יום אפס הוא המונח המקובל , שוב בעיקר בצפון אמריקה. לא מכירה מונח מקביל באירופה.

לדעתי מה שאתה מתאר יהיה קשה מאוד למי שתיאם הקפצת תיקים. אבל צריך כמובן לבדוק איתם... אין לי נסיון עם הקפצת תיקים בכלל, אף כי פגשתי אנשים שהשתמשו בכל מיני שבילים שהלכתי.

מה שאתה מתאר - עצירה ליום במקום כלשהו באמצע השביל, בלי תכנון מוקדם, מסתדר לי רק עם מי שלא הזמין הכל מראש.

מנסיוני - זו אופציה שלא צריך לפסול. אני הסתדרתי מצויין מבלי להזמין מראש.

שוב, לא בטוחה עד כמה זה אפשרי עם הקפצת תיקים. כדאי לבדוק איתם.

אני חושבת שהטיפים שנתתי מצמצמים את הסיכון לזמן בחוץ בגשם משמעותי (אני מניחה שאינך מתכוון לטיפטוף). אבל כן, כמו שאמרת - אין ביטוח טוטאלי.

אני לא מחפש ביטוח טוטאלי נגד כל אופציה של גשם, אבל כן להתחשב בתנאים. אם צפוי יום של ממטרים סוחפים - אז אני לא מתעקש באותו יום להיות בחוץ.

מבין שאני כנראה אירטב, אבל יש להירטב ויש להירטב.

אני לא רוצה לדלג על מקטעים כי אני אפסיד אותם, הרי מראש בחרתי לטייל בהם, לכן חשבתי להישאר במקום הלינה (שהוא לא אוהל) עוד יום,

לוקח בחשבון שאם נשארתי עוד יום משך הטיול יהיה בהתאם, גם כן עוד יום.

אני מבין שרלוונטי למי שמתכנן את מקומות הלינה מעט ימים קדימה, או שהזמנת מקום הלינה גמישה.

לא יודע אם המונח הנכון הוא יום אפס.

בשבילים ארוכים ״ממש״, המושג של ״יום אפס״ - מכוון יותר ליום בו נשארים לנוח במקום הלינה יום שלם (כלומר: 2 לילות באותו מקום), ופחות לדילוג בעקבות גשם. אף כי זה רק מינוח כמובן.

בגדול השביל מתחלק לאלו שמתכננים מראש ומזמינים מראש את הלינות - והקפצות הציוד במידה והשתמשו בשרות, ולאלו שלא מזמינים מראש (אלא יום-יומיים-שלושה קדימה כל פעם).

אנשים שמתכננים את הלינות מראש מייצרים ״ימי אפס״ מראש. כלומר: מזמינים 2 לינות מראש באותה נקודה. לרוב - זה יהיה במקום רב עניין (לדוגמה גוביו או אסיסי) או אחרי יום יחסית קשה.

אם אתה שייך לקבוצה הראשונה - יהיה קשה מאוד לשנות את התוכנית בעקבות יום של גשם. האופציה הריאלית היחידה תהיה : למצוא דרך לדלג למקום הלינה הבא בעזרת תחבורה ציבורית/מונית/הקפצה אחרת בתשלום. לפעמים זה קל - לפעמים ממש לא...

אם אתה שייך לקבוצה השנייה שמתכננת ברגע האחרון, קל יותר לעצור בגלל גשם. אבל גם זה - רק בתנאי שהתחזית דייקה או שלא הזמנתם מראש דווקא ליום הזה (למשל, מי שמזמין רק יום קדימה). צריך לקחת בחשבון, שתחזיות לא מדייקות כמה ימים קדימה! אפשר לסמוך על יום-יומיים קדימה.

3 טיפים שלי:

1. במידה של יום של גשם משמעותי - אפשר לבדוק אפשרות של דילוג חלקי או מלא, אם אתם מחוייבים ״להתקדם״ למקום הלינה הבא. יש סיכוי טוב ב- VdF שזה יהיה אפשרי - אבל זה לא מובטח. גם דילוג חלקי ביום גשום - יקל על מי שקשה לו להתמודד עם גשם.
2. לעקוב תמיד אחרי התחזיות ולהתעדכן כל הזמן - לרוב באביב לא מדובר ביום שלם של גשם. אם התחזית מורה גשם אחהצ - כדאי מאוד לצאת מוקדם ויתכן שתצליחו להגיע למקום הלינה לפני. לחלופין, אם גשום בבוקר אבל הגשם צפוי להחלש או להפסק מאוחר יותר, יתכן שיציאה מאוחרת תועיל. אבל אלו כאמור דיוקים של הרגע האחרון, לרוב תחזית של יומיים לפני לא תדייק ברמה כזו.
3. לבחור עונה פחות גשומה. גם זה לא מבטיח כלום ... אבל יעזור לצמצם את ״הסיכון״ להרטב. (תפסלו למשל את נובמבר...).

וכמובן: תמיד לדאוג שהציוד יהיה יבש! זה יותר חשוב מאשר אתם עצמכם. כיסוי תרמיל נגד גשם הוא חובה. לשקול לשמור ציוד קריטי בזיפ-לוק בתוך התרמיל בנוסף (חוץ מדרכון וכו׳ - גם שיהיה סט בגדים יבש כולל גרביים כדי שתוכלו להחליף מיד במקום הלינה אם מגיעים רטובים). * מי שמקפיץ ציוד זה פחות רלוונטי אצלו.

סיכום שלי: מי שרוצה ללכת מסלולים ארוכים (רב יומיים) באירופה חייב לקחת בחשבון שיירטב!

אני פשוט מסמנת את כל התוכן ועושה copy ( ctrl+ c) ואז paste ( ctrl + d) לתוך מסמך google doc שאני פותחת לכל פוסט.

כששומרים כפי שתארת נדמה לי שהפורמט הוא html אם אני זוכרת נכון התחלתי ככה ואז עברתי לשמירת הטקסט בגוגל דוק עם קופי - פייסט פשוט.

שאלה לגבי יום אפס ויום גשם.

לעדינים ביננו שמעדיפים לא להרטב, כמה מסובך לסנכרן את יום האפס עם תחזית מזג האוויר?

אילו אילוצים אחרים חוץ מיום טיסה או הקפצות ציוד צריך לקחת בחשבון?

איך מורידים ל word?

שאלתי מוקדם יותר בשרשור אם מישהו מכיר אופציה לגיבוי, מצאתי אחת די פשוטה, דפדפן edge (אני עובד עם תפריט באנגלית):

בסרגל העליון, בתפריט, בשלוש נקודות, לוחצים ונפתח תפריט drop down,

בוחרים more tools

בתפריט הבא בוחרים save page as

נותנים לדף שם ומיקום (או נשארים עם ברירת המחדל) והנה מסודרים עם דף זהה על המחשב המקומי.

שתהיה טיסה....

שתהיה טיסה קלה...

תודה רבה!

אני מקווה שהברכיים חזרו למצב תקין... טוב שהיו איתך מקלות הליכה

דרור, מחזק לשמוע שלמרות הכאבים לא מוותרים על האהבה לטיולים, אני בדיוק כמה ימים אחרי ירידה יחסית תמימה שלא חשבתי שתהיה קשה לי ממצפה הילה לנחל כזיב, במטרים האחרונים של הירידה הברכים פשוט סירבו לשתף פעולה, ואיכשהו קיפצתי את הסוף בעזרת מקלות ההליכה. אבל כל כך מבינה את האהבה הזאת לטבע שמקווה שלא אצטרך לוותר עליה! שנמשיך לטייל, לשאוף מראות של נופים יפים ולהינות!

תודה דרור! שתהיה נסיעה מוצלחת.

אל תדאג, אחרי המסע הזה אני כמו חדשה

פזיותראפיה זה החיים.

תודה רבה! אני ממש מעריכה את הפידבאק.

ספציפית, לגבי הכיתוב תחת לתמונות: לא עשיתי את זה בעבר, אני ממש מודה לך על ההערה, אמשיך בדרך זו.

כן, אני מגבה את הפוסטים שלי. בצורה הכי פרימיטיבית: copy/paste של כל התוכן לתוך מסמך ב- drive שלי. אני לא זקוקה לפירמוט, רק לתוכן, אז זה מספיק לי. תודה גם על תזכורת חשובה זו!

אני חייבת לציין שהקשיים היו זניחים בשביל הזה. עבורי הוא היה לרוב כמעט קליל (בהשוואה למסלולים אחרים שעשיתי). בעקבות זאת גם הרשתי לעצמי מקטעים ארוכים, אחרי הימים הראשונים (היו לי ימים ספייר).

זה לא אומר שלא היו רגעי קושי!

מנסיוני, בכל מסע יש קשיים (לא רק טרק, אגב). אני מקפידה לציין אותם בעיקר מכיוון שאני חושבת שהם מלמדים יותר.

כולנו יוצאים למסע כזה בשביל להנות. 90% זה נטו הנאה - אבל זה ה״צפוי״. כדי שהמסע יהיה באמת מוצלח, צריך לדעת להתמודד דווקא עם הרגעים בהם לא הכל הולך חלק או שיש קושי כלשהו (אגב, מיותר לציין - הקושי הוא סובייקטיבי).

לפי הפידבאק שלך, נראה לי שהצלחתי להשיג איזון - בין תאור הקשיים לבין העברת ההנאה שלי מהדרך. אני תמיד מתלבטת לגבי זה, כי הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להפחיד ולגרום למישהו לוותר!!! בדיוק - להפך.

"בלעתי" את הבלוג, יום אחרי יום.

עכשיו נזקק להתאוששות מהמסע הוירטואלי.

אבל יש לי יתרון, וירטואלית אני יכול לטייל מחדש בקצב איטי יותר.

התיאור בתחתית כל תמונה מבחינתי היה מעולה, מסייע בקריאה רציפה. פשוט ונוח.

ראיתי שיש לך עוד בלוגים, אני מקווה שגיבית אותם. אתר "למטייל" לא בדיוק בשיאו ובכל פעם שאני פותח אותו אני שמח שהוא לא נעלם ללא התרעה כמו ישראבלוג ומודע לאפשרות שהתסריט יתרחש.

אם יש למישהו דרך להוריד בלוגים כאלה למחשב המקומי (או לענן) אשמח להוראות.

עד כאן החלק הטכני.

אני חושב שאני אמתין עם השאלות, יכול להיות שבפוסט הסיכום יהיו תשובות וחבל להעמיס לחינם.

בינתיים, כל הכבוד, התיאור שלך למרות שסיפרת על הקשיים (גשם, בוץ, כפות רגליים פגועות/דואבות) ממש עושה חשק.

תודה לכל מי שעוקב, קרא, יקרא, הגיב...

(תודה לכל מי שטורח לסמן ׳לייק׳, גם השקטים שבניכם ;-))

@הצועד-בנעליו חחח הדימוי הצחיק אותי מאוד

@יונה-וקשת את בחברה טובה! כמו ׳הצועד׳ ״תצפי בסדרה״ אחרי שכבר הסתיימה

תודה לשניכם

אכן חיכה לי,

אני ביום השלישי של השביל "שלך",

מרגיש כמו מישהו שצופה בסדרה בנטפליקס אחרי כולם,

יודע מה כנראה יהיה הסוף (הטוב) אבל בכל זאת מחזיק אצבעות במתח לבריאות הגב של הגיבורה של הסיפור, כאילו אני בשידור חי

כשביקרתי במקדשים ביפן לכולם סביבי היה גושווין (או איך שקוראים לזה) כדי לתעד את העליה לרגל,

לא שמתי לב שנפוץ גם באירופה.

רק קפצתי לההגיד שוב תודה לענבר על הבלוג המקסים ומעורר ההשראה

תהנה הטיול !!! השביל שלי יחכה לך

אני כרגע בטיול משלי,

איך שחוזר צולל לבלוג שלך

נשמע מבטיח

מי שעדיין פה, או מי שרק עכשיו מצטרף, מוזמן לקרוא על יום ההליכה הלפני-אחרון שלי

הימים ה- 11, 12, ו-13 שלי על ה- Via di Francesco שכבר מזמן הוכיח שהוא ״נותן בראש״ מכל בחינה ממש.

אנחנו מתקרבים לסוף השביל בצעדי ענק - אנסה להעלות עוד פוסט מחר. שבת שלום