למה כן נסענו לבולגריה
-
למה כן נסענו לבולגריההיי מיכל,
מזה כשבועיים לא בקרתי בפורום, כי טיילנו בפרובנס ובאלפים הצרפתיים. לא הספקתי לקרוא אבל התמונות הנהדרות שלך, החזירו אותי ליולי 2010 ,בו טיילנו במשך 10 ימים בבולגריה המדהימה, שגם לנו נכנסה לנשמה עם טוב לבם של אנשיה, יופיה ופשטותה.
תענוג שסוף סוף יש סיפור טיול נהדר בבולגריה המדהימה.
תודה רבה עבור השיתוף. מחר אקרא בקפידה.
נילי
ממועדון אוהבי בולגריה
-
למה כן נסענו לבולגריהוואו אמה! וואו! כל הכבוד! בהזדמנות תסבירי לי איך עושים את זה

איך מוצאים שם של מוזיאון דרך תמונה???
נילי וריף, ברוכים המצטרפים לטיול. כשהסתכלתי על מה שכתבתי עד עכשיו, הבנתי פתאום שכל המקומות בהם היינו היו מקסימים מדהימים ומיוחדים, אבל בעצם, עוד לא הגענו למקומות הממש ממש ממש מדהימים, אלו שפשוט שבו את ליבנו לחלוטין. אז... יש למה לצפות.
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו נפרדים מהמלון המקסים שלנו בארבנסי, ומצפים לבאות לקראת ביקורנו בפלובדיב.
לפני כן, אנחנו עוצרים בשיפקה ונהנים ממראות הכנסייה המרשימה.
-
למה כן נסענו לבולגריההאחריות על הטיול בפלובדיב מונחת על כתפי בני בן ה 16. הוא ליקט את החומר, בנה את המסלול, והחליט היכן נבקר, וגם היכן נאכל
.פלובדיב היא הפתעה אחת גדולה. עונג אמיתי. אנחנו מגיעים לעיירה ומחליטים לחנות ליד המלון שלנו ומשם להמשיך ברגל. המלון יושב בתוך העיר העתיקה ולפיכך יש צורך לקבל היתר כניסה מיוחד עם רכב. בעל האכסניה שלנו הכין הכל מראש, ולא רק את זה הוא הכין מראש....
תראו איזו קבלת פנים מחכה לנו עם ההגעה לאכסניה: שלט עם שמות כל בני המשפחה והמילה שלום! בעברית!
קבלת פנים מרגשת כזו לא חלמנו לקבל...
-
למה כן נסענו לבולגריההאכסניה - מדהימה!!! אין מילים, ולא יעזור כלום, אין שום אפשרות לתאר את המקום, גם התמונות לא יועילו. OLD PLOVDIV (שם האכסניה), קיבלה את הציון הגבוה ביותר מבין מקומות הלינה ב TRIP ADVAISOR, ובצדק. מדובר באכסניה השוכנת בבית עתיק מאוד ששומר על הצביון המקורי שלו, מרצפות העץ, דרך הגינה ועד לציורי הקיר המרשימים שבחדרים.
החוויה היא של לינה בטירה עתיקה או לחלופין, במוזיאון. הבעלים לוקח כל פרט וכל עניין לתשומת ליבו האישית והתוצאה ניכרת בפרטים הקטנים ביותר.
לאכסניה ד.א. כמה "אגפים" ובכל אגף 2-3 חדרים החולקים שרותים ומקלחות משותפות.
אני, באופן אישי, פסלתי את האכסניה מייד, מכוון שלא ראיתי לנכון להתארח במקום בו השירותים והמקלחות משותפות. יש גבול, לא? את הטיול שלי במזרח הרחוק סיימתי לפני שנים רבות!
אך מכוון שמאוד התלהבתי מהמקום, החלטתי לקרוא קצת יותר ולאט לאט התבהר לי שהשירותים אמנם משותפים, אך הם אישיים. מבלבל? קצת... חדר האמבטיה משמש את הקומה כולה, כלומר 2-3 חדרים, אך ברגע שנכנסת ונעלת את הדלת, המקלחת עומדת לרשותך, וכך גם כל שאר ה FACILITIES. בקומה התחתונה של הבניין יש חדר גדול בו יש גם מספר מקלחות השוכנות באותו החדר, אך לכל אחת מהן פרטיות מלאה.
רמת הנקיון והתחזוקה לא מביישת מלון 5+ כוכבים. נקי למשעי! מצוחצח!
על כל מיטה מונח זר פרחי לבנדר, ובחדר מחכה לנו משקה תה קר.
-
למה כן נסענו לבולגריההאמת היא שהדבר היחיד שבא לנו לעשות זה לשכב על המיטות הרכות ולהתפנק, אבל אנחנו חייבים לדגום את המסעדות המקומיות. במעלה המדרחוב של העיר העתיקה, ממש בקצה מחכה לנו מסעדה בולגרית נהדרת! בגלל השעה המאוחרת יחסית, המסעדה כמעט ריקה, והמלצרית מתפנה לקשקש איתנו קצת. היא מזהה את העברית ומיד משתפת אותנו שיש לה חברים וקרובים בתל-אביב ויפו
.אנחנו מצידנו מספרים לה שאנחנו מאוד אוהבים את בולגריה, אך היא מסתכלת עלינו בפנים עגומות, ואומרת, כן, להיות תייר כאן, זה אולי נחמד, אבל החיים כאן קשים...

זו הפכה להיות שיטה, ואנחנו מתפרעים עם סלטים, צ'יפסים, בירות, שיפודי בשר ענקיים, קינוחים ועדיין לא מגיעים ל- 30 יורו.... המלצרית החמודה מקבלת טיפ מופרז, כי פשוט לא נעים לנו לעזוב אותה עצובה.
-
למה כן נסענו לבולגריהאני זוכרת את הרחוב!
יש בית כנסת?האמפי?
ממתינה בסובלנות..
אמה
-
למה כן נסענו לבולגריההי אמה, כן כן, בדיוק שם, לא רחוק מהאמפי
והמסעדה המעולה גם כאן יושבת שם!שבעים ומרוצים (מאוד מרוצים...) אנחנו מתחילים לחקור את העיר.
הבן שלי מוביל אותנו אל תצפית מקסימה ממנה אפשר לראות את העיר וכן חלקים מהעיר העתיקה. אנחנו עושים סיור קצר בעיר העתיקה, בדרכנו למדרחוב, לסיור קינוחים וטעימות ארכאולוגיות.
במדרחוב מסגד, לידו כנסייה וממש ליד שניהם עתיקות של אמפיתאטרון רומאי.
בין לבין השמים מתקדרים ואנחנו נהנים ממטר של גשם האורך כ-10 דקות נהדרות בהן אנחנו מתבוננים בפלא הזה של גשם זלעפות באמצע הקיץ.
זה היה ארוע הגשם היחד שלנו במהלך כל הטיול, ומלבד זאת, השמש והשמים הכחולים ליוו אותנו בכל השבועיים שלנו בבולגריה.
-
למה כן נסענו לבולגריההיום השני שלנו בפלובדיב מתחיל בביקור באמפיתאטרון המקסים.
המקום שמור ומתוחזק בצורה מרשימה. עלות הכניסה זניחה (2 לבה לאדם= 1 יורו לאדם), ובכל זאת, אנשים עומדים ליד שערי הכניסה, דוחפים את המצלמה מעבר לגדר, מצלמים, והולכים.
אז מסתבר שגם כשהתיירות זולה, לא את כולם זה מרשים.
לדעתנו, האמפיתאטרון יפהפה, ואפשר להסתובב בו באופן חופשי, גם מאחורי הקלעים, גם על הבמה וכמובן גם על המדרגות/מושבים.
-
למה כן נסענו לבולגריהאבל אולי, כל אלו שלא נכנסו לאמפי, ראו את מה שאנחנו לא ראינו, ופשוט מנעו מעצמם את הסכנה? שימו לב מה עומד לו ממש מעל האמפי...
אבל אנחנו החלטנו לסמוך על הבולגרים, כי כשהם קושרים אבן, הם בטוח יודעים מה הם עושים. ככה זה כשמאוהבים, סומכים אחד על השני עד הסוף!
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו ממשיכים את הסיור המודרך בעיר ומובלים לאחר כבוד לסיור בבית המרקחת.
המוזיאון של בית המרקחת משמש כמוזיאון להיסטורית תעשיית התרופות, אך חושף על הדרך את ההיסטוריה של הרפואה המקומית, את מעמד הרופאים והרוקחים בבולגריה ובאירופה כולה, את ההתפתחות שעברה האנושות משלב הזמנת התרופה אצל הרוקח המקומי שרץ לקטוף עשבים, לכתוש, לערבב, לעיתים להרתיח, לסנן, לקרר ועוד ועוד... עד לימנו אנו שהרוקח רץ למגירה ושולף את הקופסה הנכונה ומגיש לנו אותה תוך שניה.
המוזיאון מאפשר גם הצצה לבית בולגרי טיפוסי, שעבורנו היה לא פחות מרתק.
הביקור ארך כשעה, והוא מלווה במדריכה דוברת אנגלית. יחד איתה עברנו בחדרי הבית וגם בגינת העשבים.
-
למה כן נסענו לבולגריההבן האחראי על המסלול מודיע כי התחנה הבאה היא המוזיאון לשימור התרבות הבולגרית.
המוזיאון מקסים! בחירה מצוינת, ואנחנו משבחים אותו על המסלול והבחירות עד כאן.
כעקרון, שני מוזיאונים זה לאחר זה, אינם משימה קלה, ובוודאי שלא עם ילדים. יחד עם זאת, כדאי לזכור כי אלו לא מוזיאונים רגילים, ובמיוחד לא מוזיאון בית המרקחת. מדובר בבתים אשר הפכו למוזיאונים, אז אל תצפו למבני ענק בנוסח הלובר בפריז, אלא למבנים יחסים קטנים. בנוסף, התצוגה אינה (ברובה) של אומנות אלא של פריטים מחיי היום יום, כגון כלי אוכל, כלי עבודה, בגדי חתונה מסורתיים, כלי נגינה ועוד.
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו מסיימים את הביקור שלנו בפלובדיב בסיור בסמטאות העיר העתיקה, חוזרים לבית ההארחה, נפרדים בצער רב מהחדרים המקסימים שלנו, וממשיכים לתחנה הבאה מנזר Bachkovo.
-
למה כן נסענו לבולגריההביקור במנזר Bachkovo, מתחיל למעשה הרבה לפני המנזר עצמו. כבר בחניה של המנזר, יש תחושה של "הגענו למקום אחר". המון תיירים, מסעדות, דוכני מזון ודוכני מזכרות. מעין חגיגה קטנה
.המוכרים הבולגרים כל כך אדיבים, כל כך מנומסים וכל כך לא אגרסיביים, שפשוט מתחשק לך לקנות אצלם! אנחנו עוצרים ליד כל מיני דוכנים ומפזרים הבטחות שבדרך חזרה נעצור לקנות.
-
למה כן נסענו לבולגריהזהו המנזר השני בגודלו (ולדעתי גם השני בחשיבותו) בבולגריה. המקום מרשים ביותר, אך חל איסור על צילום בתוך שטח המנזר, ולכן לא אוכל לחלוק אתכם את יופיו.
בתוך המנזר ציורי קיר עתיקים ויפים, פסל מפורסם של הבתולה הקדושה, והרבה נזירים חייכניים.
עבורנו, החלק היותר חשוב בביקור הוא סיפורם של שני הנזירים אשר הצילו במהלך מלחמת העולם השניה יהודים רבים, תוך סיכון חייהם שלהם.
כאן מגיע תפקידה של ביתי הבכורה בטיול. עליה הוטל לאסוף חומר על אישים יוצאי דופן הקשורים להיסטוריה של העם היהודי.
אנחנו מקבלים הסבר מעמיק ומרשים על פועלם של פטריאך קיריל ואקזרך סטפן להצלת היהודים, ויורדים חזרה לפרוע את חובנו לכלכלה הבולגרית
.רכב מגיע ברוורס, פורק קופסת קרטון ונוסע. מהקופסא מתחילים לצאת קרמים של ורדים, אחד אחרי השני....
הגיע זמן שופינג! קרם ועוד קרם, ועוד אחד ועוד אחד, שקית ועוד שקית, ועם האוכל בא התאבון! להיום זה יספיק
. הבנים שסביבי מסתכלים עלי בהלם מוחלט. למה זה החלטתי לקנות את כל תוצרת הקרמים הבולגרית ולעשות להם עליה לארץ ישראל?ובכן, אלונה הצליחה להחדיר לי את התחושה כי לא משנה כמה קרמים אקנה, כשאגיע לארץ אבין שזה לא היה מספיק.
WELL, אני חושבת שעשית עבודה יותר מדי טובה אלונה, כי אני צריכה לקנות ארון חדש בשביל לאחסן את הקרמים שלי!
אבל לא רק קרמים אנחנו קונים: פעמוני חרס מאויירים, ריבות, מעין ריבה לבנה הטועמת כמו מרשמלו (אבל מרשמלו שאפשר למרוח), חליל מגולף בעץ, צמידים ועוד ועוד...
הרי הבטחנו לקנות כשנחזור, לא?
עמוסי שקיות, אנחנו מתיישבים במסעדה למרגלות ה"שוק" המקומי ומגלים שעל המנגל מסתובבת לה ארוחת הצהריים, שניצודה כנראה לא מזמן... אני אמנם לא צמחונית, אבל זה היה די עצוב לראות את החזיר האומלל על השיפוד...
-
למה כן נסענו לבולגריהמיכל -אם אהבתם את הבית מרקחת בפלובדיב אז "התאום" שלו נמצא בכנסית הפלגלסיון שבויה דלרוזה בעיר העתיקה. שוה לבקר ולהשוות.
רנצי
-
למה כן נסענו לבולגריהארוחת הצהריים היתה נהדרת (כרגיל...) ואנחנו שמים פעמינו ליעד הבא: הגשרים המופלאים.
זהו אחד מהמקומות המרשימים ביותר בהם הייתי בבולגריה.
הגשרים הללו כל כך גדולים, וכל כך גבוהים שזה לא יאומן. הסביבה גם היא מקסימה: הגשרים הללו יושבים בתוך יער עם נחל שעובר ממש בתוך הגשרים עצמם.
מקסים כבר אמרתי?
-
למה כן נסענו לבולגריהועוד קצת...
-
למה כן נסענו לבולגריההי רנצ'י, נכון! היינו שם, וזה בהחלט מרשים! חבל שלא מגישים שם קבבצ'ה בסוף הסיור

-
למה כן נסענו לבולגריההדרך שלנו למלון, מקסימה! הטבע במלוא תפארתו. קניון צר ומרשים, עצים ענקיים בצידי הדרך ונחל שוצף לצידנו. איזה יופי!!!