דן - תודה רבה לך!!

 

גם על הסיפור המרגש והעוצמתי - מודעת אבל הזו פשוט מזעזעת וחודרת ללב ולנפש.

 

וגם על שירה של לאה גולדברג. חשוב לקרוא אותו כל שנה שוב שוב, כמו בהגדה של פסח. 

 

לזכור ולא לשכוח!

 

שירלי

 

 ארבעה בנים 

 

 

א. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל
 

אָמַר שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לִשְׁאל:
גַּם הַפַּעַם, אָבִי, גַּם הַפַּעַם
אֶת נַפְשִׁי, שֶׁחָזְרָה מֵעִמְקֵי הַשְּׁאוֹל,
מַלְּטָה מֵעֶבְרָה וָזַעַם.

כִּי קָטְנוּ הַמִּלִּים מְהַבִּיעַ הַשְּׁאוֹל,
כִּי לַמָּוֶת אֵין נִיב-שְפָתַיִם,
וַאֲנִי שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִשְׁאל
כְּבַד-פֶּה אָנכִי שִבְעָתַיִם.

כִּי צֻוֵּיתִי לָנוּד בִּדְּרָכִים אֲרֻכּוֹת –
לא חֶדְוָה, לא שַלְוָה, לא מָנוֹחַ.
כִּי צֻוֵּיתִי לִרְאוֹת בְּיִסּוּרֵי תִּינוֹקוֹת,
עַל גְּוִיּוֹת עוֹלָלִים לִפְסחַ.

כִּי הִכּוּ עַל עֵינַי מַגְלְבֵי פָּרָשִׁים
וְצִוּוּנִי עֵינַי לִפְקחַ,
זָחֲלוּ אֶל לֵילִי נְחָשִׁים לוֹחֲשִׁים:
לא לָנוּם, לא לַחְלם, לא לִשְׁכּחַ.

וַאֲנִי לא יָדַעְתִּי, הֲלִי הָאָשָם,
הֲבָגַדְתִּי, הֲמָעַלְתִּי –
לא רָשָׁע אָנכִי, לא חָכָם אַף לא תָּם,
וְעַל-כֵּן שְאֵלוֹת לא שָׁאַלְתִּי.

וְעַל-כֵּן לא דָרַשְׁתִּי נָקָם וְשִלֵּם,
ולא אָח לִי וְלא מַלְאָךְ לִי –
וְהִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ בּוֹדֵד וְשָׁלֵם –
וְאַתָּה אִם תוּכַל, פְּתַח לִי.

 

ב. רָשָׁע

אָמַר הָרָשָׁע: אָבִי, אָבִי,
אֵינֶנִּי חָפֵץ לְרַחֵם,
כִּי יָבְשָׁה דִמְעָתִי, וַיִּקְשֶה לְבָבִי
בִּרְאוֹתִי מֶה עָשׂוּ לָכֶם.

בִּרְאוֹתִי אֶת בִּתְךָ הַקְּטַנָּה בְּדָמָהּ
מְקַמֶּצֶת אֶגְרוֹף פָּעוּט,
וְרִיסֶיהָ נוֹגְעִים בַּעֲפַר-אֲדָמָה,
וְעֵינָהּ מְשַׁוַּועַת: לָמוּת!

בִּרְאוֹתִי לְהָקוֹת שֶל כְּלָבִים מְשֻסִּים
בְּתִינוֹק כְּחוּשׁ-בָּשָר בֶּן חָמֵשׁ;
בִּרְאוֹתִי הַנָּסִים מִבָּתִּים הֲרוּסִים
אֶל הַשְּחוֹר, אֶל הַבּוֹר, אֶל הָאֵשׁ.

וְנָדַרְתִּי לִהְיוֹת עֲרִירִי וְחָפְשִי,
אַכְזָרִי וְצוֹנֵן וְזָר, –
עַד שֶׁבָּאוּ אֵלַי מְבַקְּשִׁי-נַפְשִׁי
וְדִינִי, גַּם דִּינִי, נִגְזָר.

אֵין מְתם בְּנַפְשִׁי, אֵין מְתם בִּבְשָרִי,
הִשִּׂיגַתְנִי נִקְמַת אֲדנָי.
וְהִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ בּוֹדֵד וְנָכְרִי.
וְאַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנַּי.

 

ג. תָּם
 

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת נִדְלָקִים כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.
וּתְלוּיִים הַטְּלָלִים עַל עָנָף כִּדְמָעוֹת עַל רִיסִים,
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת נִדְלָקִים כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם
וְאַנְשֵׁי הֶעָרִים מַדְלִיקִים פַּנָּסִים.

וְשַלְוָה עֲמֻקָּה וּבְרוּכָה אֶל עֵינֶיךָ נִבֶּטֶת
בְּזִכְרוֹן הַלִּבּוּב שֶל חִיּוּך-יְלָדִים יְשֵנִים,
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת דּוּמִיָּה, צִפִּיָּה וָרֶטֶט –
הַלַיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ יְגוֹנִים.

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת מוּל רָקִיעַ אָפֵל וְזָחוֹחַ,
מוּל יָרֵחַ חוֹלֵה-הֲזָיוֹת וּמוּל שְׁבִיל- הֶחָלָב,
מְהַלְכִים בְּגַנִּים אֲפֵלִים בֵּין בִּעוּת וְנִיחוֹחַ
רְפָאִים עֲגוּמִים וּגְדוֹלִים שֶל הַיּוֹם שֶׁחָלַף.

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵיזוֹ יָד זֵידוֹנִית מְכַוֶּנֶת
אֶת רוּחִי הַתְּמֵהָה אֶל מִרְמַת הָאוֹרוֹת הַכָּבִים
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת צִפִּיָּה, דּוּמִיָּה וַעֲנֶנֶת, –
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ כּוֹכָבִים.

 

ד. חָכָם
 

וְהָאָב עַל בְּרִיחִים סָגַר הַדְּלָתוֹת
וְלא קָם וְלא פְּתָחָם –
וַיִכְרַע לְהַבִּיט אֶל עֵינָיו הַמֵּתוֹת,
אֶל עֵינָיו שֶל הַבֵּן הֶחָכָם.

 

לאה גולדברג "ילקוט שירים"

 

דן, מצמרר ומעורר מחשבה.

תודה על התכנים המיוחדים שאתה מעלה כאן.

מצמרר

תודה רבה על העלאת המקרה הנורא. אבל לפחות זה מה שגרם ליהודים כה רבים לעזוב את פולין ולא לחיות באשליות.

אני תוהה אם הבית הזה עדיין קיים, מי גר בו כיום ואיך בכלל אפשר לגור במקום כזה... 

דן, תודה על האזכור החשוב והנורא הזה.

 

שמות הנרצחים, גם אם הם חלקיים, ובמיוחד היעדר שמו של האדם שזוהה לפי מספר אושוויץ שלו - אלה ממחישים בצורה ברורה את הזוועה.

כשמדברים על שישה מיליון או על מאות אלפים ואפילו על אלפים - קשה לתפוס זאת בתודעה, וכשנותנים פנים ושמות הכל מתברר...

 

לזכור ולא לשכוח!

 

מירה