<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" version="2.0"><channel><title><![CDATA[עצות כשרות בהודו]]></title><description><![CDATA[עבור המטייל הדתי, ישנם אתגרים שאינם קיימים עבור מטיילים שאינם שומרי שבת וכשרות. בטיפ הזה, אנסה לעזור מניסיוני האישי. <br />
בטיול האחרון שלי בהודו, טיילתי חודשיים שבהם התבססתי על בישולים שלי ועל בתי חב"ד\ בית יהודי.  <br />
אני לא מתייחס כאן לשאלה של אכילה במסעדות  pure veg, כי לא אכלתי בהן. <br />
(אני מציין את זה רק כדי להדגים שאפשר לטייל בהודו, כמו במקומות אחרים, גם בלי להזדקק למסעדות מקומיות, <b>כמובן שאין כאן, או בכל מקום אחר בהמלצות כאן קביעה קטגורית שכך צריך לנהוג – כל אחד יעשה כראות עיניו</b>).<br />
<br />
מוצרים כשרים: ישנם לא מעט מצרכים כשרים בהודו, שיכולים להקל מאוד את החיים על המטייל שומר הכשרות.<br />
<br />
מוצרי יסוד: <br />
אורז, מיני עדשים, (צריכים לברור אותם).<br />
פסטה איטלקית שכתוב ברכיבים שלה שהיא מכילה רק קמח ומים (רוב הפסטות הרגילות מאיטליה הן כאלה, אך צריך לבדוק.) <br />
דבש של חברת dabur – מוגדר ב100% דבש (pure honey)<br />
שמן זית – בבית חב"ד נאמר לי שישנם שני שמנים עם הכשר של ou, (אני אישית השתמשתי בשמן זית בלי ou, מתוצרת איטליה\ספרד – שכתוב עליו שהוא שמן זית 100% (ללא תוספות כלשהן) ושנעשה בכבישה קרה-  cold press.<br />
<br />
חמאת בוטנים – סקיפי, יש עם הכשר של ou, <br />
חטיף צ'יפס lays, רק הצהוב (רגיל ללא תוספות) הוא כשר. <br />
שיבולת שועל – אפשר להכין ממנה אחלה דייסה, גם בלי חלב. <br />
פירות וירקות – צריך לבדוק ולחפש תולעים, גם בכאלה שלא נחשבים למתולעים בארץ (מלפפונים עגבניות וכו'). <br />
<br />
צ'פאטי – ישנם מקומות שבהם ניתן לברור את הקמח, ולבקש מהמקומיים שיאפו עבורכם צ'פאטי.<br />
אני באופן אישי נהגתי קניתי גם צ'פאטי ממסעדות מקומיות גם ללא ניפוי של הקמח. <br />
 <br />
בישול: מי שמעוניין לבשל בעצמו, בטרקים ולא רק בהם, כדאי להצטייד בגזיה, בנזיניה, או כהליה (לא מספיק מבין בזה, אז לא אכתוב עליה).<br />
גזיה היא נקייה יותר ופשוטה יותר לתפעול. עם זאת, ישנו קושי לעיתים למצוא בלוני גז. אני אישית מצאתי בעיר לה ובמנאלי (כ 600 רופי לבלון גדול של 450 גרם). אני לא יודע מה המצב בשאר המקומות. אפשר לקנות בהודו גם את הראש של הגזיה, אבל לפחות במקרים שאני ראיתי זה יקר יותר מאשר בארץ. הבלונים הם מסוג הברגה – ולא ניקוב. כמובן שאין אפשרות להעלות בלוני גז למטוס.  <br />
<br />
בנזיניה היא לא עסק נקי במיוחד, אך לדעתי היא יעילה יותר לבישול מאשר גזיה. אין בעיה להשיג בנזין ברוב המקומות המיושבים בעולם. <br />
כלי בישול, אני אישית טיילתי עם ערכה שקניתי בארץ, סיר עם מכסה שיכול לשמש גם כמחבת. אין בעיה לקנות את כל מגוון כלי הבישול גם בהודו. <br />
<br />
מסעדות:<br />
בהרבה מקומות ניתן לבקש מבעל המסעדה שיבשלו בסירים שלכם ולהדליק להם את האש. ברוב המקומות המתויירים המקומיים מכירים את הקטע הדתי, ומכבדים אותו. <br />
<u><b><br />
הדברים שכתבתי כאן הם כלליים מאוד, יש לבדוק באופן מדוייק בכל מקום שאליו מגיעים. הדברים נכתבים על סמך ניסיוני האישי בשני טיולים בהודו, והם נכונים לזמן כתיבתם. <br />
מעבר לכך, מומלץ תמיד להפעיל שיקול דעת והשכל הישר. </b></u>
<ul class="message_links"><li><a title="http://chabadindia.info/kashrut.asp">עצות כשרות מאתר חב</a></li>
</ul>
]]></description><link>https://community.lametayel.co.il/topic/18139/עצות-כשרות-בהודו</link><generator>RSS for Node</generator><lastBuildDate>Wed, 29 Jul 2026 11:18:37 GMT</lastBuildDate><atom:link href="https://community.lametayel.co.il/topic/18139.rss" rel="self" type="application/rss+xml"/><pubDate>Tue, 27 Sep 2011 12:45:16 GMT</pubDate><ttl>60</ttl></channel></rss>