אמרו את זה קודם, לפניי - גרוס זה השיא של השיאים והפסגות האוסטריות בעיניי. יום שנוגע בשמיים ונצרב בנשמה. לא לוותר. לא יודעת אם הרעיון להעסיק את הילדה לפני בגן חיות הקטן  יתאים לכם - אם היא תהיה עייפה יתכן ותתבכיין ואולי להפך - היא תתעייף נורא ותיתן לכם כמה שעות של שקט - לשיקולך בהתאם להרגלי השינה של הילדה. אבל לא לוותר בבקשה. 

 

אלונה 

בכניסה למסלול מקבלים מפה עם פרוט תחנות העצירה ומה יש בכל אחת ( מסלול, פארק שעשועים, מסעדה, מזנון וכו'). בכל "תחנה" יש חניון ואפשר לעצור כמה שרוצים.

אנחנו דילגנו על הביקור בקרחון פרנץ יוזף כי הילדים ( בשבילם היתה אמורה להיות העליה) ישנו .

לתשומת ליבכם, אם מתכוונים להמשיך לרכבת המכוניות ולבריכות בבד הופגסטיין, שימו לב לשעות הרכבת. אנחנו יצאנו מדרך הגרוסגלוקנר לקראת שעה שלוש ועלינו על הרכבת של חמש, מרחק הנסיעה עד לרכבת די גדול!

כתבנו באותו הזמן.. ראי גם תגובה שלי לשרשור הקודם שלך. שכללה גם על הגרוס.

אם משתעממת באוטו ועלולה לנג'ס ולהתבכיין הרבה - לא מומלץ. היא לא תהנה וגם אתם.

 

אפשר לעצור הרבה ולכמה זמן שרוצים.

 

"לכן תוהה- האם אפשר לעשות רק את חלקו? ז"א- האם לעשות רק את ההתחלה וגם ממנה נהנים מנופים מהממים? " שאלה קשה. אין ספק שהשיא הוא הקרחון בפיסגת המסלול אבל הנופים מטריפים כבר מהרגע הראשון.

יש המון מקומות לעצור, לאכול, לשבת, לישון להסתובב ולחזור וכל מה שרוצים. לטעמי היום הכי יפה באוסטריה. לא לוותר.

מוטי.

נכון שהנופים יפים כבר בתחילת הדרך, אבל הנופים רק הולכים ומשתבחים ככל שעולים.

יש לכם נסיעה ארוכה עד הגרוס.

לפני הכניסה לגרוס יש גן חיות אלפיני נחמד ומתקני שעשועים לילדים, כך ששם אפשר לעשות הפסקה ארוכה, ולהמשיך כשהיא עייפה.

בעצירות, בגרוס, אפשר להתעכב, אבל לא תמיד מזג האויר מאפשר את זה (כשהיינו היה קר וגשום, ולכן קיצרנו בחלק מהעצירות, ועל חלק דילגנו). 

 

 

ישנם חניונים מסודרים,אין צורך לחנות בשוליים,זה כביש וכשנמאס עושים פרסה וחוזרים.לא חייבים לנסוע עד סופו.מיד כשמתחילים לטפס נהנים מהנוף.

תהנו

גיל