אני אסכם לך את מה שאני עשיתי מניסיוני (שנתיים באסיה) הדל: בנפאל: חגורת כסף שתהיה עלייך כשאת בעיר. בטרק, כפר, כל מקום שלא הומה אדם החגורה יכולה להשאר בתיק וגם בחדר אם החדר נעול אם מנעול שלך. בסין: אפשר להשאיר את הכסף במלון וגם בתיק. הדבר האחרון שסיני רוצה זה להסתבך עם המשטרה הסינית ולכן הסיכויים להשדד בסין הם קלושים. אך עדיין לנהוג בעירנות.

טרוולר צ׳קס זה אכן מיושן אבל אם בא לך לחסוך בהוצאות, (ואגב, בנפאל לא מכל מקום יש כספומת אבל בכל חור יחליפו לך את הטרוולרס) עדיף לך לקחת טרוולרס. הסיבה היא מאוד פשוטה. אין צורך לשלם עמלות משיכה/לנסוע שעתיים לכספומט/להוציא בוחטה הכל פעם, וגם אפשר ורצוי להתמקח בכל מקום על שער ההמרה. בסין אין בהם שום יעילות.

 

תהני מכל רגע.

וואו היה קשה להגיע לסוף העמוד עם כל הדיון הכלכלי..

אבל דווקא רציתי לומר כן ושממש כדאי לך לקחת אשראי נוסף!!

אני מגיעה לנפאל כמעט כל שנה, גם גרתי שם תקופה של שנה כמעט, אף פעם לא החבאתי כסף, לא בחגורה ולא בכיס כזה או אחר אבל הראש שלי קצת מפוזר לפעמים וכך קרה ששכחתי איפשהו את הארנק שלי עם האשראי ועוד מלא רופים ששניה לפני הוצאתי בכספומט אז לצערי הארנק לא נמצא אבל לפחות היה לי בתיק אשראי נוסף!!

 

או בקיצור - כסף עולה כסף. תמיד. 

עופר - איך אתה משיג דולרים? אתה מרוויח משכורת בדולרים? משלמיפ לך במזומן?

אני מרוויח משכורת בשקלים, והכסף מועבר באופן ישיר לבנק. . כדי שיהיה לי ביד 2000 דולר למשל אני צריך:

1. למשוך 7000 ש"ח. תקרת הכספומט שלי היא 1500 ש"ח. כלומר אני צריך למשוך המשך 5 ימים רצופים (כל יום לרוץ לכספומט, ולשמור איפשהו את המעטפה העבה של המזומנים), או ללכת לבנק (+תור +  חניה) ולשלם גם עמלת פקיד.

ואז אני אגיע למשל לדואר (ושוב נסיעה + חניה) או לצ'יינג', אעמוד עוד פעם בתור, ואחליף מזומן ישראלי לדולרים. נכון להיום הדואר גובה תוספת של למעלה מאחוז על המרת מזומן - שער יציג של הדולר 3.461, והדואר מוכר דולרים ב3.52 (וזה מעל 800 דולר. בסכומים נמוכים יותר הם גובים 3.55 שקלים שהם 2.5% אחוז תוספת).

 

כשתבוא לצ'יינג בחו"ל שוב תשלם עמלה דומה - סדר גודל של אחוז נוסף על המרה לרופי/יואן / מה שאתה רוצה.

 

כלומר סך הכל עך עסקאות מזומן שילמתי כ-2% עמלה, + 3 פעמים פקיד (בנק, צ'יינג' בארץ, וצ'יינג' בחו"ל). על פעולת אשראי בויזה של כאל למשל אני אשלם 2.5% בלי טובות, ועל משיכה בכספומט בחו"ל אני אוסיף עוד 15 ש"ח (במשיכה של שווי 1500 ש"ח זה עוד אחוז).

 

אז לך שווה הריצה והתרוצצות העיקר שהבנק לא ירוויח על חשבונך. זו זכותך המלאה. אבל מישהו עדיין מרוויח על חשבונך. אולי זה הצ'יינג' בארץ, או בסין/נפאל (כנראה כגם וגם).

 

 

לא הגנתי על הבנקים ואין פה דיון אם הם גנבים או לא,
הטענה היא שיחסית לעמלות אחרות על המרות כספים במזומן או טרוול,
באשראי הם גובים עמלה מינימלית על ההמרה (כלומר על השער היציג)
ואין דרך לעקוף את זה, אלא אם תוציא עכשיו 10000 ש"ח מהבנק ותלך לבנק הדואר לקנות דולרים ואז תחפש בציינג'ים בחו"ל מי ייתן לך את השער המשתלם ביותר,
אז כן, הבנק במקרה הזה שווה את החצי אגורה הנוספות שחסכתי ואני גם לא צריך להסתובב עם 3000 דולר במזומן בטיול
ולא, טרוולים מעולם לא היו הוגנים יותר - שים לב כמה שילמת על ה"ביטוח" שלהם בהמרה בקנייה ובמכירה ותראה כמה הפסדת

gauntlet 

אני מקווה שאת צוחקת. שום עמלה שאת משלמת לבנק היא לא הוגנת. 

 

טרוולים היו הוגנים ביותר במזרח אבל אני מבין שהם נגוזו (כנראה שזה מהשנה האחרונה- קיץ שעבר התנהלתי איתם) אז זה לא משנה. הדיון לא רלוונטי. 

 

אני רק מקווה שכולכם לא תמימים כמו שאתם נראים. הבנקים עוקצים אותנו בקטנות כל הזמן וזה נהיה עקיצה מאוד גדולה בסוף. צריך את ההתעסקות המציקה הזאת. הסיסמא "אני משלם בשביל נוחיות" בסוף פוגעת בכלל כי היא נותנת להם לגיטימציה. כשאתם הולכים לבנק להמיר סכום גדול לדולרים נגיד, אני מאוד מקווה שאתם מתמקחים (כן זה תופס גם בבנק פה בארץ לא רק על פשמינות במזרח). 

 

נועה:

קחי איתך דולרים. בנתב"ג תחליפי (משקלים בלבד, אם תבואי להם עם דולרים הם יחליפו חזרה לשקלים) משהו כמו 100-200 שקל לרופי/יואן בשביל החצי יום הראשון.

מעבר לזה הכי טוב להחליף בבנקים או בסוכנויות בכירות (למשל שי וסויסה בנאפל). הם ייתנו לך שער הוגן. בכל מקרה לא בשדות תעופה של סין/נאפל. 

 

אין צורך בכרטיס אשראי נוסף אבל שיהיה עלייך תמיד לפחות 100-150 דולר שהומרו למטבע מקומי בצורת מזומן נגיש. 

שוב- אם את לא מסתובבת לבדך בלילה במקומות מפוקפים המדינות האלה יחסית בטוחות. לא צריך להיות שאננים אבל גם לא בלחץ.

 

תצטרכי קצת כסף בהתחלה בשביל מונית משדה התעופה לתאמל. אפשר להחליף בשדה התעופה בתעריף מחורבן.

מלבד זה, אפשר להחליף כסף בקטמנדו בסוכנויות סוויסה. הם נותנים את השער הטוב ביותר.

אם את מעוניינת, חזרתי מנפאל עם קצת עודפים של המטבע המקומי ואני יכול להחליף איתך.

לטעמי אין צורך להמיר כבר בארץ. לרוב תקבלי שער כל כך גרוע, שפשוט לא כדאי. אפשר פשוט להחליף שם, אני תמיד מגיע עם דולרים במזומן ומחליף במדינת היעד.

בסין מותר להמיר אך ורק בבנקים. בנפאל איני יודע.

לגבי מספר כרטיסי אשראי, שניים זה רק לגיבוי. טיילתי שנה וחצי בדרום אמריקה עם כרטיס אשראי אחד ויחיד, והסתדרתי יופי. מצד שני, כשנסעתי למזרח לאחרונה לקחתי איתי את כל השלושה שיש לי ואישתי עוד לקחה את השניים שלה. אם זה היה נחוץ? איני בטוח, אבל תמיד טוב שיש גיבוי למקרה שאחד נגנב/אבד/לא עובד וכו'.

אוסיף מספר שאלות: האם להמיר למטבע הנפאלי והסיני כבר בארץ או לבוא עם חופן דולרים נטו ? (על הדרך אשמח להמלצה על סכום מומלץ לצאת איתו מהארץ) ובאופן כללי, איפה ההמרה המשתלמת ביותר במקומות אלו? שדה התעופה או הסוכניות השונות?

ושאלה אחרונה- ישנה תמימות דעים לגבי הצורך בשני כרטיסי אשראי בחו"ל?

שוב תודה!

לא מובן לי עופר, בקנייה של טרוולרס צ'קס אתה לא משלם את הפרשי המטבע?
הרי אתה לא בא וקונה עם דולרים, אתה הרי קונה עם שקלים בתחילת התהליך.
העמלה של הבנק על כרטיס האשראי היא לרוב נוחה והוגנת יותר מההפרשים על המחאות הנוסעים, אותם אתה משלם גם בקנייה (משקל לדולר) וגם במכירה (מדולר למטבע מקומי)
כנראה שהניסיון שלך מוגבל קצת לאזורים באסיה בהם מקבלים, וכן, אני יודע שמקבלים שער יפה בתאילנד, יפן, הודו...
אממה, מי שקונה עכשיו המחאות נוסעים יופתע לגלות בעוד שנה בערך שעוד מדינה חדלה מלהשתמש בהן בגלל זיופים והתקדמות טכנולוגית.
באירופה שוחטים בעמלות ההמרה (רק על הפעולה לוקחים כמעט 10 אחוז אם לא יותר)
ובמרכז ודרום אמריקה כבר לא מקבלים בכלל.
בקיצור, מי שמטייל עם המחאות נוסעים, מוטב שיפדה אותן מהר בסוף הטיול כדי לא להיתקע עד הביקור הבא בסין...

לגבי שוד מזויין כזה שתארת - אי אפשר למשוך מכספומט יותר מתקרת המשיכה היומית - סדר גודל של 2000 ש"ח. החיים שלנו שווים יותר.

 

לגבי סכומים זניחים - אם תקנה כרטיס אשראי נטען של הדואר למשל תשלם 40 ש"ח על קניית הכרטיס. זניח או לא זה דיון אחר. למה שהדואר יתעשר על חשבוני?

ושער ההעברות של הדואר יותר גבוה מזה של הבנק.

כך שבסופו של דבר לטעון 2500 דולר בכרטיס של הדואר יותר יקר מאשר לגהץ 2500 דולר בכרטיס של ישראכרט.
לי לא אכפת מי מרוויח על חשבוני (הבנק, הדואר, חברת האשראי או הבחור בסין), אכפת לי כמה זה עולה לי.

אם תנסה להמיר את הכרטיס של הדואר למזומן, זה בעצם משיכת מזומן בכפסומט, וגם הדואר גובה עמלה של סביבות ה-4 דולר על הפעולה (לא סגור על המספר המדויק).

ואם צריך לטעון עוד כסף בכרטיס, הם יקחו ממך עמלת טעינה, ובנוסף הטעינה היא באמצעות העברה בנקאית מחשבון הבנק שלך שכפופה לעמלה בבנק שלך.

 

אז בסופו של דבר - אין דרך להתחמק. עמלה תהיה חייב לשלם.

אגב - גם חגורת הכסף עצמה לא חינם והיא עולה כסף, כמו גם המכנסיים המיוחדים עם הכיס, או כל דבר אחר.

 

זה מאד פשוט- על נוחות משלמים. לא רוצה לשלם - אל תצא לטיול.

זה ממש תלוי איפה. 

בנאפל אתה לא עומד בשום בנק בשום תור. אתה פשוט נכנס לסוכנות מול הגסט האוס שלך ופודה.

 

גם מבחינת בטחון- אמנם קשה לי להאמין שזה יקרה באסיה, אבל בברזיל ואמריקה הלטינית שמעתי כבר על שוד שחוטפים אותך לסיבוב כספורמטים שתמשוך כמה שאתה רק יכול וכל המזומן לשודדים. לא יכול לקרות עם המחאות נוסעים. וגם לא יקרה באסיה בכל מקרה. 

 

עכשיו אני רוצה להתייחס לעניין מעצבן שהעלתם כולכם- זה שהסכומים זניחים יחסית לסרבול ולהמתנה. זה כבר גישת חיים של בנאדם. 

 

כשחזרתי מטיול של חצי שנה עם אשראי וראיתי שהפסדתי כ500 שקל על עמלות מטופשות והבטחתי לעצמי שזה לא יקרה שוב, יכולתי להגיד "היי, בקטנה, 500 שקל על חצי שנה והיתה לי נוחות של משיכה מכספורמט" אבל למה ?! על מה ?! 

שבעלי בנקים יתעשרו על חשבוני ?? 

תמיד בחיים אפשר להגיד "היי, זה רק שקל פה... שקל שם..." מי שחי ככה באמת שייסע עם אשראי, עליי זה לא מקובל.

זה לא הישראלי שמנסה רק לצאת לא פראייר, אלא שיש הוצאות שהן פשוט מיותרת, קטנות ככל שיהיו. 

 

לגבי הדור השלישי מול הסמארטפון, אז הנה אני רואה שהדואר אמנם לא מוכרים המחאות נוסעים אבל יש את הכרטיסים הנטענים שזה אותו דבר בדור מתקדם יותר. מומלץ.

אל תתנהלו באשראי, זה פשוט עוד כסף לבנקים שאפשר להימנע ממנו (בקלות, בלי סרבול). 

 

היתרון של טרבלרס הוא בהיותם מבוטחים. הם גם הרבה פחות אטרקטיביים לגנבים כי קשה לממש אותם בלי שבעל הטרבלרס יציג את הדרכון שלו. ההפרש בין שערי משיכה של טרבלרס לעומת מזומן רגיל משתנים מאד מארץ לארץ ואין כלל גורף.

 

מי שמסתמך על כרטיס אשראי חשוב מאד שיסתובב עם לפחות שניים. כרטיס אשראי עלול בקלות להיבלע במכשיר, להישבר או להיגנב וכדאי מאד שיהיה לו גיבוי.

 

כיס עם ריצרץ הוא דבר נפוץ במכנסי טיולים ונותן אבטחה טובה נגד כייסים - ביחוד אם הוא כיס קדמי. 

 

דרכון וכסף גדול תמיד עדיף בכספת ולהסתובב עם צילום דרכון בכיס. בכלל עדיף להכין מראש מספר עותקים של כל המסמכים, לפזר בתיקים השונים ולשמור גיבוי אלקטרוני זמין במייל.

 

כרטיס טיסה זה הדבר האחרון שצריך לדאוג עליו. בעידן של כרטיסים אלקטרוניים תמיד אפשר להדפיס מחדש - וגם זה מיותר משום שהדרכון הוא למעשה הכרטיס שיכניס אותך למטוס.

אתה צודק בכל.  כבר פרטתי בעבר את העלויות הללו (שם השאלה היתה מזומן מול כרטיס).

 

אבל:

 

מנסיוני במזרח במשך למעלה משנה, הן בהודו והן בדרום מזרח אסיה ובמקומות רבים אחרים בעולם-

הטירחה והסרבול בפריטת טרוולרס (היום כבר לא פורטים בכל מקום ולעיתים צריך לחפש בנק פתוח לעמוד בתור וכו') לא עומדת מול החיובים הקטנים יחסית להוצאה של טיול.

 

בהוצאה של 10000$ לחצי שנה ה"מחיר", לשיטתך, מגיע ל 250$ (בהנחה שפרטת את כל הכסף, כי בחלק מהמקומות התשלום בדולרים או בכרטיס אשראי) = 40$ לחודש = 150 ש"ח.

 

אבל כאן באמת כל אחד ונוחיותו.

מבחינת הבטחון אין הבדל בין השניים.

 

באנלוגיה השמוש ב TC מול כרטיס אשראי הוא כמו שימוש בסמארטפון מול מכשיר דור 3. יותר יקר - אבל איזה שידרוג 

ובעובדה - אמריקן אקספרס חדלה למכור TC בארץ וכך גם בנק הדואר.

מעולם לא ניסיתי להתנהל עם המחאות נוסעים, אז לא חקרתי את הנושא.

אבל כרטיסי אשראי כן חקרתי:

קודם כל - ממש לא כל הכרטיסים אותו דבר. יש הבדל בין חברות האשראי הישראליות (ישראכרט, לאומיקארד וכאל). יש גם הבדל בין סוגי הכרטיסים (ויזה, מסטרקארד), ויש הבדל אם הכרטיס שלך מחוייב בשקלים או במטבע אחר (אפשר לעשות חיוב דולרי או אירו).

 

בויזה של כאל למשל העמתה התעריפית היא 2.5% מעל השער היציג אם יש כזה, ואם למטבע אין שער יציג, הם ימירו לדולרים ואז לשקלים לפי יציג. ההמרה הכפולה לא כרוכה בעמלה נוספת, מתבצעת לפי שער הוגן (כלומר למשל המרה מיואן לדולרים היא באותו שער כמו המרה מדולרים ליואן).

אין עמלת מינימום. גיהצתם דולר אחד, תשלמו כ-9 אגורות עמלה (2.5% מ-3.5 ש"ח בערך)

אני כותב עמלה תעריפית, כי ללקוחות מועדפים התנאים טובים יותר. אם במקרה אתם עובדים (או יש לכם קשרים) בחברה בינלאומית גדולה (עורכי דין היטק וכו') תוכלו לארגן כרטיסים עם עמלות טובות בהרבה (למשל 1 אחוז עמלה). יותר מזה - חלק מהכרטיסים המוטבים יציעו לכם חיוב נדחה לעסקאות בחו"ל של 30 יום, ואפילו 60 יום. אגב - הרבה פעמים מספיק לעבוד כמזכירה זמנית בחברה כזו כדי לקבל כרטיס אשראי מוטב.

בחברות האשראי האחרות התנאים טיפה שונים, אבל בסופו של דבר תגיעו למספרים דומים, ובכל חברות האשראי הישראליות אין עמלת מינימום.

 

לגבי משיכה מכספומט יש עמלה. החברות הישראליות גובות עמלה מסדר גודל של 15 ש"ח ללא תלות בסכום המשיכה. משכתם 100 ש"ח או 3000 ש"ח (כמובן כפוף למגבלה היומית שלכם). בנוסף יתכן שהכספומט גובה עמלה מקומית נוספת (כמו שחלק מהכספומטים בארץ גובים עמלה). לרוב זו עמלה נמוכה יחסית מסדר גודל של שקלים בודדים. אבל אין לי מושג לגבי טיבט למשל. בבנק אוף צ'יינה בביג'ינג לא גבו ממני שום עמלה.

אם תמשכו בכספומט פעם בשבוע בערך אז תשלמו עד 20 ש"ח בשבוע או 100 ש"ח בחודש עמלה. לא זניח אבל לא סוף העולם.

 

לגבי מזומן - חשוב לזכור שבהמרת שקלים למטבע זר נשלם עלות מסויימת. יתכן שהיא נקראת עמלה, ויתכן שזה פשוט הפרש שערים (משלמים יותר מהיציג). אם קנינו מטבע שאינו מקומי (למשל דולר או אירו) הרי שכשנחליף אותו למטבע המקומי ביעד (למשל יואן) נשלם שוב עלות - עמלה או הפרש שער. כך שבסופו של דבר למזומן יש עלויות לא מעטות.

אני מתאר לעצמי שגם להמחאות נוסעים יש עלויות דומות. טמי מניח שהמחאת הנוסעים היא בדולרים ולא ומטבע מקומי.

 

עוד חסרות של מזומן או המחאות נוסעים הוא שצריך להכין את כל הכסף מראש. גם במובן שאמא/אבא לא יכולים להעביר לנו עוד כסף במהלך הטיול אם הוא יותר יקר ממה שתכננו, אבל גם במובן שכשנחזור ארצה אם נשאר עם עודף ונרצה להמיר אותו לשקלים, שוב נשלם עלות מסויימת (עמלה או הפרש שער)

 

רוני והאחרים אתם טועים ומטעים וחבל.

 

אני יספר לכם קצת על המחאות נוסעים מול כרטיס אשראי כי יש פה חוסר מודעות להבדל.

אם מישהו מכם חזר מטיול של כמה חודשים בו הוא התנהל עם אשראי והביט היטב היטב (!!) בפירוט החשבון שלו הוא הבין שזו טעות. אני עשיתי זאת הלכתי לבנק ביררתי היטב ומאז אני לא עושה את הטעות הזו יותר:

 

1. כל פעם שמושכים כסף זר בחו"ל הבנק הישראלי מחליף את השקלים שלך לדולרים והבנק המקומי מחליף את הדולרים לכסף המקומי. הישראלים לוקחים עמלה (אינני זוכר אותה בדיוק) והבנק המקומי לוקח עמלה בשיעור 2.5% בערך. מעבר לזה, משיכה בכספורמט היא בערך 4 דולר (בתאילנד נניח ברוב הכספורמטים זה 5). כמובן שמשיכות גדולות מצמצמות את עמלת המשיכה הקבועה, אבל לא את עמלת ההמרה היחסית.

 

2. במקומות רבים כספורמט הוא לא כזה נגיש. עיקר הדוגמאות שעולות לי זה למשל בהודו- בלקסמן ג'ולה יש רק בצד אחד של הגשר, במנאלי רק בניו מנאלי, בהאמפי רק מעבר לנהר וכדומה... בנאפל בפוקרה למשל אני מניח שלא תהיה בעיה למצוא אבל תכלס מה זמין יותר ?? כספורמט או סוכנות נסיעות ?? וכל סוכנות מחליפה טרוולים.

 

3. אין עמלות על טרוולים. כשבאים לדואר בארץ לרכוש טרוולים מקבלים שער יותר טוב מהחלפה למזומן (!) וכשמחליפים בסוכנויות במזרח מקבלים על זה שער כמו מזומן !! אין עמלת המרה, אין משיכה ואין חפירה. 

 

והעיקר, העיקר והחשוב ביותר- לא דואגים בכלל !!

עשיתי 2 טיולים עם אשראי, עשיתי עוד כמה עם טרוולים. 

אין מה להשוות. לא בדאגה ולא בחסכון בעמלות. 

זה לא היה ספציפית במחשבה על כמה מסוכן בדרום אמריקה (או לא). נהגתי ככה גם במרכז אמריקה, במזרח, ומדינות אירופה השונות. פשוט כי זה הרגיש לי הכי בטוח. אבל אני כנראה בדעת מיעוט כאן.

אגב, ראיתי במהלך טיוליי כל כך הרבה אנשים שחגורת הכסף שנשאו עליהם הייתה הדבר הכי פחות נסתר שיכול להיות, אז לא רק שוד אלים זה לא ימנע, אלא גם כיוס וגניבה מבלי משים.

מעולם לא הייתי תרמילאי, אבל כן טיילתי, וכן התנהלתי עם כסף

 

קודם כל - אין שום סיבה להסתובב עם כמויות גדולות של כסף מזומן. יש כספומטים או בנקים בכל העולם, וגם אם אתם באיזור נידח יחסית של העולם או בטרק, אני בטוח שפעם בשבוע לפחות תגיעו למקום שיש בו כספומט.

אז לוקחים כרטיס אשראי (או אפילו שניים כדי שיהיה גיבוי), ומסתובבים עם כמות מזומן לשבוע בערך. אפשר לריב עם 3 ימים או 10 ימים - זה עניין אישי. אבל לא רואה סיבה לסחוב אחרי אלפי שקלים (או עשרות אלפים) שמספיקים לחודש.

בנוסף - סכום מסויים (500-1000 ש"ח - בדולרים או מטבע מקומי) במקום שונה משאר הכסף. בתא נסתר בתיק, מתחת למדרס במנעל, בתיק שנשאר בגסט האוס וכו'. זה כסף לשעת חירום, שהתפקיד שלו להספיק עד שנגיע למישהו שיוכל לעזור לנו.

בסופו של דבר אני מניח שאתם לא לבד בעולם, ואם תקלעו חלילה לגניבה או משהו בסגנון, הרי שיש משפחה בארץ שתוכל לשלוח לכם כסף מרגע שתגיעו למקום ישוב גדול.

 

באופן אישי אני מאמין שדברים שנמצאים עלי יותר בטוחים מאשר במלון/גסטהאוס וכו', אפילו אם יש שם כספת. נכון שתמיד יש סיכוי שאני אקלע לשוד מזויין, אבל אני מניח שהסבירות נמוכה יותר מאשר שיגנבו לי.

כדי למנוע גניבה - קודם כל לא שמים את הארנק בתא החיצוני בתיק, או בכיס האחורי של המכנסיים. אם מדובר על ג'ינס וכדומה לגברים, אז קשה מאד לכייס אותף מהכיס הקדמי. אם מדובר על דגמ"ח המצב קצת יותר מורכב.

בתיק - קוברים את האנרק עמוק בפנים. בחלק מהתיקים יש תא פנימי לצורך דברים כאלה, ובחלק יש גם תא נסתר יחסית.

 

ברור שאפשר גם חגורת כסף וכו'. אבל בסופו של דבר צריך שיהיה לנו נוח. ללכת כל הזמן עם חגורת כסף זה פחות נוח. ללכת עם פאוצ'ים וכו' זה גם פחות נוח, וגם מסמן אותי כמטרה. ללכת עם כל מיני כיסים נסתרים בבגדים זה שוב לא נוח ומגביל אותי לסט קטן מאד של בגדים שהכנתי מראש.

 

אז צריך להזהר, וללכת עם התיק על שתי הכתפיים, ולהחזיק תיק קטן בתוך התיק הגדול כך שגם אם מורידים את התיק הגדול, לא משאירים בו את דברי הערך אלא הם ממשיכים איתנו לכל מקום (כולל שירותים). אבל לא צריך להתשגע.

 

כמובן שהכל לדעתי האישית, ואני לא לוקח שום אחריות על אובדן/גניבה או שוד שיקרו לכם חס וחלילה.

אני יכול לדבר לגבי סין בלבד שם טיילתי מספר חודשים.

אני נסיתי חגורת כסף וזה לא היה לי נוח.

הטיול שלי היה באופי תרמילאי.

התנהלתי במזומן בלבד הייתי מחלק אותו ל2 חלקים שווים ומחביא ב2 תיקים שונים במלון/אכסניה עם מנעולים והכל.(למקרה שאם כבר נגיד יגנבו אז לא יחפשו את החלק השני של הכסף)

כל יום הייתי שם בארנק את הסכום שאני צריך לאותו יום פלוס קצת מעגל כלפי מעלה,זה עזר לי לשלוט בהוצאות שלא בזבזתי כסף בצורה לא מתוכננת.

הדרכון תמיד היה עלי בכיס או בתיק קטן אם זה בטראק כלשהו.

מתנגד.

לעולם לא אשאיר דרכון וכסף במלון (למעט אם יש כספת).

חגורה. זה מאד נוח אם שמים את הארנק שלה בצד הישבן. בהליכה זה לא מפריע ובישיבה זה כמו ארנק (לגברים).

כל זה לא יעזור מול שוד אלים. אבל כיוס, גניבה, שיכחה וכד' זה מונע.

אבל לעומת אורי - אין לי נסיון של ממש בד. אמריקה. ייתכן ששם יותר מסוכן ברחוב. אבל בכל המזרח ויתר העולם - כך אני נוהג.

 

נועה, הבעיה במזומן זה הכמויות. תלוי לכמה זמן את יוצאת. לחצי שנה זה הרבה מזומן. לשבועיים - בהחלט אפשרי.

יחד עם זאת - תשלום בכרטיס אשראי יהיה תמיד יותר זול מפריטת דולרים למטבע מקומי, אותם דולרים ששילמת עליהם שער קניה גבוה יותר (בהנחת שער דולר קבוע)

 

כיס פנימי זה אחלה. נראה לי יותר נוח מחגורת כסף.

תמיד גם לקחת מנעול או שניים קטנים.
בנסיעות הכול יהיה עליך בתיק אישי שצמוד
וכשאת מגיעה למקום ויוצאת לטיולי יום, אם האכסניה/ גסט האוס לא מספקים כספת או לוקר (עדיף לוקר בחדר מאשר כספת אצל אעובד קבלה שאת לא מכירה)
תנעלי את התיק ותחביאי בתוך גרביים מלוכלכות את הדרכון ושאר הדברים.
אם מישהו יטרח מאוד לשדוד אותך בגסט האוס הוא יצליח, אבל את לפחות תעשי מה שאפשר להקשות

ציינת שאת חוששת  שכיס פנימי יסרבל אותך.

אם את חושבת על לתפור כיס פנימי, עשי זאת ותנסי בבית איך זה מרגיש לך.

לא טוב, תנסי ללכת עם חגורה, ותחליטי מה עדיף לך.

אגב, יש מכנסיי טיולים עם כיס פנימי מובנה - מעולה, ולא מפריע.

ויש גם כיסים הנישאים על הצוואר ומתאימים לגודל דרכון.