May Lake הוא אגם קטן ומקסים, חבוי באיזור מיוער בין ההרים.

המסלול אליו מוצל ויפה, וכשמגיעים אפשר לפעמים לראות השתקפות נהדרת.

מדובר ב-4 ק"מ בסה"כ של הליכה במסלול מסודר בין העצים, ובעליה של 150 מטר מצטברים.

ההמשך אל פסגת Mt.Hoffmann קצת יותר מאתגר. השביל עולה אל איזור של צמחיה נמוכה יותר, ובסוף אל ההר החשוף. מדובר ב-5.5 ק"מ נוספים, ובהמשך עליה של עוד 450 מטר מצטברים... אבל, כרגיל, כשמטפסים יש גמול: ראשית, כחצי שעה אחרי שממשיכים לעלות, יש תצפית נהדרת מלמעלה על האגם. בסוף המסלול, אחרי עליה על מדרון בולדרים, מגיעים ל'שפיץ' של ההר. זאת הפיסגה הגבוהה ביותר ברדיוס גדול מאד, כך שיש נוף פנורמי של 360 מעלות (כולל Half Dom מרחוק ועוד). מרגישים על פיסגת העולם

נקודת היציאה למסלול קרובה יחסית לכניסה המזרחית של הפארק.

ב-26.9 הייתי מתכננת לצאת בבוקר ולא בצהריים. ממילא וגאס היא לא עיר של בוקר, ועדיף לא להתקע בדרך בחושך. כשאנחנו נסענו שם עשו עבודות באחד הכבישים, דבר שעיכב אותנו בערך בשעה. אם היה ערב, זה היה ממש מלחיץ.

ב-27.9 אפשר לשלב את אגם May. אנחנו עלינו אליו ולא המשכנו להר הופמן, והיה סבבה של מסלול.

ב-28.9 אני ממליצה לטייל גם קצת בעמק עצמו, אולי לעצור בכמה נקודות בדרך לגליישר פוינט. אנחנו עלינו לגליישר פוינט עם האוטובוס של הפארק (יקר לאללה!! 25$ לאדם) וירדנו חזרה לעמק ברגל. מסלול יפה, קצת מעייף אבל שווה את זה (4.4 מייל בירידה).

מסלולי הליכה שסימנתי לטיול שלנו, בדרגות קושי משתנות - 

http://gosite.co.il/westcoast/?page_id=1091

 

בכל מקרה, כמו בכל פארק לאומי, תתייעצו עם הריינג'רים במקום לגבי המסלולים המומלצים. אל תשכחו להשאיר מספיק זמן לעמק. תוכלו גם לנצל את חצי היום הראשון ב-28 ורק בסיום לעלות לגליישר פוינט.