אין לי משהו ספציפי שאני זוזכרת שצריך להזהר ממנו.
סין מקום יחסית בטוח ולא חששתי אף פעם מכייסים (אציין שלא הייתי בשיאן ושבבייג'ינג הייתי רק יומיים) או פשעים מהסוג הזה.
יש תרמיות ופשוט צריך לדעת למה לצפות בכל מקום (כמו למשל - כמה מונית צריכה לעלות וכו') ולא להתפתות בערים לאנשים שמציעים לכם דברים ברחוב.
דבר אחד שכן קרה לי בעיר האסורה זה שהלכת לבד ולידי הייתה משפחת תיירים מערבית. סטודנטית סינית נחמדה ניגשה אליהם וכיוונה אותם ל"כניסה" לעיר האסורה ושם הציעה להם לבוא לראות תערוכה של סטודנטים. הלכתי אחריהם וראיתי שזו לא הכניסה והתכוונתי ללכת כשניגש אליי סיני חביב שהציג לי את התערוכה (לא ראיתי שהסינית ההיא לקחה אותם לתערוכה הזאת). הוא גם כתב את השם שלי ואיזו ברכה בסינית וכששאלתי כמה זה עולה הוא חזר ואמר שזה לא עולה כסף. בסוף הוא ביקש תרומה קטנה.
לא היה קורה כלום אם הייתי יוצאת משם בלי לתת לו כסף, אבל זה לא בסדר ומציב ותך במצב לא נעים. מה גם שזו בכלל לא הכניסה לעיר האסורה (שאגב הייתי מוותרת עליה ורק הולכת לפארק בקצה שלה כי היא הרבה יותר יפה מלמעלה מאשר מבפנים, לדעתי)

אני אציין רק שבשנגחאי הייתי שם מקומיים ובבייג'ינג כבר ידעתי מספיק סינית כדי להיות תקיפה אם צריך. חות מזה לא הייתי בערים גדולות.

כשמנסים לך למכור מוצר במחיר פי 5 ממה שהוא שווה באמת זו תרמית ולא משנה אם זה בטוקיו רחובות או בייג'ין.
אגב ככל הידוע לי בנפאל לא חסרות תרמיות של כל מני "סוכניות" קומבינות סטייל הודו.
גם אגב כל הטיולים שמנסים להציע אם זה בחוץ אם זה במלון זה ניראה לי כסוג של תרמית כי הוא עולה הרבה יותר אני קבלתי הצעה לטיול בחומה עם הסעות הלוך ושוב וארוחת צהוריים ב250 יואן לבן אדם,אבל זה עלה לי 100 יואן לעשות זאת בעצמי.
אגב ריף צודק שבאסיה אנחנו בולטים וזה מושך אש לכן לא עוצרים לא עונים לא בהיי ולא בהלו שום דבר.
אגב באירופה אני נתקלתי המון במקרים של כייסות משהו מקצועי קבוצות שרק ירדו מהאוטובוס וכבר חתכו לנשים את התיק (ברצלונה)
סין דווקא לא הרגשתי שמנסים לתחמן אותי קודם כל כי אני מכיר את זה אז נזהרתי ולא נפלתי בפח בבייג'ין ובשאנגחאי כן ניסו עם ציורים בית תה וכ'ו בשאנגחאי רציתי לקחת מונית מתחנת הרכבת המרכזית ו2 נהגים סירבו להפעיל מונה אחד רצה מחיר פיקס שני המציא שזה לא עובד לקחתי מטרו לתחנה הבא ושם תפסתי מונית אפילו יותר קרוב ליעד בלי שום בעיה.
ואם הזכרנו נהגי מוניות שקרנים בואו ניקח סיפור מהצד השני של הסקאלה,נסיתי לגיע להוסטל בסוז'ו אחרי שירדתי מהרכבת עם התיקים והכל הנהג לא ידע כלכך איך להגיע טעה בדרך החליט לעצור את המונה והסתובב עוד 20 דקות בעיר בסוף הגענו לסמטה כזאת הוא אמר שזה בפנים אבל לא הייתי בטוח אז שלחתי את אבא שלי לבדוק את השטח ואני נשארתי איתו במונית הוא הבין אותי בשפת סימנים היה נינוח לא צעק כלום כך שיש ויש (או למשל נהג מונית בטיאנג'ין שניסה לכבד אותי בכל מה שהיה לו במנוית החל מסיגריות עד חטיפים)

אני לא מבינה למה כל מה שמנסים למכור לתיירים ביוקר נחשב פה תרמית.
ואם כל שיטת הבאת לקוחות של התחבבות ויצירת שיחה היא תרמית, רוב מי שעובד עם תיירים בנפאל הוא רמאי.

מקריאת הסיפורים אני מניחה שגם אני נפלתי בתרמית נערת בית התה, רק שהיה מדובר בבחור ובפאב בקטמנדו.
בגנגטוק, הודו, עקצו אותנו במחיר בsweet shop כי לא שאלנו מחיר מראש לארוחה.
בסידני, נסיעת מונית עם מונה מהשדה לאחת השכונות עלתה כ100 דולר כי הנהג כנראה לקח אותנו לסיבוב בעיר.
בטיב טעם בנחלת בנימין גנבו לי את הטלפון ישר מהתיק.

קיפודה,
כשאת צודקת, אין מה לעשות את צודקת!

יחד עם זאת צריך לשים לב לעובדה שאנחנו נראים שונים, לא רק בגלל התיק על הגב, גם במראה החיצוני, דבר שמושך אלינו את כל תאבי הבצע.
באירופה זה שונה, אחרי יומיים שמתרגלים ונטמעים בסביבה לעתים לא שמים לב לזה שאתה תייר. בסין גם אחרי שנה הם יסתכלו עלינו כתיירים.

אני לא יודע אם הצלחתי להעביר את התחושה בפוסט הקודם שלי, אך חשתי שבסין מנסים לתחמן אותי בגלל כסף יותר מאשר במדינות אחרות לרבות מדינות אחרות במזרח.

אם במדריד, ברצלונה ואמסטרדם נזהרתי מכייסים וגנבים, בסין נזהרתי מתחמנים, שזה קשה הרבה יותר.

ואני "מוקצה"…

שמחתי שהצלחת להבין משהו מהתפזורת ניידת המשטרה נפלה עלינו מן השמיים, ולא יודעת איך היינו מתגלגלים אחרת…. הנהג נורא נורא מיהר, גם אצלכם וגם אצלנו כנראה בכדי שיהיה פחות זמן לשינוי דעה

טוב נתחיל מכך שהקטע של הציורים הוא תרמית,הם תמיד יפתחו בשיחה נינוחה בלי קשר לצמיורים ואז כבדרך אגב יש פה סטודיו ליד וכמובן שזה היום האחרון של התערוכה זה שהבאתם להם 30 יואן זה אומר שהפסדתם זמן ו30 יואן שלא תכננתם להפסיד,נכון שהם מבחינתם רצו להוציא יותר אבל עדיף ציפור אחת ביד...מה שניקרא.
תתרמית נוספת זה הזמנה לטקסי תה מסורתים,וטעימות,יש סתם מוכרים עם כוסות לטעום מחוץ לחנויות גדולות זה בסדר אבל יש כאלו שיציעו לכם סוג של סיור בבית תה מסורתי מדובר בהצגת לתיירים של טקס אשר ניתן להבחין בו היום רק במוזאוניםן וערוץ ההיסטוריה הטקס לא בחינם וגם שם יופעל לחץ לקנות תה,בקיצור סרבו לכל הצעה פשוט מאוד אם מישהו מציע לכם משהו ככה סתם באמצע הרחוב מבלי שיזמתם בעצמכם מגע/שיחה זה אומר שיש פה משהו מסריח.
גם סיורים לבתי מרקחת מסורתים בית סיני מסורתי ובכלל כל מה שמופיע בו המילה מסורתי זה עוד דרך להוציא כסף מימכם

Yushon,
העניין הזה עם הציורים קרה לי כמה פעמים, ואם לומר את האמת, אני דווקא לא חושב שזו תרמית, אלא פשוט ציירים, או אולי מתווכים, שמנסים למכור את הציורים שלהם, אז מנסים להתחבב על עוברי האורח ולהראות להם את הציורים.
כמו שאמרת, הציורים בדרך כלל לא רעים בכלל, וגם המחירים לא גבוהים. אני וחבר שלי קנינו שלושה ציורים (ביחד) מכזאת תערוכה שהוזמנו אליה על ידי שתי סטודנטיות כאלה. המחיר היה מאוד נמוך והן היו מאוד נחמדות.

לזה התכוונתי כשאמרתי קודם שלא תמיד הדברים הם מה שהם נראים, גם לטובה וגם לרעה.
גם אם משהו נראה כתרמית, הוא יכול להיות לפעמים, פשוט אנשים טובים באמצע הדרך. בגלל זה שווה לבדוק.

כמו שצריך להיזהר, חשוב לא לבוא במחשבה שכולם מנסים לרמות אתכם ולסרב לכל הצעה וכל ניסיון לשיחה או מכירה. ככה לא נהנים מהטיול ומהחוויה.
הכל במידה.

בכל מדינה נמצא את הרמאים, חשוב להבין שאנחנו בטיול וחבל על העצבים (למרות שלפעמים זה לא בשליטתך...)

היה לי מקרה עם נהג מונית בקונמינג שפשוט נסע בסיבובים. אנחנו היינו עם מפה וידענו בדיוק איך צריך לנסוע וראינו איך כל פעם הוא פונה לכיוון הנגדי. זה הסתיים בעצבים ואם אני זוכר נכון גם לא שילמנו לו את כל מה שהוא דרש.
למחרת גילינו שהוא כל פעם נסע בכיוון הנגדי כי אסור היה בעיר לפנות שמאלה...

צריך לזכור שלפעמים הרמאות נובעת מחוסר הבנה.

כמובן שפגשתי נהגי מונית רמאים וכאלו שדרשו מחיר מטורף כי לא היו אלטרנטיבות, מצד שני גם פגשתי הרבה פעמים נהגים הוגנים שלקחו מונה כאשר כולם מסביב דורשים פי שניים שלוש.
היה אפילו נהג מונית שהסתובב במשך רבע שעה ואז החזיר אותנו לאותו מקום ואמר (בשפת סימנים) שהוא מצטער אבל הוא לא יודע להגיע ליעד וכמובן (או שלא) לא דרש תשלום.

מחוץ לשוק המשי תפסו אותנו שני סטודנטים לאומנות. שמענו את כל האזהרות וידענו שהתופעה הזו נפוצה מאוד ליד שוק המשי.
הם היו ממש נחמדים ולמרות שידענו שרוב הסיכויים מדובר על תרמית הלכנו איתם.
לקחו אותנו לסטודיו והראו לנו המון ציורים. אישתי מציירת ומבינה בנושא וידעה לזהות שכל פעם שהבחור ציין את אחד הציורים שלו הופיעה אותה חתימה על הציור. תוך כדי הם הסבירו לנו קצת על קליגרפיה סינית.
בסופו של דבר הם ביקשו שנקנה ציורים, האמת שהם היו לא רעים בכלל ולא יקרים אבל שבוע לפני כבר קנינו כאלה (ציור מסורתי של במבוק על גיליון מאורך) ולכן נתנו להם 30 יואן כמחווה של רצון טוב. הם אמרו תודה ונפרדנו לשלום.

עד היום אני לא יודע אם זו הייתה תרמית או לא (סביר להניח שכן). אבל גם אם זו אכן הייתה תרמית, היא הייתה מושלמת, ורק על זה מגיע להם יותר מ-30 יואן

במקורות שלנו נכתב - כסף(במקור שוחד) יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים!

יש מקומות שבהם זה נכון יותר ויש שנכון פחות.

כבר סיפרתי כאן בפורום על נהג חאפר חמדן שניסה לסחוט אותנו בהתנהגות אלימה שכללה קללות, נעילת דלתות הרכב ונסיעה פרועה. לא אכתוב שוב את כל השתלשלות הארוע, אבל חשתי כמה רגעים של אי נוחות, בלשון המעטה במיוחד לאור העובדה שטיילתי לבד עם בתי שהייתה אז בת 12 בלבד. 50, 100 ואולי אין גבול ליואנים שנהיה מוכנים לשלם בעבור ביטחון.
ולכן ממליץ לשים לב לכל מי שבאים אתו במגע והדבר כרוך בכסף, נהגים, מוכרים ונותני שירותים. לפקוח עלים כמה זוגות עיניים ואם משהו לא נראה לכם, מיד תעשו את עצמכם מחייגים למשטרה ותעשו כמוני - תשננו את המילה Jǐngfāng שפירושה (איך לא?) משטרה!

עוד מקרה לא נעים שהיה לנו וגם הוא איכשהו קשור לכסף, זה מונית זולה שעלתה לנו ביוקר בשנגחאי בשד"ת פודונג החדיש והמפואר.
בדרכנו לתחנת האוטובוס "שיכנע" (תקלה מס' 1) אותנו סיני מבוגר שכדאי לנסוע במונית שלו שהיא זולה ב-2/3 מהמחיר הרגיל והסכים בקלות ואחרי מיקוח זריז על מחיר של 90 יואן , בעוד בתחנה הרגילה והמסודרת דרשות כ- 300 יואן.
הוא ליווה אותנו יחד עם עוד 2 חברים שלו (תקלה מס' 2) והיה נחמד מאוד ואפילו סייע ועזר לנו לסחוב את העגלה (תקלה מס' 3) וכמו בסיפור של קיפודה, העלה אותנו, הוריד אותנו, גרר אותנו (תקלה מס' 4) במרחבי הטרמינל, עד שהוציא אותנו לחניון שאליו הוא כיוון את המונית בשיחה טלפונית (התברר) ורק אחרי שסייע ועזר להעמיס את המזוודות שלנו (תקלה מס' 5) ונפרד לשלום ואנחנו כבר בנסיעה מחוץ לשד"ת, נפל האסימון ובדיקה זריזה הראתה שהוא דפק לנו את המצלמה!
לא מצלמת מיני או פוקט אלא מצלמה יקרה שאם נניח לרגע למחיר שאותו עוד יפצו אותנו כי אשתי שתחייה דאגה לנו לביטוח מקיף כולל המצלמה, הלכו לאיבוד כמה מאות תמונות יקרות ערך במיוחד של החומה ואם לא הייתי מחליף באמצע הטיול בחומה כרטיס, אז גם מעט התמונות שנותרו לי, כנראה לא היו לי.

כל התקלות שרשמתי הן למעשה תמרורי אזהרה שקפצו מול עיניי בכל פעם מחדש ואני בחרתי להתעלם, מזחיחות, ביטחון עצמי שצברתי בעיקר מהחוויות בבייג'ינג ועוד כמה סיבות שהיום אני לא מקל ראש בהן.

אז כמו בכל מקום אחר בעולם, יש כאלו שמזהים תייר כמטרה ולרוב חוסר הביטחון, אי ידיעת השפה וקשיים בהתמצאות ובהסתגלות הם אלו שיימשכו אליכם רמאים, נוכלים, גנבים וכייסים.
בסין הייתי נוקט כל אמצעי זהירות שהייתי נוקט בכל מקום אחר בעולם, גם בשווייץ או בכל מדינה בטוחה אחרת בה ביקרתי.

הכייסים מתוחכמים בכל מקום בעולם , ואני חוזר על מה שהייתי אומר באוטובוס לקבוצות תיירים דווקא בדרום אירופה , כסף , טלפונים , מצלמות נהפכו לחפצים חמידים , ויש לשמור עליהם , כל פירצה קוראת לגנב ולא תאמינו כמה מהר הוא מגלה את הפירצה .
ואספר קצת על גניבות ששמעתי עליהם , בסיציליה בפלרמו מטיילת ישראלית יצאה מהנמל שודד על וספה חטף לה את השרשרת זהב , קשיש ישראלי שטייל בעיירה ליד הריביירה הצרפתית ישב לנוח על ספסל ושם את המצלמה לידו , כשהוא קם המצלמה לא הייתה והוא לא זוכר אף אחד שהתקרב . בנפולי גבר ישראלי כוייס לדבאיו היו בארנק 1000 אירו , בשוק של פיראוס מספר ישראלים כוייסו באותו היום , ברומא ליד הקוליסאום בחורה חתיכה ניגשה לגבר ישראלי עשתה לו עינים ובינתיים חברתה ניסתה לכייס אותו , ישראלים בקבוצה אחרת ראו את הנעשה ותפסו אותן .
והיו עוד כמה סיפורים וכל זה במהלך עונה אחת .

לכן על הארנק כדאי לשמור בכל מקום ולא בהיכרח בסין בלבד .

לעומת זאת כאשר נסעתי בתחבורה ציבורית ועליתי לאוטובוס , הייתי מתחיל לתת להם שטרות של יואן עד שהיו מסנים לי מספיק , נסעתי במוניות , ותמיד סגרתי על מחיר מראש וזה עבד .

לדעתי הסכנות באסיה , הם פחותים בכמה דרגות מדרום אמריקה .

פה המקום גם להסכים ולהזכיר שבגדול מדובר בעם מאוד נחמד (אפרופו הסיפור שלי שהפסיד בתחרות ויש לי רבים כאלו) המפגש עם הסינים המקומים כשאין להם שום אינטרס למכור לך משהו יהיה מאוד מהנה כבר הזמינו אותי לארוחות ברכבות ובבתים כבר אנשים זרים לגמרי ששאלתי כיצד להגיע לנקודה מסויימת פתחו חמ'ל התקשרו הבית שיבדקו באינטרנט הלכו איתי עד לאוטובוס הנכון ואין ספור סיפורים כאלו.
לגבי הכייסים כן ממליץ על התיק הגדול לשים מנעולים ושיהיה נעול תמיד תיק גב קטן לטיול יום לא נוח שיהיה עם מנעול כי תצטרך לפתוח אותו כל פעם שתרצה לשתות.
יחד עם זאת אני הייתי עם תיק גב עם רצועה אחת תיק ים כזה ופשוט העברתי אותו קדימה,או אם יש מקום לשבת שמתי בין הרגליים על הריצפה.

הפעם אענה ברצינות,
אין צורך להילחץ ברמה כזאת. כמובן שצריך לשמור ולשים לב, אבל לא בהיסטריה. זאת דעתי לפחות.
כמו שאמרה לך לפניי, לא לשכוח לסגור כיסים (ריץ' רץ') ויד על התיק במקומות צפופים אם את רוצה להרגיש בטוחה.

זאת סין, לא תאילנד. הבדל שמיים וארץ בכל המובנים לדעתי.

בתחתית תחזיקי את בתרמיל על החזה- ותהייה מודעת לסביבתך. את יכולה להשאירו על הגס- ולהשען על קיר התחתית- מה שאני משתדלת לעשות.

ב 3-4 פעמים שנסעתי בתחתית- היה תמיד מפוצץ!! באמצע היום בכל שעה!

עלי לציין שלמרות חוסר האנגלית שלהם היה בדרך כלל רצון לכוון בידיים היכן יש לעלות או לרדת!


sitting on the city walls hostel מיקום נוח קרוב לעיר האסורה .

דייג לא רחוק מארמון הקיץ

IMG_0102.JPG(גודל:22.71KB)	IMG_0202.JPG(גודל:19.62KB)

תודה על כל הטיפים, אשמח לשמוע עוד!

ושאלה נוספת, עד כמה הכייסים מתוחכמים? אני מגיעה לשם עם ציוד צילום מאוד יקר הכולל מספר עדשות ומצלמה מקצועית, הכל כמובן בתוך תיק גב. האם עליי להשים לב ברמה של להשים את התיק על הבטן ולא על הגב? לנעול את הריצרצים? אשמח לעצות.
להשאיר את הציוד בבית זהו לא אופציה

חתול, האמת שאתה מעלה נקודה חשובה במדינות באסיה ויש לשים עליה את הדעת. שמעתי על התופעה הזו בבנגקוק לראשונה, מחבר תאילנדי:

תהליך העיור: הרבה מנהגי המוניות, הם בעצם כפריים שלא נולדו בעיר הגדולה ולא מכירים אותה כמעט. אין להם הרבה כישורים, ואת מעט הכסף שחסכו או לוו, השתמשו כדי להתחיל לעבוד כנהג מונית.
בכל מקרה, הערים כל כך ענקיות ומשתנות בסין, שגם אנשים שגדלו בהן לאו דווקא מכירים כל המקומות.

חשבתי על האפשרות הזו במקרה שלי, אבל... היה מדובר במשהו כל כך פשוט מנקודות מאוד מרכזיות (משהו כמו מתחנה מרכזית ירושלים להר הרצל).



כל הסיפורים האלה על סין עושים לי חשק לנסוע לשם שוב (כפי שאני מתכנן)!

כלומר שעליתי על רכבת לא נכונה בסין. שזה באמת קטע, כי זאת אולי הפעם הראשונה שחלמתי על סין מאז שעזבתי אותה.

הכל יכול לקרות והכל יחסי כמובן. אפילו בסין, מדינה יחסית בטוחה למטיילים.
וגם לי קרה סיפור עם נהג מונית שרצה לקחת 50 יואן על נסיעה של 5 (3 דקות נסיעה!)
נתתי לו 50 וחיכיתי לעודף. כשהסתובב ללכת מבלי להחזיר עודף, הבנתי שיש בעיה ונוצר ויכוח. אבל זה היה המקרה אולי היחיד שבו הרגשתי שמרמים אותי.

מהניסיון שלי, במונגוליה בשוק השחור בעיר הבירה (תקפו חבר שלי באמצע היום!) ובג'מייקה תיירים צריכים להיזהר פי כמה. לא רק בנושא מחירים מופקעים.

סיפור שקרה לי בג'מייקה, הייתי באינטרנט קפה שהוא גם בר. שאלתי את אחת הבחורות על הבר אם אפשר לסובב מעט את המאוורר כי היה חם.
ניגש אליי ג'מייקני חסון ושאל "אתה מתחיל עם אשתי??!" ושפך עליי את המשקה שלו. מיד קמו 2 נוספים גדולים והתכוננו לתקוף. ה'בעל' שבר את הכוס ובא לדקור אותי עם מה שנשאר ממנה..
הלכתי לאחור ואמרתי "רק מאוורר, סליחה". ה-2 ראו שאני לא מחפש לריב ותפסו את החבר שלהם. עזבתי את המקום בריצה וחזרתי למחרת לשלם על הספרייט ששתיתי..
זה לא המקרה היחיד בו הרגשתי מאוים. אמנם ג'מייקה מדינה יפה אך האלימות/סקס/סמים הם חלק אינטגרלי מהיום יום..

בסין, אחד הדברים שבאמת צריך להיזהר ממנו זה לא להיכנס לרכבת שנוסעת לכיוון ההפוך... (וגם זה קרה לי!)

שמעתי וקראתי על זה המון לפני הטיול ולא האמנתי שאני אפול בזה, אבל היא תפסה אותי ברגע הכי רגיש ופגיע שיכול להיות - מייד אחרי שכייסו לי את הארנק ברכבת התחתית של שנגחאי. באותו יום הייתי אמור לפגוש את אבא שלי בעיר והסתובבתי בעיר בחוסר מעש עד שהוא יגיע, ובאיזור המוזיאון לאמנות מודרנית ניגשה אלי נערה חביבה והתחילה לשוחח. לא חשדתי בה לרגע - היא נראתה בעצמה קצת מעוכה וחסרת ביטחון. והיא גם ידעה שאין עליי אגורה שחוקה אחת [אבל כנראה לא הפנימה]. סיפרה לי שהיא סטודנטית באוניברסיטת שיאן בחופשה אצל ההורים בעיר, ושגם אותה כייסו פעם ברכבת התחתית. אמרה שהיא פוגשת חברים באיזה מקום שאפשר לשתות בו תה והציעה לי להצטרף. אז הלכתי איתה קצת ושוחחנו, והגענו לרחוב די ראשי, ונכנסנו לאיזה מרכז מסחרי חצי נטוש, ורק שם גיליתי שזה לא 'איזה מקום', אלא בית תה די מפואר, ומייד אמרתי לא תודה וקמתי ללכת, והיא עשתה פרצוף קצת נעלב אבל הלכה אחריי וניסתה לשכנע אותי להצטרף אליה ואל חברים שלה לאיזה מופע אקרובטיקה שהם 'בדיוק קנו כרטיסים אליו' באותו ערב. נפרדתי בנימוס [תקיף] והסתלקתי.

רועי - נהג המונית הזה באמת נשמע רמאי, אבל באופן כללי, הרבה פעמים נהגי המוניות בווחאן פשוט לא מכירים את העיר. פעם הגעתי באוטובוס מז'אנגג'יאג'ייה בארבע לפנות בוקר, שהוריד אותי באמצע שומקום באיזור חאנקו, ולקחתי מונית הביתה. הרחוב שגרנו בו הוא די מוכר, אבל לנהג לא היה מושג איפה הוא. הוא הגיע לרחוב הראשי המקביל, והתחיל להסתובב בחוסר אונים, נכנס באין-כניסה, נסע נגד כיוון התנועה ועוד כל מיני דברים שממש לא נראו כמו טריקים. בסוף לא הייתה ברירה אלא להתקשר ולהעיר את אשתי, שתסביר לו בסינית איך להגיע. ואפילו אז הוא לא הצליח למצוא את הכניסה אלא רק להתקרב אליה. נתתי לו את הסכום שהיה רשום על המונה *כשהגענו לאיזור*, לפני כל הסיבובים, והוא הבין את זה בצער.

ממני- מי שמכיר אותי כמובן! מזל שור עם מזג חם- אבל אדיב!

הבעיה הכלל עולמית קיימת גם בסין ואםילו יותר קצת. הם בטוחים שהם מה שנקרא באנגלית משום מה ,THE BEES KNEES !

הפרצוף הלבן/אירופאי/זר מיד מצלצל להם איפה שהוא המוח!! " אה כאן יש לנן פרגית למריטה"!
אציין מיד שלא כולם אבל הרבה וזו לדעתי תגובה אוטומטית!

אני הזמנתי מונית מן השדה להוסטל- היה יותר יקר אבל איפשר לי להתאפס לאט יותר אחרי טיסה ארוכה .
כאשר באתי מUB ברכבת גם כן הזמנתי דרכם - המחיר מאושר מראש- $35 ואני נותנת טיפ של
5$ +.
הבחור לא היה מרותה למרות שהמחיר היה שחור על בי לבן- הוא גם נראה כמו איזה גנגסטר יאקוזה סיני אבל לא עזר לו.

גם בחורה של ההוסטל הסבירה לו שהוא לא מקבל יותר מן הרשום.

מה שאני מוצאת כיעיל ביותר- ,המתקפה" הנגדית - בסין או כל מקום אחר- זה זרם מילים בעברית- שבדרך כלל מביא את ה"גנגסטר" להשאר בפה פעור להסתובב ולהתחפך!
סך הבכל לא היו לי בעיות עם נהגי מוניות.

מה שכן- זו העיר הראשונה בה טיילתי והייתי אבודה בשפה שאינני דוברת בה ולו מילה אחת ללא שיחון.
עיר שכל מפה שלא תהייה לא מותאמת למצב בשטח. כך שם החלטתי ללכת ברגל- מה שאני עושה תמיד בערים- זה הפך למסע של ממש- כי אין שום תיאום בין המפה והמצב הריאלי במדרכות!

IMG_1144.JPG(גודל:13.67KB)	IMG_1147.JPG(גודל:15.44KB)

אולי שסיפור מספר 1 יישאר בתפזורת ?

טוב אז הסיפור השני מבייג'ין-
בסוף יולי השנה, ביום שפורסם בחדשות בעולם שכל בייג'ין מוצפת קשות, אנחנו לא יודעים מזה , לוקחים אוטובוס לחומה, למוטיאניו.גשם זלעפות אומנם אך נשאר לנו יום מלא נוסף בבייג'ין ולא מוכנים להסתכן בלפספס את החומה. נוסעים באוטובוס, סינית מראה לנו היכן לרדת ובגלל הגשם מחכה שם מונית אחת ויחידה שתביא אותנו לחומה. מזל שיש סיני שמתווך בינינו ומסכם על 50 יואן.מגיעים לחומה שהיתה די שכוחת אל באותו היום בגלל הגשם. הנהג מציע לחכות לנו ואף מראה את הדרך לרכבל, לא לפני שעוצרים בדוכן של מעילי ניילון. קובעים ב5 ועולים למעלה, נהנים מאד מאד ואולי גם בזכות הגשם, ןיורדים ב4:40. הנהג שקבענו איתו- יוק!!- במקום מעט מכוניות שחונות, אנשים יורדים ונכנסים לרכב ששכרו, אנחנו מקנאים מאד וגם מפחדים להיתקע שם. השעה 4:50, והנהג שלנו איננו. אנחנו רואים שהדוכנים נסגרים, ניגשים לזו ממעילי הניילון, היא כבר סגרה את הדוכן שלה, מנסה לברר איפה הנהג ,לא מוצאת, מציעה לנו לנסוע ברכב שלה במקום, אנחנו שמחים וטובי לב נכנסים לרכב. נוסעים כ5 דקות ותוהים האם קיבלנו טרמפ, הבן בידיוק שואל האם הנסיעה חינמית, אני עונה שבכל מקרה הנהגת תקבל 50 כטיפ, ואז בידיוק הנהגת שואלת כמה שילמנו לנהג. 50, אנחנו אומרים והיא אומרת אז אצלי 80…

רבים הדברים שאין להיזהר מהם מאשר שיש להיזהר מהם.
מי זוכר לדוגמא את הסיפור של פפקין מהתחרות (הסיפור עצמו, לא מה שקרה בתחרות... )
גם לי יש סיפורים נפלאים על סינים רבים, שהיו נפלאים.
תזכרו שיש יותר ממיליארד סינים...

נא לא לחשוב שכל שניה בטיול תהיה נוראית! מי שרואה ככה את האנשים ומה שקורה סביבו, באמת ירמו אותו וינסו להשיג ממנו עוד כמה שקלים.

נותני שירות, כמו במקומות רבים בעולם יכולים להיות מגעילים.
כך נהגי מוניות למשל.

כשייתי בווהאן (העיר של חתול-רובוט ), לקחתי מונית והוא עשה לי סופר סיבוב, כדי להגיע לנקודה מסויימת. אך חוש ההתמצאות שלי מצויין, הבנתי את זה ואמרתי לו בסינית שהוא אדם רע ו...צילמתי את רשיון נהג המונית שלו. => אחרי התנצלות קצת מוגזמת, הוא גבה ממני את המחיר שהיה צריך לעלות לו היה נוסע בדרך הקצרה, אבל שילמתי לו קצת יותר.

בקיצור - אפשר למצוא פתרונות, אבל צריך קצת היכרות...

אוסיף עוד הערה: אם קניתם בישראל מזרון בחנות ב1500 ש"ח, אבל בפועל יכלתם גם ב1400 ש"ח, נגיד ו"עבדו עליכם" ב-100ש"ח.
אם מישהו ניסה לגבות מכם בתור זרים יותר על מרק האטריות (כמו שקרה לי אבל הבנה קטנה של סינית מנעה זאת), "עבדו עליכם" ב-3 יואן.

רוב האנשים (כולל אותי פעם) מתעצבנים וכועסים הרבה יותר מהסיני המרושע שמנסה להרוס לנו את הטיול וגבה מאיתנו יותר!

image1420.JPG(גודל:28.00KB)

טוב אשתדל לעשות סדר בדברים,נתחיל מכך שלא חושב שיש כייסים בכל מקום ממש לא זה לא אומר שאתם שתאירו את האייפד על המדרכה ותלכו לשירותים כן צריך לנהוג בכללי בטיחות בדיוק כמו שהייתי נועל את התיק הצבאי שלי בנסיעות בארץ כך גם נועל את התרמיל.
נערות בית תה נפוץ מאוד בבייג'ין בעיקר אזור טיאנאנמן שוק האוכל הלילי ומדרחוב ואנגפוג'ינג,לרוב מדובר בנערה או בשתיים נטפלות לרוב לתייר (ממין זכר אבל לא רק) רצוי בודד ומתחילות לדבר באנגלית ברצון ללכת למסעדה או בר או בית קפה,הם יובילו אותכם למקום שעובד איתם התפריט יהיה באנגלית הם זימינו עבורכם ואז יגידו שאין להם ערנק או יבקשו להתחלק חצי חצי בחשבון המאוד גבוה הם יקבלו מכך אחוזים אחרכך.
אופציה שניה יותר נסובכת בשקר הזה היא ללכת למקום כלשהו להזמין דברים זולים לשלם עליכם ואחרכך לצאת להמשך בילוי ולהגיד שניגמר להם הכסף ואתם תזמינו אותם.
בשאגנחאי קיימת גירסא אחרת בעיקר באזור כיכר העם,סטודנטים צעירים עם אנגלית מצויינת שינסו להוביל אותכם לגלריה כלשהיא ולהפעיל לחץ פסיכולוגי לקנות ציור.
כשאתם שומעים קריאות של הלווווווווו פשוט לא להסתובב כן זה נישמע לא מנומס אבל זו הדרך הבטוחה לא ליפול בפח או לבזבז זמן בנסיונות התחמקות.
לא לקבל הצעות מכל מיני סוחרים מפוקפקיםן בעיקר ברחוב נאנג'ינ בשאנגחי יציעו לכם שופינג של זיופים מקולקלים בילוי בליידי בר וכדומה לא הוכלים לשום מקום כזה.
אם תחכו בתור ארוך בבנק להחלפת מט'ח יכול לגשת לכם מישהו ולהציע להחליף בשער זהה או אפילו טוב יותר בחוץ בלי תור לא ללכת או שהוא בירח עם הכסף או שיתן לכם כסף מזוייף.
להוריד לשליש מחיר בשווקים.
להמין אוכל מתפריט ברור עם מספרים להזמין ישר כל מה שתרצו כולל השתיה.(לא נתקלתי בכזאת תרמית)
נהג מונית לוודא שמפעיל ישר מונה אם לא תצביעו לו על המונה אומר משהו לא ברור לצאת מהמונית.
\ביציאה משדה תעופה או תחנת אוטובוסים או תחנת רכבת יש חאפרים שצועקים טקסי טקסי יובילו אותכם לרכב הסעות לא חוקי שיגבה מחיר גבוה לא ללכת על מונית רשמית רשומה העלות ההתחלתית ועלות כל קילומטר נוסף פלוס מקדימה יש את מדבקת רישיון הנהג שימו לב לכך.
לגבי הנערות התה חשוב לציין ככל שתהיו במקום קטן יותר כך הסיכוי האו רב יותר שינסו באמת לפתח איתכם שיחה אתם כבר תרגישו בהבדל בין שיחה רובוטית להתרגשות אמיתית.
לא קונים מים במרכז העיר ובמרכזי תיירות כי למה לשלם 5 יואן לבקבוק קטן אם בקבוק גדול עולה במכולת 1.5 יואן.
כל אלו שמציעים טיולי ריקשה או סתם טיולים לחומה וכדומה ותופסים תיירים מחוץ לאתרי תיירות לא לוקחים אצלהם כלום.
תהנו סין מדינה נפלאה ואנשים מצויינים אלו הדברים שעולים לי בראש אגב בפורום של לונלי פלנט לרוב גם מעדכנים בנושאים כאלו

לא נתקלתי בסין במשהו שיש להיזהר ממנו יותר מהרגיל. כמו בכל מדינה ובכל אוכלוסיה, יש גם נוכלים. מאחר וסוג הנוכלות באיזור זה של העולם לא תמיד מוכר לנו, במיוחד אם זה טיול ראשון, צריכים להיות קצת זהירים יותר, ובאמת לשאול יותר שאלות (כדוגמת ה "כמה זה עולה" לפני שמזמינים משהו).
אני הקצבתי לעצמי בכל מדינה שנכנסתי אליה את היום הראשון כיום שמותר לי ליפול באיזה פח, שכנראה ינסו לטמון לי. בויטנאם, למשל, זה קרה, בסין זה כמעט קרה, אבל מזל שזכרתי את שער ההמרה של יואן ולא נתתי להם להחליף לי דולר בתמורה ל 3.5 יואן (לא ברחוב, בביקורת גבולות).

"נערות בית התה", כמו שקראת לזה, זה אכן קורה בבייג'ינג, אבל המקרים היחידים ששמעתי עליהם היו כלפי תיירים שהיו לבד, ובדרך כלל כאלה שהגיעו הרגע לעיר (יצאו מאיזה אוטובוס או מונית עם תרמיל או מזוודה).

עוד שני דברים חשובים:
למדו מניסיונם של אחרים - כדוגמת השרשור הזה, וגם לאורך הדרך בטיול, לא להיות אטומים. אם מספיק אנשים עשו משהו (היו עם מדריך מסוים, נהג, אתר תיירות, בית מלון או כל דבר) ואומרים שהוא לא טוב, כנראה זה נכון (זה נשמע מובן מאליו, אני יודע, אבל יש הצעות מאוד מפתות, שלמראית עין אין שום דבר רע בהן. תמיד שווה לבדוק)
או אם, במקום זה, אתן משל (אין בו שום צורך, זה סתם כי בא לי, ואולי זה יצחיק אתכם כמו שזה הצחיק אותי) ששמעתי איפשהו (אם מישהו מזהה, שיגיד לי מאיפה זה):
"אם מופיע אדם וקורא לך סוס, תן לו אגרוף בפנים. אם מופיע אדם נוסף וקורא לך סוס, קרא לו אידיוט. אבל אם מופיע אדם שלישי וקורא לך סוס, טוב.. אולי הגיע הזמן ללכת לקנות אוכף."
בקיצור - דברים הם לא תמיד מה שהם נראים כלפי חוץ, ואני מצאתי את זה מאוד בולט במדינות מזרח אסיה (לטובה ולרעה).

**האם זה מוסר ההשכל מהמשל? לאו דווקא.. הוא פשוט מצחיק.. זה הכל.. בשעות כאלה.. לא תמיד ההיגיון הוא זה שעומד מאחורי מה שאני כותב, אז סלחו לי.** {למרות שבמשפט שכתבתי אחרי המשל הייתי רציני לחלוטין}

הדבר השני - עמדו על שלכם!
אם תרגישו לא בנוח עם משהו (מחיר, שירות, כל דבר) אל תתנו להם להתחמק מזה. זה לא שתצטרכו להזעיק את ה FBI, אבל מספיק שתעמדו על שלכם ולא ירמו אתכם ברוב המוחלט של המקרים (לדוגמה - נערות בית התה).


תהנו מהטיול ואל תטיילו בפחד! גם אם קרה מקרה שעבדו עליכם, לא נורא! קחו בקלות, זה באמת קורה לכולם באיזושהי צורה. תהנו, הקפידו על זהירות ותגלו מדינה מדהימה ואנשים מדהימים עוד יותר.

לילה טוב ובהצלחה,
אורי

טוב , ראיתי שהכל קפץ והתבלגן… מחר אכתוב שוב