להתעורר מחלום אלפיני
-
הפעם מתחיל מסודר ומההתחל
פרטים ראשוניים:
טיסה: איזיג'ט כמובן, הוזמנה בדצמבר 2010 במחיר ממוצע של 150 אירו לכרטיס, כולל 3 מזוודות.
מי השתתף: זוג הורים + שלושה (פיצפון בן שלוש וחצי, הילדה בת 11 וחצי, והמתבגרת בת 16 ויומיים.
מתי: 19/8 עד 1/9/11.
לאן: 8 לילות בשוויץ עם כוכב ב Beatenberg שליד אינטרלאקן, ו 5 לילות ב THORENS-GLIERES ליד אנסי.
היום הראשון –
לאחר הטיסה הנעימה, אחרי שבדקתי בבית לפני הטיסה שוב ושוב שיש עלי את כל רישיונות הנהיגה האפשריים, וגם ערב קודם התקשרתי לתחנת ההשכרה בג'נבה לוודא שיש אצלם הזמנה עבורי הגעתי לדלפק, ועם חיוך צרפתי אני מקבל את ההודעה מהפקיד שאין על שמי הזמנה. 20 דקות של סרט אימים עובר בראשי ומנסה לשכנע את הפקיד שזה לא יכול להיות, כי התקשרתי ווידאתי לפני יום שהכל בסדר, וגם ביקשתי רכב פיגו 5008. נעשו הרבה בירורים טלפונים בשפה שאומרים עליה שהיא הכי רומנטית בעולם, אבל ברגע זה היא היתה הכי מעצבנת בעולם, ולסבוף הפקיד שולף לי את המפתח ל 5008 המוכרת והטובה. נרגעתי.
לאחר שהעמסנו את כל הציוד על האוטו, חזרנו לטרמינל לקניות ראשוניות במיגרוס, כי ידענו שלא תהיה לנו הזדמנות נוספת לקניות כי נגיע מאד מאוחר.
קיבלנו את האוטו עם ג'י פי אס מובנה, הזנו את הכתובת בביטנברג ויצאנו לדרך. נסיעה צפויה של שעתיים התארכה ברבע שעה בלבד.
הגענו לאחר 10 בלילה לכפר, לאחר נסיעה בכביש חשוך ומתפתל מאינטרלאקן, 10 ק"מ בסה"כ, אבל חשיכה מוחלטת. לפתע הג'י פי מודיעה בקולה המנומס שהגענו לייעדינו. הכל חשוך, אין עם מי לדבר, אין מספרי בתים. כלום. נאדה.
לפתע נפתחת דלת וגבר יוצא לקחת משהו ממכוניתו ונבהל כהוגן כשמגלה שיש עוד מישהו לידו בשממה האלפינית, ועוד מדבר אליו בשפה משונה. הוא קורא לאשתו, שמבינה קצת יותר בענייני תיירים וגם מכירה את בעלת הבית היכן שאנו צריכים להגיע. היא לוקחת אותי עם פנס במעבה היער, ואח"כ חוצים שדה מרעה, ומגיעים ליעד. אבל לא זו הדרך להגיע לבית. נרגענו כי הבנו שיש דרך ידידותית יותר.
עושים איתה את הדרך חזרה, ונוסעים יחד איתה לכניסה הראשית, מרחק של 100 מטר בסה"כ. מחנים, ומתחילים לצעוד. עלייה במדרגות אבן ממובילות אל שביל עיזים צר ביער נוסף, הליכה של כ 40 מטרים נוספים, ועוד כ 20 מדרגות, ועוד הליכה, והכל עם פנסים, והגענו לבית.
בית מאד נחמד , גדול מרווח ומואר, ובבוקר יתגלה לנו מראה הנוף המדהים הנשקף ממנו. מרחוק רואים את פסגות ההרים, למטה אגם טון ובצמוד לבית מרחבי דשא בלתי נגמרים ויופי אלוהי. זה בדיוק מה שרצינו כשהזמנו את הבית, למרות הנסיעה המתפתלת לביטנברג.
המארחים שלנו הם זוג בסוף שנות ה 50, בעלי תפיסה אקולוגית מוגזמת שבאה לידי ביטוי גם בזוחלים למינהם שבאו לבקר אותנו לפעמים בבית.
למי שזה מפריע לו, זו עלולה להיות בעיה. אנחנו החלטנו להתעלם מהם בתקווה שגם הם יתעלמו מאיתנו.
מחיר ללילה כולל כל מה שמסביב: 100 פר"ש.
פרטי הבית:
Veronika Emch
Beunden 626 A / Jasmin, Waldegg – 3803 Beatenberg
+41 (0) 33 841 03 15 – HOME, +41 (0) 33 243 44 61 – WORK,
+41 (0) 33 841 17 82 – APARTMENT
http://www.filigrana.ch/jasmin.html
-
להתעורר מחלום אלפיניהיי יורם,
ברוך הבא,
זוחלים, דרך מתפתלת ושפע מדרגות זה לא בשבילי, אבל הנוף חבל על הזמן.....
ההתחלה נשמעת מבטיחה, מחכה להמשך! -
להתעורר מחלום אלפינישתי תמונות אחרונות של הנוף מהבית
-
להתעורר מחלום אלפיניאפשר להמשיך עם תמונות הנוף מהדירה, כיוון שלדירה זו, ככל הנראה לא אגיע... החשיכה, הפיתולים והזוחלים לפינאלה- לא הכי בשבילי..
אורנה -
להתעורר מחלום אלפיניבוקר טוב יורם!!!
המיקום שבחרת ללון נראה נהדר!!! התמונות משגעות. אבל חרקים בתוך הבית? הרי אני לא אישן כל הלילה רק מהמחשבה שמישהו כזה ייגע בי.
ממתינה להמשך.
רחל לבון -
להתעורר מחלום אלפינייורם בוקר טוב ושבת שלום. איזה יופי של תמונות.
באחת התמונות אני חושב שאני מזהה את הנוף המוכר מהטיול שלנו. אם אני לא טועה אז יכולתם להבחין בהר NIESAN. אני צודק?
מחכה להמשך.
אלון. -
להתעורר מחלום אלפינייורם,כיף לקרוא ולראות
חגי -
להתעורר מחלום אלפיניבקר טוב לכולם
ברוך הבא מהמקומות היפים הללו, בבקשה המון תמונות וסיפורים ואם אפשר לדדלג על הזוחלים.
-
להתעורר מחלום אלפיניאיזה נוף משגע!!
ד"ש לכלל האורחים בדירה
מחר הולכת לצלצל לחברת השכרה, עשית לי צמרמורת, תמיד קיים הפחד להגיע למלון, לקחת את הרכב, לעלות לטיסה, ויגידו, סליחה, אבל אין הזמנה
-
להתעורר מחלום אלפיניהיי יורם,
שיחקתם אותה עם המיקום המקסים בביטנברג. אין מה לעשות, כשמטיילים בהרים המיקום ההררי הוא חוויה נפלאה, עם כל הקושי שבדרך המפותלת. אל המקומות המיוחדים האלה לא מגיעים אם לא לנים בהם. בתקופה של טרום הטיול אמרתי לך שביטנברג נראית לי מרוחקת מדי, אבל דע לך שבטיול האחרון, בעמק אאוסטה, התגוררנו בכפרון שנמצא במעלה של כביש מפותל, תלול, צר ומפחיד בהרבה מזה של הבקרן. גם משם נראו הפסגות הלבנות שאינן נראות מהעמק למטה. השהות בכפר הזה הייתה החוויה המכוננת של הטיול אזור. הקיצר - מבינה ללבך. -
למה להתעורר?התחלה מרתקת כדבעי.
מייד 100 אירו במעטפה, והחלום ממשיך.
אצלנו בפונדק שלושת המטאטאים היו אומרים שעיניני התחבורה אצלך ברטרו...
אגב 100 פרנק שוויצרי באזור הזה......ממש בחינם.
-
למה להתעורר?מיקה , אורנה, רחל - אולי קצת הגזמתי בעניין החרקים, קצת פרפרים,
3-2 עכבישונים וזהו. אם הילדה לא היתה מעירה את תשומת ליבנו , בכלל לא היינו שמים לב אילהם. בבחירה נוספת, הייתי הולך לשם שוב.הנוף שווה את הכל, הדרך המפותלת אינה נוראית כלל, ולמי שאוהב לנהוג זו בכלל חגיגה, ובכל עיכול של הדרך, נפרש עגם טון בכל בדרו וטורקיזו.
אלון, איזו הבחנה.., אחת הפסגות מהדירה זו באמת של הניסן..
זיוה, זה אחד השיקולים העיקריים שלנו לבחור את מיקום הלינה, וגם בחלק השני של הטיול בצרפת היה לנו מיקום דומה. לא הצלחנו להגיע להבקרן למרות שמאד רציתי, אבל אין ספק שגם לה מיקום מעולה.
אניגמה, 100 פרנק, זה מחיר די ממוצע ממה שאני זוכר, לבית עם שני חדרי שינה, מטבח וסלון מרווח מאד. והמרחבים.. הם היו בחינם
שושי, לא צריך להיות בלחץ אבל לדעתי תמיד טוב לוודא לפני שיוצאים מהבית שהכל בסדר. בנוסף גם דאגתי לשלוח מיילים לבעלי הבתים שאנחנו בדרך, למרות ההתכתבות שהיתה איתם לפני כן. חשוב שגם הם יהיו רגועים. -
למה להתעורר?היום השני:
התעוררנו למזג אויר שימשי ונעים שצפוי להמשך ככה כל השבוע.
המרחבים העצובים של הירוק עשו לנו טוב, ועד שהגדולות יתעוררו, יצאתי לטייל עם הפיצפון באחו, שם פגשנו שני תיישים ששמחו לקבל מאיתנו ליטוף.
מתוך החלטה לקחת את הטיול ברוגע, ולא להכנס לחץ של לצאת מוקדם מהבית, החלטנו לזרון, וככה כל יום יצאנו בסבבות 10, לעתים אכלנו בבית א. בוקר קלה ולפעמים קנינו במאפייה בדרך מאפים טעימים וכריכים לפיקניק קצר בדרך.
את היום הראשון, החלטנו להקדיש לעמק לאוטברונן. הדרך מאינטרלקן, יפייפיה, בדרך עוברים בין מצוקים ומפלים שנופלים מגובה רב, וכנראה שרק אנחנו התרגשנו מהם. מצנחי רחיפה באויר רק הוסיפו עוד גוונים מעניינים לנוף. התחלנו במפלי רומלבאך, עלנו במעלית עד לתחנה השישית, ומסם ברגל עד לתחנה העליונה. כל הדרך עוקבים אחרי הזרימה העוצמתית של המים בערוץ ובמפלים. שבוע אחד כזה בארץ, ימלא לנו את הכינרת..
את הדרך חזרה עשינו ברגל עד למטה, ואת הילדים שלחנו לבד במעלית. להם היתה חוויה להיות עצמאיים, ולנו שקט לטייל בנחת עד הפגישה המחודשת.
משם המשכנו לתחנת הרכבת בלאוטרברונן ועלינו בפניקולר לתחנה במעלה ההר ומשם המשכנו ברכבת קטנה ועתיקה עד למיורן, כפר ציורי וחמוד ללא רכבים.
באותו יום היתה תחרות תריאטלון והכפר היה מלא בפעילות. מהכפר עצו יש נוף משגע של ההרים שמסביב, והשקט והאוויר הצח שמסביב, מאפשר אפילו , לא להאמין, להריח את גינות הירק של התושבים.
טיילנו בנחת ברחוב הראשי, ואת הדרך חזרה בכפר, עשינו ברחוב העליון שם גילינו גינת משחקים שווה ביותר. בכלל, גינות משחקים, אפשר לגלות כמעט בכל פינה ובכל פסגה, והם כל כך מושקעות שהם כמו פארק חבלים קטנטן לצעירים. הכל שם מחבלים המגלשות ארוכות ומתפתלות, ולילדים היה קשה לעזוב את הגינה.
בתכנון היה להגיע גם לוונגן, אבל לא רצינו להעמיס יותר מדי ועשינו את הדרך חזרה לבית.
-
למה להתעורר?מנצלים את המים בחינם כשבקבוק של חצי ליטר או קנקן מים במסעדה עולים 5 פרנק..
-
למה להתעורר?יורם, חשבתי שנשבית בפיתוי מעטפת 100 היורו שאניגמה הציעה לך. אז טוב שחזרת לספר, התחלתי לדאוג ש"נרדמת בשמירה"
.
אניגמה, לך אני מוכנה לשים 200 יורו במעטפה רק תתחילי לשיר כבר.
מחכה להמשך, התמונות מדהימות כ"כ.
עד כאן להרגע - כן !!!!
-
למה להתעורר?יורם ברוכים השבים.
אני מבינה שאתה השנה החלטת לכבוש את האלפים.
לפי החישוב שלי עוד לפני שנסעת לאנסי כבר קנית כרטיסים לחזור לשם ( צריך הרבה אומץ בשביל זה
).
הנוף מהדירה מדהים. הבונבון שממלא את המים עוד יותר מדהים.
הפעם למודת ניסיון לא נכנסתי לקרוא על קיבה ריקה.
בסה"כ נכנסתי להגיד שגם אני פה איתך מבלה.
באמת למה להתעורר? -
למה להתעורר?מה יעל, חשבת שאפשר לקנות אותי בזול.. משימה לפניי.. ולמרות הרצון העז לחזור לשם, ב 100 אירו, השנה זו שנת בת המצווה ועוד לא החלטנו לאן. כנראה לא אירופה..
גלי, את טובה בחשבון.., קניתי את הכרטיסים בדצמבר. חצי שנה לפני הנסיעה במאי. כבר אז נשביתי באיזור רק מהתיאורים. הפעם את החלק הצרפתי צמצמנו רק לאיזור אנסי שהיתה מרוחקת רק 20 ק"מ ממקום הלינה שלנו, ורדיוס הטיולים שלנו לא חרג מ 30 ק"מ מהבית. היינו כמעט כל יום באגם אנסי, וזו היתה חופשה אחרת לגמרי ושונה וכייפית, ועוד נחזור לשם!!
-
למה להתעורר?היום השלישי, יום ראשון שנחצה בו את שלושת הפאסים:
נסיעה של כ 45 דקות הביאה אותנו לכביש שאיתו נטייל כל היום לאורך 190 הק"מ של המסלול.
עצירה ראשונה, מספר ק"מ לפני מעבר גרימסל, ב Gelmer, שם רצינו לעלות בפניקולר עם השיפוע הגדול בעולם של 106%, אבל כשהגענו בסביבות 11:00, הכרטיסים הבאים היו רק לשתיים וחצי וחזרה בחמש וחצי. כמובן שלא יכולנו לחכות, והסתפקנו בגשר החבלים החדש שהוקם 70 מטר מעל הקניון בגובה של 70 מטר גם. בצד השני טיילנו במסלול קצר באחד מהשבילים הרבים וחזרנו חזרה, תוך נידנוד הגשר על ידי הפצפון, וצרחות הפחד של הצעירה.
-
למה להתעורר?את הנסיעה המשכנו בכבישים מדהימים שמתפתלים בין הצוקים, בדרך עברנו סכרי ענק עם אגמים מלאכותיים שהם יצרווכמובן ביקור במערת הקרח עם תצפית עצובה על קרחון הרון שהולך ונעלם. בדרך הפתיעה אותנו רכבת קיטור עתיקה שהתנהלה לה לאיטה במעלה הדרך, תוך נשיפות והוצאת קיטור שחור וסמיך.
אין ספק, שהיה זה אחד משיאי הטיול עם הנופים עוצרי הנשימה.
-
שלושת המעבריםתצפית על הקרחון, שעד לפני כ 15 שנה היה בגובה של ראש המצוק.
בתחנה זו אגב, שילמנו על 2 בקבוקים של מים מינרלים 10 פרנק=45 שקלים!!