היי
מצורף מיקום המסעדה
סמטא בין ארבט החדש לישן
יפה בטירוף תמונות בהמשך

123.jpg(גודל:8.07KB)

הי ג'רמני
אני חוששת שלא היית מזהה כי השילוט כמובן ברוסית והמסעדה נקראת GENATZVALE. היא בארבט הישן, החדש די מגעיל בסך הכול.

אם וכאשר תהיה הפעם הבאה, תן שריקה כמה ימים לפני כן, אני אבקש המלצות למסעדות וכו' מהחבר'ה במוסקבה.

שיהיה יום נפלא ואנא, תשמור על השמש באמסטרדם קצת

אלונה

אני זוכר את התמונות האלה מהשרשור המקורי שלך!
הלכנו את כל ארבט, ולא זכור לי שראיתי את המסעדה הזאת... אולי היא בארבט החדשה? או שפשוט לא הסתכלתי מספיק סביב (לא שהייתי יודע שזו מסעדה גרוזינית גם אם הייתי רואה את המקום...)

בוקר נפלא ג'רמי
לדעתי וסילי הוא למעשה ואסקו מאחת הרפובליקות הנידחות של האימפריה. עד כמה שהבנתי המוסקבאים לא עובדים בעבודות שחורות.
והנה שתי תמונות שאולי תמצא בהן עניין בביקור הבא שלך בעיר הנהדרת הזאת.
האחת - סופרמרקט עם היסטוריה מפוארת.
השנייה - מסעדה גרוזינית ברחוב ארבט.

שיהיה אחלה בוקר

אלונה

גרוזינית בארבט(גודל:10.78KB)	סופר שכונתי(גודל:10.43KB)

אלונה - במיוחד בשבילך, מסתבר שכשהייתי בארבט צילמתי גם את ואסילי - זה שאחראי על הצביעה של הבתים בארבט שאת כל כך אוהבת

לילה טוב!

IMG_3957cs.JPG(גודל:14.21KB)

ג'רמי
עזוב אותך מדבש ותוספות מיותרות. חזרת או שום או פלפל אדום זה בגדר הסביר. דבש ושות' בעיניי מיותר לגמרי. אם מתעקשים על וודקה מתקתקה בשביל זה המציאו את ואן גוך דאבל אספרסו.
רשת MU-MU היא רשת שירות עצמי זולה של מאכלים רוסיים עממיים, כמו מבית סבתא. המון מנות מכל הסוגים, ככה שלא חייבים בשר. בכל מקרה, לכשזה יהיה אקטואלי אמצא לך תפריט כתובת וכו'.

ובגללך התעורר שוב הגעגוע למוסקבה.

שיהיה בוקר נפלא

אלונה

אה רחל! האדומה זו אלפייו A310. כשחיפשתי לעצמי מכונית ספורט משנות ה 80, זו היתה ב shortlist שלי, אבל חששתי יותר מדי מבעיות ברכב הייחודי (והצרפתי) הזה ובסוף קניתי פורשה 944 (בתמונה המצורפת).

אלונה, לא יודע מה זה MU-MU ולא זוכר שראיתי כזה. זה נשמע כמו מסעדת בשרים? אם כן - זה לא ממש בשבילי כי לפני שנה וקצת הפסקתי לאכול בשר אדום כמעט לגמרי.
לא בטוח שייצא לי שוב לנסוע לרוסיה במסגרת הפרוייקט הזה, אבל מי יודע מה העתיד צופן?
ולגבי הוודקה-חריין, מחר אני אמצא את הבסטה בשוק שמוכר חזרת ואתחיל בניסוי. תודה! ומה לגבי הדבש שהיה כתוב בקישור של אמה? (בהנחה שהבנתי נכון את התרגום הקלוקל של גוגל...)

ריף, אורה וכל השאר שלא כתבו - אני שמח שנהניתם! גם אני נהניתי

ומצורפת עוד תמונה ממוזאון המכוניות

הפורשה 944 מודל 1984 שלי(גודל:5.46KB)	פולקסווגן T2 ועליו פורשה 356(גודל:19.69KB)

ג'רמי ,
הרגלת אותנו לטוב...
אחלה תמונות ואחלה דיווח.

תודה...

הי ג'רמי,

העברת את החוויות בצורה מעניינת ומשעשעת. אהבתי את התמונות שצולמו ב"מצלמת האושר" ומאד נהניתי לקרוא.

אורה

בוקר נפלא ג'רמי
אתגרת אותי הלכתי לחפש מתכון לוודקה עם חריין (אגב, למילה יש משמעות נוספת, הרבה פחות תרבותית).
המתכון פשוט. בקבוק חצי ליטר וודקה, חתיכת שורש חזרת בגודל שימלא את החלל עד הפקק מבלי שוודקה תישפך (וכאן המקום לצטט את סבא שלי ז"ל שתמיד אמר "עדיף שתישפך טיפת דם מאשר טיפה של וודקה"). סוגרים חזרה את הבקבוק, מניחים לשבוע במקום חשוך - זהו. הקושי הכי גדול זה להתאפק שבוע ולא לגעת בבקבוק לפני הזמן. אחרי שבוע פותחים וטועמים. אם חזק מדי - להוסיף וודקה נקיה. אם חלש מדי להוסיף עוד קצת חזרת ולהשאיר לכמה ימים נוספים.

הלאה. המיץ האדום לדעתי זה מיץ חמוציות.

וובלה - אמה תיקנה אותי בצדק. עדיף עם בירה. אפשר עם קוואס.

אגב, לפני כשנתיים החביות הגדולות האלה עם קוואס לא היו במרכז מוסקבה. כנראה הם שוב קיבלו אישור אחרי שהתחלף ראש העיר. בכל מקרה זה רק אומר שמזמן לא הייתי בעיר והגיע הזמן לביקור נוסף.

אוהבת כל כך את ארבט, את הבניינים הצבועניים שלו. בפעם הבאה - יש ברחוב מסעדה גרוזינית יקרה וטובה, לפני הנסיעה הבאה תן שריקה אמצא לך את הכתובת.

מה עם הרשת MU-MU - ניסית? מאוד מאוד ממליצה. ב-75 יורו תצליחו להאכיל חבורה של הולנדים רעבים במיוחד.

ואחרון חביב לגבי הבניינים העצומים האלה - נקראים רשמית "שבע אחיות", ומכונים בפי העם "המפלצות של סטאלין". סיפרתי עליהם אחרי שחזרתי ממוסקבה. זה היה חלק מפרויקט הזוי של בניית 13 מגדלים כשבמרכזם יהיה פסלו של לנין שיתנשא מעל לעיר (וכדור הארץ כולו). כשהתחילו לבנות הסתבר שראשו של לנין יהיה מכוסה בעננים באופן קבוע. מה שלא הדאיג את סטאלין שהורה להכין תותחים ברחבי העיר לפיזור העננים. מלחמת העולם השנייה שמה קץ לתועבה הזאת אבל 7 מפלצות האלה עדיין "מקשטות" את העיר. חלקם בתי מגורים, בחלקם שוכנים משרדי ממשלה, בית מלון וכו'.

שיהיה בוקר נפלא במוסקבה, הולנד וגם בגבעה

אלונה

בוקר טוב ג'רמי

התענגתי על הסיפור

התענגתי על הענתיקות היפיפיות שלך

מזל שיש לך טיסות עיסקיות שאתה יכול לשלב

עם בילויים בשעות הפנאי.

כן ירבו!!!

מצרפת לך עוד שתי ענתיקות ממקדוניה בבעלות הבעלים של הצימר בו לנו.

רחל לבון

בולגריה מקדוניה 10.2010 552.jpg(גודל:18.42KB)	בולגריה מקדוניה 10.2010 553.jpg(גודל:18.02KB)

וואללה - באמת פשוט כמו שתארתי לעצמי, וממש לא מצדיק את המחיר שביקשו במסעדה על הרקיחה ה"סודית". המלצר בטח מקבל בונוס נחמד בכל פעם שהוא מצליח למכור את החומר הזה לתייר התורן.
ותודה על הקישור - לא הייתי חושב להוסיף דבש במסגרת הניסוי.

ולגבי עסקים ברוסיה - המדינה צומחת ומתפתחת מהר מאוד. העושר מתחיל לחלחל לסגמנטים רחבים יותר של האוכלוסיה. הממשלה משקיעה בתשתיות גם באזורים המרוחקים יותר ממוסקבה על מנת לעודד שם את ההתפתחות ואת הקדמה.
יש הרבה הזדמנויות לעשות שם עסקים, אם כי הרשויות, ובמיוחד המכס, עדיין עושים חיים קשים למי שרוצה לייבא ולמכור שם.

אני נמצא שם בתור בורג קטן בתוך ארגון גדול מאוד, שיש לו נוכחות ברוסיה עוד מלפני 1917, אבל נראה לי שישראלים יוצאי רוסיה, שיש להם את היתרון של הכרת השפה והתרבות, בהחלט עשויים למצוא שם הזדמנויות עסקיות.
מצד שני, אני מניח שהדור החדש של אנשי העסקים הרוסיים גדלו בתוך תרבות שונה מאוד ממה שמכיר מי שעלה לישראל בתחילת שנות ה 90, ואולי זה לא כל כך פשוט לעשות איתם עסקים...

וכמובטח - עוד מכוניות

המכונית הירוקה היא אבטיפוס מוסקביץ' C1 משנת 1974
היא דומה באופן מחשיד לסאאב 900, והייתי חושד פה שמישהו העתיק, אילולא העובדה שהסאאב 900 נכנסה לייצור רק ב 1978...
אז... מי העתיק ממי?

Kaiser Darrin KF161(גודל:20.14KB)	לא סאאב 900(גודל:22.47KB)

אז לבלות ערב ברחוב ארבאט? אני בהחלט ממליץ. רק אל תטרחו להכנס לחנויות המזכרות אלא אם אתם מוכרחים.

הככר האדומה היתה הומת אדם, בניגוד לביקור החורפי שבו אנחנו היינו המשוגעים היחידים בשטח.
נשארנו שם בערך מספיק זמן כדי לצלם תמונה או שניים, והתכנסנו למטרו.

בתמונה השניה אחת מהבניניים הבולטים בעיר שחלפנו על פניו דרך לארבאט. עד היום אין לי שמץ של מושג מה יש בבניינים האלה. משרדים ממשלתיים אולי?

ביום למחרת מנהל הפרוייקט רצה לחפש מתנות לילדים שלו, אז הלכנו ברגל לקניון כלשהו שיצא לו להכיר בביקור אחר, הסתובבנו קצת ונהנינו מהעובדה שכל החנויות עדיין פתוחות אחרי 8 בערב (בהולנד הכל נסגר ב 6...), ואם חשבתי לנסות שוב ללכת למסעדה הפרסית שסימנתי ברחוב ארבאט, במקום זה נכנסנו למסעדת דגים בקניון ונהנינו מארוחה לגמרי לא רעה.

ביום האחרון הזמנו מונית אחה"צ מהעבודה לנמל התעופה, וסיימתי את הביקור במצב רוח חיובי. גם בגלל התוצאות של פגישות העבודה, אבל גם בגלל ששוב הצלחתי לשלב טיול קטן ומהנה עם נסיעת עסקים במקום זר.

ורק KLM הקמצנים הצליחו להרוס את האוירה קצת כשלא הגישו ארוחה של ממש על טיסה של 3 שעות שהמריאה בשעה 18:00. חילקו רק סנדוויץ' יבש עם קצת גבנ"צ מומס ושתי פיסות דקות של נקניק עוף מעובד. לא רוטב, לא ירקות, לא כלום.
כבר אמרתי שההולדנים לא מבינים כלום באוכל?

השמש הנמוכה מחמיאה לבניין(גודל:22.08KB)	סימון "וי"(גודל:17.36KB)

ג'רמי,
אני כאן קוראת בהמשכים.שונה המוסקבה שלך הפעם,צבעונית יותר.
משקה קווס,הזכור לטוב,כמה עמדנו בתור עם בקבוקים וכדים כדי לקנות ולהביא הביתה הטעם של קוואס בארץ שונה,או אולי זה היה טעם הילדות.אלונה,את VOBLA לא אוכלים בליווי בירה??
вобла-VOBLA דג יבש ומיובש שזוללים יחד עם בירה או קוואס(לפי אלונה)
https://http://www.google.co.il/search?q=%D0%B2%D0%BE%D0%B1% D0%BB%D0%B0&hl=iw&prmd=imvns&tbm=isch&tbo=u& amp;source=univ&sa=X&ei=ztzHT47lGq-M0wWbhvDDDw&v ed=0CHgQsAQ&biw=1280&bih=873
נסה לתרגם או אלונה תבוא לעזרה-וודקה חריין(חזרת)
http://vodkaaaaa.blogspot.com/2009/01/blog-post_01.html
וצדקת,אפשר להכינה בבית מודקה אכותית טובה קנויה ולא רק מזיקוק עצמי
בזמן אחרון,שמעתי על רבים שנוסעים מטעם העבודה למוסקבה,חברת חשמל למשל,אפשר גם??
אמה

ביום למחרת ההוא מהכספים החליט שהוא אוכל משהו קל והולך לעשות ספורט, כי הוא מתאמן לקראת מסע התרמה לסרטן - עולים 6 פעמים על אופניים על הר Alp d'hues באלפים הצרפתיים.
אז אני ומנהל הפרוייקט הלכנו ברגל לכיוון רחוב Arbat.
בביקור הראשון שלי הספקתי רק לבקר בקצה העליון של הרחוב ולגלות שהמטרושקות שם נורא יקרות, וביום הראשון של הביקור הזה תכננתי להגיע לשם בערב, אבל העייפות השתלטה עלי.

נראה לי שזה היה משהו כמו קילומטר וחצי, אבל מזג האויר היה נפלא, ומסתבר שההוא היה מכונאי מטוסים בעברו, וגם חובב רכב עם כמה סיפורים מעניינים, אז לא היה משעמם.

כשהגענו לרחוב, גילינו מעין נחלת בנימין, אבל הרבה יותר גדולה וגם בהחלט שונה.
היו הרבה דוכנים של ספרים עתיקים, אומני רחוב שמציירים, רושמים ומוכרים סחורה מקורית, מוזיקאים מכל מיני סוגים שממלאים את האוויר בצלילי כינור ואפילו טובה.
בקיצור, אווירה תרבותית ונעימה מאוד.
קנינו חצי ליטר קוואס כל אחד מדוכן עם חבית, וטיילנו לאט לאורך הרחוב, סופגים את האווירה.
חברה' צעירים מאתגרים אחד את השני במשחקי שחמט על המדרכה, עוד קבוצה יושבת בצד סביב גיטרה עם כמה בקבוקי בירה, חבורה של צעירים עם כלי נשיפה מפליאים בביצועים. הכנתי מטבעות בכיס, אבל אחרי שרותקנו במשך זמן רב להופעה שלהם, שלפתי גם שטר מהארנק (וידאו קצר בקישור).

לאורך הרחוב יש מגוון די רחב של מסעדות ובתי קפה. סימנו מסעדה בתחילת הרחוב שכנראה היתה מסעדה פרסית מעורבת עם עוד כל מיני מהאזור, אבל כשהגענו לקצה העליון של הרחוב אחרי הרבה זמן, כבר היינו רעבים ונכנסנו לסושי-בר. היה בסדר, ומחיר גם בסדר, אבל לא משהו לרוץ ולספר לחברה'.

אחרי המסעדה החלטנו למשיך לכיוון הככר האדומה לפני שנחזור למלון במטרו.
כבר החל להחשיך, ובדרך גילינו פינה עם צמד תופים/גיטרה שמנגנים מוזיקת רוק/פופ רוסי ברחוב עם מערכת הגברה. חבורה גדולה של צעירים עמדו מסביב, חלק גם רקדו. גם כאן השתהנו קצת לפני שהמשכנו למשימת סימון ה"וי".

IMG_3963s.JPG(גודל:20.06KB)	IMG_3967cs.JPG(גודל:20.35KB)

• חבורת כלי נשיפה

וואוו! אני רואה שיש ביקוש למכוניות עתיקות!
מבטיח לחזור לזה בסוף!

אלונה, הרמת להנחתה... מה זה Vobla???
והאבחנה שלך לגבי העיר האמיתית - זו אחת הסיבות העיקריות שבכל מקום בו אני נמצא, אני מוותר בשמחה על "אטרקציות החובה".

ג'מוס תודה על הקישור, לא יודע אם אני אעשה במיוחד את הנסיעה ל Vaals רק כדי לראות את הבוגאטים איזה יום אחרי העבודה, אבל זה באמת משהו ייחודי!

איפה הייתי?
כן... בעבודה.
במהלך היום הצטרף עוד הולנדי מהכספים, וקבענו לצאת בערב למסעדה שטרם נבחרה.
בהחלטה של רגע החלטנו לחצות את הכביש מול המלון ולהכנס לאחת המסעדות שצמודות למסעדה מהפעם הקודמת.
שוב אין שום שילוט בחוץ. אפילו לא המילה "מסעדה", כך שאנחנו פותחים דלת בלי לדעת אם זה אולי בכלל מועדון חשפניות.
שואלים את הגבר שיושב מאחורי הדלת אם זו מסעדה? הוא מהנהן בראש. שואלים אותו איזה אוכל? הוא לא יודע אנגלית, אבל הצלחנו להבין שזו מסעדה רוסית.
עלינו למעלה שם פגש אותנו מלצר. שאל אם יש לנו הזמנה? אמרנו שלא.
שאלנו אם אפשר לשבת לאכול בכל זאת? הוא ענה שכן, והסביר לנו שיש תפריט קבוע עם מגוון רחב של מתאבנים קרים וחמים, וודקה ושתיה קלה (המיץ האדום הזה שאני לא יודע איך קוראים לו.. . אלונה?) כלולים, מרק, עיקרית, קינוח וקפה.
כל זה ב 75 יורו לאדם (יעני 3000 רובל).
עבור מנהל הפרוייקט, שכבר שילם מחשבון ההוצאות שלו הרבה יותר מזה על ארוחות במוסקבה, הנהן שזה מחיר סביר, והובלנו לתוך חדר פרטי שנראה כמו הסלון/חדר האוכל בבית של סבתא של השכנה ממול.
נחמד! וכמו שאומרים בהולנדית, במילה אחת עוצמתית שאין לה מקבילה של ממש באף שפה אחרת: Gezellig

התחילו להוציא את המנות הראשונות, בקצב טוב לארוחה רגועה וחברית. בערך כמו טאפאס. אם שלושתינו היינו יותר שתיינים אני בטוח שהיה יותר רועש שם, אבל השיחה קלחה והיה מעניין.
המתאבנים המגוונים היו בהחלט טעימים, אבל האפיל עליהם לגמרי וודקת הבית שהביאו לנו בכוסית קטנה אישית לכל אחד.
הרחה קטנה, טעימה קטנה ו... וואוו!! זה וודקה-חזרת!
שני ההולנדים לא ידעו איך לעכל את המשקה המוזר הזה, וגם לא ידעו מה זה חזרת (וגם לא ידעתי לתת להם את השם ההולנדי, למרות שמצאתי כזה בשוק לפני פסח), אבל אני התענגתי על הטעם המיוחד, ובסוף גם שתיתי את שתי הכוסיות שלהם.
לקראת סוף הארוחה ביקשתי מהמלצר שיראה לי את הבקבוק, שאני אדע מה לקנות בסופר (בקבוק גם לאבא שלי), אבל הוא חייך ואמר שזה זוקק במיוחד עבור המסעדה בסודי סודות, וגם הוסיף שאפשר לקנות מהם. זה יעלה רק <הכנס כאן סכום די גבוה> עבור כל 50 סמ"ק.
ויתרתי.
אני לא יודע אם כדי לעשות וודקה כזאת צריך לערב את החזרת מתחילת תהליך הייצור, או אולי אם מגרדים חזרת לתוך וודקה רגילה ומחכים שבוע, הוודקה מקבלת את הטעם. אני אעשה נסיון בבית.

למחרת במשרד סיפרנו לקולגות הרוסיים על הוודקה המיוחדת, וניסיתי להסביר להם בתאורים מה זה חזרת, ואז אחת הבנות אמרה "אה! חריין!"
ואני תפסתי את הראש כמו אידיוט - הרי מאז הילדות ככה אנחנו קוראים לחזרת בבית, ואף פעם לא עצרתי לחשוב מה מקור המילה...

בכל אופן, בחזרה לאוכל.
אחרי איזה שעה של מתאבנים הביאו לנו את המרק, וההולנדי מהכספים הביא אותה ביציאה שרק הולנדי היה יכול להפיק: "אנחנו יושבים כאן כבר יותר משעה ועוד לא הביאו לנו את האוכל" - כשהוא מתכוון כמובן למנה העיקרית.
הסתכלתי עליו ועניתי לו שרק הולנדי היה יכול להגיד משפט כזה, והזכרתי לו שבמשך שעה הוא כבר טעם לפחות 10 מנות שונות.
אין - הם פשוט לא יודעים להעריך אוכל, ההולנדים האלה.

ואתם יודעים מה? המנה העיקרית גם לא היתה משהו. נהניתי הרבה יותר מהמתאבנים - ואולי זה לא רק הטעם, אלא גם האוירה וסגנון האכילה האיטית והמגוונת.
תמיד אהבתי מסעדות טאפאס יותר מכל סוג אחר, ותמיד כשאנחנו מוזמנים לארועים, חשוב לי להגיע מוקדם כדי להנות מהמתאבנים, כי הם בדר"כ הרבה יותר טעימים מהמנות העיקריות.

ומאחר ולא הבאתי מצלמה למסעדה, יש זמן לעוד ענתיקות

Isotta-Fraschini Tipo 8 1924(גודל:19.79KB)	אבטיפוס Zundap Janus משנת 1957(גודל:20.65KB)

P6120669 (Mobile).JPG(גודל:21.25KB)	P6120671 (Mobile).JPG(גודל:17.79KB)

ג'רמי אני מצרפת לך תמונות של מכוניות ענתיקות שהיו בתערוכה במזח של מעבורת בנורבגיה. לנו היה המזל להקלע למקום.


רחל לבון

P6120667 (Large).JPG(גודל:18.89KB)	P6120668 (Mobile).JPG(גודל:19.92KB)

ג׳רמי
נהניתי לקרוא (גם את רשמי הביקור הקודם...)
נתקלתי בשיטוטים שלי במשהו שאולי יעניין אותך(וגם אחרים)

http://www.ibr2012.nl/programme

ג׳מוס

בזה הרגע מוענקת לך מדליה "גיבור העם הרוסי". אתה מבין שאתה היחיד בעולם כולו שמוכן לטעום מהמנגל הזה שבצידי הכביש ליד שוק איזמאילובו וגם להישאר בחיים? אני לא מדברת על המקומיים - קיבתם של אלה מחוסנת כבר מזמן הודות לליטרים של אלכוהול. אבל טייל מהמערב? ג'רמני, שאפו על האומץ .

לגבי בני מיעוטים למיניהם שנתקלת בהם - רובם מהגרי עבודה. חוקי הויזה נוקשים מאוד במוסקבה. מצד שני העיר נקייה הודות להם. העיר ברובה נשלטת על ידי קבוצות אתניות, אם כי בשנים אחרונות גם הרוסים
"השורשיים" הבינו שגביית פרוטקשן זה עסק לא רע. חלק מהשווקים כבר עברו לידיים רוסיות. חלקם עדיין "שייכים" לאנשי קווקז.

החביות מוכרות משקה שנקרא KVAS - במרכז העיר אני לא נתקלתי בהם, אבל אתה הסתובבת פה רחוק מהמרכז והתמזל מזלך. זה נמכר בארץ בבקבוקים. ובפעם הבאה לכוס קרה של קוואס תהיה חייב לצרף VOBLA קטנה.

העיר הזאת דורשת לא מעט השקעה מצד מי שמטייל בה. היא לא נחמדה לתיירים, היא לא זקוקה לתיירים. אני שמחה שהצלחת לחדור את שריון המגן שלה ונגעת במוסקבה האמיתית.

מחכה מאוד מאוד להמשך.

אלונה

ג'רמי אתה תותח.
איזה יופי של סיפור הבאת לי על הבוקר ותמונות מרהיבות!!!
מצדי אתה יכול להוסיף עוד הרבה תמונות של מכוניות ענתיקות.
אני מצלמת כאלה בכל הזדמנות.
אגב במוזיאון תפן יש גם מבחר לא רע של מכוניות כאלה.

יום נפלא

רחל לבון

נהנתי מהסיפורים. מצידי יכולת את כל השרשור להקדיש לתערוכת המכוניות.
לא ידעתי שיש פורד מודל T בצבע חוץ משחור.
יש אנקדוטה, שהנרי פורד הצהיר: "אפשר להזמין את מודל T בכל צבע, בתנאי שיהיה שחור".
מצרף תמונה של DB5. מיותר להגיד מי נהג במכונית.
מצרף עוד תמונה שצולמה בארץ בתערוכה.

20120509_165425.jpg(גודל:27.30KB)	Aston Martin DB5.jpg(גודל:9.58KB)

תודה האמת היא שאת רוב התמונות שהעליתי כאן לא הייתי יכול בכלל לצלם עם הקודאק.

במטרו בדרך חזרה כבר התחלתי לנקר מרוב עייפות אחרי לילה כמעט ללא שינה, וכשהתעוררתי מעצירת הרכבת הייתי בטוח שפספסתי את התחנה שלי, ומיהרתי לרדת מהרכבת ולצאת לרחוב (עדיין אפוף קצת), ורק אז קלטתי שירדתי תחנה אחת מוקדם מדי...
עוד 28 רובל מצאו את דרכם לקופת המטרו, וקניתי כרטיס נוסף לתחנה הבאה.

בדרך חזרה מהמטרו למלון אני עובר דרך פרק, ושם השמש זורחת במלוא אונה, וכל הספספלים והמדשאות מלאים בזוגות ומשפחות שתופסים קצת שמש.
צעיר אחד ישב על ספסל עם לוח שחמט ערוך לידו, מחכה לעובר אורח שיצטרף למשחק. לא היה נעים לי לשלוף מולו את המצלמה (כבר דמיינתי את הפריים עם חצי הספסל הריק - תמונה פגז), אבל גם בשוק איזמאילובו הצלחתי לתפוס בעלי בסטות משועממים עסוקים במשחק.
בקצה הפרק פגשתי בלנין, שעטה פונצ'ו לבן בפעם הקודמת שראיתי וצילמתי אותו, ומשם הדרך למלון קצרה.

כשהגעתי למלון מילאתי לי אמבטיה חמה, כיוונתי את המעורר, ואחר כך צנחתי על המיטה בשינה עמוקה.
מה רבה היתה שמחתי בבוקר כשגיליתי שהזריחה בדיוק מכוונת לכרית שלי, והתעוררתי יקיצה טבעית מהשמש חצי שעה לפני השעון המעורר.
העברתי את הבוקר באיזי, נפגשתי עם מנהל הפרוייקט לארוחת בוקר (בקומה ה- 20 - היה שדרוג לחדרי CLUB, זוכרים?), והלכנו ברגל למשרד. (בחורף הוסענו למשרד במונית בנסיעה שארכה יותר מרבע שעה כי הנהג היה צריך לנסוע בפקקים סביב לכמה בלוקים. ברגל חתכנו ישר לכיוון המשרד וזה ארך בדיוק רבע שעה...)

מנהל הפרוייקט היה צריך להוריד את הז'קט בדרך בגלל החום.
אני לא הבאתי ז'קט.

בעלי בסטה אינטליגנטים(גודל:21.56KB)	לנין בלי הפונצ'ו הלבן(גודל:23.49KB)

ג'רמי,
איך אמרת על הקנון? עושה אותך הרבה יותר מאושר? אכן כך, ולא רק אותך!
מאד נהנית מהתמונות והסיפורים. תודה! יעל