יש גם הרבה ביטולים של הזמנות באתר שציינת. זאת אומרת שעם קצת סבלנות, אורך רוח (מפני שאתר ההזמנות לא ממש ידידותי למשתמש), וזמן אפשר למצוא מקום לינה. יתכן שהביטולים יתחילו בעוד כחודשים+ ככל שמתקרבים לשיא העונה בילוסטון.

אני הזמנתי כך 6 לילות בסוף אוגוסט 2011 כחודש לפני הטיול (משהו כמו קצת אחרי אמצע יולי), אך נאלצתי לעבור בין 3 מלונות. בדיעבד זה היה טוב כי הפארק גדול מאוד וזה חסך לי קצת נסיעות בתוכו בין האתרים השונים בו.

ישנו בבקתות על כביש הכניסה המזרחי. די קרוב לכניסה ולאגם.

אכן, כל הלינות בתוך הפארק צפויות להיות מלאות כבר. אולי בחדרים הכי יקרים בלודג'ים עוד יש מקום, אבל גם בספק. אפשר לנסות בזמן ההגעה לברר אם יש ביטולים. אנחנו ניסינו בקיץ האחרון ולא היו. 

לא אסון ללון מחוץ לפארק. פקקים אין כל כך, אלא אם כן יש חיות בכביש, שאז לרוב לא אכפת לאף אחד מהפקק תאונות דרכים יש לפעמים אבל הריינג'רים מתקתקים אותן בצורה מרשימה ביותר. הנסיעה בכבישי הפארק אכן אורכת זמן, במיוחד כיוון שמהירות הנסיעה מוגבלת. לטעמי, אין פסול בלנסוע שוב ושוב בכבישי ילוסטון. ממליצה שלפחות פעם אחת הנסיעה תהיה מאד מוקדם בבוקר, כשקר וכל האיזורים הגיאו-תרמיים מעלים אדים. זה נותן פרספקטיבה אחרת לגבי הכמות שלהם. 

אני מאד לינה בתוך הפארק כשאפשר. הבקתות האלו גם זולות יותר מלינה ממוצעת בווסט ילוסטון, אז בכלל והם בהחלט ברמה של חדר במוטל, לא פחות (רק בלי טלביזיה). יחד עם זאת, הפארק ענק ובכל נקודה שתתמקמו בו, תמיד תצטרכו לנסוע וכנראה לעשות לפחות לופ אחד מתוך השניים שבספרת השמונה. זה יקרה בין אם תהיו בתוך הפארק או בתוכו, כך שהלינה בווסט ילוסטון תוסיף לכם בפועל את הנסיעה בין ווסט ילוסטון לצומת בה הכביש מתחבר לספרת השמונה. זו נסיעה לאורך נהר המדיסון, כמדומני, שהיא יפה בפני עצמה, היא חלק מהפארק ויש בה את נקודות הצפייה באלק מהטובות בפארק.