משגעים – אלפיניים משהו, בצבעים יפיפיים- סגול, בורדו,ורוד, צהוב ולבן. הטיפוס מתון ומדי פעם אחו ירוק ובו פזורים סלעים, אחרי כ 25-30 דקות הגענו למצוק ונפתח לפנינו נוף יפייפה לכיוון נהר הטרה בצבע כחול מדהים . חזרנו לאוטו בזמן קצר יותר מהעלייה – יופי של טיול!
למי שרוצה ללכת דרך המסלול המשולט בשלט הגדול: המשיכו בנסיעה של כמה מאות מטרים אחרי השלט הפיצפון הכביש נגמר והופך למעין רחבת כורכר הכביש הופך לדרך עפר. תחנו את האוטו ברחבה ותראו מצד ימין, עוד לפני דרך העפר את השלט הגדול (ואת גובה ה-2 יורו לאדם (-: ) שם מתחיל מסלול שכנראה הולך ברובו לאורך המצוק – הלכנו בו כמה דקות וחזרנו. שמחנו שהלכנו בזה שהיינו כי כך שילבנו יער ומצוק . חזרנו למלון וקבלנו את הסוויטה החלופית, כפי שכבר תארתי, והתענגנו על מקלחות נורמליות. אירגנו לנו צהריים מדברים שהיו לנו ונחנו לנו קצת. כאשר יצאנו ב 16:00 השמיים התקדרו אבל לא וויתרנו ונסענו שוב לעבר האגם השחור במטרה לעשות את המסלול של אגם הנחש. התחלנו לצעוד בשביל היוצא מתוך השביל המקיף את האגם השחור ו...גשם התחיל לרדת המשכנו עוד אל תוך מעבה היער אבל לאט לאט הרגשנו שהחושך והבוץ מרתיעים אותנו, כך גם הפרצופים של המטיילים שחזרו משם... הגענו עד למקום שיש בו מפל קטן ובריכת מים והחלטנו לחזור.
ארוחת ערב אכלנו במסעדת יבור –מדד הפורל היה מצויין!
היום השישי: את היום פתחנו בשתיית מיץ טעים שקנינו בסופר אתמול וקורר במקרר של ה"סוויטה", המיץ בארוחת הבוקר לא משהו... ארוחת הבוקר פשוטה כאתמול אבל אחרי שינה יותר טובה הכל נדמה טוב יותר. שמנו פעמינו לכוון הכביש הטבעתי של הדורמיטור, לכיוון העיירה טרצה. יש להגיע לT שבמרכז ז'בליאק ולפנות שמאלה.הדרך יפיפיה, מתקרבים לפסגות המשוננות שראינו יום קודם, על מקצתן יש עדיין שלג. הכביש צר מאד אבל יחסית טוב, המון פיתולים, לרוב ללא מעקה, נופים לעיתים הזויים- בקתות בודדות, ערימות קש ציוריות, ערימות בולי עץ, כבשים, פרות. הגענו למעבר ההרים סדלו ומיד קפץ לעברינו "שומר" ( 2 יורו???) אבל אנחנו רק הצצנו בנוף והמשכנו כי אפילו לא היה מקום חניה לאוטו....אחד הדברים ההזויים שראינו היה בשולי הכביש סל ושרטוט של רחבת הסל (לכדורסל...) ומעבר לכביש 5 4 ילדים קטנטנים העומדים על המצוק ממתינים לחברם שצץ מ"התהום" והביא את הכדור...פחד אלוהים! באחד מעיקולי הדרך האחרונים התגלה לעיננו קניון פיבה עם צבע המים המדהים שלו!!! כל היום עשינו פה ושם עצירות לשתיה קלה ולחילוץ עצמות ולגיחות קצרצרות ברגל. באחד מעיקולי הדרך האחרונים התגלה לעיננו קניון פיבה עם צבע המים המדהים שלו!!! נסענו לאורכו עד לסכר והחלטנו להמשיך הלאה לפי עיצה כאן מהפורום, עד לגבול עם בוסניה. אנחנו הצטערנו שעשינו את זה – ממש מיותר, אחרי הסכר לא רואים כמעט כלום כי הצמחייה גבוהה ובקושי רואים את המים! חזרנו ל-PLUZINE .עצרנו במנר פיבה – לא משהו ואז המשכנו בדרך עד קולשין. העיר אפרורית מאד, התקשנו למצוא את המלון אבל בסופו של דבר מצאנו אותו קצת מחוץ למרכז ליד הגשר הישן - מלון VOKOV MOST שוב מלון שנראה יותר טוב ממה שהוא, לדעתי אבל אין תלונות היה נקי – מים חמים, מיטה נוחה ארוחת בוקר טובה כך שזו היתה בהחלט בחירה טובה .
לא רחוק מהמלון יש אגם מפתיע – תשאלו עליו בקבלה. נסענו אליו והחלטנו שלמחרת נטבול בו. שוטטנו סביב האגם והחלטנו לאכול ארוחת ערב במלון – התפריט עשיר, לא כל מה שעליו אפשר לקבל...אבל אכלנו לא רע, למרות שהטבח כנראה השפך טונות של מלח על האוכל וחלק היה אפילו לא אכיל...
מוסיפה קצת תמונות שימו לב לתמונה של הסל, שרטוט ה"רחבה" מציין בדיוק את רוחב הכביש... (-:
מאוחר יותר אוסיף את היום האחרון שלנו במונטנגרו.
ציפי
-
תמונת..רואה שהתמונות לא עלו - מנסה שוב ושוב וזה לא הולך...אנסה שוב מאוחר יותר )-:
-
חזרנו משבוע במונטנגרו-המשךשלום למשפחה מטיילת מפעם.
אני מתכנן טיול של שבועיים באוקטובר מזגרב לדוברובניק עם כניסה של ארבע לילות למונטנגרו.
המסלול שתיכננתי היה ( לפי הלינות) כניסה מדוברובניק לזבליאק, קולאסין ויומיים קוטור וחזרה לדוברובניק.
גם אני הזמנתי את פולאר , הלינה שלנתם בזבליאק, אבל בעיקבות הכתבה שלכם ביטלתי והזמנתי יומיים בקולאסין במלון ליפקה שאתם ממליצים עליו.
אמנם זה מעמיס על הנסיעה מדוברובניק 255 ק"מ ( 4 שעות נהיגה) באותו יום , אבל אם ההמלצה שלכם כל כך שלילית על פולאר בזבליאק וחיובית על ליפקה בקולאסין, אז אני אזרום אתכם.
תודה על הכתבה ועל העצות. -
חזרנו משבוע במונטנגרו-המשךהיי ציפי
כל העיצות שלך מועילות במיוחד איך למצוא את השבילים וההתרשמות מהלינות.
לגבי הדרך שצילמנו על אגם סקאדר היא עוברת ישר מליד הגשר לכיוון פודגוריצה ממש ליד השלט שכאן זה אגם סקאדר - אם את זוכרת אותו עם מפה של האגם.
תחילתו ליד המסעדה כביש והמשכו דרך עפר של כמה ק"מ טובים.montenegro-אגם סקאדר(גודל:23.32KB) montenegroהגשר שלך ציפי(גודל:21.96KB)
-
חזרנו משבוע במונטנגרו-המשךאיציק שלום,
א.לא ברור לי האם אתם מוותרים על הדורמיטור.
ב.פגשנו מטיילים ישראלים שלנו שבוע בקולשין ונסעו ליום אחד משם לדורמיטור וחזרה - לי זה לא נראה רעיון טוב.
ג. הביקורת שלנו על המלון נבעה מהיחס הלא הגיוני לטיפול בבעיות אבל אם מקבלים יחידה טובה כמו שקבלנו אחר כך, אז זה לא רע.
ד. בכל מקרה תהנו!!
