ביום ד' 23.4 בשעה 15.30 בערך הייתי לקראת סיום ההכנות הלא נעימות לביצוע בדיקת אבחון מומלצת לבני 50 ומעלה.

הטלפון מצלצל ואני שומע את זוגתי שתחיה מדברת באנגלית. לאחר מילות נימוסין היא מעבירה לי את השיחה ועל הקו אשתו של בן דודי מלונדון המודיעה לי על פטירת דודי.

לאחר " ברוך דיין אמת " התעניינתי מתי הלוויה והיא אמרה שמנסים לקבוע למחרת בשעה 16.00 .

למרות מצבי והבדיקה שהייתי אמור לעבור בשעה 18.30 בבית חולים תל אביבי, אשתי אומרת לי : אתה חייב לנסוע !

טלפון בהול לבן דוד אחר שתמיד נוסעים ביחד ולמזלי עובד בסוכנות נסיעות .

גם הוא קיבל את ההודעה והתחיל לחפש טיסה ללונדון. הוא מעדכן אותי שזה לא פשוט למצוא טיסה במחיר סביר וגם שנגיע בזמן ללוויה. מתברר שעקב סיום חג הפסח כל הטיסות מלאות והמחירים בשמיים. באיזי-ביזי הכרטיס מעל 900 דולר ובמוביל הלאומי מעל 1000 דולר.

הוא מציע טיסה דרך ברצלונה ואני מבקש ממנו קצת זמן לברר עם סוכן הנסיעות שלי שמאשר את דברי הבן דוד. הזמן רץ ואני חייב לצאת לכיוון ת"א.

מצלצל לבן דוד ואומר לו אני איתך, קח את הפרטים שלי ואת פרטי כרטיס האשראי ודאג לכרטיס גם עבורי.

לבדיקה זו חייבים להגיע עם מלווה כך שיש לי זמן בדרך לדואג לביטוח. ברשותי כרטיס הביטוח כל פספורט כארד ( הומלץ באתר ע"י יערי  אם אינני טועה ) , כך שהוא מופעל תוך כמה דקות.

בזמן ההמתנה לבדיקה מקבל טלפון שהטיסה בשעה 05.00 ולהיות בשדה 3 שעות לפני הזמן.

מגיע הביתה לאחר הבדיקה בשעה 21.00 ומתחיל להכין מזוודה ותיק למטוס.

שוב טלפון מהבן דוד שמציע לא לקחת מזוודה אלה רק מטען יד כדי לא להתעכב בנחיתה בלונדון, כיוון שהזמן שלנו קצר, נוחתים בגטוויק בשעה 14.00 והלוויה בשעה 15.30.

בטלוויזיה משודר המשחק מול מילאנו ואני מנסה גם לצפות וגם לדחוף לטרולי הקטן ציוד לשבוע ימים. מזל שיש לי רשימות ציוד מוכנות.

מגיע לשדה בשעה 02.00 ושם שומע בפעם הראשונה שטסים עם חברה וולינג = VUELING הספרדית והכרטיס עלה קצת פחות משש מאות דולר. זמן ההמתנה בברצלונה בהלוך 3 שעות ובחזור 5 שעות.

עוברים את הבידוק , הביקור בדיוטי ועולים למטוס איירבוס 320-200 חדיש. לפחות קיבלנו מקום בשורה מרווחת.

לאחר כשני לילות ללא שינה מנסה לישון אך זה לא זה. נוחתים בברצלונה וממתינים לטיסת ההמשך. ראינו בחצר הפנימית שני בתי קפה אך לא הצלחנו לרדת לשם כיוון שעברנו את ביקורת הדרכונים שהיא נקודת האל חזור.

בחזור היינו יותר בעלי ניסיון ולאחר הציק-אין יצאנו לבית הקפה קוסטה שלמרות צבע הפועל שלו הוא מצא חן בעיננו.

העברנו את הזמן בבית קפה בתוך הטרמינל  והמתנו לטיסה. הטיסה יוצאת באיחור של כעשרים וחמש דקות, נוחתים בגטוויק ודיילת קרקע נחמדה שהתעניינה לסיבת הביקור, הקפיצה אותנו לראש התור כש שמעה את סיבת הביקור.

עוברים את ביקורת הדרכונים, יוצאים לאולם מקבלי הפנים, פוגשים את הנהג שנשלח להביא אותנו ורצים לרכב. הכבישים עמוסים ( כביש M25  בשיפוצים ) ובכיש M4 פנצ'ר בגלגל האחורי. הנהג מחליף גלגל בשיא המהירות אך מגיעים לבית הקברות בסיום הקבורה כש הקהל חוזר לבית ההלוויות לסיום התפילות. 

ממש מצער אותנו שלמרות כל המאמצים הגענו באיחור.

שישי שבת לא יצאתי מהבית רק לתפילת שחרית ומנחה בבית הכנסת.

ביום ראשון לאחר התפילה ( מניין בבית  בשעה 8 ) מחליטים לצאת קצת להתאוורר.

יום ראשון ולכן בוחרים את שוק קמדן.

מקבלים כרטיסי אויסטר מהמשפחה ומטעינים אותם ב- 10 פאונד.

מעדיפים נסיעה באוטובוס , בקומה השניה ומגיעים לאזור השוק. המקום שוקק תיירים.

עושים סיבוב בדוכנים שמשני צידי הרחוב ומחליטים לשתות קפה. מולנו סניף של קוסטה  ( COSTA ) עם שרותים ושוקו בלגי מעולה. ממשיכים לטייל ומגיעים לתעלת קמדן עם הקמדן לוק ועם המוני צופים מסביב וכמובן דוכנים ללא סוף.

גם אנו צופים איך הלוק משווה את הגבהים ומאפשר מעבר הספינות . 

ממשיכים לסטבלס מרקט היכן שהיו אורוות ועם פסלי הסוסים היצוקים. המקום כולל שדרת מסעדות ( גם פלאפל ) כמו בציינה טאון.

מחירי המוצרים נמוכים יותר מאשר בשוק קמדן. 

לאחר השיטוטים נכנסנו לבקר קרובת משפחה המחזיקה חנות וינטג' בקרבת מקום.

בדרך חזרה בן דודי מודיע לי שהוא חייב בכל ביקור בלונדון לטעום פיש אנד צ'יפס.

בדרך ראינו מסעדה מסוג זה אך כש חזרנו שכחנו ממנה. לא לדאוג עוד נחזור אליה.