ברלין לא ברלין כן
-
נזקי PTSD שהותירה בהם מלחמת לבנון.אלונוש - כמובן שגם אני פה, צמודה אליך , אחריך לכל פינה בעולם.
כבר אמרתי לך - את תואבי אותה, אולי לא תוך כדי, בטוח הרבה אחרי.
היא באמת לא חד משמעית, חברים שלנו נסעו אחרינו, חזרו עם האשמות שממש לא נהנו, אבל כעבור שנה חזרו שוב ונהנו בגדול - צריך לתת לה צ'נס.
לגבי מתבגר - אני כבר יוצאת מדעתי לחשוב מה יכול לעשות להם את זה ומה לא,
מקווה שהצלחת ליהנות בכל זאת,
יש לנו הרבה וויתורים בטיולים שלנו, גם בגלל ילדים, גם בגלל בני זוג - לא להתייאש!
-
ברלין לא ברלין כןכעבור כחצי שעה אנחנו יוצאים החוצה. מוקדם עדיין. יש לנו כרטיסים לדנג'ן שקניתי מראש כי רק ב-14:30 יש סיור באנגלית. אז לאן? יאללה סיבובים ושוטטויות. חולפים על פני קרל מרקס והחבר\ה שלו אנגלס. בגלל שני ההומואים האלה נכשלתי בהיסטוריה בכיתה ח'. מנסים להגיע לכנסיית ניקולאי אבל כמובן הכול חפור. פונים למזרקת נפטון.
-
ברלין לא ברלין כןומכאן הדרך לאלכסנדר פלאץ קצרה. אמא'לה, כמה שזה מכוער. אני שוב רושמת לעצמי נקודת זכות על זה שלקחתי מלון על קודא'ם ולא בחלק המזרחי של העיר. על אחד מחלונות הראווה אנחנו קולטים השתקפות השלט של מדיה מרקט. קובעים להיפגש בעוד 45 דקות בכניסה וכל אחד הולך להתעסק בשטויות שלו.
-
ברלין לא ברלין כןאחר כך יושבים לארוחת צהריים נהדרת - בלוק האוז. הגיע הזמן לדנג'ן. כאמור, הסיור באנגלית פעם ביום ב-14:30. לפעמים יש עוד סיורים אם מגיעות קבוצות גדולות של דוברי אנגלית. זכרתי את התורים לדנג'ן בלונדון ולא רציתי לקחת שום צ'אנס, קניתי באתר שלהם כרטיסים ל-14:30. בתכל'ס לא היה תור בכלל. אם קונים בקופה יש גם הנחה על כרטיס ה-ABC. יתכן ובקיץ כן יהיו תורים. לשיקולכם.
שנייה לפני שנכנסים הנסיך מתלונן שהנעליים החדשות עשו לו יבלת (70 יורו + יבלת, אחלה עסקה). אני מפנה את הראש שמאלה - סניף של DM, מפנה ימינה - בית מרקחת, מולנו רשת רוזמן. למה אני מספרת את זה? כי זה היה אחד ממיליוני רגעים בהם הרגשתי כמה נוח לחיות פה. תוך שלוש דקות עם פלסטר מפואר לא כואב כבר בכלל, אל תשכחי לקנות עוד כאלה פלסטרים, אנחנו נכנסים לדנג'ן. היינו כבר בזה של לונדון וגם בזה של אמסטרדם. זה שבברלין נפתח רק לפני כשנה, נדמה לי שזיוה דיווחה עליו לראשונה בפורום.
ובכן, מי שלא היה בזה של לונדון או זה של אמסטרדם – מומלץ. מי שמכור כמונו, מומלץ גם. כל השאר יכולים לוותר. למרות שמאוד מקצועי, חלק מהסצינות חוזרות על מה שכבר ראינו, חלק חדשות. האינטראקציות עם השחקנים תמיד משעשעות מאוד. אבל המקום הרבה יותר קטן מהאחים הוותיקים שלו.
-
ברלין לא ברלין כןובכל זאת אנחנו יוצאים מאוד מרוצים. נכנסים לכמה שניות למלון רדיסון בלו עם האקווריום הענק באמצע, חושבים מה יקרה אם יהיה בו סדק, כל כך מתלהבים מהרעיון שהנסיך מסכים להמשיך לשוטט לאורך אונטר דן לינדן. שחפורה אגב לכל הכיוונים. גשם קטן מתחיל לטפטף.
-
ברלין לא ברלין כןדווקא הכיכר נראית נקיה. "שלי" היתה הרבה יותר מוזנחת.
האמת?די קיבלתי שוק ממפגש ראשון עם הכיכר,ביציאה מהS. זאת גרמניה? כך נראית כיכר בעיר בירה? איפה כל אלה שמרימים כל עלה שאף ברוח ולמה יש כל כך הרבה לכלוך מסביב?אפילו למועצת פרדס חנה יש סיירת ניקיון .
החנויות סביבה שבים ועכשיו גם פרימרק!
לא מבינה את המעדיפים ללון באחד המלונות על הכיכר....תחנה אחת ממנה כבר נראה מקסים.
ברלין בבניה מתמדת,חופרים בכול מקום,אולי באמת עוד כמה שנים אפשר יהיה לראות את התוצאה..אבל...אנו ראינו אותה בזמן אמת .הבת דודה הברלינאית אומרת שכבר נמאס להם,אי אפשר לעבור בעיר..
פרגמון,או הפרגמון...עד עכשיו...בשיא הרצינות ,אני שומעת " את והפורום שלך.חייבים,חייבים את פרגמון" "שעות,שעות הסתובבתי בו(בגלל החבר) כמעט רצחתי אותו,אותך ואת הפורום" ו..יש מיליון תמונות של החבר עם כל פסל..."צלם אותי כאן ושם"..
מה שאומר שכל אחד תחומי עיניין שלו...עם השנים קצת משתנה.
והוואפל בלגי לא נראה משהו..איפה הגילדה?
הסתובבנו דווקא שם לא רע,הדגים היו נחמדים.הרבה זבל אבל גם דברים יפים היו..
על היום הראשון מפגש עם השוק לא עושה טוב לעיר.
-
ברלין לא ברלין כןאנחנו נכנסים לנויה ואכה. אהבתי מאוד. הנסיך שתק ולא נשמעה שום הערה צינית. מכאן אני מסיקה שגם הוא התרשם.
-
ברלין לא ברלין כןהלאה, לכיכר בבל. גם כאן אני מציעה לו לעצום עייניים. לדמיין חושך ומדורות גדולות וחיילים וספרים שעולים באש. הכיכר מצמררת. הריק שלה מחניק, מכאיב כמעט. הריק הזה עוצמתי ומרשים הרבה יותר מהמיצג של הספרייה הריקה שבעיניי לא תורם הרבה. הילד אגב עדיין שותק.
-
ברלין לא ברלין כןמכאן הדרך לוקחת אותנו אל שער ברנדנבורג. קודם כל לחדר הדממה. יושבים כמה דקות רק הנסיך ואני ושותקים. נהדר המקום הזה. אל תפספסו.
-
ברלין לא ברלין כןוואי מה הולך פה מאחורי השער. היום בערב גרמניה משחקת נגד אלג'יריה. כל המתחם לכיוון טייר גארדן מגודר, מסכי ענק, מיליוני שוטרים, דוכני בירה ואוכל. עד המשחק יש עוד כמה שעות טובות ואם יתמזל מזלנו וגרמניה תנצח היום אולי נזכה בעוד כמה ימים לשבת פה במשחק הבא.
-
ברלין לא ברלין כןדווקא חבל לי שלא יצא לך לראות את השער במצבו הטבעי, האצילי והשקט. השער וסביבתו הוא המקום היחיד בברלין שראינו והעונה על הגדרה שלי ליופי קלאסי(לדעתי).
מסעדות הו מסעדות…כשראיתי שכתבת שהיתה לך ארוחה מצוינת בבלוק האוס, מיד נכנסתי לקישור ורציתי לגלות איפה הפלא הזה של ארוחה מצוינת בברלין…ומה אני רואה? זו אותה מסעדה(אבל לדעתי לא אותו הסניף) שאנחנו שילמנו בה המון (יותר מ30אירו לאחד) בשביל סטיק נוראי.מה אכלתם?
-
ברלין לא ברלין כןאנחנו ממשיכים לאנדרטת השואה. השילוב הזה של מעין מצבות שהופכות לחומות ותחושת האין אוויר ביניהן, בתי מגורים מסביב, תיירים מצלמים, תיירים נחים, ילדים מקפצים ומתרוצצים, צחוק. לא יודעת. מצד אחד הדחף הראשון שלי היה לצעוק הי, אתם באנדרטה לשואה, תסתמו את הפה, קומו מהאבן, תחנכו את הילדים שלכם להתנהג בכבוד. ומצד שני אני חושבת שזה בדיוק הרעיון - החיים שממשיכים מעל, מסביב וליד האנדרטה. והזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים האלה. לא יודעת. לא סגורה על התחושות שלי לגביה.
-
ברלין לא ברלין כןמכאן חוצים את הכביש לראות את האנדרטה להומסקסואלים. השער סגור. אני מתחנחנת לשוטר והוא פותח לנו את השער. אנחנו נכנסים לתוך הפארק ולנגד עינינו מתגלה להקה של ארנבות (שפנים?) שיצאה לעת ערב להתחמם בשמש. הם שורצים על הדשא כמו הסנאים בסנט ג'יימס בלונדון. האנדרטה עצמה מאוד מרשימה. כמובן שלנסיך יש מה להגיד על נשיקה בין שני גברים. אבל אני אחסוך מכם.
-
ברלין לא ברלין כןמכאן אין לנו דרך אחרת מאשר לפוץ-פלאץ. אנחנו רעבים ו-VAPIANO נראית כאופציה טובה. פעם ראשונה שלנו. אין לנו מושג מה עושים. אנחנו מרגישים כמו תושבי הקולחוז "ילדי סטאלין" שהגיעו לראשונה אל העיר הגדולה. הקופאית החביבה מסבירה לנו את תורת הכרטיסים הנטענים והביפרים הרוטטים. שתי פיצות סבירות, תה רימונים נהדר. סביב 20 יורו. מה שנקרא ארוחת ערב קלה.
אגב, שאלה למומחים: עציצי בזיליקום על השולחן זה ליופי או שמותר לקטוף? כמובן שקטפתי אבל הילד לא היה מרוצה מההתנהגות שלי.
-
ברלין לא ברלין כןיוצאים מוופיאנו ומולנו במה. וסביבה אנשים וכלבים. וכל מיני שלטים. נראה שכל אחד מפגין בעד או נגד משהו פרטי משלו כי אין שום קשר נראה לעין בין השלטים האלה. למשל שלט "חיבוקים בחינם". לפני שהנסיך מתחיל להציק אני מתחבקת ארוכות (ובנעימות רבה) עם נציג הגזע הארי תכול עיניים. בחיי, המצאה נהדרת החיבוקים האלה. היו עוד כמה מחבקים חינמיים, אבל זה הראשון נחרט בליבי לעד.
על הבמה כמה חבר'ה מכוונים את הסאונד, שרים קצת מדי פעם ונראים טוב באופן כללי.
-
ברלין לא ברלין כןכמובן שאילולא המתבגר הייתי מתיישבת ליד המחבק שלי ומקשיבה למוסיקה, כאן בפלאץ הענקית הנוראית המכוערת הנהדרת הזאת שפתאום נראית לא רע בכלל. אבל אני אמא אחראית ואין לי ברירה אלא להגיד בלב "אני מבטיחה לחזור לפה לבד" ולרדת אל המטרו.
-
ברלין לא ברלין כןבדחף של רגע וכדי לתגמל את הנסיך על היותו מלך ומלאך כל היום אני מציעה להיכנס לסאטורן ולקנות לו סוף סוף אזניות. אנחנו עולים מהמטרו מול KDW ואני מספרת לו על החנות הזאת ועל המחירים שלה. ברור שאנחנו חייבים להיכנס לפה. נכנסים. המחירים מגוחכים. כלומר את מסתכלת על המחיר, מדמיינת לעצמך את הפרצוף של מנהל הבנק שלך ומגחכת. עולים לקומת האוכל. הנסיך מכריז שהוא חייב "משהו". הו, שקית של סוכריות האריבו. 1.28 יורו. קח, ילד, בכיף מגיע לך. העיקר זה לא הסוכריות (שעולות כ-0.80 יורו בסופר רגיל) אלא שקית של KDW שאיתה הוא מסתובב. מכאן לסאטורן והילד זוכה למנת האושר לו.
יום ארוך היה היום. ארוך נהדר מקסים ללא תקלות עם אוכל מצוין ועם ילד מלאך לצידי.
ברלין לא: מעט מדי חיבוקים בחינם מוענקים בברלין ובעולם הזה בכלל. והחפירות בעיר מתחילות לחרפן כבר.
ברלין כן: פרגמון, הקינוחים בבלוק האוס, נויה ואכה וכיכר בבל. חדר הדממה, פוץ פלאץ שלאט לאט עוברת לקטגוריה של כן. זיקוקים באמצע הלילה לרגל ניצחון על אלג'יריה.
-
ברלין לא ברלין כןאלונוצ'קה,
בלה צ'או עם מוחיטו בברלין. כזה פוטנציאל מבוזבז. כך גם אהבת החינם שנותרה על הזרועות המסוקסות (נתקלנו במחבקי חינם גם באוטרכט). צריך איזה ד"ר קדמן להורים (לי יש נסיך וגם פרינסצה ודיעות מוצקות עם מי קל יותר להתנהל, אבל לא אסתבך עם מסקנות והמלצות
).בטיולים עם מתבגרי אני תמיד מנסה לשנן לעצמי "שאין סיבה שבחו"ל הם ירצו לעשות איתנו את מה שהם לא רוצים לעשות בארץ". ומכיוון שכבר שנים אני לא יכולה "להחליט" עליהם האם ללכת ולאיזה תערוכת אומנות/שופינג (הוא)/ מוזיאון היסטורי (היא)/מופע, אני לא מנסה לעשות את זה דווקא בחופשה. ולא שהמדיניות הזאת תמיד עוזרת... גם כשאני בטוחה שהמקום/מופע "תפור" עליהם, יש סיכוי לקיטורים אצל מי מהם.
כיוון שאת לא היית במופעים במאוור פארק אני שואלת את מי שכן היה: שווה לבוא במיוחד? (מלכתחילה לא בניתי על שוק הפשפשים אלא רק על ההופעות).
איכשהו חדר הדממה חמק ממני. את יכולה להסביר קצת יותר במפורט איפה הוא נמצא?
מחכה להמשך הסיפורים. עונג!
טל
-
ברלין לא ברלין כןאלונה
אוי איזה ביצוע מרגש ומרקיד ה
שלא כמו בספר - את ממש לא לבד בברלין
-
ברלין לא ברלין כןאז באיחור לא אופנתי (יש לי תירוצים טובים ופתק מההורים, חלקם לפחות) גם אני הצטרפתי לשורת הצופים המאזינים המרותקים.
כן או לא - איתך בטיולים - תמיד כן.
שמוליק
