יצא לנו לנהוג רק מהרוקיס לונקובר (לא הפוך, חלק ממעגל המערב הענק שעשינו). הקטע של כביש 99 באמת היה לנו יפה, מלילואט ועד ויסלר, אבל היו לא מעט קטעים קצת משמימים. אני מאד בעד נסיעות ארוכות, וגם היום הייתי בוחרת לנהוג ולא לטוס את הקטע הזה, אבל למי שלחוץ בימים ולא אוהב לנהוג, אולי כן שווה לשקול טיסה. כמובן, כמו שאמרת, מוני, עניין שכירת הרכב משמעותי פה, לכן אם הם לוקחים רכב בסיאטל ומחזירים שם, אכן יש לעשות את כל הטיול ברכב ללא טיסות. אם הכוונה המקורית היתה לסיים בונקובר, אזי עדיף לשקול טיסה לקלגרי ולשכור רכב בצד הקנדי.

יש לנו כ-26 יום באיזור. אנחנו אכן מתכננים את המסלול המעגלי שמתחיל ומסתים בסיאטל. ככל הנראה נוותר על טיסה ונהנה מהדרך...

אלמד את תשובתכם לעומק ואחזור במידה ויהיו לי שאלות נוספות.

 

שוב תודה רבה,

 

נועה

ענת

קודם כל מה שאני רושם מיועד לאלו שמביאים בחשבון שבנוסף לימים שצריך להקדיש לפארקי הרוקיס הקנדיים עצמם ,יש צורך בזמן הדרוש לדרך אל ומסיאטל 'הווה אומר  עגינת לילה בדרך לכל כיוון,והגולשת לא רשמה ולא התיחסה לכמות הימים שייש מלהם בקופה

 

הגולשת שפתחה את השרשור היא לא היחידה שעושה את המעגלי מסיאטל לרוקיס.

זה מתחיל מזה שהרבה מאיתנו מעדיפים את ההזדמנויות השפויות יותר,של טיסות ,ורכבים בסיאטל,על אלו בצד הקנדי

 

עכשו לדרך-

בכיוון אחד העולה לכיוון באנף/יוהו יש קטעי דרך יפיפים, החל מאיזור רוולסטוק על כביש מס 1 הטרנס קנדי,דרך פארקי רוולסטוק וגליישר(הקנדי),ואתה כבר מכאן נכנס לאוירת הפסגות המלוים אותך עד לפארק יוהו ובאנף.

אז כבר בכיוון אחד הרווחנו את כביש מס 1 בדרך לרוקיס,ואגב אם יש מי שיגיד ומה על הדרך הפחות מרשימה עד רוולסטוק?,אני מוכן להפנות אותו לכביש מס 3 מהעיירה Hope לאורך הגבול הקנדי אמריקאי - עד עמק אוקאנגן לעגינה (במקום עגינה סטנדרטית בקמלופס),ובזאת מגוונים וההנאה צרופה(האמיני לי מנסיון).

 

בדרך חזרה מג'אספר לוונקובר ,יש את קטע כביש 16 עליו ניתן ליהנות עד לשיא של פארק ההר רובסון כידוע הפיסגה הגבוהה ברוקיס הקנדיים,ולהייקרים יש את המסלולים שלהם.

כעת נכון שכביש 5 עצמו לפחות לדעתי מאכזב,ברם עולם ניתן לשלב את האטרקציה שאני מודה ששנים לאחור לא ידעתי עליה בדמות הספארי נהרות ,וכמו כן יש כאלה שלא יוותרו גם על וולס גריי למרות שהרבה מאיתנו חלוקים על הכדאיות או אי הבאיות לסטות אליו.

ואז נשאר קטע הדרך החביב על כביש 99 ובעיקר הקטע היפהפה על האטרקציות

בין ויסטלר למערב וונקובר.

 

ענת כמובן שאני מציג כאן דיעה בתקווה שמי שמתחיל או בסיאטל או בוונקובר לא יבהל

מהמרחק שיש מהם לרוקיס הקנדיים ירום הודם.

מוני

מוני, אשמח אם תפרט. למעט נושא לקיחת הרכב בארה"ב, אני לא רואה סיבה מיוחדת לעשות את הדרך הלוך ושוב ברכב ולא לחסוך כיוון אחד בטיסה.

היי

בהנחה שגם חוזרים מסיאטל,אז בניגוד להמלצה- לדרך שבין סן פרנסיסקו לווגאס או בהפוך(כאשר אין זמן ליוסמיטי)-לעשות בטיסה,במקרה המדובר כאן אין שום סיבה לחשוב על טיסה בין סיאטל לקלגרי!

מוני

 

בהנחה שאכן התכוונתם לרוקיז הקנדיים. שרשרת הרי הרוקיז מתחילה בניו מקסיקו... ונגמרת בצפון בריטיש קולומביה.

בקריאה שנייה, ציינתם שרציתם לעבור את הגבול. אם אתם נוסעים רק לרוקיז הקנדיים, הייתי שוקלת במקומכם להמיר יומיים נסיעה בטיסה לקלגרי. תבדקו את הבדלי המחירים. אם אתם מסיימים את הטיול בונקובר, תהיה לכם בעיה לקחת רכב בארה"ב ולהחזיר בקנדה. אולי מוטב שתספרו קצת יותר על המסלול בכללותו.

שלום

זה מעבר הגבול שכדאי לעבור בו מוושינגטון סטייט לבריטיש קולומביה והלאה לרוקיס הקנדיים.

http://goo.gl/maps/VvryA

 

למי שמתחיל בסיאטל , לוונקובר ,זה המסלול (איזור באנף ויוהו תחילה)שלדעתי כדאי לעשות אל הרוקיס ואחר כך חזור לוונקובר.

http://goo.gl/maps/TGUl7

 

כמובן שניתן לעלות לרוקיס גם בכיוון הפוך ,הווה אומר מקמלופס לג'אספר תחילה.

http://goo.gl/maps/GMw5w

מוני