בחזרה

להישאר עוד קצת בשפרייוואלד, ואפילו לאכול מלפפונים



  • היתה לנו חופשה מאוד מגוונת. לברלין פנים רבות, ומחוץ לברלין ראינו מראות יפהפים. הרגשתי שהגעתי אל גן העדן. חווינו חוויות מסוגים שונים. היו רגעים משעשעים, היו רגעים של נחת או של צחוק. השנה "התבגרנו" והתמודדנו גם עם גיל ההתבגרות.

    איכשהו היתה לי תחושה שמשהו חסר. לא הרגשתי את ההתלהבות, את הניצוץ בעיניים, את הסקרנות. כשהבת היתה צעירה יותר ונסענו לפריז, כל סיפור על נפוליאון וג'וזפין הצית את הדמיון שלה. זה לא קר הפעם. היה חסר לי משוב משני הפרטנרים שלי, בן הזוג והבת.

    ביום הטיול האחרון כל כך רציתי שיהיה מוצלח, שיהיה מלהיב ושיזרום בנחת. במזג אוויר בהיר אחרי לילה עתיר בגשם הגענו אל העיירה אל השפרייוואלד. האזור מאוד מזכיר את חיטהורן בהולנד. גן עדן.
    לפנות ערב בעיירה לובנאו.jpg מים, תעלות, סירות, גינות ויופי אינסופי.jpg
    לפנות ערב בעיירה לובנאו.jpg(גודל:35.99KB)מים, תעלות, סירות, גינות ויופי אינסופי.jpg(גודל:36.63KB)

    לפנות ערב בעיירה לובנאו.jpgמים, תעלות, סירות, גינות ויופי אינסופי.jpg


  • להישאר עוד קצת בשפרייוואלד, ואפילו לאכול מלפפונים
    עוד קצת תמונות ותאורים. גן עדן, הא? זו הבעיה עם המדינה המדהימה הזו, נעה בין גן עדן לגהינום.


  • וז התחילו הצרות
    הבת לא רצתה בשום אופן לעלות על שייט מאורגן. שכרנו קייק. היה נחמד, יפה כל כך. האוויר הצלול לאחר ליל הגשם, צמחי המים בתעלות, הברווזים וענפי העצים הנוגעים במים מייצרים תמונה אידילית.

    התקשינו קצת בחתירה. בן הזוג אמר שהפדלים לא עובדים טוב. אבל התגברנו. הגענו לכפר Lehde. אין דברים כאלה. כמה שיפה שם. אבל הפדלים חדלו לעבוד ולא יכולנו לתמרן את הסירה בעזרת המשוטים בלבד (ככה בנויות סירות שיש בהן פדלים). לא היתה בררה. היה צריך למצוא פתרון.

    בן הזוג שלי שדגל בערכים של לוחם בצה"ל לא היה מוכן להפקיר את הסירה ונשאר לשמור עליה. הבת ואני חיפשנו טרמפ לעיירה לובנאו בשייט מאורגן. הקפטנים של סירות התיירים לא מדברים אנגלית, וזב שדיבר אנגלית טען שאין לו מקום ויעץ שנחזור לעיירה ברגל. התחלנו ללכת במהירות. הלוא בזבזנו כבר כעשר דקות אחר הטרמפ שלא הגיע. בדרך תפס אותנו מטח גשם כבד. הגענו אל תחנת ההשכרה. המפעילה קראה למישהו שמבין אנגלית. הסברתי לו היכן בדיוק נתקעה הסירה. הוא אמר שאגיד לבעלי לעזוב את הסירה ושיחזור ברגל.
    מרוקנים את סירות הקאנו שהתמלאו במי גשם.jpg
    מרוקנים את סירות הקאנו שהתמלאו במי גשם.jpg(גודל:36.69KB)

    מרוקנים את סירות הקאנו שהתמלאו במי גשם.jpg


  • לכו תבינו בני אדם
    שתינו נוטפות מים. הצלחתי לחלץ מהמפעילה את המצלמה שלי שהפקדתי בידיה ואמרנו שלום. היא שאלה "היי, ומה עם הכסף?"

    איך בדיוק היא חשבה שתקבל כסף כשאנחנו נוטפות מים, הסירה שהשכירה לנו מקולקלת, נאלצנו לחזור ברגל ולהוציא כסף על שיחות טלפון לתקשורת? אולי היה ראוי יותר שתציע לנו טרמפ? שתתנצל? לפחות דרושה היתה התנצלות על כך שלא ציידה אותנו במספר טלפון (גם אנחנו למדנו).

    אמרתי לבן זוגי שיגיע ל"גרוסה האפן" ואפילו אייתתי בהועה כתובה את שם המקום כפי שהוא בשפת המקור. אבל הוא לא מבין שבאזור הזה המעגן הוא מרכז העניינים ולא הכנסייה, והוא חיכה לנו בכנסיה.

    חשבתי שהלך עלי ושהשניים האלה, הפרטנרים שלי, יהיו עצבניים עד ל"שלום עליכם".

    אבל שני החבר'ה האלה היו מבסוטים. "זו החוויה שחיפשנו", אמרה המתבגרת הצעירה. והוא: "דווקא לא היה נורא".

    לכו, תבינו.

    מסובכת היא נפש האדם.

    נחתנו היום בשמחה בארץ, בתחושה שמצאנו את מה שאולי הלך לאיבוד.

    מצאנו.
    בתעלה, לפנות ערב.jpg
    בתעלה, לפנות ערב.jpg(גודל:33.85KB)

    בתעלה, לפנות ערב.jpg


  • לכו תבינו בני אדם
    כי בסוף, תמיד, תזכרו חלק זה של הטיול, ותצחקו ביחד, גם אם באותו רגע לא היה מצחיק.
    וכמה יפה המקום בשתי תמונות הראשונות, חלומי..


  • לכו תבינו בני אדם

    הי זיוה,
    אומנם לא הייתי שותפה לתיכנון אך עקבתי בשקט.
    והנה עכשיו שמחה שחזרתם עם חוויות ועוד יותר שמחה שחזרתם עם הניצוץ.
    מחכה לסיפור, בטוחה שיהיה מעניין.

    אגב, באמת דומה לחיטהורן.

    כרמית.


  • גן העדן והגהנום
    היי רותי,

    נכון. גם אני חשתי בשניות הזאת שבטיול בגרמניה. כשכבר מגיעים לגן עדן הרפלקסים לוקחים את המחשבה אל הגהנום. יום אחד הגענו על מבצר קוניגשטיין בסקסוניה השוויצרית בשעה 16.45. המבצר נסגר בשש בערב. הקופאית אמרה שכבר סגור כי הכניסה האחרונה בחמש. אמרתי לה ברוב חוצפתי שעוד לא חמש. אבל היא נבחה עלי שסגור. מיד ראיתי לנגד עיני דמות של נאצית. ובכל זאת חשתי אתמול שהיופי של התעלות האלה הוא בלתי נתפס ורציתי לבטא את התחושה הזאת בלי שואה ובלי להרחיק במחשבות. החלטתי לטייל בגרמניה אחרי כמה שנים של התלבטויות, וההחלטה הזאת היא גם מסע מסוים של עבודה עצמית.
    בכפר לדה.jpg
    בכפר לדה.jpg(גודל:32.38KB)

    בכפר לדה.jpg


  • וואי, הרפתקה שכזו!ברוכים השבים!רוצים עוד סיפורים..
    גיל התבגרות או גיל אחר- מזג טוב יש להם לחבר'ה שלך. אשרייך!


  • וואי, הרפתקה שכזו!ברוכים השבים!רוצים עוד סיפורים..
    לא באתי להיות משביתת שמחות, אבל, גן העדן... כך גם אני הרגשתי כשהייתי שם.


  • תקווה והתחדשות
    כרמית, שושי, תודה על התגובות. נעים להיפגש.

    זה עוד לא ממש סיפור. אני רואה כאן באתר המון סיפורי טיול. כדאי לחכות. גם הזמן שלי לא בדיוק מצוי בשפע בימים האלה ולא אוכל להתמסר. רק רציתי להגיד שלום ולשתף בהתרגשות של החזרה הביתה.

    ומשהו מברלין


    שמחה, פרנצלאואר-ברג.jpg תקווה, זה חשוב.jpg
    שמחה, פרנצלאואר-ברג.jpg(גודל:34.80KB)תקווה, זה חשוב.jpg(גודל:35.74KB)

    תקווה, זה חשוב.jpgשמחה, פרנצלאואר-ברג.jpg


  • תקווה והתחדשות
    רותי,
    אני יודעת שלא התכוונת להשבית שמחה. זה בסדר. הגבתי כי גם אני מסתובבת עם הבלבלת הזאת.

    ברנדי, שלום לך.


  • תקווה והתחדשות
    מחכה בשקט להמשך.


  • תקווה והתחדשות
    ברוך שובך זיוה

    מחכה בקוצר רוח לשמוע על הסיפור טיול שלך והסיפור - אחלה סיפור למרות שבאותו הרגע זה מרגיז.

    כי לפני שהחלטתי לנסוע לגיאורגיה-ארמניה אספתי לא מעט חומר על סקסוניה והתלהבתי מאד מהצוקים אבל היו לי בטיול יותר מדי ערים - ואני אוהבת יותר טבע מאשר ערים אז התוכנית נגנזה למגירה.

    נחיתה רכה

    רחל לבון


  • תקווה והתחדשות
    זיוה

    בוקר טוב וברוכים השבים !

    איזה סיפור ! טוב שלקחתם אותו בקלות ונשארו חוויות טובות.

    התמונות של התעלות מקסימות ואני יותר מסקרנית לשמוע עוד על האזור.

    נחיתה רכה

    איריס


  • תקווה והתחדשות
    בוקר טוב!!!

    איזו פתיחה מבטיחת המשך...

    זיוה - אכן יש לך חבר'ה מדהימים שיודעים כך ליהנות מתקלה, די מעצבנת יש לומר.
    המקום נראה מקסים!

    ברוכים השבים!

    וגם אני מאחלת נחיתה רכה.
    רבקה


  • תקווה והתחדשות
    פתיחה מסקרנת לטיול שלך, זיוה. המקום שבקרתם בו באמת נראה גן עדן.

    מחכה להמשך עם כולם Smile ברוכים השבים.


  • תקווה והתחדשות
    ברוכה השבה
    איזה סיפור! ויצאתם ממנו כמו גדולים. ממש כל הכבוד.
    אלעד


  • תקווה והתחדשות
    מה זה המברק הזה?
    חיכיתי לשובך!
    איפה שכרתם? מה הייתה העלות? כמה זמן לקח לשוט? (טרום התקלה)
    האם יש סוגי סירות שאינן פדלים(כמו משוטים למשל) איפה קונים(מקבלים?) את מעילי הגשם האלו? האם גם במזג אוויר פחות קייצי שווה לעשות את המסלול?

    סקסוניה השוויצרית במגירה שלי מחכה לך - ברלין די שחוקה מבחינת "סיפורי טיולים" למרות שבטח יש את הזווית האישית שלך-אבל סקסוניה ....אנא אל תחכי יותר מדי (בקשה אישית).


  • תקווה והתחדשות
    ברוכה השווה.
    כבר נרמז כאן בפורום שחזרת וחכייתי לסיפור שלך. עם כזה מתאבן אני מוכנה להמשיך להמתין ולדעת שהמנה העיקרית והקינוח בוא יבואו....


  • תקווה והתחדשות
    ברוכים השבים, זיוה והחבר'ה הבלתי-עציבים Smile

    פתיחה מצוינת לסיפור שוודאי עוד יגיע, עם תמונות משיבות-נפש בחום הזה.


    שתהיה נחיתה רכה והסתגלות מהירה Smile

    מירה

נעול
 

בחזרה