רשמים מטיול בעיקר בחבלי אאוסטה ופיאמונטה באיטליה

[עודד]

כבר קרוב לשלושה שבועות מאז חזרנו מהטיול בצפון מערב איטליה לחבלים אאוסטה

ופיאמונטה ומעט באלפים הצרפתיים אבל מה לעשות ויש מונדיאל שתופס כמעט

את כל הזמן הפנוי אז לקח לי קצת זמן לארגן את התמונות ולכתוב סיכום עם טיפים.

 

קודם כל תודה לחברי הפורום שתרמו לי מניסיונם בטרם יצאנו לטיול. היה טיול מצוין

גם בזכות הטיפים שלכם וגם מזג האויר בדרך כלל האיר לנו פנים.

לפני הטיול אספתי חומר על שני החבלים הללו באיטליה פלוס האלפים הצרפתיים. כבר

לפני הטיול הבנתי שצריך לצמצם את החלק של צרפת לשלושה ארבעה ימים אך

כשהיינו בחבל אאוסטה הבנו שהערכת הזמן שלנו לא ריאלית ובמקום 3 ימים מתוכננים

שהינו שם 5 ימים. עקב כך צמצמנו עוד יותר את החלק בצרפת גם לטובת חבל

פיאמונטה והאיים באגם מג'יורה וכך השארנו רק יום אחד לאלפים הצרפתיים. רוב הטיפים שקיבלתי פה בפורום היו על האלפים הצרפתיים והם ישמרו לטיול עתידי באיזור. המעט יותר

שקיבלתי על חבל אאוסטה היה בשימוש ושדרג את הטיול שם. על פיאמונטה

ממילא אף אחד לא לא ידע דבר.

 

נתחיל בתיאור הטיול שארך קרוב לעשרה ימים.

 

יום ראשון  1 ביוני

אנחנו נוחתים במילנו ב- 11 בבוקר. מקבלים את המכונית פורד פוקוס סטיישן

עם המון מקום למזוודות בבגז'. מחברים את ה- GPS ו- אופס...לא נדלק. בדקנו

אותו בבית אז מה קרה?  בסופו של דבר מסתבר שאיכשהו חסר הפין המרכזי

של המחבר לשקע המצית. עקב כך שבסוכנות הרכב מודיעים לנו שהשכר, GPS תעלה 20 יורו ליום אנחנו מבלים את התחלת הטיול בנסיעה לכיוון חבל

אאוסטה בניסיון למצוא כבל חלופי שזה לא קל כי זה יום ראשון. לבסוף אנחנו

מוצאים איזה צדיק בתחנת דלק שיש לו כבל כזה למכירה. מחברים שוב את ה- GPS

והפעם הוא נדלק אבל אז הוא מודיע לנו שהוא בטעינה ואי אפשר לעבור למוד

עבודה. חשבנו שזה זמני עד שהוא יטען קצת אבל לא השתנה דבר. מנתקים

אותו מהשקע ואז הוא כן מוכן לעבוד אלה שאחרי 3 דקות הוא מודיע שאין לו

מספיק בטריה. מרשת החשמל הוא עובד ומשקע המצית לא. בקיצור אין לנו GPS אבל לא נורא. לרוב הטיול אין לנו באמת צורך בו  והוא היה אמור לעזור לנו קצת בטורינו ומציאת בתי כנסת בעיירות פיאמונטה.

אנחנו מגיעים ל- Ivrea שנמצאת בכניסה לחבל אאוסטה אבל עדיין שייכת לפיאמונטה.

מטרתנו שם היא מבצר ארבעת המגדלים (שיש בו רק שלושה). המבצר נמצא על

גבעה קטנה במרכז העיר והוא ניראה יפה מאוד מרחוק אבל אנחנו לא טורחים

לצלם כי חשבנו לצלם מקרוב אלא שמקרוב ממש אי אפשר לתפוס תמונה טובה

מפאת גודלו ולכן אין לי מה להראות בפורום. גם הפנים לא מרשים במיוחד. בעיקר

רואים תאי כלא עם כמה טבעות מוצמדות לקיר אליהם היו אזוקים העצורים. למי

שרוצה בכל זאת הביקור עולה רק 2 יורו. פה אנחנו מתוודעים לראשונה לכך שאי

אפשר לבקר בטירות ומבצרי אאוסטה ללא סיור מודרך וכל הסיורים באיטלקית

בלבד אז לאורך כל השהות שם נכנסנו לטירות עם הסיור המודרך מבלי להבין דבר

מהנאמר  ורק לראות.

מ- Ivrea אנחנו נוסעים על כביש 26 ונכנסים לחבל אאוסטה שם

היעד הראשון הוא הגשר הרומי בעיירה Pont St Martin שממוקמת ממש בכניסה

לעמק גרסונה. איזה גשר יפיפה שממוקם מעל נחל שזורם בתוך העיירה. מומלץ

לכל אחד שמגיע לאיזור לעצור שם ולהתענג על המראה היפה וגם לעשות טיול

קצר על הגשר עצמו ולצפות ממנו על העיירה.

אנחנו נכנסים לעמק גרסונה. זיוה מהפורום המליצה עליו כמקום שהיא התכוונה

להיות ולא הספיקה והוא ממילא היה כבר רשום לי במסלול אז אני כבר אומר

לזיוה שעמק גרסונה הוא העמק הכי יפה שיוצא מעמק אאוסטה הראשי ולכן כדאי

לה בהזדמנות להשלים את החסר. בכל העמק הצר שאורכו כ- 33 ק"מ יש כפרים יפים

והרבה מים זורמים. אנחנו מתמקמים ללינה במלון Albergo De Posta שנמצא בעיירה Issime והומלץ באחת הכתבות שקראתי לפני הטיול. מלון בהחלט מומלץ

ועולה כ- 80 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר שזה בערך המחיר הממוצע ששילמנו

על לינה לאורך כל הטיול. במלון גם מסעדה די טובה וקצת יקרה אלא שאין תפריט באנגלית וגם המלצרית לא דיברה אנגלית כמו רוב תושבי אאוסטה ולכן צריך לציין את הרצון הטוב שלה שבעזרת מילון איטלקי אנגלי לעניני מטבח שהיא מחזיקה למקרים

פתולוגיים דוברי אנגלית כמונו היא לא חסכה מאמץ כדי למצוא את המינוח האנגלי לכל מילה בתפריט האיטלקי.

[עודד]

עמק גרסונה

יום שני 2 ביוני

 

אנחנו מעמיקים את הטיול לתוך עמק גרסונה.

מלבד הטיול המהנה בעמק עצמו אנחנו מגיעים לטירת Savoia שנמצאת בקירבת

הכפר Gressoney St Jean. זו אחת משלוש הטירות השוות ביותר בעמק

אאוסטה אבל בניגוד לטירות אחרות הטירה הזו רק בת כמאה שנה כלומר

נבנתה בתחילת המאה העשרים. הטירה יפה מבחוץ ומבפנים. נהננו מאוד מעיצוב

הפנים היחסית מודרני והיא גם ממוקמת נהדר עם נוף מרהיב שנשקף מחלונותיה וגן

נחמד למרגלותיה. נכתב שהיא מזכירה את טירות עמק הלואר אבל לי זה לא נראה

דומה בכלל אם כי בעמק הלואר הייתי רק בטירה אחת.

אנחנו ממשיכים לטייל עד סופו של עמק גרסונה שמסתיים בלולאה וחוזרים את כל

הדרך חזרה כי ככה זה בעמקים שיוצאים מעמק אאוסטה. הכבישים חד כיווניים.

 

 

[עודד]

חבל אאוסטה המזרחי

נוסעים שוב על הכביש הראשי של עמק אאוסטה עד למצודת Bard שנמצאת על

אם הדרך. זיוה מהפורום סיפרה לנו על התערוכות הנערכות במבצר ואכן בלשכת

המידע אמרו לנו שהתמזל מזלנו וזה היום האחרון לקיומם של שתי תערוכות במבצר.

אליה וקוץ בה. אנחנו מגיעים למבצר ובגלל התערוכות אין מקומות חניה לא בחניה

המוסדרת ולא קרוב אליו כי כל צדי הדרך עמוסים במכוניות חונות. טוב אנחנו נוסעים

עד קצה הטור ושם מחנים ופוצחים במסע רגלי קצר חזרה. מראה המבצר מרשים מאוד

מבחוץ. לאחר שאנו עולים למעלה במעליות השקופות אני יכול להסכים עם זיוה

שאין כל כך מה לראות בפנים פרט לתערוכות אבל עקב כך שהטירה מהווה מקום

מצוין לתצפית יפה על עמק אאוסטה הייתי עולה במעליות גם אם אין תערוכות מה

עוד שהן חינמיות. בכל אופן אנחנו בוחרים בתערוכת צילומי wildlife וכן במוזיאון

האלפיני שנימצא במצודה ושגוזל את רוב זמננו כי הוא גדול יותר ומרשים יותר

מהתערוכה.

אנחנו מצפינים עוד קצת לטירת Issogne שנמצאת במרכזו של כפר בעל שם זהה.

מבחוץ היא נראית זוועה. הפנים קצת יותר טוב אבל גם לא משהו. בכל זאת יש בה

כמה קשתות וציור של ירושלים. בכלל לא דומה לירושלים של היום ואפילו לא לעיר

העתיקה. אולי ככה זה ניראה פעם או שזה מה שהצייר דמיין שירושלים נראית.

לא רחוק מטירת Issogne נמצאת טירת Verres  שנמצאת על צוק סלע מעל עיירה

בעלת שם דומה.  לא שהיא נראית מבחוץ מי יודע מה אבל יש לה מין צורה מיוחדת

קובייתית  כזאת. אנחנו מחליטים להסתפק בתצפיות עליה מהכבישים שסובבים אותה.

באותה נקודה בה נמצאת הטירה אנחנו סוטים מהדרך הראשית  לטיול בדרך

היפה בעמק נהר Evanton המובילה ל- Brusson שם אנחנו מתמקמים ללינה במלון

Laghetto שמומלץ מאוד בגלל הנוף הנפלא של אגם טורקיז קטן מצד אחד של

המרפסת ושל הרים מושלגים מהצד השני. עלות 90 יורו כולל ארוחת בוקר וגם שם מסעדה לא רעה. המלון נמצא ממש על הצומת בה פונים כדי לחזור לכביש

הראשי לכיוון Chatillon.

בעלת המלון מתמוגגת מנחת לתרגל עמנו את שלוש המילים היחידות שהיא יודעת בעברית שזה פחות או יותר "שלום ולהתראות ותודה  רבה" ואחר כך אנחנו תופסים

אותה על חם מתגאה בפני חברתה על התרגול שנפל לידיה כפרי בשל.

 

 

[עודד]

עמק Cervinia

יום שלישי 3 ביוני

 

אנחנו מטיילים חזרה לכביש הראשי במסלול יפה דרך מעבר ההרים

Colle Di Joux. יש משם גם תצפיות על הברך של עמק אאוסטה כלומר המקום

בו העמק מתעקל מזרחה.

ב- Chatillon אנחנו עוזבים שוב את העמק המרכזי ופונים לעמק Cervinia. האמת

אין לי הרבה דברים טובים להגיד על העמק הזה. הוא בפירוש הרבה פחות אטרקטיבי

מעמק גרסונה פרט לקילומטרים האחרונים לפני העיירה Cervinia שדי יפים.

בדרך אנחנו עוצרים בכפר Buisson ממנו יש רכבל לכפר Chamois שנימצא

על ההר. הרכבל הזה לא תיירותי אלא פשוט אמצעי תחבורה של המקומיים ולכן

עולה רק 1 יורו לכיוון. בכפר Chamois אנחנו עושים רק סיור קצר ומגיעים למסקנה

שרק אם באים לעשות מסלולי הליכה בהרים כדאי להקדיש לו יותר זמן. אנחנו יורדים

חזרה ולפחות מהרכבל יש קצת נופים יפים. ממשיכים בדרך משעממת עד לקילומטרים

האחרונים לפני העיירה Cervinia בקצה המסלול שם הנוף נהיה ממש יפה.

ידענו מראש שהרכבלים להרים לא עובדים בעונה זו אבל בלשכת התיירות אמרו לנו

שגם מהעיירה אפשר לראות את פסגת ה- Meterhorn אותה כבר ראיתי בעבר מהצד השוויצרי אלא שבזמן הגעתנו היה ערפל שלא אפשר כלל לראות את הפסגה או בכלל

אם ניתן לראות את הפסגה.

חוזרים חזרה לכביש הראשי ובעיירה Chatillon אנחנו רוצים לבקר בטירת Gamba.

היא לא היתה ברשימת הקניות שלנו כשיצאנו לטיול אבל בלשכת התיירות אמרו לנו

שמאוד כדאי לבקר בה. אלא שכשאנחנו מגיעים לטירה אומרים לנו שנכון שבדרך

כלל הטירה סגורה בימי שני אבל דוקא בשבוע הזה בו הגענו היא סגורה לפנים משורת

הדין רק ביום שלישי (היום). אדוני נתן ואדוני לקח.

[עודד]

טירת Fenice והעיר אאוסטה

ממשיכים מערבה ליעד הבא שהוא טירת Fenice. מראה הטירה מבחוץ בינוני וגם

את הפנים הייתי מדרג בינוני כלומר אפשר לבקר. לצערי לא נתנו לצלם בפנים.

לפני שעלינו לכניסה לטירה נתקלנו במין יד הנצחה שכתוב עליה Thombs מה שהטעה

אותנו לחשוב שמדובר בקברים ועל הלוח יש משמאל סימן נוצרי ומצד ימין מגן דוד

מוזהב שבמרכזו המילה שלום בעברית ובנוסף המילה Librte (ראה תמונה). בנוסף

היתה רשימת שמות לא יהודיים וליד כולם שנת לידה ושנת פטירה כשכל שנות הפטירה בין 1941-1945. כמובן הבנו שזה קשור למלחמת העולם השניה וענין אותנו מה פשר הדבר אז שאלנו את הפקיד בטירה והוא לא כל כך ידע אז מישהו אחר שהיה בסביבה

הסביר לנו שבשנות המלחמה האיזור היה כבוש בידי הנאצים שגם שרפו והשמידו כפר

שסמוך למקום. כתוצאה מכך הוקמה מחתרת מקומית שפעלה נגד הנאצים שבה

השתתפו גם שלושה יהודים מהאיזור. לא הצלחתי להבין אם הם גם נהרגו אבל בכל

אופן על לוח הזיכרון לחללי המחתרת הוחלט לתת גם להם כבוד באמצעות התוספת

של המגן דוד והמילה שלום.

אנחנו ממשיכים מערבה ומגיעים לעיר אאוסטה ומחליטים שיש עוד קצת זמן אז לא נלון

בעיר אלא נצא לטיול לכיוון אתר הסקי Pila מדרום לעיר ובטח שם נמצא לינה. הדרך

יפה ומאפשרת עצירות לצילומים יפים של העיר אאוסטה וההרים שמצפון לה. לינה

איין ומה שיש סגור אז אנחנו משלימים את המעגל וחוזרים לעיר מדרך אחרת.

משום מה כשאנחנו נוהגים ברחובות העיר אנחנו לא רואים בתי מלון כלל למרות

שאחר כך מסתבר שיש לא מעט. בכל אופן בסופו של דבר אנחנו נתקלים במלון

Le Pageot Paroda SNC שמסתבר ממוקם במרחק דקות הליכה מכל האתרים

המרכזיים של העיר וגם מהכיכר המרכזית. עולה 76 יורו כולל ארוחת בוקר וכתובתו

Via Carrel, 31 - 11100 Aosta.

 

 

[עודד]

העיר אאוסטה

יום רביעי 4 ביוני

 

אנחנו פותחים את היום בסיור רגלי בעיר אאוסטה. את ההצעה לסדר הסיור לקחתי

מאיזה כתבה ישנה די טובה שאני אחזור פה רק על עיקריה ללא פירוט יתר.

כדאי להתחיל בגשר הרומי שנמצא קצת מחוץ לעיר העתיקה וממנו חוצים את הנהר

לשער אוגוסטוס שממנו נכנסים לעיר העתיקה למדרחוב הראשי שנקרא

Via S'nt Anselmo ובו גם ביתו של אנסלמו הקדוש (לא מרשים). מפה ממשיכים

בסדר הבא. הכנסיה הגותית סאן לורנצו והמכלול של סנט אורסו שהוא אחד מפניני

האדריכלות של העיר ובו כנסית סנט פטרוס, מגדל פעמונים ומוזיאון. לאחר מכן לאורך המדרחוב הראשי עד לשער Pretoriana הרומי שלידו אגב יש לשכת תיירות. צמוד

לשער מגדל אדוני קוארט. משם כדאי להגיע למגדל הגבינה ולתיאטרון הרומי המרשים.

ממשיכים לכיכר ג'ובני שהיא כיכר הקתדרלה של העיר ובה שרידי הפורום הרומי היפה.

ממשיכים ל- Palazzo Roncas שהוא ארמון רנסנסי יפה. בסביבה שוכן גם המוזיאון

הארכיאולוגי. ממשיכים לכנסית סנטו סטפנו ואח"כ לכנסית Santa Croce ולקפלה

די גראטו. כדאי להגיע למלון הארצות שהוא היום בית העיריה. כמובן כדאי לסיים

בכיכר המרכזית שנמצא באמצע המדרחוב הראשי. כדאי לקחת מפה מלשכת התיירות

בה מסומנים האתרים העיקריים. לי היה ניראה שבכתבה שלי היה יותר אבל בעזרת

המפה אפשר למקם גם את אלה בנוסף לאתרים משניים שהוזכרו במפה ולא היו

בכתבה שלי. משך הסיור בעיר אאוסטה נטו כשלוש שעות.

 

 

[עודד]

מעבר הרים סאן ברנרדינו

אנחנו יוצאים מהעיר לכיוון מעבר ההרים סאן ברנרדינו הגדול. זיוה ונירית

לחצו לכיוון לפני הטיול ואנחנו החלטנו להחליט בשטח. עכשיו הגיעה שעת ההכרעה

והחלטנו שיש ביכולתנו לקבל את ההצעה אבל רק עד הגבול השוויצרי כי כבר בבית

נזכרנו שהיינו בעבר במעבר הזה אבל מהצד השוויצרי עד גבול איטליה. לא התאכזבנו.

מעבר הרים מדהים ומרשים מאוד. טיילנו עד הגבול השוויצרי וחזרה בנופים המושלגים 

כשאנחנו  עוצרים ונהנים מכל רגע. מזל שלקחתי צילומים בדרך הלוך כי כשחזרנו ירד

ערפל כבד על הדרך ואפשר היה לראות רק מטרים ספורים קדימה. בעירה Etroubles

לעומת זאת לא מצאנו ענין. יכול להיות שבגלל מזג האויר לא היתה נפש חיה ברחובות

אבל גם לא ראינו המוני פסלים שצוינו פה בפורום אלא מתי מעט.

רצינו להגיע ליעד הבא שהוא הכביש בין Valpeline לאגם Place Mulin

בדרך הררית כדי לקצר את הדרך אך שילוט גרוע גרם לנו להתחרט ולחזור לכיוון

אאוסטה ממנה קיווינו השילוט יהיה ברור יותר. טעות ניווט הכניסה אותנו לשתי מנהרות

באורך הגלות שבסופן מצאנו את עצמנו קילומטרים ממזרח לעיר אאוסטה. טוב מתקנים

וחוזרים לעיר אבל גם שם לא מצליחים לאתר את הכביש הנכון ליציאה לכיוון היעד.

בסופו של דבר עובד תחנת דלק נתן לנו הסבר מדויק. מסתבר שאין שילוט טוב

וצריך לחזור לכיוון מעבר סאן ברנרדינו ובדרך לציית לאיזה שלט שמצביע על איזה

עיירה צדדית שנמצאת בכיוון ולאחר מכן כבר יש שלטים לעיירות המוכרות.

אנחנו נכנסים לעמק אבל הערפל הצליח בינתיים לרדת גם לשם ולא רואים הרבה.

בכל זאת נסענו עד האגם מתוך תיקווה ששם ניראה משהו אבל הכל היה ערפילי אז

נסענו חזרה כדי למצוא לינה ולנסות שוב ביום שלמחרת. אין הרבה אפשרויות בעמק הזה. ראינו מלון שהכל פתוח ודולק בו כאילו הוא עובד אבל נפש חיה לא ניראתה בו

וגם הניסיונות לצלצל בפעמון שעל הדלפק עלו בתוהו. הרחקנו עוד מהאגם עד

שניתקלנו במלון נוסף Le Lievre Amoureux. בחורה בלבוש חגיגי שוויצרי מקבלת

את פנינו ואומרת שהמחיר הוא 49 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. אנחנו תוהים על

המחיר הנמוך ואז מסתבר שזה המחיר לאדם כלומר לזוג זה 98 יורו. טוב אין

הרבה ברירות ולא בא לנו לחזור לאאוסטה מה עוד שלמחרת צריך לחזור לכאן

אז אנחנו לוקחים את החדר. תמורת 20 יורו נוספים לאדם אפשר לקבל גם

ארוחת ערב אבל לא מומלץ. הארוחה דלה ביחס למחיר וחלקה קשה לאכילה. כלומר המלון בסדר לשהות למי שצריך לינה באיזור אבל לא ארוחת הערב.

 

 

[עודד]

אגם Place Moulin

יום חמישי 5 ביוני

 

קמים בבוקר ותודה לאל הערפל נעלם כלא היה ואנחנו בדרכנו לאגם. הפעם כן אפשר לראות. אנחנו דוקא לא מוצאים בעמק הזה יופי מיוחד אבל אגם Place Moulin

שהומלץ ע"י זיוה שווה מאוד למרות שהוא אגם מלאכותי. אנחנו עושים מסלול הליכה בשביל נוח הלוך וחזור כמעט לכל אורכו של האגם ונהנים מכל רגע כולל מראה הקרחון

שנמצא בקצהו האחר. המסלול אורך כשעתיים פלוס.

 

 

[עודד]

Castello Di Sarre

אנחנו חוזרים לאאוסטה ורוצים לעבור בשרידים המגליתיים של סן מרטן דה קורלאן

שנמצאים במערבה של העיר די רחוק מהמרכז. כשמגיעים מסתבר שהאתר כבר

שנתיים סגור למבקרים. הוא עבר שיפוץ ונגמר התקציב אז הוא סגור עד שימצאו

תקציב. מזכיר לכם משהו? לא נורא. זה לא כזה חשוב אז ממשיכים הלאה.

היעד הבא קצת מערבית לאאואסטה Castello Di Sarre. מבפנים זאת הטירה

הכי שווה בעמק אאוסטה. איזה יופי. פה מתמזל מזלנו ואנחנו היחידים שנרשמים

לסיור המודרך וגם המדריך דובר אנגלית מה שנדיר מאוד בעמק אאוסטה ולכן

הוא מעביר לנו סיור פרטי באנגלית. סוף סוף אנחנו מבינים מה מדברים.

על קירות ותקרות הטירה המון עיטורים עשויים מקרני איילים אז אל תטעו בתמונות

המצורפות. אלה לא ציורים כפי שניתן אולי לחשוב אלא קרני איילים אמיתיים. אם הייתם

צריכים לבחור טירה אחת מתוך האוסף בעמק אאוסטה לסיור בפנים זאת הטירה.

 

 

[עודד]

פארק גרנד פרדיסו

משם אנחנו רוצים להתחבר לכביש לשמורת גרנד פרדיסו ובדרך לצפות על הטירה

ב- Aymavilles. זאת טירה סגורה למבקרים ובהגיענו אליה הסתבר שגם בשיפוצים

אז מסביב גלולים יריעות יריקות שמסתירות חלק ממנה. שווה לצפות עליה גם מרחוק

ואין כמעט כביש באיזור ממנו לא רואים אותה על צריחיה היפים.

אנחנו ממשיכים לכיוון Cogne בה אנחנו רוצים לבקר בלשכת התיירות כדי שימליצו

מה לעשות בפארק פרדיסו למי שלא בא לטיולי הליכה ארוכים. מה אני יגיד לכם

כמה שהפארק יכול  להיות נפלא להנהלת הפארק הייתי נותן ציון אפס מוחלט.

אנחנו מגיעים ל- Cogne ואין שום שילוט ללשכת התיירות. אני מוציא חוברת על

הפארק שלקחתי בלשכת תיירות בעמק אאוסטה ורואה שם שלשכת התיירות

נמצאת בכלל בכפר Gimillian שנמצא על הר ליד. טוב אנחנו נוסעים לשם וכלום,

אין שם דבר פרט לבתים. שואלים מישהו בדו שיח של חרשים כי הוא דובר רק

איטלקית אבל בסוף הוא מבין מה אנחנו מחפשים והוא מרים טלפון למישהו

אחר שאולי יודע. אותו אחד כנראה אמר שהלשכה בכלל ב- Cogne עצמה

ונתן הסבר איך להגיע. האיש עם הטלפון מנסה להסביר לנו אבל אנחנו

לא מבינים. לבסוף לא תאמינו הוא לוקח טוש ומצייר לי את הדרך על הקיר של

הבית שלו. לתמיהתי הוא מסמן לי משהו שניראה שבמילא בקרוב הוא צובע

את הקיר אז לא איכפת לו. למרבה ההפתעה אנחנו מוצאים את הלישכה ב- Cogne

לפי הציור המדויק שהוא צייר. אי אפשר היה למצוא אותה בלי ההסבר שלו.

והיא בכלל לא נמצאת איפה שמצוין בחוברת רשמית של הפארק!!! גם בלשכה

עצמה אנחנו נתקלים בבעיה. הם לא מדברים אנגלית אז הם אומרים עוד מעט

תתפנה איזה גברת שדוברת אנגלית. היא מתפנה ואני שואל אותה מה היא ממליצה
למי שיש לו כמה שעות ולא רוצה מסלולים ארוכים. היא מתפלאה על השאלה

ואומרת שמה אני מצפה ממנה להגיד כשיש מאות מסלולים לבחור. אם אין לה

מה לענות אז למה שמו אותה שם? שכל אחד יבחר לעצמו וזהו. טוב אחרי קצת

לחץ היא אומרת מפלי לילז שכבר היו ידועים לי מהפורום ומסלול הליכה קצר

מהכפר Valnontey. הגנים הבוטניים מסתבר סגורים עד 21 ביוני.

טוב יותר מים אי אפשר להוציא מהסלע ואנחנו נוסעים למפלי Lillaz.  גם שם

אין שילוט מהחניה למפלים אלא רק אם אתה נכנס קצת פנימה. בנהול כזה גרוע

של פארק לא נתקלתי מזמן. טוב בכל זאת אנחנו מגיעים למפלים במסלול

הליכה קצר ויש הרבה מאוד מים. אמה מהפורום צדקה. חילוקי הדעות בין מי

שראה הרבה מים לבין מי שלא נובעים כניראה מעונה שונה. בכל אופן ביוני

הזרימה חזקה. זה מפל קסקדה אבל בשלב זה של היום אני עולה רק עד השלב

השלישי שלו. גם זה יפה מאוד. אולי אמה יכולה להגיד אם הפסדתי משהו שלא עליתי עוד???

 

 

[עודד]

פארק גרנד פרדיסו

אנחנו נוסעים ל- Valnontey לעשות את המסלול הקצר שהוצע בטרם חשיכה.

פשוט מקצה העיירה הולכים ברגל לאורך ערוץ נחל וחוזרים או באותה דרך או על הגדה השנייה. בהחלט מומלץ למי שרוצה לעשות הליכה קצרה של איזה שעה וחצי.

אנחנו מתמקמים ללינה בעיירה במלון Paradisia. המלון בסדר אבל יש עוד אפשרויות

רבות טובות בסביבה אלא שהמחיר שלו היה נמוך 55 יורו כולל ארוחת בוקר. לאור

ניסיון יום האתמול וידנו שלא מדובר במחיר ליחיד ואכן זה היה לזוג. בעלת המלון

הסבירה שזה לא העונה אז הם מורידים מחירים. יש גם מסעדה די טובה. קליטת

האינטרנט גרועה בחדרים אף כי חדרנו היה קרוב מאוד ללובי ורק בישיבה במסעדה

אפשר לגלוש סביר

[עודד]

סוף עמק אאוסטה

יום שישי 6 ביוני

 

אנחנו חוזרים לכביש הראשי ונוסעים לעיירה Villeneuve שם כדאי לראות מבחוץ

את כנסית Santa Maria היפה עם מגדל הפעמונים שלה וחלונות מעוטרים. זה

עצירה קצרה מאוד. מחנים בפאתי הכפר והולכים איזה 100 מטר עד לכנסיה.

ממשיכים עוד קצת מערבה לכיוון מצודת Introd. בכל המקום הזה שנקרא Introd

אין שום שלט למצודה. לאחר חיפושים אנחנו מוותרים. ממילא היא סגורה ואפשר

לראות רק מבחוץ.

חוזרים קצת מזרחה בצד השני של הנהר למצודת St. Pierre שהיא המצודה

הכי יפה ומרשימה מבחינה חיצונית בכל עמק אאוסטה. כבר מהאינטרנט ידענו

שהיא סגורה למבקרים כבר שנתיים עקב שיפוצים וגם המוזיאון לטבע מקומי

סגור מאותה סיבה כך שהסתפקנו בתצפיות מבחוץ. קרוב למצודה יש מצודה

נוספת בשם Sarriod De La Tour אבל היא לא מרשימה לא בפנים ולא בחוץ.

לפחות זכינו שם להסבר באנגלית כי היינו רק עם עוד זוג איטלקי בסיור.

אנחנו נוסעים מערבה לכיוון המון בלאן ואף צופים עליו מהדרך אך סוטים מהדרך

שמאלה לכיוון מעבר סאן ברנרדינו הקטן שנמצא כבר בשטח צרפת. דווקא הדרך

למעבר יפיפיה ומרשימה והמעבר עצמו רק מעבר עם לולאות ארוכות אך ללא

שום דבר מיוחד. בכל אופן כאן הסתיימו 5 ימים בעמק אאוסטה. מי שילמד

מניסיוננו יכול לצמצם קצת אבל יתכן גם שיש מה להוסיף שלא היה ידוע לנו.

 

 

[עודד]

צרפת בדרך ל- Val D'isere

אנחנו בשטח צרפת. הביקור בה הצטמצם לבסוף ליום אחד כלומר מה שהכרחי

כדי לסגור את המעגל לכיוון טורינו.  בסוף מעבר ההרים אנחנו מתחברים לכביש D902

לכיוון אתר הסקי Val D'isere. עוצרים פה ושם בכמה עיירות שהוזכרו בכתבות

אבל לא מוצאים בהן ענין וגם הנוף לא משהו עד שאנחנו מגיעים לאגם המלאכותי

Lac Du Chevril  שקצת משדרג לנו את מראה העיניים. נוסעים לאורך האגם

ומגיעים לעיירות הסקי Tignes Val Claret ו- Tignes Le Lac שהן עיירות סקי

נטושות בעונה זו אבל איזה עיירות יפות ואיזה סביבה נהדרת. עיירות סקי

מודרניות עם בניה חדשה ויושבות על אגם קטן ומקסים ומסביבן הרים מושלגים.

מומלץ מאוד להכנס לסיור בהן. לצערנו רכבת הזיזים שעולה דרך מנהרה

לקרחון Grand La Motte מושבתת בעונה זו כך שלא התאפשר לעלות אליו.

חוזרים לאגם Lac Du Chevril ומשם ללינה ב- Val D'isere. אף פעם לא

הייתי באתר סקי גדול כזה. המון מלונות אבל הכל סגור. לא יאומן. בסוף אנחנו

נכנסים לאיזה בר ושואלים את הברמן מה פה קורה פה. אז הוא אומר שבעונה הזאת

רק מלון אחד פתוח ומסביר לנו איך להגיע אליו. המלון הוא Les Cretes Blanches

לכל המעונין וזה עלה 88 יורו כולל ארוחת בוקר. ב- 22 יורו לאדם אפשר לקבל ארוחת

ערב אבל כשהגענו לארוחה התברר שזה ארוחת בפה כמיטב מסורת מלונות הסקי

והיא ברמה של ארוחה עסקית בצהריים.

 

[עודד]

צרפת מעבר הרים Colle De L'iseran

יום שבת 7 ביוני

 

אנחנו עוזבים את Val D'isere דרומה למעבר ההרים Colle De L'iseren שהומלץ

לנו ע"י נירית מהפורום וממילא הסתדר לנו יפה במעגל הסגירה לטורינו. איזה מעבר הרים נפלא. שלושים קילומטרים של עונג צרוף. פשוט בא לך בכל נקודה לשים כיסא

ופשוט לשבת מול הנוף המדהים. תענוג ושווה כל רגע. יש כל כך הרבה שלג שאנחנו

אפילו מבחינים בגולשי סקי בפעולה. התמונות ידברו.

 

 

[עודד]

צרפת אגם Du Mont Cenis

המעבר נגמר בעיר Bonneval Sur Arc אבל הנוף היפה ממשיך גם הלאה.

בעירה Lanstebourg Mont Cenis אנחנו פונים לכביש D1006 לכיוון איטליה.

בדרך אנחנו עוצרים באגם המדהים והיפפה Lac Du Mont Cenis. איזה יופי.

כל הדרך הזאת מ- Val D'isere עד שטח איטליה מדהימה. תכניסו את זה

לתוכניות שלכם אם משתלב.

 

 

[עודד]

הדרך לטורינו וארמון Vanaria Reale

אנחנו בשטח איטליה ומגיעים לעיר Susa ממנה יש אוטוסטראדה הישר לטורינו אבל

גם שני כבישים אחד אדום ואחד כתום (במפה). האדום מוביל למרכז העיר והכתום

לצפון מערב העיר קרוב ליעד הראשון שלנו בעיר ארמון ה- Vanaria Reale.

אנחנו בוחרים את האדום מתוך הנחה שכשניכנס לעיר יהיו שלטים שיפנו אותנו

לכיוון הארמון. לא דובים ולא יער. אנחנו כבר כמעט במרכז העיר ואין כלום אז

באחד הרמזורים שואלים נהגת והיא אומרת אתם בכלל בכיוון ההפוך תחזרו אחורה

ותישאלו שם איפה לפנות. חזרנו אחורה ושוב שאלנו אז אמרו לנו אתם בכלל בכיוון

ההפוך תחזרו לכיוון העיר. בצר לנו עצרנו לשאול בתחנת דלק אבל התברר שהיא אוטומטית ואין אף אחד לשאול. אנחנו כמעט רוצים לעזוב ואז אישתי אומרת לי הנה הגיע מישהו לתדלק אז תישאל אותו. אני מתקרב לאיש וכמעט נוגע בו להסיט את

תשומת ליבו אלי ואז מגיע בחור צעיר על קטנוע ובהחלטה של רגע אני מחליט לפנות

אליו. הבחור מדבר אנגלית בינונית ואומר שבטח שהוא יודע איך מגיעים לארמון.

תיסעו 4 רמזורים קדימה ותיראו כיכר מסוימת בה תיפנו שמאלה ותיסעו 6-7 קילומטר

ואז יהיו כבר שלטים חומים לארמון. אנחנו מתניעים וכמעט יוצאים ואז הבחור

עם הקטנוע עוצר לידי ואומר לי Follow Me. לא תאמינו אבל הבחור הוביל אותנו

לאורך כעשרה קילומטר שזה בכלל לא היה הכיוון שלו ועד שאנחנו נמצאים במרחק

לא גדול מהארמון ושלטים חומים מכוונים אותנו לשם. שתבינו לא היה סיכוי שאני

אבחין בכיכר שהוא אמר לנו לפנות כי היא מימין לדרך ולא במרכזו. כביש סואן

או לא הייתי חייב לעצור וללחוץ את היד של הבחור ולהודות לו. זה הזכיר לי

שבפעם הראשונה שהייתי בחו"ל בשנת 1984 נחתנו בנאפולי וקצת הסתבכנו

עם מציאת הכניסה לאוטוסטרדה אז עצרנו ליד מוסך ושאלנו את בעל המוסך

איך להגיע. הוא ניסה להסביר באיטלקית שוטפת ולא ידע אפילו מה זה Yes אז

בראותו שאנחנו לא מבינים נכנס לאוטו וסימן לנו לעקוב אחריו וכך הוביל אותנו

עד לכניסה לאוטוסטרדה. היות ודברים כאלה קרו לי רק באיטליה נשאלת השאלה

האם זה סטנדרט באיטליה? תיקראו בהמשך.

 

 

[עודד]

ארמון Vanaria Reale ליד טורינו

בכל אופן הגענו ללא בעיה לפי השילוט לארמון שנמצא 8-10 ק"מ מצפון מערב למרכז

העיר טורינו במקום שגם הוא נקרא  Vanaria Reale. הארמון הוא מלפני יותר מ-200

שנה אך במשך 200 שנה שימש כמתקן צבאי ואז ב- 2007 החליט האיחוד האירופי

להשקיע דווקא בשחזור האתר הזה את סכום הכסף הכי גדול שהאיחוד השקיע

באתר אחד והתוצאה יש ארמון ויש גנים גדולים ונפלאים שנטען שהם מתחרים

בגני ורסאיי. היות ובגני ורסאיי הייתי רק זמן קצר וזה היה מזמן אני לא יכול לעשות

את ההשוואה. אולי אתם יכולים לפי התמונות. בכל אופן ארמון נהדר. אין בו ריהוט

או ציוד מקורי אחר אלא כל מיני תצוגות ואז יוצאים לגנים הנפלאים ומתענגים

על אתר שלא כל כך נמצא על מפת התיירות שלנו אבל שווה ובגדול. הייתי אומר

לבאים לאזור טורינו לא להחמיץ. בערב בשבע וחצי יש מופע יפה של מזרקות מוסיקליות

למשך חצי שעה. אין את אלמנט האורות כי בשעה הזו יש עדיין אור יום בצפון איטליה.

נשארנו לראות ובסוף אני כבר חושב על זה שעכשיו צריך לנווט למרכז העיר

ועוד למצוא מלון מתאים ואז אני רואה צמוד לארמון מלון וצץ לי רעיון. למה שלא ניקח

את המלון הזה לשני לילות וניסע לעיר למחרת באוטובוס? אני ניגש לדלפק והפקידה

אומרת 70 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. היא גם מאשרת לי שיש אוטובוס שיוצא

בשעות קבועות למרכז העיר וגם חוזר עד שעה מסוימת. במרכז טורינו לדעתי

לא הייתי יוצא עם פחות מ-130 יורו ואולי תוספת לחניה אם בכלל יש. איזה הקלה.

המלון הוא Cascina Di Corte והוא ממש צמוד לארמון.

אנחנו לוקחים את החדר ואומרים לנו שיש מסעדה לארוחת ערב מתחת למלון אם

נרד שתי קומות במעלית אבל זו מסעדה יוקרתית ולא בטוח שיהיה מקום. אנחנו יורדים

והיא באמת יקרה וגם אין מקום אז אנחנו יוצאים לחפש מסעדה בסביבה.

אלוהים יודע מה שהוא עושה והוא סידר שלא יהיה מקום במסעדה כדי שנצא לרחוב

וניראה שממש לידנו ישנו המדרחוב הראשי של Vanaria Reale וזה יום שבת

בערב ומלא אנשים ברחוב והכל שמח עם מסעדות ובתי קפה כמה שאנחנו רוצים.

מי צריך מסעדת יוקרה? כיף להסתובב שם.

 

 

 

[עודד]

טורינו - בית הכנסת ומוזיאון הקולנוע

יום ראשון 8 ביוני

 

לוקחים את האוטובוס למרכז טורינו. 4.5 יורו לאדם. לטורינו יש שם של עיר תעשייתית

שאין בה מה לעשות אבל זו טעות גדולה כפי שתקראו אפשר לבלות בה גם יומיים

כולל הארמון. האתר הראשון שאנו שמים פעמינו אליו הוא בית הכנסת של טורינו.

אנחנו ישר שמים לב למין רכב משוריין וחיילים עם כובע עם נוצות ששומרים עליו. ליד הבית כנסת יש מסעדה כשרה ובעלת המסעדה היא במקור ישראלית מחדרה.והיא

אמרה שאין פה איזה התרעה ספציפית אלא חשש קל כללי בגלל הגירה מוסלמית לאזור. הצבא האיטלקי לקח עליו את האבטחה וכל פעם יש יחידה אחרת. כרגע

זו יחידה מחבל אברוצו. הבית כנסת קצת מוזר. כאילו יש לו כיפות בצלים כמו

בכנסיות רוסיות. כמובן אי אפשר להכנס.

 

אנחנו ממשיכים למבנה Mole Antolliana.  אומרים שגובהו כגובה מגדל

אייפל. לי זה ניראה פחות. בכל אופן זהו מבנה הלבנים הגבוה באירופה. הוא

ניבנה ע"י הקהילה היהודית כבית כנסת במאה ה-19 אבל כנראה שהתקציב

לא הספיק והוא נמכר לעירית טורינו. היו לו הרבה בעיות במהלך השנים ומשנת

2000 הוא מאכלס את המוזיאון האיטלקי הלאומי לקולנוע. אפשר לעלות עם מעלית

לתצפית מהבנין. המעלית שקופה ועוברת בתוך חלל המוזיאון לקולנוע. תאמינו

לי שמי שקנה כרטיס רק למעלית אז לאחר שהוא יראה ממנה את המוזיאון הוא

כבר יקנה כרטיס גם למוזיאון אז תחסכו לכם את זה ותיקנו לכם מראש כרטיס משולב

שגם יחסוך לכם 3 יורו לכרטיס לעומת קנית כרטיסים נפרדים. מוזיאון הקולנוע

הוא מוזיאון מדהים. פשוט חוויה בלתי נשכחת וסיבה מספקת כדי להגיע לטורינו.

לפני המוזיאון אנחנו עולים לתצפית. רואים עיר עם הרבה גגות אדומים לכל הכיוונים.

 

 

[עודד]

טורינו - מוזיאון הקולנוע

יורדים למוזיאון הקולנוע. הכל נהדר. גם הצורה בה מציגים וגם התצוגות עצמם.

המוזיאון בנוי על דפנות המבנה לאורך 5 קומות שביניהן עוברים במדרגות ספירליות.

בכל קומה יש מתחמים או חדרים שבהן יש תצוגות אינטרקטיביות של איך עושים

קולנוע ואפשרות גם להיות מוסרט בעצמך בכל מיני מתקנים וכן קטעים מתוך סרטים.

בקומה הראשונה אפשר לשכב על אחד מכיסאות הנוח הפזורים ולצפות בנינוחות

בקטעי סרטים מהעבר על מסכים גדולים. תצוגות של שמלות אותן לבשו כוכבות

הוליווד בטכסי האוסקר ותצוגות של ציוד המשמש בתעשיית הקולנוע. חוויה מהנה

ביותר. ממש חובה. לנו הביקור נטו לקח שעתיים וחצי. עוד שעה תוסיפו לעמידה

בתור מחוץ לבניין ואז תור לכרטיסים בתוך הבניין ועליה לתצפית. שווה כל רגע ואני מקווה שאני אצליח להעביר לכם משהו מהחוויה דרך התמונות.

אגב שירותי הגברים במוזיאון מסומנים ע"י תמונה גדולה של וודי אלן ושירותי

הגברות ע"י תמונה של מרילין מונרו

 

 

[עודד]

טורינו - מוזיאון המכוניות ועוד

אנחנו גומרים עם החוויה המרנינה הזו ועכשיו פנינו למוזיאון המכוניות שהוא בעצם

מין מוזיאון להיסטוריה של המכוניות מהישנות ועד החדשות ולאו דווקא של חברה מסוימת. המוזיאון הזה לא נמצא במרכז אז אנחנו לוקחים מונית. אגב לעמוד סתם

בטורינו ולחכות למונית יכול להיות חוויה מתסכלת כפי שנוכחנו לדעת אז הפתרון

הוא להכנס לבית עסק כלשהו ולבקש שיזמינו לך מונית. יש להם אפליקציה בסמרטפון

לזה והם שמחים לעזור וגם יודעים לכוון את הנהג בדיוק לבית העסק שלהם.

מוזיאון המכוניות מומלץ מאוד לחובבי הז'נר. שתי קומות מהישן לחדש כולל

תצוגות אינטרקטיביות וכן הדגמה של קו יצור של פעם לעומת הרובוטים של היום

וכל מיני מכוניות חדשות וישנות בעלות צורות שונות ומשונות וכן שימושים

של חלקי מכוניות ישנים לטובת כל מיני מוצרים אחרים כמו מיטה זוגית,כיור וכדומה.

נזכרתי שראיתי בטלויזיה לא מזמן כתבה על בחור כזה שעושה כל מיני דברים

מחלקי מכוניות משומשות וזאת לאחר שהוא איבד את מקום עבודתו והיה צריך

להמציא את עצמו מחדש.

גמרנו עם המוזיאון. על הפרק היה גם המוזיאון המצרי שהוא השני בגודלו בעולם

אחרי המוזיאון בקהיר ושאומרים שהוא מרשים.

מראש הנחנו ששלושה מוזיאונים כאלה גדולים ביום אחד הם יותר מדי ואכן

כך היה ולכן נאלצנו לוותר עליו. הוא כמו כל המוזיאונים והאתרים באזור טורינו

סגור בימי שני לכן לא היה טעם לחשוב על חזרה להשלמה למחרת.

הסתפקנו בחזרה למרכז העיר ושיטוט לאורך המדרחובים שסביב Via Rome

וכיכר סאן קרלו וכנסית סן ג'ובני. המון אנשים ובתי קפה לרוב. כיף להסתובב

באזור הזה של העיר. אז מי אמר שטורינו רק עיר תעשייתית? ממליץ לכולם

להגיע אליה ולחוות את מה שאנו חווינו ועוד. אחרנו את השעה המכסימלית של

האוטובוס בחזרה. מונית עד ל- Vanaria Reale עלתה 20 יורו. לעומת המחיר

של לינה במרכז העיר ובעיית החניה זה עדיין זיל הזול.