פלורידה 2012 - חוויות וטיפים
-
חזרנו לפני ימים ספורים מנסיעתנו השלישית שארכה חודש לארה"ב, הפעם לפלורידה.
נסיעותינו הקודמות היו ב-2010 למרכז החוף המערבי וב-2011 לניו יורק וצפון והחוף המזרחי - ראו למטה בקישורים.
אנו זוג בני 55+, עם נסיון של עשרות נסיעות לאירופה, 3 נסיעות לקנדה, וכאמור 2 נסיעות לארה"ב.
טיול זה הוכן במשך תקופה ארוכה על בסיס קריאה רבה באינטרנט (לצערי רוב הגולשים בפורום איזכרו את פלורידה רק בקשר עם פארקי השעשועים ועם הקרוזים - שני אלה לא עניינו אותנו) והמדריך של "העולם".
ניסינו לרווח את הנסיעות, ולעשות הפסקות ביניהן, ובדרך כלל הצלחנו. כמו כן, לקחנו בחשבון את שעת הזריחה (בערך 07:00) ואת שעת השקיעה בתקופה זו (בערך 18:00), כדי להמנע עד כמה שאפשר מנסיעות בחשיכה.
גם שעות פתיחת האטרקציות נלקחו בחשבון, בדרך כלל 09:30/10:00 עד
16:30/17:00.
כמנהגנו, הזמנו מקומות לינה מראש רק למיאמי (לאחר הנחיתה) ולקי ווסט
(כי היו מקומות ספורים שענו על ציפיותינו המוקדמות), ושיטה זו הוכיחה את עצמה. לכל יעד היו לנו מספר מקומות לינה אפשריים. הגענו למקום, התרשמנו מהמלון, ראינו את החדר במו עינינו, ורק אח"כ גיהצנו את כרטיס האשראי בקבלה. בנוסף, גם אם התכוונו לשהות במקום מסוים יותר מלילה אחד, עשינו צ'ק אין רק ללילה אחד, ולמחרת הארכנו, וזאת כדי להמנע מהפתעות שליליות במלון שלא ראינו בבדיקה המוקדמת עם הכניסה.
הנוסעת המתמידה השקיעה שבועות רבים בבחירת ובדיקת המלונות באמצעות טריפאדוויזור ובוקינג+אתרי המלונות עצמם, עד לבנית רשימת המועדפים שלנו לכל מקום.
כמו כן, השקיעה הנ"ל שבועות רבים בבחירת מסעדות לטעמנו על פי מסלול ההתקדמות בעזרת Yelp, CitySpoon, וטריפ אדוויזור. כמובן שבבחירת מסעדות לא יכולנו לבנות רק על הכנה זו.
מזג אויר - בדרך כלל טוב מאד עד מצויין, 22-26 מעלות ביום, ו-15-19 בערב. שני ימי גשם בלבד. בראשון 3-4 שעות של גשם, ובשני יום שלם, בו השתדלנו להיות תחת גג או ברכב, ולמרות זאת הצלחנו להרטב...
תאור הטיול שאביא כאן יכלול:
הקדמה - כל החלק עד לכאן.
נספח תקציבי/לוגיסטי - לנוחיות המתכננים הבאים.
תאור הטיול - מלווה במספר סיפורים פיקנטיים, שליליים אך גם חיוביים.
נספח מלונות - עם מחירים והמלצות.
תמונות - אעלה בנפרד, כדי שקצב העלאתן לא יעכב את התקדמות הדיווח.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםכל הכבוד על ההשקעה ועל היוזמה הברוכה לשתף אותנו.
אני מציע וממליץ להעלות את סיפור המסע לבלוג שבאתר, כך הוא יהיה נגיש הרבה יותר. מטבעו של הפורום שהוא הולך ומצטבר ומהר מאד ההודעות עוברות לדפים אחוריים. כמו כן, אפשר להעלות אלבום תמונות וכמובן לתייג את הסיפור והאלבום בצורה טובה כדי שניתן יהיה למצוא אותם.
בשבועות אלה אני מתכנן טיול לפלורידה (וניו יורק) ואני משוכנע שאפיק תועלת רבה מהניסיון שלכם.
בברכת יישר כוח,
שמוליק -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםנספח תקציבי/לוגיסטי
טיסות בריטיש דרך לונדון למיאמי - 2090$ לזוג, +51$ למזוודה נוספת בחזור. התשלום עבור המזוודה הנוספת נעשה באינטרנט מראש. בשדה המחיר הוא 60$. המחיר באינטרנט לפני חצי שנה היה רק 48$...
רכב - הוזמן דרך אלאמו (ישראל) SUV דוגמת שברולט טרייל בלייזר. קבלנו בפועל GMC ACADIA. רכב גדול ומרווח עם 8072 מייל, במחיר של 1362$. המחיר כלל נהגים נוספים ומיכל דלק (אין צורך להחזיר מיכל מלא).
מלונות - 3398$, ממוצע ללילה (כולל מס) 110$.
אוכל - 2077$, ממוצע ליום 67$.
דלק - 554$.
צריכת דלק - צרכנו 176 גלון (כולל הדלק שקבלנו במיכל המלא בלקיחת הרכב בהפחתת כמות הדלק במיכל בעת החזרת הרכב, בערך).
נסענו 3511 מייל. הצריכה הממוצעת - כ-20 מייל לגלון, שהם בחישוב גס
כ-7.5 ק"מ לליטר. צריכה גבוהה, הנובעת מסוג הרכב, מנסיעות רבות במהירות איטית בפקקים ו/או בתוך ערים, ומשימוש רב במזגן (כן, כן!!!).
כניסות לאתרים - 489$.
חניה - 39$.
שונות - 332$.
סה"כ ללא קניות אישיות - 10392$.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שבת - 7.1.12
טיסות בריטיש שגרתיות דרך לונדון למיאמי. הקונקשן מהיר, כי מתבצע בטרמינל 5B, ולא ב-5A העמוס תמיד. הטיסות יוצאות בזמן ומגיעות בזמן.
כרגיל, מישראל ללונדון - 767 נוח, ומלונדון למיאמי - 747 פחות נוח, אבל סביר. השרות בסדר גמור כרגיל.
מגיעים למיאמי ונקלעים לסיוט, שטרם עברנו כמותו. מאות ואולי אלפים נדחקים בדרך לאולם של דלפקי ההגירה, בלגן גדול ותורים עצומים. כשסוף סוף הגענו לאולם היתה שם צפיפות איומה, בלי הפרדה בין התורים.
לקח לנו לא פחות משעתיים וחצי כדי לעבור את ההגירה, כששוטרי ההגירה עובדים באיטיות רבה, ואינם "שמים" על ההמונים הממתינים.
כשהגענו לאיסוף המזוודות, לא היו בכלל שלטי הכוונה למסועים, ורק בעזרת עובדת שהיתה שם תודרכנו לאיזה מסוע נשלחו המזוודות.
בגלל העיכובים בהגירה, שגרמו לכך שנוסעים לא הגיעו תוך זמן סביר לאסוף את המזוודות, עובדי השדה הורידו את המזוודות מהמסוע והניחו אותן מסביבו, ונאלצנו לעבור בין שורות המזוודות ולאתר את שלנו.
נחתנו ב-18:15, ורק ב-21:30 הגענו לדלפק השכרת הרכב!!!
השכרת הרכב עברה חלק, ובעזרת ה-GPS הגענו בקלילות למלון שהוזמן מראש.
למרות בקשה מראש, לקבל חדר לא ליד המעלית ולא ליד מקורות רעש אחרים, החדר שנשמר עבורנו היה דווקא על יד המעלית. מיד החלפנו אותו לחדר אחר שקט יותר.
נסיעה ביום זה: 14 מייל.
טיפ מס' 1: לטסים לפלורידה - עשו כל מאמץ לא לנחות במיאמי. אינני מכיר את השדה באורלנדו, אבל ברור לי, שמהשדה במיאמי צריך להתרחק.
יום ראשון - 8.12.12
יוצאים למיאמי ביץ'. נסיעה נעימה של כחצי שעה בתנועה לא כבדה של יום ראשון אל החניון של רחוב 17, הסמוך למדרחוב של רחוב לינקולן.
חניה מסודרת ומתוקתקת, 1$ לשעה.
מזג אויר קייצי ונעים, כמו שיהיה לנו ברוב הטיול, חם אבל יבש.
המדרחוב של רחוב לינקולן נחמד, כולל שוק ענתיקות קטן, והאוירה הכללית קצת מזכירה את אילת בימיה הטובים.
משם שוב ברכב לחניון של רחוב 7 דרך שדרת קולינס ו-Ocean Drive. המון צעירים ותיירים בדרך אל החופים הרחבים. בתי קפה ומסעדות הומי אורחים ותנועה צפופה, אך סבלנית.
עשינו את מסלול הארט-דקו לפי המדריך. מאכזב מאד מבחינה ארכיטקטונית - הבתים ברחוב הירקון בתל אביב יפים יותר. הסביבה תוססת ומעניינת.
נסיעה ביום זה: 46 מייל.
טיפ מס' 2: החניונים הציבוריים במיאמי ביץ' נוחים ומסודרים. מומלץ להצטייד מראש ברשימה ולחנות בהם על פי קרבתם ליעד המבוקש. המחיר כאמור סביר - 1$ לשעה.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שני 9.1.12
קניות קטנות בוולמארט וב-Dollar Tree, ואח"כ ביקור בסניף הקרוב של AAA, להצטיידות ב-Tour Books של פלורידה (3 חלקים) ובמפות לכל יעדי טיולינו בפלורידה. כרגיל במשרדי AAA שרות נעים ויעיל.
היום אנו מסיירים ברכב על חופי מיאמי ביץ', מצפון ל-South Beach והלאה צפונה עד Aventura על כביש A1A. נסיעה ארוכה ואיטית על רצועת היבשה, שמצידה המזרחי האוקינוס ומצידה המערבי לשון ים המפרידה מהיבשה. לאורך כל הדרך בנינים גבוהים ומרשימים - בניני דירות מפוארים המשקיפים לאוקינוס בצד המזרחי, ובנינים פחות מרשימים ומרכזי מסחר קטנים בצד המערבי.
סיימנו בביקור במול הגדול Aventura Mall.
נסיעה ביום זה: 111 מייל.
טיפ מס' 3: לעשות כרטיס AAA במשרדי ממסי.
199 ש"ח לשנה (149 ש"ח למחדשים, בחינם לבעלי לאומיקארד). גם במחיר היקר ביותר הכרטיס מצדיק את עצמו בהנחות בבתי מלון ובאטרקציות. בעת הביקור במשרדי AAA בארה"ב לבקש גם את חוברת ההנחות שלהם. ישנן אטרקציות, שבהן ההנחה למחזיקיAAA איננה ניתנת בכניסה לאטרקציה, אלא רק ברכישה מוקדמת של כרטיס מוזל במשרדי AAA.
יום שלישי - 10.1.12:
היום מבקרים בגן החיות של מיאמי עם כרטיסים מוזלים שרכשנו אתמול במשרדי AAA. הגן פרוס על מרחבים גדולים, ולבעלי החיים שם יש מרחבים חופשיים. היה מעניין ומרתק. ראינו בעלי חיים רבים שאיננו מכירים, וגם תצוגות של יער מוצף (אמזונס), יער אטלנטי ועוד. בגן מפוזרים מתנדבים מבוגרים, שמסבירים ומצביעים למבקרים על דברים מיוחדים. הליכה מרובה ותענוג גדול.
עד שסיימנו היה כבר 14:00, כך שויתרנו על הגן הבוטני, שהיה מתוכנן לאותו יום, וקינחנו את היום בשני מולים נוספים - The Falls ו-Dadeland Mall.
נסיעה ביום זה: 22 מייל.
טיפ מס' 4: המלצה חמה ביותר, לגדולים וגם לקטנים על גן החיות של מיאמי.
יום רביעי - 11.1.12
נוסעים לביקור בקי ביסקיין. נסיעה ארוכה ונעימה על ה-causeway, הכביש על רצועת היבשה המורמת, המוביל אל האי. בקרנו בפארק בקצה הדרומי של האי, וטיילנו אל המגדלור. צפינו מהפארק אל הבתים של סטילוויל - הבתים על העמודים בתוך הים. מיצינו את זה די מהר. בסה"כ מיותר.
משם נסענו לביקור באקווריום של מיאמי, והיינו בו כשעה וחצי. גם אליו רכשנו כרטיסים מוזלים ב-AAA. אנו חובבים גדולים של אקווריומים, וראינו כבר רבים. על כן נוכל להעיד - בזבוז זמן גדול ויקר בטירוף יחסית לתמורה - 35$ לאדם (אחרי הנחה)+8$ לחניה.
נסיעה ביום זה: 46 מייל.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםאכן, בפעם האחת שהגעתי למיאמי (כקונקשיין בחזרה מהקריביים) הדבר הראשון שחשבתי עליו היה - וואלה יותר בלאגן מבן גוריון... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום חמישי - 12.1.12
נסענו לביקור בגנים הבוטניים Fairchild שבקוראל גייבלס. הגנים משתרעים על שטח נרחב המצריך לפחות שעתיים לביקור מלא, ובהם עצים, צמחים ופירות האופייניים לאיזור. אנו הסתפקנו בשעה והתעייפנו.
המשכנו למרכז קוראל גייבלס, עשינו את ה-Miracle Mile ברכב, ולא מצאנו סיבה לרדת ממנו.
המשכנו למרכז קוקאנאט גרוב ובקרנו בחטף במרכז ובשני המרכזים המסחריים מייפיר וקוקו-ווק. אין שום דבר המצדיק ביקור שם.
המשכנו לדאונטאון מיאמי, חנינו מול Bayfront Park וטיילנו בסביבה.
בקרנו ביקור קצר במרכז התיירותי שעל המים Bayside Marketplace, שבו חנויות, מסעדות, בתי קפה ורציפים לקרוזים קצרים. מאד תיירותי, תוסס והומה, כולל מוזיקה חיה, גם בשעות הצהרים ביום חול.
ויתרנו על הנסיעה החינמית ב-MetroMover, הרכבת האוטומטית הנוסעת על מסילה מוגבהת בדאוןטאון.
עוד קצת חנויות וסיימנו.
נסיעה ביום זה: 56 מייל.
טיפ מס' 5: המלצה לביקור בגנים הבוטניים. הקצו לכך שעתיים וטיילו בנחת.
יום שישי - 13.1.12
היום עוזבים את מיאמי אחרי 6 לילות במלון הראשון שהוזמן מראש, והיה מוצלח מאד (פרטים בנספח המלונות בסוף התיאור).
תחנה ראשונה - פארק הפירות והתבלינים בהומסטד - Fruit and Spice Park. מאד מאד מעניין. המון פירות מוזרים שאיננו מכירים, שאת חלקם ניתן לטעום בכניסה ולקבל עליהם הסברים. וגם עצים וצמחים שלא ראינו מעולם.
אנו בדרכנו לקי'ז, שם נשהה שני לילות, אבל כבר עשינו בטלפון הזמנה למלון בהומסטד, שהיה רצוי לנו לשני הלילות שאחרי החזרה מהקי'ז כבסיס לביקור באוורגליידס.
למרות שהיתה לנו הזמנה, אנחנו לא מסתפקים בכך, ובדרכנו מפארק הפירות והתבלינים אנו עוברים במלון כדי להתרשם מרמתו ולראות חדר במו עינינו, כדי שלא תהיינה הפתעות. לאחר שהמלון אושר מבחינתנו המשכנו ונסענו אל Homestead Bayfront Park, שבו יש חוף רחצה מסביב לבריכה פנימית, נוף לאוקינוס ומרינה. כמו במקרים רבים אחרים, התאורים באינטרנט של מקום זה היו פיוטיים ונלהבים, ובפועל היה מבחינתנו מיותר לחלוטין.
המשכנו בנסיעה ארוכה ומענגת לכיוון מרתון, שם היה לנו חדר מוזמן לשני לילות, ועצרנו בדרך לארוחת צהרים במסעדה מועדפת מרשימתנו ב- Tavernier. האוכל היה טוב. הופתענו לרעה ממחירי הקינוחים (שהיו מוצלחים), שאותם גילינו בחשבון. הם הופיעו על לוח במסעדה ללא מחירים, ואנחנו, בניגוד להרגלינו, לא שאלנו מה מחירם מראש.
הבענו תרעומת בפני בעל המסעדה על המחיר המופרז, והוא הואיל "באדיבותו" להפחית לנו 5$ מהחשבון. גם הוסיף ואמר, שידון עם שותפו (השף) האם יש מקום לציין את מחירי הקינוחים על הלוח...
המשכנו עד למגורים במרתון, במוטל קטן, עם בריכה ומעגן קטן.
על הדק מול המים ישבתי עד השקיעה בשקט מוחלט ובאוירה פסטורלית מול האוקינוס, השפל והצפורים.
נסיעה ביום זה: 130 מייל.
טיפ מס' 6: כדי לא לבלבל ולהתבלבל עם כיוונים, נוהגים בקי'ז להשתמש במושגים Bayside (הצד שפונה למפרץ מקסיקו) ו- Oceanside (הצד שפונה לאוקינוס האטלנטי) כדי לציין מיקום של אתר מסוים.
טיפ מס' 7: המלצה חמה לביקור בפארק הפירות והתבלינים בהומסטד.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםתודה רבה על הפרוט והטיפים. נוסעים בסוף מרץ, בהחלט יהיה לעזר.
איריס -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שבת - 14.1.12
יוצאים אל קי ווסט. נסיעה קלה, מענגת ומעניינת מאד על הגשרים והאיים. נופי האוקינוס והמפרץ מסביבנו, קטעי הגשרים הישנים המשמשים לדיג, עמודי החשמל בתוך המים, ראות מצויינת לטווח רחוק, ומזג אויר נהדר. כשעה נסיעה ממרתון לקי ווסט.
נכנסים ומטיילים עם הרכב לאורך החופים בצד של OCEANSIDE עם עצירות מפעם לפעם. מכיון שהיום שבת, ואנו מגיעים בסביבות 10:00, התנועה קלה ונוחה, והמראות יפים. עוברים גם ליד הנקודה "הדרומית ביותר"
SOUTHMOST POINT, ורואים קבוצה שעומדת בתור כדי להצטלם שם. אח"כ עוברים ברכב בנסיעה איטית להתרשמות ראשונית מרחוב דובאל המפורסם, שעדיין ריק יחסית, וממשיכים לכיוון מקומו של פסטיבל ה-SEAFOOD השנתי של קי ווסט.
ידענו על קיומו של אירוע זה מראש, וכיווננו את הגעתנו לקי ווסט במיוחד לשבת ספציפית זו, כדי להגיע לפסטיבל.
האירוע מתקיים בפארק ליד בי"ס, והחניה (בתשלום - 5$), במגרש החניה של בית הספר. הגענו כמתוכנן בשעת פתיחת הפסטיבל - 11:00, וכבר הסתובבו מאות במקום. זה אירוע שמח ותוסס, שבו יש דוכנים רבים עם מציאות, אוכל כמובן (SEAFOOD, אבל לא רק...), בירה, להקה שמנגנת, מנחה שמפטפט, והמון אנשים. הכל מסודר מאד, חניה (כבר אמרתי), שירותים (של הפארק), שולחנות וכסאות תחת סככה למי שמעוניין לאכול בישיבה (כמונו...). היה ממש תענוג, והיינו שם כשעתיים. כשעזבנו הגיעו עוד ועוד אנשים, וההמולה היתה בעיצומה (האירוע נמשך עד 20:00).
משם נסענו על פי ההכנה המוקדמת למקומות החניה החינמיים בשדרות טרומן ממזרח לרחוב סימונטון. ואכן, מצאנו שם מקום חופשי וחינמי (החניה בקי ווסט יקרה, ונאכפת בקפדנות) והלכנו לאיטנו ברגל את כל חלקו הצפוני של רחוב דובאל. הרחוב תיירותי מאד, אבל בצורה לא מעיקה, ומאד נעים לטייל בו. הגענו עד המפרץ, ולאורך הטיילת פנינו למאלורי סקוור, ונהנינו ממימדיה הענקיים של ספינת קרוזים שחנתה לא רחוק. גם טיילנו באיזור המכונה SEAPORT, לאורך טיילת עץ, שלצידה מרינה עמוסה בסירות ויאכטות, ולאורכה מסעדות ובתי קפה. שמש זורחת ורוח קרירה ונעימה.
לקראת השקיעה התקדמנו אל כיכר מאלורי המפורסמת, בה התחילו המופעים המקובלים - להטוטנים, נגנים, דוכנים וכו'. הכיכר התמלאה לאט לאט, אבל היה מאד נעים למרות הצפיפות. ספינת הטיול הענקית צפרה, הסתובבה והפליגה על רקע השקיעה וסיפקה הזדמנות צילום נהדרת.
לפני שהחשיך עוד טיילנו בסביבה, ונהנינו גם מהפסלים ליד המוזיאון,
ומכיכר מאלורי, מהצד של כניסתה הראשית, ואח"כ חזרנו שוב ברחוב דובאל, שעכשיו כבר היה מואר והומה מאד אל הרכב.
נסענו חזרה למוטל במרתון כשעה. הנסיעה היתה אמנם בחשיכה, אבל הכביש משולט היטב, ויש בו מחזירי אור מצויינים שמקלים על הנהיגה.
סיימנו עייפים, אך מרוצים, מיום טיול שעבר בדיוק לפי התכניות המוקדמות, ובהנאה גדולה!
נסיעה ביום זה: 109 מייל.
טיפ מס' 8:
א. הקי'ז בכלל, וקי ווסט בפרט - חובה לבקר!!!
ב. אם נוסעים בינואר, שווה לכוון לאירוע של פסטיבל הסיפוד השנתי.
ג. מרתון נמצאת בערך באמצע הקי'ז, ומהווה בסיס מצויין. המרחק ממנה לקי ווסט סביר, וכאמור הנסיעה בחזרה בחשיכה מקי ווסט למרתון קלה ונוחה. ממילא הקטע המעניין של הדרך לקי ווסט הוא החל ממרתון. הקטע עד מרתון הוא בכביש שברובו הגדול עובר במרחק גדול מהחופים, ולאורכו עסקים שונים. הנופים, הגשרים וכו' הם כאמור בין מרתון לקי ווסט, וכדאי לעשות קטע זה באור יום. על פי בדיקותינו המלונות בקי ווסט יקרים, מיעוטם עם חניה חינמית, והביקורות עליהם שליליות ברובן.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום ראשון - 15.1.12
עוזבים את מרתון לכיוון הומסטד למלון שהוזמן מראש (ונבדק!!!). בדרך מבקרים באאוטלט של פלורידה סיטי. שאר היום הוקדש למנוחה ולהתארגנות.
נסיעה ביום זה: 91 מייל.
יום שני - 16.1.12
יום זה יוקדש כולו לאוורגליידס, מהכניסה הראשית הקרובה להומסטד.
בדרך עוצרים בדוכן הפירות המפורסם -ROBERT IS HERE. שייק קי ליים דומה יותר לגלידה רכה מאשר לשייק פירות, אבל טעים.
הגענו למרכז המבקרים, וקבלנו מפה וקצת הסברים, ואח"כ נכנסנו לפארק.
מסתבר, שהיום זה יום מרטין לותר קינג (חג), ולכן הכניסה החופשית, ונחסך מאיתנו הצורך לקנות פאס שנתי לפארקים הלאומיים (80$), שממילא תכננו לקנות. בדיעבד, לא נכנסנו בטיול זה לפארקים לאומיים נוספים, וזו היתה הפתעה משמחת.
יצאנו למסלולי הטיול הקצרים באיזור PALM ROYAL. המסלול ANHINGA TRAIL היה מעניין. צפורים ואליגטורים לאורכו, ובסופו מקבץ של כמה עשרות אליגטורים. המסלול לא ארוך, ומאד נוח להליכה. המסלול השני שם לא מעניין ומיותר לחלוטין.
נסענו כל הדרך עד פלמינגו והסתובבנו שם קצת, במרכז המבקרים וגם ליד המים. בסך הכל די מאכזב.
נסיעה ביום זה: 124 מייל.
טיפ מס' 9: פארק האוורגליידס מאכזב מאד לאור הציפיות הגבוהות שבאנו איתן. הנסיעה לפלמינגו מיותרת (35 מייל לכל כיוון), המזל הוא שברוב הדרך המהירות המותרת היא 55, וזה עובר מהר. גם מסלולי ההליכה הקצרים בדרך לפלמינגו לא מעניינים. חשוב וכדאי להכנס ולעשות רק את המסלול ANHINGA TRAIL.
יום שלישי - 17.1.12
מהמלון בהומסטד נוסעים כ-50 דקות אל GATOR PARK, שעל כביש 41, המוביל אל החוף המערבי של פלורידה.
בעזרת קופון שהכינונו מראש קונים שני כרטיסים במחיר של אחד (למי שמגיע לפני 10:00 בימי חול) לשיט ב-AIR BOAT ולתצוגת חיות.
שיט מהנה ומעניין של כחצי שעה (זה מספיק בשביל להבין את העקרון), כולל החלק של השיט המהיר, מלווה בהסברים טובים מאד של המשיט (שביקש וקיבל טיפ), ושיט איטי לצורך צילומים (צפורים רבות ומיוחדות, צבים ואליגטורים בסביבתם הטבעית). האזננו בעניין רב להסבר על "נהר העשב" ועל העשב עצמו, שהוא בעל שינים קטנות וחדות (אפשר להחליק עליו באצבעות כלפי מעלה, אבל לא בכיוון ההפוך!!!).הופתענו לשמוע, שהאיזור מוצף המים הזה, היה יבש ממש בשנה שעברה, עד כדי כך שלא ניתן היה בכלל לצאת לשיט, ואף פרצו שם כמה שריפות גדולות. מכיון שבעבר ראינו שיט כזה רק בסרטים, זו היתה בשבילנו חוויה מיוחדת.
תצוגת החיות אח"כ היתה קצרה, עלובה, לא ברורה, והיתה הרגשה שהמסביר רק רוצה לסיים.
אבל בהתחשב בדיל (שני כרטיסים במחיר של אחד) ובהנאה הרבה שלנו מהשיט, היינו בסה"כ מרוצים.
לאורך כביש 41 ישנם מקומות רבים המציעים שיט כזה+תצוגה. לא היינו במקומות נוספים, אז לא נוכל להשוות, אבל הרושם הוא, שבסך הכל הם מציעים אותו דבר.
מ-GATOR PARK המשכנו מערבה על עביש 41, שלצידו תעלה, עם הצצות נוספות למשטחי האוורגליידס הענקיים, וצפיה בצפורים רבות, ואף באליגטורים לצידי הכביש.
ירדנו בכביש 92 לכיוון מרקו איילנד, עברנו על גשר GOODLAND היפה המשקיף על המרינה ורצועת המים שלידו.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שלישי - 17.1.12 - המשך
נכנסנו לרחוב הראשי של MARCO ISLAND ונסענו לאורכו דרומה. כל הצד הפונה למפרץ חסום בבניני דירות מהודרים ומלונות מפוארים ללא גישה לחוף. חזרנו צפונה ברחוב הראשי וראינו במקרה בתוך מרכז חנויות
WELCOME CENTER (שלא סומן בבירור), שם קבלנו מפה והסברים. מתברר, שבכוונה אין הפניה לכניסות לחוף (שקיימות) בין הבנינים, כי מעוניינים שכולם יגיעו לחניה הדרומית (שאותה לא אתרנו), ולידה יש מגרש חניה ציבורי. כבר לא רצינו לחזור שוב דרומה, ובהמלצת המסבירה נסענו לארוחת צהרים במסעדת SNOOK INN, היושבת על המים, בצפון האי, בקצה רחוב BALD EAGLE. מקומות ישיבה בפנים ובחוץ, דק עליון לתצפית על הסביבה, מוזיקה חיה ואוירה נחמדה. האוכל סביר. כדאי לבקר.
משם המשכנו למלון מרשימתנו, לא הרחק מכביש 75, ב-NAPLES.
בערב יצאנו לדאונטאון נייפלס, לשדרה החמישית (דרום). קטע של רחוב מואר ומקושט יפה עם חנויות מהודרות ויקרות ומסעדות יקרות מאד (אפשר למצוא שם גם מסעדות במחיר שפוי). האיזור נחמד לסיבוב של ערב והומה אנשים.
נסיעה ביום זה: 150 מייל.
טיפ מס' 10: חניה חינם בדאונטאון נייפלס בחניון ציבורי הנמצא במבנה עם מספר קומות חניה.
יום רביעי - 18.1.12
השלמנו את הביקור בנייפלס בביקור במרכז המסחרי TIN CITY, שנמצא לא רחוק מהדאונטאון. עלוב ומסכן, וחבל על הזמן!!!
המשכנו צפונה לאורך החוף, והלאה לכיוון FORT MYERS BEACH. בדרך עברנו גם ב-BONITA BEACH והצצנו לחופים. ישנן דרכי גישה מועטות לחוף, שבכל אחת מהן מקומות חניה בודדים, ברובם בתשלום!
ביום זה נסיעה ארוכה ואיטית, שהחלק היפה בה המעבר בין האיים על גשרים, שמהם אפשר להשקיף על המפרצונים והמרינות.
לאחר ארוחת צהרים מעולה בבית תה מתוקתק ומוקפד בפורט מאיירס מרשימתנו, עם אוכל מצויין ושרות לבבי ואדיב, התמקמנו לשני לילות במלון מרשימתנו.
נסיעה ביום זה: 80 מייל.
יום חמישי - 19.1.12
נסענו לאי SANIBEL על הגשר היפה (אגרה - 6$), ונכנסנו למרכז המבקרים, בו קבלנו מפה והסברים. נסענו להציץ אל TARPON BAY (מיותר), ואח"כ לשמורת דרלינג, לדרך הנופית היפה בת 4 מייל, שמשני צידיה מים והרבה צפורים (כניסה - 5$). הנסיעה כאן איטית, ומלווה בעצירות רבות בצד הכביש לתצפיות וצילומים (העצירות מותרות, אבל צריך לקחת בחשבון שהכביש חד סיטרי, ואין אפשרות לחזור עליו).
משם נסענו לביקור קצר באי הצמוד CAPTIBA עד קצהו הצפוני, ועשינו את כל הדרך חזרה על הכביש המקביל לחוף באי SANIBEL. שני האיים עטופי צמחיה, ברוב הדרך חסומה הגישה לחוף, וגם קו הראיה חסום על ידי בתים ומלונות. תצפיות יפות היו מהגשרים בכניסה לסאניבל. למרות הכל, הביקור כאן מומלץ!
מכיון שנשאר זמן ואור נסענו לביקור ב-CAPE CORAL הסמוכה, ונתקענו בפקק תנועה אדיר על הגשר שעובר לשם, בגלל תאונת דרכים שחסמה נתיב אחד מתוך השניים, שגזל מאיתנו כשעה. קייפ קוראל עצמה בנויה על תעלות. לכל בית תעלה משלו, עם מרינה משלו, ומראות פסטוראליים.
נסיעה ביום זה: 125 מייל.
יום שישי - 20.1.12
היעד הסופי של היום - טמפה/סט' פטרסבורג. נוסעים על כביש 75, כ-80 מייל, שעה ורבע, אל SARASOTA היפה. בלשכת התיירות קבלנו מפות והסברים, ונסענו אל HARBOUR PARK הסמוך, שליד פסל הנשיקה הענקי.
חנינו במגרשי החניה החינמיים שם (בסרסוטה לא משלמים עבור חניה!!!), וטיילנו במרינה ובסביבה. אח"כ עברנו על גשר רינגלינג היפה אל כיכר
ST. ARMAND העגולה. מקום חביב ביותר - כיכר מטופחת, חנויות נחמדות לצפיה, מסעדות רבות, צמחיה שופעת. הסתובבנו שם כשעתיים, כולל ארוחת צהרים וגלידה, ומאד נהנינו מהסביבה וממזג האויר הבהיר והיפה (כמעט כל יום היה כאן מזג אויר בהיר ויפה...).
משם המשכנו למלון ברשימתנו בסט' פטרסבורג דרך הגשר של כביש 275 המכונה SKYWAY ומגיע אל העיר מדרום. הגשר מרהיב והנופים ממנו מקסימים (אגרה - 1$). פארק דיג מוסדר על שרידי הגשר הישן, בקצה הדרומי, וגם בקצה הצפוני, שווה להציץ. הכניסה לפארקי הדיג בתשלום, אבל אפשר להתרשם מהאיזור גם מאיזורי המנוחה החינמיים שבתחילתם.
במלון בסט' פטרסבורג, שהיה ראשון ברשימתנו, לא היה חדר שהשביע את רצוננו, ונסענו למלון השני מרשימתנו בטמפה הסמוכה, שהיתה ארוכה מאד בגלל הפקקים של יום שישי.
בערב בנסיעה למסעדה, שוב נתקענו בפקק אדיר, שוב בגלל תאונת דרכים, שהיתה בדיוק ליד המסעדה. אבל המסעדה היתה מיוחדת ומוצלחת ונהנינו בה מאד.
נסיעה ביום זה: 173 מייל. -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שבת - 21.1.12
מתחילים בביקור בגנים הבוטניים Sunken Gardens בסנט פטרסבורג. מקום נעים ויפה ביותר, עם צמחים מעניינים ופרחים מיוחדים. הגן מוצל ושקט וההליכה בו היא על מסלול סלול. יש גם בריכות עם דגים ומפלונים.
טיילנו בו כשעה - מומלץ.
התחנה הבאה: The Pier בסנט פטרסבורג. חנינו במגרש החניה הענק והמסודר, והלכנו אל הבנין שבקצה. הנופים יפים מאד - המפרץ, הסירות, הפליקנים שצוללים לדוג דגים והפליקנים "שמקבלים" את פני האורחים סמוך לכניסה לבנין הפיר. עלינו במעלית לקומה העליונה, בה יש מרפסת תצפית, והשקפנו לעבר הים, העיר ושדה התעופה הסמוך. שוטטנו קצת בין החנויות שבקומת הכניסה של בנין הפיר - שום דבר מעניין, ואח"כ ישבנו מחוץ לבנין, בצל, מול המפרץ, וממש לא רצינו לעזוב. הנופים ומזג האויר - תענוג צרוף!!!
התחנה הבאה: מוזיאון דאלי הסמוך - שעתיים וחצי של הנאה גדולה. זהו המוזיאון עם המספר הגדול ביותר של יצירות דאלי מחוץ לספרד. גם מבנה המוזיאון יפה ומיוחד, וסביבתו נקיה ומטופחת. מראה מרשים מתוך המוזיאון אל המפרץ. צוות המוזיאון חביב ואדיב.
התחנה האחרונה להיום: המתחם של John Pass Village ב-Madeira Beach.
מלכודת תיירים מובהקת על המים - מסעדות יקרות, חנויות מזכרות וכו'.
ממש מיותר - להתרחק משם.
נסיעה ביום זה: 76 מייל.
טיפ מס' 11: החניה במגרש החניה של
THE PIER - שלושה דולר לכל היום. ניתן להכנס ולצאת ולהשתמש באותה קבלה. ההליכה לבנין הפיר - כ-7 דקות באיטיות, נעימה מאד ועם נופים יפים, אבל למי שאיננו מעוניין ללכת - יש שאטל חינם, שמגיע כל 10 דקות בערך.
טיפ מס' 12: למוזיאון דאלי כדאי לקנות כרטיסים מוזלים במשרד AAA לפני ההגעה. לא ניתנת הנחת AAA בקופת המוזיאון. אנו לקחנו מדוכן האינפורמציה של THE PIER עלון עם שובר הנחה למוזיאון (הנחה יותר קטנה מהנחת AAA, אבל הנחה...)
טיפ מס' 13: לקחת בחשבון שטמפה וסנט פטרסבורג משתרעות על שטח גדול מאד. לקח לנו כחצי שעה נסיעה מהמלון בטמפה ליעדי ביקורינו בחלק המזרחי של סנט פטרסבורג, ועוד חצי שעה אל חופי סנט פטרסבורג במערב. בין טמפה לסנט פטרסבורג עוברים על גשרים ארוכים מאד ומרשימים מאד עם נוף נהדר למפרץ טמפה.
יום ראשון - 22.1.12
כחובבי אקווריומים מובהקים נסענו לביקור באקווריום של טמפה, שנקרא
Florida Aquarium. בניגוד לאקווריום המאכזב במיאמי - כאן היה מדהים.
בעלי החיים מוצגים מאד קרוב לקהל, בשונה ממקומות אחרים. היינו שם כשעתיים ונהנינו מאד. אח"כ הסתובבנו קצת במתחם החנויות והמסעדות הסמוך - מיותר. כל הסביבה הומה וצפופה בגלל ספינות הקרוזים שיוצאות מהמעגן הסמוך לאקוריום. נסענו נסיעה ארוכה ואיטית
לאורך ה-BAYSHORE BLVD, שחלקה הקרוב למים מכונה "המדרכה הארוכה ביותר בעולם ללא הפסקות" - נחמד.
שאר היום הוקדש למנוחה ולכביסות, שהתארכו מאד, כי אורחים לא מנומסים במלון השאירו את כביסתם במיבשים זמן רב אחרי שסיימו, ותקעו אותנו עם המתנה ארוכה.
נסיעה ביום זה: 27 מייל.
טיפ מס' 14: אם עוד לא ברור בעקבות קריאת הקטע הקודם, אנו ממליצים בחום על ביקור באקווריום של טמפה.
המשך יבוא: -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםנשמע כי אזור טמפה/סנט פטרסבורג אטרקטיבי מאוד ( יש שם גם theme Park מומלץ כמדומני) -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שני - 23.1.12
יוצאים לביקור ב-Ibor City - הרובע הקובני היסטורי של העיר. חונים באחד משני החניונים הציבוריים המקורים שבמרכז (1$ ל-3 שעות), והלכנו לאורך השדרה השמינית עד מרכז המבקרים. ראינו שם סרט קצר
(7 דקות) על ההיסטוריה של הרובע, וקבלנו מפה והסברים מגברת מאד מאד חביבה ואדיבה. מתברר שברובע מתגוררים היום בעיקר יאפים, ועיקר הפעילות בו היא בשעות הערב (מסעדות, פאבים וברים וכו'). זו הסיבה שבשעה בו אנחנו בקרנו, אחרי 10:00, היתה תנועה מעטה באיזור, וחלק נכבד מהעסקים היו סגור. גם למדנו מהסרט, שמגלגלי הסיגרים היו משכילים מאד, למרות שעסקו בעבודת כפים מונוטונית במשך שעות מרובות. זאת משום, שבמשך כל שעות עבודתם, ישב באולם הייצור, על כסא מוגבה, מרצה שהקריא להם חומר על נושאים רבים, והם הקשיבו שעות רבות והשכילו.
לאחר מרכז המבקרים טיילנו גם בשדרה השביעית (השדרות השביעית והשמינית הן עיקר הרובע), ואפילו ראינו מגלגל סיגרים בעבודתו...
הביקור ברובע לא היה מלהיב, אבל מעניין לראות ולדעת. בנינים לבנים ישנים, רחובות מרוצפים, חנויות מוזרות ועוד. הכל נקי, מצוחצח ומטופח.
משם נסענו לכיוון צפון-מערב אל החופים לעיירה TARPON SPRINGS, שהוקמה ע"י מהגרים יווניים, שעסקו בשליית ספוגים ומכירתם. טיילנו קצת ברחוב הראשי של העיירה, ולאחר הצטיידות במפה והסברים נסענו לאיזור ההיסטורי של רציפי הספוגים. עכשיו זה איזור תיירותי ליד המים, עם חנויות מזכרות וספוגים, רציפי קרוזים קצרים, מסעדות וכו'. נחמד, אבל אנחנו הסתפקנו במעבר באיזור זה ברכב, והמשכנו על פי המפה שקבלנו, לקטע יפה של רחובות בעיירה ליד המים, באיזור של CRAIG PARK. בתים גדולים ויפים עם מדשאות ענקיות ומים.
המשכנו דרומה ועברנו על DUNEDIN CSWY אל HONEYMOON ISLAND. שוב נופים יפים של מפרץ מקסיקו, חופים לבנים ומזמינים, ואנשים רבים חונים לידם, משתזפים ודגים.
משם המשכנו אל PIER 60 ב-CLEARWATER. חנינו במגרש החניה הצמוד לו - 1.50$ לשעה. יש מגרשי חניה נוספים קצת יותר זולים וקצת יותר רחוקים. יש שם חוף גדול ומסודר, וגם אירועי "שקיעה" אופיניים, להטוטנים, דוכנים וכו', אבל לא ברמה של קי ווסט. אין שם מסעדות, אלא רק מזנון או שנים. שווה ביקור למי שמעוניין בחוף יפה ורחב עם כל השירותים, אבל ציפינו ליותר מבחינת "הרעש" שעושים מסביב ל-
SUNSETS ON PIER 60.
עוד לפני השקיעה עזבנו, ונסענו מזרחה על כביש 60, ה-CAUSEWAY והגשר, עד טמפה עם נופים נהדרים של המפרץ, כשהשקיעה מאחורינו צובעת הכל בצבעים מיוחדים.
נסענו לגלידריה איטלקית מרשימתנו, שהתברר שנמצאת בתוך מרכז קניות יפה ביותר (ויקר ביותר) בשם INTERNATIONAL PLAZA. בקומה השניה, ומחוץ למבנה המקורה יש שורת מסעדות ופאבים יפה מאד, מוארת ומקושטת, ביניהם נמצאת גם הגלידריה המצויינת (מחירים דווקא סבירים).
כל האיזור יקר מאד, אבל שווה ביקור, ולו רק כדי להסתובב ולהנות מהמראות.
נסיעה ביום זה: 89 מייל.
טיפ מס' 15: בכל מלון (וגם במסעדות רבות ובמקומות נוספים כמו משרדיAAA, לשכות תיירות ועוד) יש סטנד עם עלונים לאטרקציות. בכל הזדמנות שווה להקדיש כמה דקות לסטנד זה על מנת לאתר אטרקציות, שאיננו מכירים+קופוני הנחות.
טיפ מס' 16: בכל מקום חדש שאליו מגיעים כדאי להכנס ללשכת התיירות המקומית או ל-WELLCOME CENTER, לבקש מפה מקומית והסברים כלליים על האטרקציות באיזור. הרבה פעמים המפות המקומיות מספקות אינפורמציה שאין במפות (המצויינות) של AAA, וגם אם התכוננו היטב לביקור, לעיתים קרובות נשמע מהעובד המקומי עצות מוצלחות.
יום שלישי - 24.1.12
בשמחה רבה עוזבים את המלון בטמפה (הסברים בהמשך) ונוסעים צפונה כשעה וחצי אל פארק המדינה HOMOSASSA SPRINGS. כניסה 13$ לאדם כולל מס, ועל זה מקבלים 20%(!!!) הנחת AAA. בקופה גם מנסים (ללא הצלחה) לשאוב מאיתנו גם "תרומה".
הכניסה לפארק די מיוחדת. ליד מגרש החניה, בנין ובו מסעדה, חנות מזכרות, תצוגה, ומספר עובדים. הקופה לא שם!!! בצידו האחר של הבנין יש מעגן קטן, וממנו יוצאים לשיט של כ-20 דקות בסירה עם מנוע חשמלי ועם הסברים בערוץ של נהר ה-HOMOSASSA. מגיעים למעגן בסוף השיט, חוצים (בזהירות) כביש רגיל, ונכנסים למבנה שבו הקופה, ואחריה הכניסה לפארק. עוברים בפארק מסלול של כמייל אחד, נוח מאד ונעים מאד, ובדרך רואים היפופוטאם, תנינים, צפורים רבות מאד, נחשים, פרות ים ועוד. היינו שם כשעתיים ונהנינו מאד. הדרך חזרה גם כן בשיט אל מגרש החניה. גם השיט בשני הכיוונים נעים ומעניין, וכלול במחיר.
משם נסענו למסעדה מרשימתנו מאד קרובה לפארק, על גדות הנהר. קבלנו מקום ליד החלון, ובזמן ההמתנה הארוכה (יותר מידי) לאוכל, צפינו באי קטן סמוך, שעליו קופים המשתעשעים להנאתם, ומשעשעים את אורחי המסעדה הממתינים. גם בנהר היתה הרבה פעילות של סירות, והיה נעים מאד לשבת במיזוג ולהשקיף החוצה.
משם נסענו עוד כשעה וחצי למלון מרשימתנו ב-OCALA, כדי שמחר נהיה קרובים ליעד ביקורנו - הפארק של SILVER SPRINGS. בסופו של דבר, אחרי הכנות מרובות, ויתרנו על ביקור בפארק זה, ועל כך בהמשך.
נסיעה ביום זה: 115 מייל.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום רביעי - 25.1.12
יוצאים לביקור המתוכנן בפארק SILVER SPRINGS הסמוך.
כאן מתחיל הסיפור הפיקנטי הראשון: במגרש החניה גובים 7$ במזומן על חניה. ידענו על זה מראש, ועדיין נראה לנו חוצפה.
בדרך לקופות נתקלים בשלט - ראו בתמונה למטה. חוצפה מס' 2.
הקופות הרגילות פתוחות, אך אינן מאוישות, ומתברר שהכרטיסים נמכרים בחלון צדדי שמעליו רשום CUSTOMER RELATIONS, אבל אין שום שלט שמפנה לשם. חוצפה מס' 3.
השתמשנו בקופון שהיה על פרוספקט, שלקחנו מהמלון, וקנינו כרטיסים, ואז בקשנו מפה לפארק. אין להם... בדיוק נגמר... בקשנו להחזיר לנו את הפרוספקט, שעליו היה הקופון, ובצידו האחר מפה, אבל מתברר שבתהליך הורדת הקופון, הם משחיתים את הפרוספקט, כך שאי אפשר יהיה להשתמש במפה. ראינו את זה גם בטיפול במבקרים נוספים, שבאו עם אותו פרוספקט. בקשנו שיכנסו לאתר שלהם (!) באינטרנט, וידפיסו לנו משם מפה, אמרו לנו שאי אפשר. אפילו דברו בנוכחותנו בטלפון עם המנהל, שחזר ואמר שבלתי אפשרי. נראה לנו מסריח, שפארק כזה, המשתרע על שטח גדול ובו אטרקציות רבות, עושה כל מאמץ כדי לא לתת מפה למבקרים. על פי תחושות הבטן שלנו לא רצינו להוציא לפועל את הביקור. דרשנו וקבלנו את התשלום עבור הכרטיסים, וגם את מה ששלמנו במזומן עבור החניה. לפנינו ואחרינו הגיעו מבקרים נוספים שבקשו מפה, נענו בשלילה ונכנסו בכל זאת. אבל זה לא הפתיע אותנו, כבר מזמן הבחנו שהאמריקאים אינם מתלוננים, אינם בודקים חשבונות ואינם עומדים על זכויותיהם כצרכנים - בחנויות, במסעדות, באטרקציות וכו'.
זהו סוף הסיפור הפיקנטי הראשון, והמשך טיולנו.
כאמור, ויתרנו על הפארק, והתפנו לנו מספר שעות, ועל כן, החלטנו להמשיך כבר היום בנסיעה ארוכה עד פנמה סיטי, אשר בחוף הצפוני של מפרץ מקסיקו, ולהרויח יום, שיוקדש למקום אחר, לפי ההתפתחויות.
נסענו כ-120 מייל לכיוון צפון מערב לעיר PERRY, שהיתה אמורה במקור להיות מקום הלינה ללילה זה, למסעדה מרשימתנו לארוחת צהרים טובה במסעדה מרשימתנו.
כאן מתחיל הסיפור הפיקנטי השני: אחרי הארוחה, חצינו את הכביש ותדלקנו ב-20$, בכרטיס האשראי שלי (פעולה שגרתית לחלוטין).
המשכנו עוד כ-50 מייל לפארק במדינה WAKULLA SPRINGS על פי ההמלצה במדריך. זהו פארק הבנוי על מעיינות המים המתוקים העמוקים ביותר בעולם, ומובטחים בו גם שיט בספינות עם קרקעית שקופה ופרות ים.
בכניסה לפארק אני מושיט לריינג'ר את כרטיס האשראי שלי לצורך תשלום, והוא נדחה להפתעתי. הרי רק לפני שעה שלמתי בתחנת הדלק, וכמה דקות לפני כן, גם במסעדה. אבל אנו לא מתיחסים לכך יותר מידי, ורוצים להציע לריינג'ר תשלום במזומן או בכרטיס האשראי של הנוסעת המתמידה, והוא בחביבותו אומר לנו שלא צריך, ומאשר לנו כניסה חופשית לפארק.
(בפארק אגב, לא היה שיט כמובטח בגלל מה שכינו DARK WATER, וגם לא היו פרות ים, ושוב אחרי המלצה מיוחדת במדריך היה פלופ).
אנו ממשיכים ונוסעים לעבר פנמה סיטי, קודם דרומה מהפארק, ואח"כ מערבה על הכביש שלאורך החוף הצפוני של מפרץ מקסיקו. נסיעה של כ-130 מייל על כביש 98, שרובה ממש על שפת הים, כשמצידינו חורשות עצי אורן, בתים קטנים - חלק גדול מהם על עמודים - מרינות ומפרצונים, גשר ענק בכניסה לעיירה APALACHICOLA בסדר גודל של הגשרים על מפרץ טמפה., כשאנחנו נוסעים ממש עד השקיעה ונהנים מהמראות ומהשקיעה שמולנו. תוך כדי נסיעה אנו מבחינים שהשעון ב-GPS מראה שנגיע ליעדנו שעה מוקדם יותר מהמתוכנן. מתברר שבנסיעתנו מערבה עברנו איזור זמן, והרווחנו שעה אחת, אותה "נחזיר" כמובן כשנחזור בעוד מספר ימים מזרחה.
במלון בפנמה סיטי מרשימתנו, כמובן לאחר שראינו חדר לרוחנו, מנסים לגהץ את כרטיס האשראי שלי, והוא נדחה. אנו נותנים את כרטיס האשראי השני, שמתקבל.
והנה הפואנטה של הסיפור הפיקנטי השני: למחרת התקשרנו לויזה בישראל, ומתברר, שמיד אחרי התדלוק בתחנת הדלק בעיר PERRY ב-20$, הגיעו לויזה שני חיובים נוספים ע"ס 300$ כל אחד, ועוד חיוב על 500$, מבית עסק פיקטיבי, שלא בקרנו בו. במערכת הבטחון של ויזה חשדו בפעילות זו, וחסמו את הכרטיס שלי, שלכן נדחה בפארק ובמלון. אל דאגה, נושא התשלומים הפיקטיביים סודר, ולא שלמתי אותם. אגב, תחנת הדלק בבעלות אדון בשם HASAN...
נסיעה ביום זה: 298 מייל.
טיפ מס' 17: תחליטו בעצמכם אם אתם מעוניינים לבקר
בפארק SILVER SPRINGS.
טיפ מס' 18: לקחת תמיד לנסיעה ארוכה שני כרטיסי אשראי בינלאומיים (היו לנו), וגם מזומן.
טיפ מס' 19: מוני ממליץ לשלם בתחנות דלק רק במזומן, ובהתאם לכך להצטייד מראש בכמות מזומנים מספקת.
המשך יבוא...(גודל:23.80KB)
-
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום חמישי - 26.1.12
יום אפרורי,שלא כרגיל. בטלביזיה התראת טורנדו, ותחזית לסופת ברקים וגשם מהצהרים, כתוצאה מהתזוזה מזרחה של המערכת שפגעה באלבמה. אנו נערכים בהתאם, ומשתדלים לנצל את שעות לפנה"צ לסיבוב בפנמה סיטי.
ראשית ביקור בחנות הרשת ROOMS TO GO. לא כדי לקנות, אלא רק כדי לראות את הרהיטים היפים במחירים מצחיקים לעומת המחירים אצלנו.
אח"כ ביקור קצר בדאונטאון של פנמה סיטי ובמרינה לידו, וגם בדאונטאון של סט' אנדראוס (הדאונטאון השני של פנמה סיטי). רוב החנויות סגורות, כי כאן, בניגוד לדרום פלורידה ההומה תיירים גם בחורף, עיקר הפעילות היא בקיץ.
ביקור במול של פנמה סיטי, וארוחת צהרים, ומיד עם הגיענו למלון, מתחילה הסערה שהובטחה בבוקר. הסערה מתבטאת ברוחות בינוניות ובגשמים עזים, ואנו נשארים במלון.
בערב הכל נרגע, כמובטח, ואפשר לצאת בנחת לארוחת ערב. הכל רטוב כמובן, אבל הגשמים והרוחות פסקו לחלוטין.
נסיעה ביום זה: 43 מייל.
טיפ מס' 20: לא להתבלבל בין פנמה סיטי ופנמה סיטי ביץ'. שתי ערים נפרדות, האחרונה יותר מערבית ויותר נחמדה. פרטים בהמשך.
יום שישי - 27.1.12
שוב חזר מזג האויר הבהיר והיפה, השגרתי בפלורידה, ואנו עוזבים את פנמה סיטי, בדרכנו מערבה על החוף אל PENSACOLA, הנקודה המערבית ביותר בטיולנו זה.
עצירה ראשונה בפנמה סיטי ביץ', במתחם הנקרא PIER PARK. מתחם יפה מאד וצבעוני, המתחיל במול, נמשך בלונה פארק, אחר כך רחוב צבעוני וחמוד של חנויות המוביל אל החוף ולפיר, שנמשך אל המים.
החול בחוף אופייני לאיזור, אך לא מוכר לנו - לבן מאד, אבקתי ומנצנץ קמעה, מגבישי קוורץ שהגיעו מהרי האפלצ'ים.
מזג האויר נהדר, שמשי עם רוח קרירה, ואנו מסתובבים במתחם עם גלידה טובה שקנינו שם, מצלמים ונהנים מאד.
ממשיכים מערבה על כביש 98 ויורדים ממנו לכביש הנופי 30A הסמוך לחוף. אכן יפה כמובטח במדריך. נסענו לאורך החוף, ליד בתים קטנים וצבעוניים, מפעם לפעם גשר בשפך של נהר, דיונות מאותו חול שתואר קודם, ומראות יפים רבים לאורך הדרך.
עצרנו ב-SEASIDE היפה, והסתובבנו גם שם במרכז החמוד משני צידי הכביש וליד החוף.
המשכנו ועברנו את DESTIN, שנראית יפה מאד ויקרה מאד על פי הבתים, החנויות המפוארות וכמות העסקים.
המשכנו עד המלון מרשימתנו בפנסקולה, שנמצא ליד היציאה לכביש 10, שעליו נחזור מחרתיים מזרחה עד ג'קסונוויל.
נסיעה ביום זה: 126 מייל.
-
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שבת - 28.1.12
יוצאים למוזיאון הלאומי לתעופה של הצי, הנמצא בתוך בסיס ענקי, של הצי, כמובן. השוטר הצבאי מבקש תעודה מזהה, מחייך חיוך גדול כשרואה רשיון נהיגה ישראלי, מברך אותנו בסבר פנים יפות, ומכוון אותנו לחניה. בילינו במוזיאון שלוש וחצי שעות נהדרות, כולל סרט IMAX מדהים על מסוקים, סימולטור טיסה המדמה את אימוני ה-BLUE ANGELS, הטייסת האווירובטית של הבסיס, סיור מודרך בכיתות הלימוד בנושאי אויר ותעופה (הכיתות מיועדות לילדים, אבל מעניינות גם למבוגרים), וכמובן המטוסים הרבים והמיוחדים המוצגים במקום, כולל ספינות האויר
(מטוס ענק, שבחלקו התחתון הוא ספינה ובעליון מטוס), שהיו בשימוש בעבר.
אח"כ בקרנו בפארק המדינה הסמוך BIG LAGOON. נחמד, אך לא הכרחי.
משם נסענו לדאונטאון פנסקולה לרחוב PALAFOX PLACE. נחמד מאד - תצפית לנמל, אנית קידוחים ענקית ומעניינת שעוגנת בנמל, וספינת מפרשים עתיקה משוחזרת, עליה אפשר לטייל (בחינם).
לסיום, בעזרת ה-GPS, מצאנו מסעדה איטלקית קטנה (שלא היתה ברשימתנו), ואכלנו ארוחת ערב מצויינת, מלווה בקיאנטי נהדר, שגרם לנו לריחוף קל. המזל, שהמסעדה היתה רק 1.5 מייל מהמלון...
נסיעה ביום זה: 56 מייל.
טיפ מס' 21: הכניסה למוזיאון התעופה - בחינם, וגם החניה בחינם. הסרטים והסימולטורים - בתשלום. הביקור במוזיאון מומלץ ביותר - לכל הגילאים!!!
יום ראשון - 29.1.12
עוזבים את פנסקולה ונוסעים נסיעה ארוכה מאד מאד אל ג'קסונוויל, שבצפון החוף המזרחי של פלורידה. הנסיעה כולה על כביש 10, ועוברת בקלות רבה. בתחילה שקלנו לחתוך נסיעה זו לשני חלקים ולהעזר לצורך כך ביום שנוסף לנו כתוצאה מהדילוג על הביקור ב-SILVER SPRINGS.
אבל, הנסיעה היתה קלה ונוחה, בין היתר בגלל כלי הרכב המעטים יחסית שהיו על האוטוסטרדה (יום ראשון). על כן עשינו עצירה בטאלאהאסי לארוחת צהרים ותדלוק. הקטע הראשון - 200 מייל, לקח כשלוש ורבע שעות.
המשכנו מזרחה והצלחנו להשלים את "המסע" באור יום, והגענו למלון מרשימתנו.
נסיעה ביום זה: 386 מייל.
יום שני - 30.1.12
קנינו בסניף המקומי של AAA כרטיסים מוזלים למרכז החלל, בו נבקר מחרתיים, ונסענו לביקור במבשלת הבירה אנהייזר-בוש, יצרנית באדוויזר, הנמצאת בצפון ג'קסונוויל. הביקור הוא מודרך, אך מכיון שהיינו רק שנינו, קבלנו סיור פרטי עם מדריך אדיב, איתו שוחחנו גם על ישראל, ארה"ב והבחירות המקדימות של הרפובליקנים בפלורידה (מחר!!!). הסיור מאד מעניין. הכל מסודר, נקי ומצוחצח. בסוף יש גם חדר טעימות. בחוץ דגם בגודל אמיתי של הסוס הסקוטי היפה, שכמה כמוהו משמשים מקדמי מכירות של עסקי הבירה, ועוברים לתצוגות בערים שונות, למרות שאין להם שום קשר לבירה. למדנו שאחד המייסדים - אדולפוס בוש - היה איש שיווק מחונן, מעבר לכך שהיו לו גם כמה רעיונות טכנולוגיים מוקדמים לזמנם.
אח"כ בקרנו במתחם JACKSONVILLE LANDING, שנמצא בעיקול הנהר סט' ג'ונס, החוצה את העיר ונשפך לאוקינוס. מתחם חנויות ומסעדות בצורת חצי סהר, עם עסקים בתוכו, וגם מחוצה לו, וכמובן טיילת יפה על גדות הנהר, העוברת מתחת לגשר הברזל הכחול שמיועד לכלי רכב, ומוביל לדאונטאון ג'קסונוויל. מזרחית לו אפשר לראות את גשר הברזל הירוק, גם כן מעל הנהר, שנמצא בפאתי ג'קסונוויל.
נסיעה ביום זה: 96 מייל.
טיפ מס' 22: קחו בחשבון שג'קסונוויל ענקית בשטחה. על פי מה שקראנו היא משתרעת על השטח המוניציפאלי הגדול ביותר, מכל הערים בארה"ב, למעט אנקוראג', אלסקה. המרחק מקצה לקצה של העיר - כ-40 מייל!!!
טיפ מס' 23: הביקור במבשלת הבירה הוא בחינם, ומאד מאד מומלץ!!!
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום שלישי - 31.1.12
עוזבים את המלון בג'קסונוויל, ונוסעים צפון מערבה אל FERNANDINA BEACH אשר על AMELIA ISLAND.
משם מתחילים נסיעה ארוכה מאד דרומה ומשתדלים להצמד לכביש A1A, שעל החוף. עברנו את הבתים המהודרים של פרננדינה ביץ', והחורשות היפות שבסביבתה עד שהגענו לשפך הנהר סנט ג'ונס. פספסנו שם את המעבורת שחוצה לצד השני, והיינו צריכים לחכות לה חצי שעה. על כן עשינו מעקף דרך פרברי וחופי ג'קסונוויל (והגשר הירוק של העיר), ובאותו זמן הגענו לצד השני של הנהר, והמשכנו על A1A.
בדרך - חופים יפים ומסודרים ומראות מעניינים.
בעיירות הנופש אורמונד ביץ' ודייטונה ביץ' שורות אינסופיות של בתי דירות ובתי מלון מהודרים.
קצת לפני דייטונה ביץ', מכיון שהתחיל להחשיך, פנינו מערבה, עלינו על כביש 95 והתחלנו לדהור עליו (במהירות המותרת 65-70, בעוד שעל A1A אפשר לנסוע רק 35-45, ולעיתים רחוקות 55) לכיוון המלון הראשון ברשימתנו ברוקלג'. התגלה בפועל כמקום קטן ומגעיל, למרות הביקורות הטובות. נסענו 20 דקות צפונה למלון השני מרשימתנו בטיטוסוויל. יותר יקר, אבל מלון גדול ויפה, נקי ומסודר. בחרנו במקום זה בגלל קרבתו למרכז החלל קנדי, בו אנו מתכננים לבקר מחר, ולהתחיל מוקדם יחסית.
סיפור פיקנטי מס' 3:
בחשבון שהוכנס כמקובל מתחת לדלת ראינו למחרת בבוקר מלבד החיובים הרגילים על החדר (מחיר בסיסי+מיסים), חיוב נוסף על 2$, ולידו כתוב ENVIRONMENTAL FEE. כשירדנו לארוחת בוקר, שאלנו בקבלה בתמימות מה זה, למרות שיכולנו לנחש. קבלנו הסבר ארוך ומפותל על כך שהמלון הוא מלון "ירוק" המשתמש בנורות חסכוניות ועושה עוד פעולות למען "איכות הסביבה", ותשלום זה בא כדי "לעזור" למלון בפעולותיו החשובות. שאלנו האם אנחנו צריכים לשאת בכך. נענינו שלא, ואין בעיה לבטל, אבל שנדע, שאתמול, בכניסה למלון, חתמנו על הסכמתנו לשלם סכום זה. מכיון שספציפית לא חתמנו בכניסה על שום מסמך, בקשנו לראות את המסמך עליו כביכול חתמנו, וראינו את הטופס, שעליו שרבטה פקידת הקבלה קשקוש במקום חתימתנו, מכיון ששכחה להחתים אותנו. בסופו של דבר החיוב בוטל.
מכיון שהבענו תרעומת על העניין, "ויתרו" לנו על 1$ הפרש שהיינו צריכים להשלים מעבר לשובר ארוחת הבוקר שקבלנו למסעדת המלון (סידור זה, של מלונות הולידיי אין יוסבר בהמשך).
נסיעה ביום זה: 268 מייל.
טיפ מס' 24: תמיד, אבל תמיד, לבדוק את כל החשבונות במלונות, במסעדות, ובכל מקום אפשרי אחר. אם מגלים משהו לא ברור - תמיד לשאול, לא להתבייש ולא לוותר. זה נכון גם בארץ, ולא רק בטיולים בחו"ל...
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום רביעי - 1.2.12
יוצאים לביקור במרכז החלל, ומגיעים קצת לפני עשר, וכבר יש בחניה מאות מכוניות. יש לנו כבר כרטיסים שקנינו ב-AAA, ואנו מספיקים להגיע לאוטובוס הראשון, שיוצא לסיבוב. הדרך עד נקודת העצירה די ארוכה ודי משעממת, והסבריו של הנהג לא ברורים בגלל מבטאו החזק. מגיעים לנקודת העצירה הראשונה, שליד מגדל התצפית, רואים סרט קצר ואת התצוגה במקום. רוצים לעלות לראש המגדל (4 קומות), ואז מתברר ששתי המעליות במקום מושבתות. מבקרים עם כסא גלגלים כמובן שלא עולים, ומבקרים אחרים, חלקם מבוגרים, נגררים בקושי במדרגות. רק אני עליתי לצלם מלמעלה את המראות, והנוסעת ישבה למטה ברחבה ודברה עם הבית בטלפון. אין שום דבר מיוחד שרואים מלמעלה - איזורי השיגור והמתקנים המשרתים אותם נראים מאד מרחוק, ועל המעקות הסברים מה רואים מכל צד. אח"כ דיברנו עם אחראי על עניין המעליות, והוא "מאד" התנצל והסביר, שכבר שבוע שאינם מצליחים לתקן את המעליות. הבענו תמיהה על כך ששתי המעליות התקלקלו בדיוק באותו זמן, ושנאסא מתקשה בנושא מעליות. התנהל דיון קצר ועקר.
נסענו עם האוטובוס לנקודת העצירה השניה, והתפעלנו כמו כולם מגודלו של טיל הסאטורן המפלצתי.
אח"כ, במרכז המבקרים ראינו סרט IMAX על טלסקופ החלל האבל, שהיה די מעניין, אם כי בחלקו האחרון נמתח קצת יותר מידי.
מיהרנו לסימולטור של שיגור לחלל, שהתגלה כרוב מהומה על לא מאומה.
אחסון תיקים בלוקרים, שני "תדריכים" עם "אזהרות" מוקדמות, ובסוף שתי דקות של כלום. מטים אותנו לתנוחה של שכיבה על הגב, ומרעידים אותנו קצת, ובזה נגמר העניין. הסימולטורים במוזיאון התעופה פחות "מנופחי חשיבות" ועם פחות "פרומואים", והרבה יותר מהנים.
ביקור קצר בגן הרקטות, וגמרנו. בסה"כ במונחי עלות/תמורה - לטעמנו מאכזב. התכוננו ארוכות לביקור, ואף היינו מצויידים ברשימה של הפעילויות שאנחנו מתכוננים לקחת בהן חלק, וזה היה אמור להיות אחד משיאי טיולנו לפלורידה, וכגודל הציפיות, כך גודל האכזבה.
משם, בעזרת ה-GPS, לבית קפה שהוא איתר בטיטוסוויל. אנו מגיעים ב-16:05, ומתברר שהוא פתוח רק מ-10-16, והעובדת במקום מסבירה, שבעצם כבר מ-14:00 אין לקוחות. הולכים לבית קפה אחר מרשימתנו, ממש צמוד לראשון, והוא פתוח עד 18:00 (יש!!!).
מסיימים ונוסעים למלון הראשון ברשימתנו באורלנדו, שהפתיע במחירו הזול. מתברר שהמלון בשיפוצים, רהיטים ישנים מפורקים נערמים בלובי וגם בפתח המלון, ריח צבע חזק במסדרונות, וכתמי צבע על השטיחים. אבל אין בעיה להציע חדר במחיר של כ-120$ ללילה. כמובן שלא נשארנו. בדקנו בטלפון מה קורה עם המלונות האחרים מרשימתנו - היו לנו 6 אופציות אחרות מוכנות, ומתברר שב-5 מהן או שאין מקומות, או שנשארו חדרים בודדים במחיר של 170$ ללילה וצפונה, שלא רצינו לשלם, הכל בגלל ריכוז של כינוסים באותו שבוע באורלנדו, שרובם עמדו להסתיים מחר, יום חמישי, אבל הלילה - יום רביעי, עדיין מלא ו/או יקר מאד.
במלון האחרון, SPRINGHILL SUITES, מצאנו חדר ב-135$ ללילה, וזאת על פי התשובה שקבלנו בטלפון ממרכז ההזמנות.
המשך יבוא... -
פלורידה 2012 - חוויות וטיפיםיום רביעי - 1.2.12 - המשך
כאן מתחיל סיפור פיקנטי מס' 4 (חיובי, לשם שינוי): אנו כמובן נוסעים למלון שנמצא ליד שדה התעופה להתרשם במלוא עינינו. מגיעים למלון, ופקיד הקבלה האדיב מאד נוקב במחיר של 169$, כשכאמור במרכז ההזמנות אמרו 135$. אנחנו אומרים שבידינו כרטיס AAA, והמחיר צונח ל-144$. עדיין מתעקשים על המחיר שקבלנו ממרכז ההזמנות, והפקיד מתקשר לשם, ומקבל אישור ל-135$ במסגרת HOT DEAL. כמנהגנו אנחנו בודקים את החדר במו עינינו, ואח"כ עושים צ'ק-אין ומקבלים מפתחות. מכיון שטרם פרקנו את המזוודות, אנו פונים למחשב שעומד לרשות אורחי המלון, ובודקים באינטרנט מחיר של מלון אחר מאותה רשת, שהומלץ ע"י בתנו, שבדיוק נמצאת באחד הכינוסים המקצועיים באורלנדו, ונמצא במרכז העיר, ליד SEA WORLD. מדברים גם עם מרכז ההזמנות, ומקבלים למלון ההוא מחיר של 127$. אנו מניחים שיהיה קשה לבטל במלון בו אנו נמצאים אחרי שעשינו צ'ק-אין, אבל לא מתבישים, ושואלים את הפקיד על אפשרות זו, והוא עונה באדיבות, שאין שום בעיה, ולא נחוייב בשום דבר אם נבטל. מכיון שאנו מחליטים על מלון רק לאחר שרואים אותו במו עינינו, הפקיד מאשר לנו להחליט תוך שעה אם אנחנו מעוניינים לבטל, וגם שנוכל לבטל בהודעה טלפונית ואין צורך להחזיר בכלל את מפתחות החדר, ופשוט לזרוק אותם במקרה שנבטל. אנחנו מאד מופתעים לטובה, ונוסעים למלון במרכז העיר, שם מתברר, שהחדר היחיד הפנוי שם הוא בקומת הקרקע, בה איננו מעוניינים להתגורר.
מצלצלים למלון בו עשינו צ'ק-אין, ומודיעים לפקיד שאיננו מבטלים, ומבחינתנו אנו נשארים בו (במחיר של 135$ ללילה). מתעכבים עוד קצת לארוחת ערב, וכשחוזרים למלון - הפתעה!!! פקיד הקבלה מבשר לנו, שמצא עבורנו דיל יותר טוב - ב-119$ ללילה, וכבר שינה את המחיר שלנו למחיר החדש, הנמוך יותר. זה משהו (חיובי!!!), שטרם נתקלנו בו. היינו במלון זה שני לילות, ובתנו, שחברה אלינו למחרת בערב ללילה אחד לאחר סיום הכינוס המקצועי שלה, קבלה חדר ב-111$ ללילה.
נסיעה ביום זה: 97 מייל.
יום חמישי - 2.2.12
יום ארוך, מבוזבז ומעייף במולים של אורלנדו. למרות שגם זה תוכנן בקפידה, לא מצאנו אף אחד מהפריטים הספציפיים בהם היתה מעוניינת הנוסעת. רק נסענו ונסענו, וכיתתנו רגלנו במולים הענקיים.
בקרנו וצלמנו את "הבית ההפוך".
בערב הצטרפה למלוננו בתנו, וממחר, ועד החזרה הביתה בשבוע הבא, היא תטייל איתנו.
נסיעה ביום זה: 64 מייל.
המשך יבוא...
