תודה דן על השרשור המעניין. לעצם העניין אני בהחלט מלא הערכה לשיאן העולם שאצלו בהחלט ניתן לראות שהטיולים הם דרך חיים כנה ופחות אובססיה והוא גם מצטייר כאדם מעניין, רחב אופקים ואינטלגנטי אני פחות מתרשם מאלו שהדבר מהווה עבורם  יותר  מעין ספורט וכפי שהצגת באחת הדוגמאות מבקרים ביומיים כ 10 מדינות במערב אפריקה. זה כבר נשמע לי מופרך (מתאים לאמריקאים ) כשהכמות כמובן מאפילה על האיכות במובן זה אולי עדיף כבר לאסוף מפיות...

טיולים כדרך חיים כמובן לא מתאימה לכל אחד והינה  תלוית גורמים רבים ומגוונים.

אני הקטן שלפני שהקמתי משפחה טיילתי רק 3 שנים מתוכם שנתיים ברציפות יכול להעיד ששנתיים אלו היו מהמאושרות בחיי. ורובנו  הטיילים והתרמילאים הוותיקים וגם אלו שפחות ממשיכים לטייל כמעט מדי שנה בטעימות קטנות  ומדודות ורואים בכך לא פחות  מה"טיילים המקצועיים" טעם וסם חיים חיוני להוויתנו .

 

תודה, דן, כרגיל - מרתק ומעניין לקרוא אותך. ותודה גם לאור על הרחבת הדיון. נושא מעניין....

נעה

אור, תודה להבהרותיך והערותיך. מציע שבהזדמנות נפתח דיון למשל בפורום אסיה בנושא הטיול כדרך חיים, ניתן להניח שיש שם כמה חברים היכולים להרחיב ולדון בנושא.  

 

mectype – תודה גם לדבריך. גם רשמיך ממרכז אסיה חרוטים אצלי ומחכים ליום בו אחווה חלק מחוויות אלה ממקור ראשון.

 

ברשותכם, אבקש לסיים את השרשור הזה. אנסה לרכז את עיקר הנושאים והתובנות שרכשתי בעזרת המגיבים לפוסט אותו אצרף ביום מן הימים לבלוג.

 

תודה גם ל: "קיפודה", "ח.ג.", "ענתנת", boazr"", "lbd", אורלי, אוסי, ג'מוס ואלונה

 

התחלנו בדון פאריש ונסיים בו.- תמונה מ"שדה התעופה הבין לאומי של יאן מאיין" של יאן מאיין (נוחת בו מטוס הרקולס של נורבגיה 3 פעמים בשנה...) אך, חוש ההומור של הצוות המבודד ביותר בנורבגיה 

דן ואור - חזקו ואמצו!

שניכם אנשים מרתקים ואני תמיד נהנה לקרוא את מרכולתכם המילולית.

 

תודה על דברייך, דן.

 

את המונח אופנות קיום אני שואל- באופן אחראי, אני מקווה- ממסורות בנות זמננו הרואות בקיום האנושי נתון יחודי המשתנה מאדם לאדם והניתן לעיצוב, אם כי במידת מה, על ידי תהליך אישי של אידווידואליזציה. האדם יכול לעצב את חייו ואת האופן בו הוא חי במציאותו- ולעיתים יש והדבר כרוך בבחירת סגנון חיים. 

סגנון חיים זה, שאני נזהר מלכנות אותו בשם נוודות- "בני- בלי- בית" ישמע נכון יותר אם כי מסורבל- ריתק אותי, לא מעט מפני שאני עצמי חוויתי אותו, מתוך בחירה מודעת יש לציין. ניתן לראות בסגנון חיים זה כהיסט מהמסלול המקובל הזוכה למידה כזו או אחרת של לגיטימציה, וניתן גם לראותו כביטוי יחודי למצבו של אותו אדם שבחר בסגנון זה.

 

אני חולק עלייך באופן בו אני תופס את סגנון חיים זה. איני רואה זאת כהרחבה של תופעה. אגב, אם נראה את הטיול שלאחר הצבא כתופעה חברתית הרי שהיא עונה על שלושת השלבים שמנה טרנר במושג "טקס מעבר" ולכן היא ראויה להיכנות כך. אך אין סגנון חיים זה הרחבה של תופעה זו. אני סבור שלרוב אדם הבוחר בה יהיה שקול ובוגר יותר, ופחות נחפז להטיל עצמו אל תהומות המסע והדרך.

 

פגשתי כמה אנשים שאימצו דרך חיים זו. עם חלקם דיברתי על כך, והדבר עדיין מושך אותי. אגב, להרמן הסה יש ספר, קנולפ שמו, הדן בנושא ברגישות ראויה.

 

בכל האמור לגבי מרכז אסיה, אין לי אלא לאחל לך להגיע אל מקומות אלו ולטייל בהם באיטיות הראויה להן. תחושתי שלי היא כי רק שם באמת הבנתי מה פירושו של דבר לטייל. ואם כבר אאחל, אזי גם לעצמי אאחל- והלוואי ויעלה בידי להגיע אל נופי פרא כדוגמת אלו שטיילת בהם אתה. אני זוכר מה הרגשתי לאחר שקראתי את הבלוגים שלך, ואני מקווה שאזכה להגיע לשם.

 

 

  

אור תודה על דבריך.

 

העלית נקודה חשובה שלא בדיוק חשבתי עליה ומן הסתם לא חידדתי אותה.

 

ציינת את המפגש עם אנשים שהטיול בעולם הוא עבורם דרך חיים. נדמה שעלית על פן שונה בתיור המסיבי.

 

יש את המטיילים ה"מקצועיים" עבורם הטיול או אפילו אקרא לכך הנוודות  היא דרך חיים. חלקם אכן רוצים לראות עולם ולחוות אותו בפן הבסיסי והפיסי ביותר, חלקם כאידיאולוגיה נונקונפורמיסטית ורצון לצאת ממרוץ החיים המערבי או שמרוץ החיים המערבי כבר לא בשבילם וחלקם מבטלנות לשמה במסווה אידיאולוגיה נונקונפור...

 

פגשנו כאלה בדרכנו: רוכב האופניים השוויצרי שהגיע ברכיבה מאירופה וכבר חמש שנים חוצה את אסיה לאורכה ולרחבה, בהולנדי המבוגר הצועד בין כפרי אירופה או בתרמילאי (לא משנה מאיזו מדינה) העונה לכל הקלישאות השורץ חודשים בקאסול או בגואה.

 

במקרה של הנוודות כדרך חיים, מדובר להערכתי בהרחבה קיצונית של התופעה החברתית המקובלת אצלנו של "טיול אחרי צבא". כלומר אנו רואים כמקובל יציאה של חצי שנה או שנה מהמרוץ לראות עולם. אצלנו - לאלה היוצאים לזמן ארוך מזה של שנתיים ויותר כבר מרימים גבה והמשך בצקצוקי לשון ומשם הפולניות היצירתית ממשיכה הלאה.

 

תיירות זו היא תיירות זולה, קרקעית, איטית ולרוב לא תראה ביעדים מבודדים יקרים להגעה או למחיה: האי פסחא ובהתאמה רוב איי האוקיאנוס השקט, אזורי הקוטב ובהתאמה אזורים מבודדים ברוסיה ובודאי יש עוד רבים.

 

דון ומובילי MTP מייצגים לדעתי פן שונה לחלוטין של גישה לתיירות: אנשים "מן הישוב" עובדים או עבדו בעבר שהיו חלק מהמרוץ ואף הצליחו בו באופן מובהק. לעיתים ההצלחה הביאה אותם כבר בעבודתם למאות יעדים (כך היה בעבודתו של דון). דווקא הפן התחרותי התכליתי, המאורגן הממצה את הזמן והמשאבים, היכולת הבין אישית המשופשפת שהינה חלק מהכלים הנרכשים בעבודה המלווה בהשכלה רחבה ורכישת שפות היא המנוע מאחורי השאיפה להיות הטייל מספר אחת.

אין ממשק בין שתי צורות טיול אלה למרות התוצר הדומה

 

ומילים נוספות לגבי טיולך אתה בנוגע לפוסט זה: חלק מהאזורים בהם אתה מטייל ומתעמק הם עדיין עבורי ארץ לא נודעת והכוונה בעיקר למרכז אסיה וארצות ה"סטן". עם השנים אני מקווה שגם מקומם יגיע. 

נפלא, תודה דן. זו אופנות קיום חדשה שאני מוכר בה אך במעט. הכרתי אנשים שמטיילים כאורח חיים, אך הדברים האמורים הם בבחינת מיצויו של אורח חיים זה.

 

ושוב תודה, אני תמיד מחייך שאני קורא אותך.

דן, המון תודה

תודה להתייחסות

 

לשאלת קיפודה, הדיווח הוא על סמך יושר אישי וכך גם האמון בדיווח. לכאורה כל אחד יכול להירשם ולהיכנס לאתר ולסמן √ על כל היעדים והנה הוא במקום הראשון. היות ואירוע כזה לא נראה סביר, ללא סימוכין לפחות ליעדים הממש בלתי נגישים, השיאן יועף כטרול. קבוצת המובילים היא די גילדה סגורה והם יודעים מתי מישהו מהם מנסה להגיע לאתר נוסף. מפרגנים הדדית, לעיתים נוסעים יחד. כמובן שביקור כזה מתועד בתמונות.

 

ברור שיש דיווחי סרק אבל הם לא ממש מעניינים. כל אלה ש"נגררים מאחור" ואני ביניהם (הרחק הרחק מאחור) מהות הרישום הוא פן אישי. לי אין מושג מי לפני ומי מאחורי ברשימה ואני בטוח שכך הם חשים לגבי. לכאורה יכולתי לסמן כאילו ביקרתי בכל עשרות מחוזות צרפת וספרד ולשדרג את מעמדי למרות שלא ביקרתי. אז מה? למי זה בכלל איכפת? (Who cares?) הרי אין כאן רווח כספי או מעמד סלבי.

 

דון אינו קותי סבג /ליהיא גרינר וכנראה לא יזמינו אותו להשקת סניף "למטייל" הבא. 

 

אני מניח כי האיזון המבוסס על אמון ובקרה של קבוצת מומחים מזכיר במעט את מנגנון הבקרה בויקיפדיה

 

הראייה הוא עובד.

 

שבוע טוב

נהניתי לקרוא. בטח מעניין ומרתק להקשיב לאדם כזה.

תודה על השיתוף.

שבוע טוב

ממש מעניין ותודה רבה על הבאת הנושא לידיעת כולם. 

אני רק תוהה איך באמת יודעים שמישהו אכן היה באתר מסוים ..

עלו כאן מספר נושאים שחלקם בקשה למידע וחלקם התייחסות לדרך החיים שלדעתי די תובענית. אוסיף כמה מילים ומידע.

 

לגבי מעמדו האישי והכלכלי. איני חש בנוח להרחיב. יתכן וחלק מכם ביצע חיפוש על שמו. יש לו אתר שהוא בנה לבד, לקח קורס לבניית אתרים ובנה. שם יש מידע רב אך בעיקר על משפחתו וכדומה. אגב, לדעתי אתר עמוס ולא משהו מבחינת עיצוב.. המעט שכן אומר הוא שהוא אינו נשוי. ואת מעמדו בנה במו ידיו.

 

לגבי תחרותיות: ברור שיש, אגב כמעט כמו בכל דבר. מה שמעניין הוא שבין המובילים בדרוג MTP (כולם אמריקניים) יש שיתוף פעולה בהשתתפות וארגון מסעות לאתרים היפר אקזוטיים ומרוחקים. גם לבעלי הממון יש מגבלות. 

 

לגבי רשימת האתרים של אונסקו: יש באתר של הארגון (המאוד שנוי במחלוקת אצלנו) http://whc.unesco.org/en/list

 

אתר MTP פתוח לרישום בחינם. אין בדברי המלצה להירשם. לטעמי זה אינו אתר נעים לגלישה אך מי שרוצה יכול להירשם. לא חייבים להיות ב TOP. רוב החברים בו הם אנשים כמונו ללא צבירה דרמטית של יעדים.

אגב לאלה הלהוטים לצבור יעדים לרשימה יש בשורות טובות: מי שטייל באינטנסיביות למשל בצרפת, גרמניה, איטליה וספרד – יכול לצבור עשרות רבות של אתרים היות וכל מחוז נספר בנפרד. שם גם יש רשימת אתרי אונסקו לסימון היכן ביקרתם.

 

כמה מילים ביחס לצבירת יעדים רק לשם ההישג הכמותי: לפני מספר שנים פגשתי אישה קנדית שהיא חברת TCC. לא מקצועית כמו דון וברשימה שלה היו משהו כמו 105 מדינות. היא ציינה שיש סוכנויות נסיעות המציעות מרכולתן לחברי המועדון ומאפשרות להם להשיג יעדים רבים במהירות רבה.

 

לא מדובר כמובן על ארגון ביקור בהולנד, בלגיה, לוקסמבורג וגרמניה – ביום אחד. יוצאים מתוך הנחה שחברי TCC כבר מיצו יעדים אלה. אז פעם בדקתי מה הם מציעים. למשל תוך שבועיים לבקר ב-10 או 9 מדינות במערב אפריקה: טסים, נוחתים מטיילים יום, לנים ולמחרת טסים למדינה הבאה. אלה טיולים מאד יקרים: הרבה טיסות, ויזות וארגון מורכב. כנראה יש ביקוש. יש מספיק אנשים הרוצים להוסיף לרשימתם עוד 10 מדינות ולשדרג מעמדם בארגון.

 

מה אגיד לכם? זה לא בשבילי ולא הסגנון שלי בטיול ואני מניח שגם לא הסגנון של רובנו.

היות וכך, אמשיך לטייל בקצב שלי ובהתאם לתחומי העניין המתאימים לי. איני רואה עצמי משתתף במרוץ הכמותי ומיקומי לכן לא רלוונטי. כבעל דרכון ישראלי עשרות מדינות חסומות בפני ובהתאמה מאות יעדים כך שגם מבחינה זו המרוץ לא רלוונטי.

 

מצד שני (בהתייחס לחלום הבית המבודד בבולגריה) גם לשהות זמן רב במצב נינוח ככל שיהיה - זה לא אני.

 

עבורי: יש יעדים. יש חלומות. יש הזדמנויות ויש רצון להכיר ולהתנסות. לשמחתי נותר לי נפח ענק לתייר ולבקר.

תודה על השיתוף, גם אני נהניתי מאד לקרוא. מצטרפת לכל השאלות שנשאלו פה. מסקרן האם יש לו משפחה (ומאיפה הכסף? הוא בטח לא עובד בשבילו כי הוא משקיע בלהוציא אותו..)

 

מעניין מאד, באמת תודה על השיתוף.

במחשבה שנייה  - קנאה, פנטזיה, טוטו, לטוט, מפעל הפיס.

במחשבה שלישית - מאד אמריקאי, תחרותי, בשביל מה בעצם?

מחשבה רביעית - אני עם אלונה, ז"א לא באותו כפר (מסכנה, עד שהגיעה למנוחה ולנחלה בבולגריה  היא צריכה דווקא אותי כשכן?), אבל באותו הקונספט. יוון. האי היווני.

מדהים!!!.   תודה על השתוף.

 

לא ציינת בכמה אתרים אתה ביקרת מתוך הרשימות של ה-MTP ו-TCC ???

תודה, דן, על אחד הפוסטים הכי מרתקים שהיו פה.

 

איזה כיף לך שפגשת את האיש (ושהוא "נפל" על אחד האנשים שהכי יכולים להעריך אותו ולהתחבר לאורח חייו ושאיפותיו).

מעניין אם יש לו / היתה לו משפחה? כי אז ה"תחביב" שלו יכול להיות קצת בעייתי ליישום...

 

בכל מקרה, לנו נותר לקנא ולהתפעל, וסתם בשביל הסקרנות - יש לך לינק לרשימת האתרים של אונסקו?

 

נהניתי מאוד לקרוא 

אוסי

 

עד עכשיו היה קצת יבש. כמעט כמו דיווח עיתונאי.

 

אז כמה מילים אישיות.

 

כשפגשתי את הבחור לא ידעתי בכלל על MTP ועל הדירוג העולמי (בקיץ 2013 הוא עדיין היה שני ברשימה). בשיחה עם כמה נוסעים באוניה הוא ציין שלאחר יאן מאיין האתר היחידי שנותר לו לבקר הוא רוקול. (באנגלית נשמע כמו מרוקו) וכך גם הגיבו חלק מהחברה: מרוקו? מקום נהדר!

אני שאלתי: אתה מתכוון לאי רוקול? בכלל מי רוצה ויכול להגיע לשם? בהמשך השיחה הבנתי את מעמדו.

 

כמו שכתבתי, האיש לבבי ביותר. נכון שהנסיעות זה לב עיסוקו אך הוא פעיל חברתית ופוליטית, תורם מלגות לסטודנטים ונפגש עם שועי עולם ונותר צנוע. שוחחנו על חוויות ממקומות שעבורי הם בלתי נתפסים ובלתי נגישים. ויש חוויות וכיף לשמוע. הוא מתמצא בפוליטיקה בארץ ובנבכי הסכסוך באזור. היה מעניין לשוחח עם תייר בעל דעה שאינו מקובע לססמאות וידע שטחי.

 

מעניין לראות מקצוען טיולים בעבודה: תהליך ארגון הנסיעות שלו הוא משהו: לראות את כרטיסי הטיסה שלו עם קונקשנים מטורללים להגעה למקומות לא נתפסים. מאז יאן מאיין הבחור לא נח: הוא בצע נסיעה מורכבת מאד לכמה איים באוקיאנוס השקט שהביקור בהם הביאו לראשות הטבלה. מאז הוסיף אתר בוונצואלה ומחר יוצא לסודן לנסות לבקר בדרפור. במרץ יוצא למסע בדרום האוקיאנוס האטלנטי.

 

הוא עובד עם סוכני הנסיעות הטובים ביותר שיש בארה"ב. כסף קונה תפוקה ואיכות. הם מוצאים לו הזדמנויות לבקר באתרים לא נגישים ובהשגת אישורי ביקור.

 

הוא הציע לי להצטרף אליו להפלגת Oceanwide Expedition בדרום האוקיאנוס האטלנטי בשנת 2015. ראבק! מי יודע מה יהיה עוד חצי שנה ומי יכול לצאת להפלגה של חודש וחצי? ואני - יש לי רשימת המתנה לים טיולים לפני אודיסיאה שכזו.

 

לצערי עקב סדרת ניתוחים אני מושבת מטיסות לעוד כמעט חצי שנה. לא להאמין (וכנראה בצחוק) הוא מקנא בי ובמנוחת הטיולים שלי ...

 

אני עדיין "חייב" לו רעיון איך לבקר בעזה. הצעתי לו כמה אפשרויות אבל הן לא ישימות. (אין הכוונה להתגייס לאיזה סיירת ולחצות את הגדר..) הוא עדיין מחכה.

תודה על השיתוף

מאוד מאוד מעניין , כהרגלך בקודש

 

ג'מוס

וואו. רגע, עוד הפעם - וואו. אני מניחה שאתה ודון מהאנשים הבודדים בעולם שמכירים את השם הזה יאן מאיין. 

מרתק ומעורר המון המון קנאה. חשבתי לעצמי ואם היה לי כסף זמן ודרכון מתאים האם הייתי עושה את זה? אותה סקרנות, להט, תיאבון לחיים כל אלה נשחקים כל כך ביומיום שאני לא יכולה לענות בחיוב. רוב הסיכויים שהייתי קונה לי בית על ראש ההר בכפר קטן בבולגריה. יושבת שם וחולמת איך פעם אטייל בכל העולם 

הרבה תודה. השכלתי. 

 

אלונה 

מגניב לאללה!! תודה על השיתוף

יש למה לשאוף...

איך מגיעים להשיג כזה?

 

התשובה המיידית (והנכונה) היא: כסף, זמן ודרכון מתאים. כאמור לדעתי זה נכון אך קצת שטחי . 

 

יש רבים עשירים שזמנם בידם שאוהבים לטייל אך הם לא שם. נדרש הרבה מעבר לכך.

 

לדון יש כסף, זמן ודרכון אמריקני אך יש לו גם סקרנות אין סופית וידע רב, נינוחות, יכולת רבה להתרועע ולהקשיב ומידה רבה של אומץ. ביקור בחלק מהאתרים דורש אומץ ויכולת להתמודד עם קשיים, סכנות ועם בעלי סמכות שאינם ידידותיים למטיילים הבודדים המגיעים לאזורם.

 

לשמחתי פגשתי אותו בהפלגת הקוטב שם הוא היה בדרכו לצרף את האי יאן מאיין

לרשימתו ושוחחנו רבות על נושאים רבים. הוא באדיבותו תרם לי גם מספר תמונות לבלוג.

לאחרונה נתן את הסכמתו להעלאת אזכור זה להשיגו באתר למטייל.

 

ומה איתנו? הוא ביקר כאן? הרי הפרובינציאליות (גם שלי) מבקשת את השאלה.

 

אז כמובן שהוא ביקר כאן. מספר פעמים. היות וגם הוא מנהל בנפרד את רשימת ביקוריו באתרי מורשת UNESCO – אזי הוא ביקר כמעט בכול אתרי ישראל אך טרם ביקר באחרון שנוסף לרשימת אתרי ישראל - נחל המערות.

 

בכל זאת יש לו נקודה מטרידה באזורנו: ברשימת ה 874 מופיעים שני אתרים הקשורים לרשות הפלסטינאית: השטחים ביהודה ושומרון ורצועת עזה. הוא ביקר ביהודה ושומרון אך בביקורו האחרון כאן הוא לא ביקר ברצועה ומאז השתלטות החמאס סביר להניח שגם לא יוכל ואתר סמוך זה והנגיש לכאורה - הוא ברשימת האתרים שדון טרם היה בהם...

 

סביר להניח שהוא יצליח לבקר באי המבודד בעולם (האי בובה) בו הוא צפוי לבקר בשנת 2015) לפני שיצליח לבקר אצל שכנינו.

 

שרשור צנוע זה הוא מחווה להשיגיו.

עד כאן.. בשלב זה..

נחזור לענייננו

 

דון ביקר נכון להיום ב 831 אתרים ברשימת  MTP והוא אם כך האדם שטייל הכי הרבה בעולם. מבחינת אתרי TCC הוא ביקר ב-317 מתוך 321 אתרים.

 

ככל שהרשימה מתקדמת, האתרים שנותרו הם הנידחים ביותר והמורכבים ביותר לביקור. אם התכנון המפורט עליו הוא עמל אכן יתבצע אזי בחודשים הקרובים הוא צפוי להגדיל את יתרונו.

 

בתמונה המצורפת בלובי של התחנה המטאורולוגית באי הקוטבי יאן מאיין תפסתי במקרה את דון (יושב עם הכובע הכחול) מעדכן את מעמדו ברשימת המטיילים מיד לאחר שהוסיף את האי לרשימה.

 

כמובן שמועדון TCC ציין את השיגו לפני כחודשיים מועד בו עבר למקום הראשון. מאז הוא הוסיף יעד נוסף לרשימה.

 

 

נתחיל דווקא באופן יבש ומתודולוגי: איך מודדים דבר שכזה?

 

קריטריון בסיסי ראשוני הוא ביקור בכל המדינות בעולם (193+3). אך רבים ביקרו בכולן אז מי המוביל? ובכלל מה מוגדר כ"ביקור"?

 

Travelers' Century Club  (TCC) הוא מועדון חברים ותיק בו חברים אלה שטיילו במאה מדינות או יותר. למועדון יש רשימת מדינות וטריטוריות והיא אבן הבוחן מבחינתם לטיולים (321 אתרים).

 

קריטריון מספיק ומינימאלי מבחינתם להגדרת "ביקור" הוא לרדת ממטוס, לעבור בביקורת הדרכונים, לצאת מהשדה. לעמוד בשתי רגלים על אדמת המדינה וזה "ביקור". כך ניתן בזריזות לחזור ולטוס למדינה הבאה. לכאורה ניתן לבקר בסין, רוסיה וארה"ב ביממה אחת.

 

דבר ידוע הוא: כשיש קריטריון יש כאלה שיעשו את המינימום לעמוד בו. כך גם ברשימה זו יש עיוותים מסוימים המעודדים את מי שעניינו צבירת כמות - קצת לחפף .

 

על מנת למנוע חיפוף שכזה ולנסות לכמת 'נפח' טיול אמיתי עד כמה שניתן, הוגדרו קריטריונים מחמירים יותר באתר Most Traveled People (להלן MTP במדינות מרכזיות הקריטריון הכמותי כולל בנוסף ל"ביקור" במדינה גם ביקור בכל המחוזות:

 

• כל מדינות ארה"ב
• כל מחוזות רוסיה
• כל מחוזות סין
• פרובינציות קנדה ועוד כמה מדינות גדולות המחולקים למחוזות כמו מקסיקו
• כל המחוזות או החלוקה לישויות במספר מדינות אירופאיות: צרפת, ספרד, גרמניה ומדינות נוספות
• טריטוריות ואיים מבודדים
• שני הקטבים ועוד.

סך כל הרשימה מונה 874 מדינות ואתרים. המהדרים ימצאו גם בה פגמים אבל נכון להיום זו הרשימה המפורטת ביותר.

 

רשימה מקבילה שאינה מהווה קריטריון לביקור היא רשימה הביקור באתרי מורשת של UNESCO. כאן יוצאים מתוך הנחה שאתרים אלה הם המיטב שיש למדינות להציע אזי ביקור באתרים אלה משול לביקור במיטב שיש לעולמנו להציע למטייל. ברוב המקרים זה אכן נכון אך חלק מהאתרים אלה נקבע פוליטית או עקב לחץ מסחרי אבל לכל הדעות זה קריטריון סביר ומקובל. 

 

ובכן זו הכמות והיעד ועכשיו נראה מי מתקרב להשגת יעד זה